ביטוח חבות מעבידים - השתתפות עצמית

להלן פסק דין בנושא ביטוח חבות מעבידים - השתתפות עצמית:

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים

  1.      מבטח שילם תגמולי ביטוח חבות-מעבידים לעובד של אחד משני התאגידים המבוטחים. האם החבות בדמי ההשתתפות העצמית היא על המעביד הספציפי, או 'ביחד ולחוד' על שני המבוטחים? זו השאלה העיקרית בתביעה שלפניי, כלהלן.
  2.      התובעת הנפיקה לנתבעות פוליסה לביטוח עסקן, שהוצאה על שם נתבעת 1 (להלן: 'גזית') ו/או נתבעת 2 (להלן: 'רוזטו'). 2 הנתבעות הן חברות קשורות, בבעלותו ובניהולו של אותו אדם. גזית מפעילה נגריה לייצור רהיטים ואולם-תצוגה. רוזטו מפעילה חנויות למכירת רהיטים.
  3.      בעקבות תאונת עבודה שאירעה לעובד של גזית, שילמה התובעת תגמולי ביטוח לאותו עובד, במסגרת ביטוח אחריות מעבידים שהיה כלול בביטוח העסק. עתה היא תובעת את דמי ההשתתפות העצמית מכל אחת מהנתבעות, בטענה שחבותן לפי הפוליסה היא 'ביחד ולחוד'.
  4.      גזית לא הגישה סיכומים, ולפיכך התובעת זכאית לפסק דין נגדה על יתרת סכום התביעה, מעבר לסכום שכבר נפסק נגדה במסגרת פסק דין חלקי מיום 28.8.05.
  5.      רוזטו טוענת כי הפוליסה נועדה לבטח את גזית בלבד, וכי שמה של רוזטו שורבב לפוליסה בטעות. לו הייתה התובעת ממציאה את ההצעה לביטוח כפי שנצטוותה, היה עניין זה מתברר. לפיכך, ונוכח הפעלת הפוליסה עבור עובד של גזית, יש לדחות את התביעה נגד רוזטו. רוזטו מוסיפה וטוענת כי סכום התביעה אינו נכון, משום שאת דמי ההשתתפות העצמית יש לשערך מיום התשלום של תגמולי הביטוח, ולא ממועד הוצאת הפוליסה, כטענת התובעת.
  6.      התובעת הודיעה כי נבצר ממנה להמציא את ההצעה לביטוח משום שבחלוף השנים היא בוערה.

האם רוזטו היא 'מבוטחת'?
7.     בהיעדר ההצעה לפוליסה, בנסיבות שלא ניתן להסיק מהן השתמטות של התובעת מהצגתה, יש להסתמך על הרשום בפוליסה, שלא נסתר על ידי המבוטחות בעקבות הנפקתה להן. אין חולק כי מנהלן של הנתבעות קיבל את הפוליסה מהתובעת. לו סבר כי נפלה טעות, ורוזטו לא היתה אמורה להופיע כמבוטחת - היה על רוזטו להודיע על כך לחברת הביטוח. משלא עשתה כן, ניתן לראותה כמי שהסכימה עם הרשום בפוליסה.
8.     התנהגותה של רוזטו לאחר קבלת הפוליסה לידיה יצרה מצג של הסכמה וקיבול לתוכנן של הפוליסה ושל הרשימה שצורפה לה כמות שהן, ועל-כן היא מנועה כעת מלטעון כי אינה צד לפוליסה האמורה [ע"א 682/82 בן אריה נ' "סהר", פ"ד לז (3) 589, פסקה 5].
9.     המקבל לידיו פוליסת ביטוח, חייב חובת תום-לב חוזית וחובת זהירות נזיקית לטרוח ולעיין בה, ולהעביר לחברת הביטוח את השגותיו ב'זמן אמיתי'. אחרת נוטל הוא בכך על עצמו את הסיכון לאי-התאמה בין ציפיותיו מן הפוליסה לבין הפוליסה שהופקה בפועל [ראו, על דרך ההיקש, חוק המכר, סעיף 11(5)].
10.     כמו כן, רוזטו לא הציגה פוליסה מקבילה בחברת ביטוח אחרת, כדי להפריך את טענותיה של התובעת כי ביקשה וקיבלה כיסוי ביטוחי מהתובעת, ביחד עם גזית.
11.     המסקנה מן המקובץ היא כי גם רוזטו היא במעמד של 'מבוטחת' בפוליסה, כפי שנרשם ברשימה שצורפה לה.

האם רוזטו חבה 'ביחד ולחוד' עם גזית?
12.     אין חולק כי תגמולי הביטוח שולמו בגין תאונת עבודה שאירעה לעובד של גזית. לכתב התביעה צורף "טופס תביעה - אחריות מעבידים", המעיד כי התביעה והתשלום לעובד נעשו במסגרת ביטוח אחריות מעבידים; ולא במסגרת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי, כפי שעלול להשתמע מן המינוח בכתב התביעה.
13.     דווקא בפרק השישי, 'ביטוח אחריות כלפי צד שלישי', ברשימה לפוליסה - מצוי סעיף 'חבות משולבת', המכונה גם 'אחריות צולבת'. עניינו של הסעיף בהרחבת האחריות למקרים של יריבות הדדית בין המבוטחים, כאילו היו מבוטחים נפרדים בפוליסות נפרדות. לולא סעיף זה, היה עשוי לחול הסייג לחבות המבטח שבסעיף 3.2 בפרק האמור בתנאים הכלליים של הפוליסה (ה'ז'אקט'), הנותן ביטוי לדוקטרינה של היעדר כיסוי ביטוחי בגין אחריות כלפי צד שלישי במקרה של קרבה ביניהם, שמחמתה לא היה נפגע סביר מגיש תביעה נגד המזיק הקרוב [י' קיהל, ביטוח חבויות בישראל, המכללה לביטוח ע"ש יעקב שריר, מהד' 2 תשנ"ב-1992, עמ' 55].
14.     בפרק השביעי, ביטוח אחריות מעבידים, אין סעיף כזה. לפיכך, יחולו לגביו ההוראות הכלליות בדבר ריבוי מבוטחים ('מבוטחים משותפים') בפוליסה אחת.
15.     נהוג להבחין בין מקרים שבהם הפוליסה מתייחסת לכל המבוטחים גם יחד, כגון ביטוח רכוש השייך למספר בעלים; לבין מקרים שבהם הפוליסה מתייחסת לכל מבוטח בנפרד, כאילו הוצאה לכל אחד מהם פוליסה נפרדת, כגון ביטוח חיים קבוצתי. במקרה הראשון, חיובי המבוטחים כלפי המבטח, כמו גם נשייתם בו, יהיו 'ביחד ולחוד'. במקרה השני יהיו 'לחוד' בלבד.
16.     המבחן הוא אם מדובר באינטרס ביטוחי אחד, או אם לכל מבוטח אינטרס ביטוחי שונה ומובחן מזה של המבוטח האחר. לדוגמא: ברור שבביטוח חיים קבוצתי, לא יחוב מבוטח אחד בדמי הביטוח שמבוטח אחר מפגר בתשלומם; ובקרות מקרה הביטוח למבוטח אחד לא תקום כל זכות לקבלת תגמולי הביטוח למבוטח אחר. לעומת זאת, בביטוח נכס השייך למספר בעלים-מבוטחים - לכולם אינטרס משולב בשימור הביטוח על ידי תשלום דמי הביטוח, ולכולם אינטרס משולב בזכייה בתגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח. לפיכך אך הגיוני הוא כי יחובו ביחד ולחוד בדמי הביטוח, ויזכו ביחד ולחוד בתגמולי הביטוח. בהתאם לכך, הגיוני כי גם בדמי ההשתתפות בעצמית יחובו ביחד ולחוד, בהתאם לעקרון הכללי בהקשר של ריבוי חייבים ונושים בדיני החיובים [י' אליאס, דיני ביטוח א, "בורסי", תשס"ב-2002, עמ' 62-64].
17.     בענייננו, צוין בכותרת הרשימה לפוליסה במפורש כי המבוטח הוא גזית ו/או רוזטו. מונח זה מסמן במובהק קשר של 'ביחד ולחוד'.
18.     גם העיון בהמשכה של הרשימה לפוליסה מגלה סימנים להתייחסות משולבת של הפוליסה לשתי החברות המבוטחות. עיסוקיהן נמנים יחדיו תחת הכותרת 'מהות העסק'. הכתובות השונות שבהן ממוקמים התפקודים השונים של שתי החברות נמנות ללא הבחנה קטגוריאלית ביניהן, כאילו היו סניפים שונים של אותה חברה. והעיקר לענייננו: עובדיהן נמנים תוך הבחנה לפי העיסוק, אך לא לפי השייכות הארגונית לחברה זו או אחרת.
19.     נראה אפוא, לרבות בשים לב לזיקה ההדוקה בין גזית לרוזטו, השייכות לאותו אדם והמנוהלות על ידיו, והעוסקות למעשה באותו תחום - כי האינטרס הביטוחי שלהן משולב. כשנפגע עובד של הנגריה המופעלת על ידי גזית, נפגע ייצור הרהיטים הנמכרים בחנויות של רוזטו. כשנפגע עובד-מכירות בחנות של רוזטו, עלול להיפגע תזרים המזומנים של הנגריה של גזית.
20.     לאור המקובץ נראה שאומד דעת הצדדים לעסקת הביטוח הנדונה הוא זכאות משולבת של גזית ורוזטו כלפי התובעת. בזכאות משולבת כאמור כרוכה גם חבות משולבת.
21.     אני מקבל, אפוא, את עמדת התובעת וקובע כי גזית ורוזטו חבות וזכאיות כלפי התובעת ביחד ולחוד, לרבות לעניין החבות בדמי ההשתתפות העצמית, ללא תלות בשאלה עובד של מי הוא שנפגע במקרה הביטוח הנדון.

