ביטוח גניבת מנוע סירה

להלן פסק דין בנושא ביטוח גניבת מנוע סירה:

פסק דין

בפני תביעה על סך כ-40,000 ₪ שעניינה תגמולי ביטוח בגין מנוע סירה שנגנב.

פרשת התביעה:
התובע רכש אצל הנתבעת פוליסת ביטוח מקיף להבטחת סירה שבבעלותו ובבעלות אחר מפני סיכונים שונים, ובהם גניבה. הסירה עגנה בנמל תל אביב הישן, והתובע הבטיח כי הדבר יירשם במפורש ברשימה המצורפת לפוליסת הביטוח. (התובע סירב לקבל רשימה קודמת בה לא נרשם הדבר במפורש). תקופת הביטוח: 20/7/04 - 19/7/05.
ביום 5/5/05 - יום ה' בשבוע - בשעות הלילה, התקשר דייג, אשר נהג לדוג מעת לעת בנמל תל אביב, אל שותפו של התובע, מישל, ומסר לו כי הסירה על החוף והמנוע לא עליה. מישל התקשר אל התובע, אשר תחילה היה סבור כי מדובר בהלצה, ולאחר ששוכנע כי מדובר באירוע של ממש הגיעו השניים למקום. בהגיעם למקום מצאו השניים את הסירה כשהיא נטושה על החוף והמנוע חסר.
התובע דיווח לנתבעת על הגניבה ודרש פיצוי אך נדחה בטענה כי היה מעורב ב"גניבת המנוע".
במכתב דחייה מיום 17/6/05 רושמת הנתבעת בזו הלשון:

"בהמשך לתביעתך בגין גניבת מנוע מיום 5/5/05 הרינו להודיעך כי ע"פ דוחות החקירה אין מדובר בגניבה בנסיבות המדווחות.
לאור האמור לעיל, הננו דוחים את תביעתך.
האמור לעיל הינו מבלי לפגוע בכל טענה נוספת השמורה עימנו"

התובע מכחיש את החשד המיוחס לו ודורש פיצוי מלא בהתאם לתנאי הפוליסה.
התובע טוען כי ערך המנוע שנגנב עומד על 24,345 ₪.
הואיל והנתבעת לא פיצתה את התובע בסכום המגיע נאלץ התובע למכור את הסירה בהפסד של 10,000 ₪ והוא מבקש להוסיף סכום זה לסכום התביעה, וכן 6,000 ₪ בגין הוצאות, טרדה ועוגמת נפש.

סה"כ עומדת התביעה על כ-40,000 ₪.


פרשת ההגנה:
הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות משלושה טעמים עיקריים:
א.     תנאי מוקדם לקיומו של כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה קובע לאמור: "כלי השייט, כאשר אינו בשימוש, יוחזק במקום או במבנה בטוח, נעול ו/או שמור, 24 שעות ביממה".
הסירה לא היתה מאויישת ועגנה בנמל הפתוח ללא כל סידורי שמירה כלשהם.
ב.     התובע היה מעורב באירוע הגניבה הנטען, וזאת על יסוד דוחות החקירה שקיימה הנתבעת.
ג.     התובע לא הוכיח את הנזק הנטען.

דיון:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי.

אדון בטענות ההגנה כסדרן:

א.      העדר שמירה -
מטעם הנתבעת העיד מר מייק ברוקס אשר עימו היה התובע בקשר לקראת הוצאת הפוליסה. העד אישר כי התובע עמד על כך שיירשם כי הסירה עוגנת בנמל תל אביב.
אין חולק כי בהתאם לכך הוצאה לתובע רשימה חדשה בה נרשם הדבר במפורש.
התובע טוען כי עמד על כך שתנאי זה יירשם הואיל וידע כי דרישת השמירה המפורטת בתנאי הפוליסה אינה אפשרית במקום זה.
נציג חברת הביטוח טוען כי לא ידע על כך וכי לא היתה כוונה או אפשרות לוותר על תנאי השמירה.
אני מעדיף בענין זה את עמדת התובע.
כל העוסק בביטוח כלי שיט אמור להכיר את מגוון המעגנים המצומצם הקיים במדינת ישראל. כאשר לקוח עומד על כך שיירשם כי הוא עתיד לעגון בנמל תל אביב הישן הרי שגם אם אין למבטח ידיעה פוזיטיבית על דבר היקף השמירה במקום הרי שהיה עליו לחזור ולהדגיש באזני המבוטח כי אין בקבלת תנאי זה משום ויתור על תנאי השמירה הקפדניים. אין די באזכור תנאים אלה כחלק מתנאי הרשימה הכלליים והסטנדרטיים. משלא נעשה הדבר הרי שההסכמה לעגינת הסירה בנמל תל אביב התפרשה בצדק כויתור על דרישת השמירה הקפדנית והסתפקות ברמת השמירה הקיימת בנמל תל אביב.
לשון אחרת, בנסיבות הענין רשאי היה התובע להניח כי די בשירותי השמירה הקיימים בכניסה למתחם הנמל ושרותי האבטחה הניתנים לבעלי העסקים במקום.
אני קובע כי התנאי המקדמי, ככל שהיה דרוש להבטחת הכיסוי הביטוחי, התקיים וכי הנתבעת אינה פטורה ממתן כיסוי ביטוחי מחמת היעדר שמירה.
נוסף על אלה, ראוי לציין כי עד לשלבים מתקדמים של ההליכים בין הצדדים לא העלתה הנתבעת כלל את טענת העדר השמירה. נכח הוראות המפקח על הביטוח בענין זה, והתוקף המחייב שניתן להן על פי פסיקת בית המשפט העליון, אין הנתבעת רשאית כלל להעלות טענת דחייה שלא הועלתה על ידה בהזדמנות ראשונה. (ראה רע"א 10641/05, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין).
ניסיונה של הנתבעת לטעון כי שמרה על זכותה להעלות טענות נוספות, או כי היעדר שמירה בא בגדר האמירה "אירוע הגניבה לא התקיים בנסיבות המדווחות", הוא ניסיון מתחכם ובלתי ראוי.
ב.     מעורבותו של התובע באירוע הגניבה -
ההיבטים השונים של נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע בתביעת ביטוח שהמבטחת מבקשת לדחות בטענה כי יד המבוטח הייתה במעל, או בלשון ס' 26 לחוק חוזה הביטוח כי מקרה הביטוח נגרם במתכוון בידי המבוטח, נדונו לאחרונה בפסק דין מקיף שניתן בבית המשפט העליון בעניין ע"א 78/04, המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ.
בפסק הדין חוזר בית המשפט וקובע כי נטל השכנוע לעניין היות המבוטח מעורב בקרות מקרה הביטוח במתכוון, מוטל על המבטחת. עוד קובע בית המשפט כי אין די בהבאת ראיות שיש בהן כדי לעורר חשד כללי שמא הגניבה נעשתה על ידי גורם פנימי.
במקרה דנן מבקשת הנתבעת להיבנות מסתירות שהתגלעו בפרטי חקירה שונים באשר ללוח הזמנים המדויק שבו הגיעו התובע ושותפו למקום, ובדבר הפעולות שבוצעו על ידי התובע מיד לאחר גילוי הגניבה וכד'.
הראיה העיקרית שבידי הנתבעת היא עדותו של מנהל הנמל אשר מסר לחוקר כי ביום האירוע, לפני קרות האירוע, הבחין ברכב התובע אשר עמד בקרבת הסירה שהייתה על החוף ובאנשים המעבירים דברים מן הסירה אל הרכב.
עד זה לא היה נחרץ בעדותו בבית המשפט ולא ידע להעיד בוודאות אם היה הדבר ביום האירוע - או שמא ביום שלאחר מכן. אם היה הדבר ביום שלאחר מכן הרי שהדבר עולה בקנה אחד עם עדויות התביעה לפיהן למחרת האירוע הגיע התובע למקום לטפל בסירה שנותרה על החוף.
לעומת עדות זו, העיד התובע כי ביום האירוע עבד בשיפוצים בבית מסוים ושהה בו כל היום. פרטי האנשים עימם היה התובע נמסרו לחוקר מטעם הנתבעת אך הוא לא טרח לתשאל אנשים אלה.
קראתי שוב ושוב את עדויות הנחקרים המעורבים בפרשה ואיני יכול ליתן את ידי למסקנה אליה הגיעה הנתבעת. לא שוכנעתי כי ידו של התובע הייתה במעל.
אדרבא, עדותו של התובע ושל שותפו - הן אלה שנמסרו לחוקר והן אלה שנמסרו בבית המשפט - הותירו רושם מהימן. העדים השיבו לכל שאלה שנשאלו ולא ניסו להתחמק. לא היה כל רושם של תיאום עדויות והעדים העידו באופן קולח ושוטף.
אכן, מצאתי בעדויות סתירות בפרטים שונים אך איני מייחס לכך חשיבות. מדובר בפרטים משניים שאין בהם כדי לערער את גרסת התובע.
התובע ושותפו העידו כי היה בדעתם למכור את הסירה עובר לאירוע אך בכך אין די כדי להטיל עליהם חשד בדבר ביום מקרה הביטוח. התובע ושותפו אינם מתפרנסים מהסירה והיא שימשה להם תחביב בלבד. סופו של דבר שותפו של התובע רכש את חלקו של התובע בסירה והיא לא נמכרה לגורם שלישי. התובע ושותפו מתפרנסים ממשלח יד שאינו קשור לסירה והם אנשים נורמטיביים. אלמלא עדותו של מנהל הנמל כי הבחין ברכב התובע ביום האירוע ספק רב בעיני אם היה מתעורר חשד למעורבות התובע בקרות מקרה הביטוח. כאמור, עדות זו אין די בה כדי לבסס את החשד הנטען.
לסיכום עניין זה אני קובע כי הנתבעת לא הוכיחה את מעורבותו של התובע בגרימת מקרה הביטוח במתכוון ובניסיון לקבל תגמולי ביטוח במרמה.

ג. היקף הנזק:
התובע הוכח כי רכש את המנוע נשוא האירוע בראשית שנת 2004 תמורת 20,000 ₪ בצירוף שרידי מנוע קודם שניזוק והוערך בשווי של 7,000 ₪.
לפי עדות של עד אשר עוסק במכירת רכיבים לכלי שיט עלות מנוע מן הסוג האמור עומד על כ28,500 ₪ וירידת הערך של מנועים מסוג זה הוא כ15% לשנה.
לכתב התביעה צורפה הצעת מחיר העומדת על 24,345 ₪ לא כולל מע"מ.
הנתבעת טוענת כי אין די בנתונים אלה לצורך הוכחת הנזק.
אני דוחה את טענת הנתבעת.
אני סבור כי התובע זכאי לפיצוי לפי עלות רכישה של 27,000 ₪ בניכוי ירידת ערך של 15% לשנה - מיום 4/1/04 ועד 5/5/05. סכום זה - נכון ליום האירוע - עומד על 21,800 ₪.
לעומת הנתונים שהוצגו על ידי התובע ומתייחסים באופן מפורש למנוע נשוא התביעה לא הציגה הנתבעת כל הערכת נגדית.

ברם, ככל שמדובר בהפסד נוסף הרי שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. במהלך הדיון התברר כי מישל קנה את חלקו של התובע בסירה ולא ברור כמה שילם ובאילו נסיבות. התובע לא הוכיח רכיב זה של תביעתו.

התובע לא הוכיח גם את הרכיב הנוסף המתייחס להוצאות, טרדה ועוגמת נפש ואיני מוצא כי הוא זכאי לפיצוי בסכום המבוקש. התובע זכאי לפיצוי מה בשל ביטול זמנו אך לא מעבר לכך.

סוף דבר, אני מוצא כי התובע זכאי לתגמולי ביטוח בגין גניבת המנוע מסירתו, בהתאם לפוליסת הביטוח. התובע שילם דמי ביטוח לפי ערך הסירה ואינני רואה מדוע לא יפוצה לפי ערך הרכוש שנגנב גם אם הוא שותף עם אחר בבעלות על רכוש זה. יש לזכור שגם בעת תשלום דמי הביטוח לא הובאה בחשבון הבעלות המשותפת ואין סיבה כי תובא בחשבון עתה. הדבר נכון שבעתיים נכח העדות שנשמעה כי השותפים עתידים להתחלק שתגמולי הביטוח שישולמו לתובע.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
21,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 5/5/05;
אגרת משפט בסך 680 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 26/10/05;
שכ"ט עו"ד בשיעור 15% ומע"מ מהסכום הפסוק לאחר צירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין;
שכר בטלת התובע בסך 1,500 ₪ והחזר הוצאות העדים מטעם התובע בסך 1,200 ₪.
בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות העדים מטעמה.

התשלום ישולם תוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון