ביטוח נזקי מים בחנות

להלן פסק דין בנושא ביטוח נזקי מים בחנות: פסק דין התובעת חברה לביטוח בע"מ, ביטחה במסגרת פוליסה בשם " מגדל חדש לעסק " חנות השייכת למבוטחת סננס סילבי ,(להלן "החנות " ו" " סילבי ") החנות נמצאת בקניון הראל במבשרת ציון , . בקומה מעל החנות שוכנת חנות בחזקתו של הנתבע מספר 1 בה הוא מנהל עסק בשם "מטעמי שרה ". בתאריך 15/6/00 חדרו מים מעסקו של הנתבעת , אל החנות של סילבי , וגרמו נזק , הן למבנה והן לתכולה , על פי הערכה של השמאי מטעם התובעת, אשר צורפה לכתב התביעה . הנתבעת 2 מבטחת את עסקו של הנתבע 1 בפוליסה לכיסוי חבות כלפי צד ג' . התובעת מתארת בכתב התביעה כי , בדיקת השמאי מטעמה העלתה כי צינור פלסטיק גמיש שדרכו מגיעים המים למתקן לדילול תרכיזי מיצים פריגת הנמצא בחנות של הנתבע 1 השתחרר מהמתקן ומים זרמו במשך שעות לחנות של סילבי וגרמו לנזקים . התובעת בתור מבטחת של החנות של סילבי, שילמה במסגרת חבותה בפוליסה את הפיצוי המגיע למבוטחת, ובהתאם לזכותה על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח בדבר זכות התחלוף, הגישה תביעה זו , בה מבקשת לחייב את הנתבעים , בתשלום הנזקים שנגמרו . הנתבע מספר 1 בתור המחזיק במקרקעין מהם חדרו המים לחנות של סלבי, והנתבעת 2 כמבטחתו . הנתבעים 1-2 , טענו כי יש ליחס את האחריות לאירוע המקרה, לחברה בשם גת מפעלי שימורים בע"מ, היא אשר התקינה את המכונה שצינור הגומי הגמיש שלה גרם להצפה, ואת מבטחיה , סהר חברה לביטוח . ועל כן התביעה תוקנה ועתה היא כוללת את הנתבעת 3 , היא גת מפעלי שימורים בע"מ , הנתבעת בגין אחריותה להתקנה הלקויה - כנטען- של המכונה לדילול תרכיזי מיץ, והנתבעת 4 היא מבטחתה של הנתבעת 3. נוסף לעובדה כי הנתבעים 1-2 הם צדדים נתבעים בתביעה , בקשו הנתבעות 3-4לשלוח אליהם ואל הקניון , הודעה לצד ג', הרשות ניתנה וההודעה נשלחה . ההודעה לצד ג' נשלחה ע"י הנתבעות 3-4 , קרי גת מפעלי שימורים, ומבטחתה הראל, והיא נשלחה אל הנתבעים 1,2 וגם אל קניון הראל . בהודעה לצד ג' טוענות הנתבעות 3-4 כי המודיעה 1 אין לה כל קשר לאירוע נשוא התביעה , וכי לא היה בידיה למנוע את אירועה . וכי האירוע נגרם בעטיה של רשלנות מצד הצד ג' 1 , הוא הנתבע 1, , וגם ברשלנותו של הצד ג' 3 , הוא קניון הראל . הצדדים השלישיים הגישו כתבי הגנה , בהם דחו את טענותיהן של הנתבעות 3-4, שולחות ההודעה , בישיבת יום 5/1/04 , הצעתי לצדדים לשקול הפרדת הדיון בין התביעה לבין ההודעות לצד השלישי , ובין המחלוקת בין הנתבעים לבין עצמם, על ידי סילוק התביעה של התובעת בסכום ששולם על ידה בפועל למבוטחת סילבי , בצירוף הפרשי הצמדה בלבד , שכ"ט עו"ד בשיערו של 10% , וכי הדיון יימשך בין הנתבעים לבין עצמם ובינם לבין הצד השלישי . לאחר טלטולים, ובישיבת יום 22/3/06 הודיעו באי כוח הנתבעים , כי כפי שהוצהר בישיבות קודמות , אין הם מיחסים לתובעת או למבוטחתה סילבי אחריות לאירוע הנזק . כמו כן הוסכם שהנזק שנגרם לתובעת הנו 10000 ₪ נכון ליום בו הציע בית המשפט את ההצעה ( 5/1/04) , וכי המחלוקת שנותרה בין הצדדים בתיק הנה חלוקת האחריות בין הנתבעים לבין עצמם ובינם לבין הצד השלישי . בתיק נשמעו עדויות של הנתבעים וצד ג' .( למעט הצד השלישי 3 , קניון הראל אשר ניתן נגדו פסק דין בהודעה לצד ג' בהעדר הגנה ) . לפיכך ובהתאם להצהרת הצדדים מיום 22/3/06 , ומשמודים הנתבעים וצד ג' כי אין ליחס למבוטחת התובעת אחריות כל שהיא לאירוע התאונה , ומשהוסכם על גובה הנזק שנגרם, הריני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הסכום של 10000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 5/1/04 , אגרת משפט ששולמה , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 19/2/02 , וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מהסכומים משוערכים ליום מתן פסק הדין בתוספת מע"מ כדין . חלוקת האחריות בין הנתבעים וצד ג' מחלוקת ניטשה בין הנתבעים לבין עצמם ( הן כנתבעים והן במסגרת ההודעה לצד ג' ) . מהות המחלוקת היא , האם שחרורו של צינור הגומי הגמיש , שגרם להצפת המים, וחדירתם לחנות של סילבי, נגרם בטעיה של רשלנות מצד הנתבעת 3, מי שהתקינה את המכונה בחנותו של הנתבע 1, או בעטיה של רשלנות מצד הנתבע מספר 1 , אשר פעל על דעת עצמו, ו"טיפל" בצינור בצורה רשלנית, מה שגרם להצפה . הנתבעים 1-2 העידו את הנתבע מספר 1 בלבד. הנתבעים 3-4 , העידו עובד מטעם הנתבעת 3 בלבד . עדותו של הנתבע 1 . הנתבע 1 הוא הבעלים והמחזיק של החנות , והעסק ,"מטעמי שרה" שמעל לחנות של סילבי . הנתבע 1 מעיד כי הוא שכר את החנות, וביקש מחברת פרי גת להתקין שם מכשיר למיצים, הגיע טכנאי די ממהר , התקין את המכונה ואמר לו בפירוש לא לגעת במתקן ולא בברז ולא בשום דבר אחר. העד מוסר גם כי אותו טכנאי התקין אום עם צינור גמיש שמחבר בין המכשיר לברז שהיה מותקן בקיר, ואמר לו לא לגעת . הוא מוסר גם כי הוא עובד בחנות, מכניס את התרכיז ואת המים , אך אינו נוגע בצינור. יום אחד התקשר אליו קצין הבטחון של הבנין, ובתוך כ50 דקות היה כבר בחנות. בהגיעו לחנות ראה הנתבע 1 לדבריו כי הצינור הגמיש מנותק והאום על הרצפה .. חקירה נגדית צולבת שחקר בא כוח הנתבעים 3-4 את הנתבע 1, לא שינתה את דעתו ועדותו של הנתבע 1. הנתבעות 3-4 הביאו לעדות מטעמן , את מר נחמני רפאל עדותו של עד ההגנה נחמני רפאל מר נחמני, עד ההגנה מטעם הנתבעות 3-4 , הציג את עצמו כנציג חברת פריגת, וכי מתפקידו לתת הוראות ההתקנה של כל המכשירים , ומתוקף תפקידו גם כשיש בעיות כאלה לגשת ולראות. מעדותו של מר נחמני עולה כי לא הוא זה אשר התקין את המכשיר ואת הצינור, אלא טכנאי אחר מטעם הנתבעת 3. כן מוסר העד כי הגיע לקראת השעה 22:30 ראה את הענין, , וגם הוא חושב כי צילם את הצינור , ואולם מכיוון שהמחלקה בה עבד אז נסגרה, אין בידו כל מסמך , או תיעוד , להציג בפני בית המשפט כדי להוכיח מה הוא ראה ומה רשם ומה צילם . בחקירתו הנגדית , אף הודה מר נחמני כי את המכשיר החברה פריגת מייבאת, וכי המכשיר עצמו אין לו שום ענין במה שקרה. ללמדך כי אין כל אחריות לאירוע הנזק שניתן ליחסו ליצרן המכשיר, וכי הכשל , נגרם בתהליך ההתקנה וההרכבה של הצינור . בהמשך עדותו מעיד מר נחמני, כי לפי דעתו מה שגרם לשחרור הצינור הוא לחץ יותר מדי גבוה , שאין הצנרת בקניון יכולה לעמוד בו. הוא אף מסביר כי במהלך היום , כאשר כל הקניון פתוח ויש צריכה של מים, הלחץ פוחת ואילו בלילה כאשר אין צריכה של מים והמכונות וכלי השטיפה סגורים, עולה הלחץ בצנרת. ומזה הוא סבור כי האחריות לאירוע הנזק הנה על שכמו של הקניון , אשר לא דאג להתקנת מערכת שתעמוד בדרגה הכי גבוהה של הלחץ. באשר לנתבע 1 , הוא אומר - " באשר לטענה אם הנתבע 1 שיחק במכשיר או לא , מי אני שאומר אם הוא שיחק או לא שיחק . אני לא יכולת להאשים אותו . אני לא הבורר , רק אמרתי שהסבירות היא שהצינור השתחרר בגלל יתר לחץ מים שכן אותו אירוע קרה גם במקדולנדס ..." מכאן שהעד שהוא טכנאי, והנתבעת 3 הביאה אותו להעיד מטעמה , בשאלת האחריות לאירוע, אינו מטיל על הנתבע 1 כל אחריות, והוא מסביר רק שהצינור השתחרר בגלל יתר לחץ בצנרת. הנתבעת 3, אשר עוסקת בהתקנת מכשירים כאלה, והיא ערה או אמורה להיות ערה , ללחצי מים בצנרת בה היא עוסקת, אמורה לדעת ולצפות , כי לחץ המים בצנרת עולה בלילה ועליה היה להתקין את המכשירים , על צינורות הגומי הגמיש שבהם, בצורה שיעמדו בלחץ המים הגבוה ביותר האפשרי. מכל מקום מדבריו של עד הנתבעים 3-4 , עולה כי אין להטיל אחריות על הנתבע 1, או למזער, הנתבעות 3-4 לא הצליחו להוכיח כי האשם במה שקרה תלוי בנתבע 1. יוער , כי עד ההגנה לנתבעות 3-4, איננו הטכנאי שהתקין את הצינור, ואין בפני בית המשפט כל תמונה או ראיה על מה הותקן, איך הותקן, ומה הן הנסיבות שנלקחו בחשבון כאשר הותקן . התוצאה היא שאין בצד הנתבעים 1-2 כל אחריות למה שקרה. האחריות לנזק רובצת לפתחה של הנתבעת 3, והנתבעת 4 כמבטחת. על כן אני מחייב את הנתבעות 3-4 לשלם את הסכום שנפסק בפסק דין זה לעיל. התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נדחית ההודעה לצד ג' שנשלחה אל הצד ג' 1-2 נדחית כן אני מחייב את הנתבעות 3-4 גם לשלם לנתבעות ,1-2 במסגרת ההודעה לצד ג', את הוצאות המשפט כולל שכ"ט עו"ד בסכום של 2000 ₪ בתוספת מע"מ כדין . נזקי מיםרטיבותמיםביטוח הצפה