השיערוך הנכון של דמי ההשתתפות העצמית
22.     בתנאים הכלליים לפוליסה (ה'ז'אקט') [עמ' 77, ס' 12] נאמר במפורש כי "דמי ההשתתפות העצמית ישתנו בהתאם ליחס שבין המדד הידוע בתחילת הביטוח לבין המדד הידוע במועד תשלום ההשתתפות העצמית" (ההדגשה הוספה).
23.     אין לפרש את התניה האמורה כפטור מריבית בגין תקופה שבה משהה המבוטח שלא כדין את תשלום דמי ההשתתפות העצמית הנדרשים ממנו. לכתב התביעה צורפה דרישה כאמור מיום 18.5.04. חזקה שהדרישה התקבלה תוך זמן סביר מרבי של 15 יום, ושהיה על הנתבעות לפרעה תוך זמן סביר של 30 יום. לפיכך יתווספו לקרן ולהפרשי ההצמדה גם ריבית כחוק מיום 3.7.04.
24.     דמי ההשתתפות העצמית לגבי הפרק השביעי, 'ביטוח אחריות מעבידים', ברשימה לפוליסה [דף 9], נקבעו בסך 4,253 ₪. לאור המקובץ, ישוערך הסכום תוך הוספת הפרשי הצמדה בלבד מיום תחילת הביטוח (1.1.99) עד יום 3.7.04, ותוך הוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3.7.04 עד יום מתן פסק הדין (15.8.06). אציין כי תוצאה זו אינה תואמת את הגישה והחישוב של אף אחד מן הצדדים. הסכום המשוערך המתקבל הוא סך 5,274 ₪.

סיכום
25.     על הנתבעות לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך 5,274 ₪ בגין דמי ההשתתפות העצמית בתגמולי הביטוח.
26.     הנתבעות, ביחד ולחוד, יוסיפו וישלמו לתובעת סך 277 ₪ בגין אגרת המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (6.4.05); וסך 1,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, שנקבע בשים לב לדרישת התובעת בכתב התביעה, ולהסכמתם הדיונית של הצדדים אשר חסכה זמן שיפוטי.
27.     התשלום יבוצע תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון