ביטוח הצפה מגשם

להלן פסק דין בנושא ביטוח הצפה מגשם: פסק דין יסודה של התביעה שבפני באירוע הצפה מיום 4.11.97, בשל מי גשמים שחדרו לחנות "המכללון" המצויה במתחם סמינר לוינסקי. התובעת - כלל חברה לביטוח בע"מ, אשר בטחה את המכללון במועד הרלוונטי פיצתה את מבוטחיה מכוח חברתה על פי הפוליסה בגין הנזקים שנגרמו ואשר הוערכו על ידי שמאי מוסמך מטעמה בסך 32,146 ₪, והגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבעת, אשר, על פי האמור בכתב התביעה, בנתה את המכללון ובגין רשלנותה במסירת המכללון מבלי שהותקנו מרזבים בחלקו המערבי, נגרם הנזק. הנתבעת הגישה הודעה לצד ג' כנגד יורוטק, בטענה כי זו בנתה את המכללון כקבלן משנה ומשהתרשלה בעבודתה, קרי, לא התקינה את המרזבים כאמור לעיל, ואיחרה בגמר ביצוע העבודה, עליה לשפות את הנתבעת בגין הנזק בו חוייבה בתשלום לתובעת. לציין כי בין התובעת לנתבעת נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10.1.02, והדיון בפני התקיים במחלוקת שבין הנתבעת לבין הצד השלישי. מחלוקת זו נסבה על שני עניינים מרכזיים: המחלוקת הראשונה: מה היתה מהות ההתקשרות שבין הנתבעת לבין הצד השלישי - שכן, תמצא למד מחומר הראיות כי אליבא דגרסת הנתבעת, התקשרה זו עם יורוטק לבניית המכללון כקבלן משנה, ואילו אליבא דגרסת יורוטק, מהות ההתקשרות היתה לאספקת פנלים בלבד, קרי אספקת חומרי בניין ותו לא, כאשר את המכללון בנה עבור הנתבעת קבלן משנה בשם אבי דוד, שחלקה של יורוטק היה בתיווך בלבד בינו לבין הנתבעת. המחלוקת השניה והעיקרית: היה ויקבל בית המשפט את גרסת הנתבעת באשר לאופי ההתקשרות - יהא עליו לדון בשאלה האם התרשלה יורוטק אם לאו. כן חלקו צד ג' על גובה הנזק שנגרם למכללון ושבגינו שולם הפיצוי על ידי הנתבעת. כאמור, תחילה עלי לבחון את השאלה הראשונה והמרכזית מה היה אופי ההתקשרות בין הנתבעת לבין יורוטק. אודה ולא אבוש, קראתי בעיון רב את סיכומיו של ב"כ הנתבעת, ולא מצאתי התייחסות עניינית לסוגיה זו שהיתה לטעמי לב ליבה של המחלוקת בין הנתבעת לצד ג', שכן תחילה היה על הנתבעת להוכיח כי אכן התקשרה עם צד ג' בחוזה לבניית המכללון, כקבלן משנה על מנת שיפתח הצוהר לדין בשאלת הרשלנות לה הקדיש ב"כ הנתבעת נתח נכבד בסיכומיו. ובמה דברים אמורים: לטענת הנתבעת התחייבה יורוטק לבצע את עבודות הבנייה. גרסה זו נטענה על ידי מנהלה של הנתבעת, מר שובל, אשר צרף לתצהירו "הסכם" בלתי חתום על ידי מי מהצדדים, נספח ג' לתצהיר - כאשר לגרסתו פנה ליורוטק בעקבות מודעה שראה בעיתון לקבלת הצעת מחיר לרכישת פנלים שהבשילה כדי התקשרות לבניית המכללון (סעיף 3 לתצהיר). דא עקא, שמנהלה של יורוטק הכחיש קיומו של "הסכם" זה, אשר לדבריו, הובא לידיעתו רק משנתקבל תצהיר העדות הראשית של מר שובל. לציין כי מדובר ב"הסכם" שהינו מסמך מהותי לתביעתה של ערוד כנגד יורוטק, דא עקא, שהסכם זה לא צורף כלל להודעה לצד ג' שנשלחה כנגד הנתבעת, אלא צורף לתצהירו של מר שובל, כשעסקינן ב"הסכם" שאינו חתום על ידי מי מהצדדים ואף לא אוזכר בה כלל ועיקר ולפיכך ספק בעיני אם יש לתת למסמך זה משקל כלשהו שיש בו כדי להצביע על מהות היחסים שנקשרו בין הנתבעת לבין הצד השלישי, כגרסת הנתבעת - דהיינו צד ג' התחייב בבניית המכללון כגירסתה. לטעמי ההפך הוא הנכון - הצגתו של מסמך זה בשלב כה מאוחר - דהיינו - בתצהירו של מר שובל בלבד - מבלי שאוזכר ו/או צורף להודעה לצד ג', יש בו כדי לעורר תמיהות. ואם בכך לא סגי תמצא לאמר כי "הסכם" זה עומד בניגוד גמור למסמך נ/3 שהוגש לבית המשפט לא בטרם עבר גלגולים רבים של התנגדויות ובמה דברים אמורים: בחקירתו של מר שובל (ישיבת יום 24.12.01 בעמ' 11), אומר הלה, בתמיכה לגרסתו, כי קיבל הצעת מחיר מיורוטק וזו מצויה בידיו - לציין כי מסמך זה לא גולה בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת ולא צורף לתצהירו. הצעת המחיר הוגשה וסומנה נ/3, בהסתייגות ב"כ צד ג', כי הוא מבקש להציגו בפני מר רכס, מנהל יורוטק, לאישרור. בישיבת יום 19.1.05 אישר מר רכס את היות המסמך אוטנטי ובשלב זה הודיע ב"כ הנתבעת שהמציא כאמור את המסמך, כי הוא מתנגד להגשתו אם כי התנגדותו נדחתה. ולא בכדי התנגד ב"כ הנתבעת להגשת מסמך שהוצג על ידי העד מטעמו, שכן, מעיון בהצעת המחיר שנשלחה לנתבעת על ידי הצד השלישי, תמצא למד כי ההצעה עמדה על סך של 25,440 דולר, בצירוף מע"מ, דהיינו, סך השווה בשקלים ל - 97,715 ₪ בצירוף מע"מ, סה"כ 114,327 ₪ (לפי שער דולר של 3.841 שקל לדולר). ותמצא שואל כיצד הצעת מחיר בסכום זה השתכללה לכדי "הסכם" הנוקב בסכום של 30,000 ₪, אלא אם כן אכן לא קיבלה הנתבעת את הצעת הצד השלישי בהיותה "יקרה" עבורה והסתפקה ברכישת חומרי גלם מאת הצד השלישי כפי שגורסת זו. ב"כ הנתבעת בסיכומיו טוען כי עסקינן בהרחבת חזית, דא עקא, שטענתו זו נדחתה עוד במהלך הדיון גופו, שכן, לכל אורך הדרך מכתב הגנתה ובהמשך טענה הצד השלישי להד"מ, לא היה כל הסכם בינה לבין הנתבעת לבניית המכללון, למעט אספקת חומרי גלם ותו לא. לציין כי מר שובל מטעם הנתבעת לא התייחס כלל בתצהירו למסמך נ/3, למרות שזה היה בידיעתו כל העת, ומסמך זה הועלה לראשונה רק בבית המשפט וברור מחומר הראיות והעדויות כי הצעת מחיר זו לא נתקבלה על ידי הנתבעת. לא זאת אף זאת - בידי הנתבעת שהינה חברה קבלנית, לא היה להציג בפני בית המשפט הזמנה מסודרת מיורוטק ו/או תוכנית עבודה ו/או תוכנית מרזבים ו/או מפרט טכני וכל אדני תביעתה מתבססים על "ההסכם" הבלתי חתום, אשר אין בו כדי להרים את הנטל המוטל על הנתבעת להוכיח טענותיה. ואם בכל אלה לא סגי, התעוררה שאלה נוספת בדבר נספח ד' לתצהירו של מר שובל - מכתב שנשלח ביום 21.10.97 בפקס למר רכס, ואשר זה לטענתו ראה אותו לראשונה רק עם קבלת התצהיר. לציין כי מדובר במכתב שנשלח בפקס ואשר לא הומצא לגביו אישור מסירת הפקס על ידי מר שובל באף אחת מישיבות בית המשפט, ובהעדר אישור שכזה, לא אוכל לקבל את הגרסה כי המסמך נשלח ואף נתקבל. לציין כי על פי מספר הטלפון שבמכתב, נשלח זה למענה הישן של צד ג', אשר עבר באותה תקופה למשכן חדש באזור התעשייה בעמק חפר, ומר שובל מברכה במכתב זה על המעבר, ותמצא שואל מדוע נשלח המכתב למען הישן? גם לשאלה זו לא ניתן מענה. המסמך היחיד שעורר שאלות מהותיות היה נ/4 - מכתב שנשלח מאת מר רכס למר שובל, ביום 29.10.97, אשר מר רכס נתן הסבר לתוכנו בחקירתו הנגדית, ולדבריו, עסקינן בהסכם "פאושלי", דהיינו, רק לאחר סיום הרכבת חומר הגלם במבנה המהווה הוכחה כי חומרי הגלם סופקו בפועל, ניתן להוציא חשבון לתשלום, וכך אף נעשה במסמך נ/4. וגם אם תאמר כי בהסבר דחוק עסקינן מכל מקום אין במסמך זה לכשעצמו כדי להביאני למסקנה כי בהסכם הקמה עסקינן בניגוד לכל אשר פורט לעיל, ואין לקראו במנותק ממכלול הראיות שאינן מעידות על מסקנה זו. עוד טוענת הנתבעת כי כשלה צד ג' בהוכחת טענותיה, משלא הובאו לעדות נמרוד רכס, שלטענתה היה מעורב בבניה, ואבי דוד, אותו קבלן משנה שלדברי צד ג' היה הקבלן שבנה בפועל את המכללון, לאחר שצד ג' תיווכה בינו לבין הנתבעת. אשר לאבי דוד - לדברי מר רכס, עזב הלה את הארץ בשנת 1999 על רקע בעיות כלכליות וספק אם ישוב אי פעם. מכל מקום, שמו של הלה לא הועלה בפעם הראשונה בבית המשפט, וכבר בכתב הגנתה טענה הצד השלישי כי הלה ביצע את העבודות בפועל. דא עקא, שהנתבעת לא ביקשה לברר, בדרכים העומדות לה בתקנות, מהן פרטיו של אותו אבי דוד, ומכל מקום, כאמור, לא ניתן היה להביאו לעדות מן הטעם שעזב את הארץ ועקבותיו לא נודעו. אשר למר נמרוד רכס - שמו של זה הועלה לראשונה בבית המשפט ולא נזכר כלל בתצהירו של מר שובל, כמי שהוביל בפועל את מהלך הבניה והעבודה, ומאידך טוען אביו, מר חיים רכס, כי אין בידי נמרוד לשפוך אור על מהות ההתקשרות בין הצדדים, כאשר כל הנספחים המפורטים בתצהירו של מר שובל, ואשר עליהם נסמך התצהיר, מופנים למר חיים רכס והוא בלבדו. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות המונח בפני, כפי שפרטתי לעיל, מצאתי כי לטעמי לא עברה הנתבעת את המשוכה הראשונה שעמדה בדרכה, והיא להוכיח כי מהות ההתקשרות בינה לבין צד ג' היתה לבניית המכללון כגרסתה. לא מצאתי בחומר הראיות כדי ממש להוכיח גרסה זו, כאשר "ההסכם" שהינו לכאורה המסמך המהותי שיש בו כדי לאשש טענה זו, מעורר תמיהות לא מעטות מעבר לעובדה כי עסקינן ב"הסכם" לא חתום, שלא היה מצוי כלל בידיו של מר רכס עד להגשת תצהירו של מר שובל, ומכאן שאף "נוסח" על ידי הנתבעת וכשהוא עומד בסתירה מוחלטת למסמך נ/3, הצעת המחיר שהגישה צד ג', בכל האמור לסכומים המפורטים בו. בשולי הדברים אציין כי עדותו של מר רכס הותירה בי רושם אמין, ואין בידי לאמר דברים אלה על עדותו של מר שובל, ומכל מקום משמצטרפים דברים אלה לספקות המרובים שהתעוררו בליבי, באשר לנכונות גרסת הנתבעת, מצאתי לקבוע כי אין בידי לקבל גרסתה כי צד ג' היא שבנתה את המכללון, ומכאן שדין ההודעה לצד ג' להדחות אף מבלי שאדרש לשאלות המשנה שהתעוררו, קרי, האם התרשלה צד ג', וגובה הנזק. עוד יאמר כי ב"כ הנתבעת בסיכומיו אינו מתנער מאחריותה של הנתבעת, וכפי שמציין על בסיס אחריות זו, פיצתה הנתבעת את התובעת בהסדר הפשרה ביניהן, דא עקא, שבהמשך לא מצאתי לגלגל אחריות זו על כתפי הצד השלישי. התוצאה איפוא, מכל האמור לעיל, הינה כי מצאתי לדחות את ההודעה לצד ג', כנגד הצד השלישי, ולחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט הצד השלישי ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.נזקי מיםהצפהביטוח הצפה