ביטוח אחריות מקצועית עבודות קבלן

להלן פסק דין בנושא ביטוח אחריות מקצועית עבודות קבלן: פסק דין 1. זוהי תובענה על סך של 110,875 ₪ אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעת. רקע עובדתי 2. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת בפרוייקטים של קבלני בניין - ונציגיה הינם מהנדסים ואדריכלים. 3. הנתבעת הינה מבטחתה של התובעת על פי פוליסה "לבטוח אחריות מקצועית" על פיה בוטחה התובעת עד כדי הסך של 1,000,000 דולר בגין תביעות אשר הוגשו בתקופה 1.9.99 - 31.8.00. גדר המחלוקת 4. ביום - 22.10.97 התקשרה התובעת עם רשות שדות התעופה בהסכם לניהול, תיאום ופקוח על פרוייקט קבלני לעניין הרחבת מסוף הגבול בנחל עוז, במעבר קרני. 5. פרוייקט זה הוקם ע"י חברת משה דוידוביץ בע"מ, הקבלן המבצע. (להלן: "הקבלן"; "הפרוייקט"). 6. עם סיום הפרוייקט הגיש הקבלן חשבון סופי לבדיקה ולאישור התובעת אשר כלל רשימת עבודות החורגות מהסכם הצדדים ומתימחור עלות העבודה. 7. לאחר ישיבות מספר בין הקבלן לתובעת ניתן אישור עקרוני של הסכום המאושר לתשלום לקבלן, אשר, במקביל, נדרש ע"י התובעת לבצע עבודות תיקונים והשלמות בטרם מסירת העבודות - וכן נדרש ליתן ערבות להבטחת טיב העבודה. 8. רשות שדות התעופה טענה, מצידה, כנגד הקבלן לרמת בצוע ירודה של העבודה - ומשלא הגיעו הצדדים לסיום המחלוקות הכספיות ביניהם הגיש הקבלן שתי תביעות לתשלום שכרו כנגד רשות שדות התעופה וכנגד התובעת, האחת על סך של 3,000,000 מיליון ₪ בת.א. 837/00 בבית המשפט המחוזי בחיפה - והשניה על סך של 760,000 ₪ בת.א. 12827/00 בבית משפט השלום בחיפה. 9. התובעת קיבלה העתק התביעות לידיה ביום 4.6.00 ובו ביום הועברו העתקי אלה אל הנתבעת לשם מתן ייצוג משפטי. 10. הנתבעת סירבה לייצג את התובעת - וטענה להעדר כיסוי בטוחי מחמת זאת, שלטיעונה, התובענות לא הוגשו מכח פקודת הנזיקין ואין המדובר בהיפר חובה מקצועי, כמוגדר בפוליסת הבטוח בהגדרת "מקרה בטוח". 11. לאור סירוב הנתבעת, פנתה התובעת אל משרד עוה"ד גוטפריד וסרצוג ושות' - והללו ייצגו את התובעת וכן את רשות שדות התעופה בתובענות דנן, ובמהלך ניהולן המקדמי הגיעו הצדדים להסדר פשרה שעיקרו היה אישור החשבון הסופי לתשלום אשר אושר ע"י מנהל התובעת טרם נקיטת ההליכים המשפטיים. 12. התובעת שילמה לעורכי דינה הסך של 61,170 ₪ - סכום אותו תובעת היא דכאן. 13. כן מציינת היא כי נגרמו לה הוצאות שונות בסך כולל של 38,830 ₪, כגון: הוצאות נסיעות, צילומים, תכתובות ואובדן ימי עבודה, אשר השבתן דורשת היא גם כן מן הנתבעת. פרשנות הפוליסה 14. "מקרה בטוח" הוגדר בפוליסה בפרק "חבות מקצועית" כדלהלן: "היפר חובה מקצועית שנעשתה בתום לב, אשר מקורו ברשלנות, מחדל, טעות או השמטה של המבוטח, במסגרת מקצועו של המבוטח או משלח ידו המפורטים ברשימה ואשר עבורם ניתן הביטוח לפי פוליסה זו". 15. כן נקבע בפוליסה כי הנתבעת התחייבה כדלקמן: "על כן מעידה פוליסה זו כי תמורת דמי הביטוח, כמפורט ברשימה, המבטח ישפה את המבוטח בגין חבותו של המבוטח עפ"י החוק כמוגדר להלן כלפי צד שלישי בשל מקרה הביטוח בכפוף לכל אחד מהתנאים הבאים: א. התביעה נגד המבוטח הוגשה נגדו לראשונה ונמסרה למבטח בתוך תקופת הביטוח. ב. מקרה הביטוח אירע בתוך תקופת הביטוח או אם מצוין ברשימה, בכל תקופה הקודמת לתקופת הביטוח (להלן הכיסוי הרטרואקטיבי). כמו כן ישפה המבטח את המבוטח בגין כל ההוצאות המשפטיות הסבירות שייעשו להגנה בפני תביעה לפיצוי בגין מקרה ביטוח וזאת אף מעל לסכום הביטוח". 16. החוק הוגדר בפוליסה בפרק זה כפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כן הוגדרו "סייגים לחבות המבטח", ביניהם: "ג. חוסר תום לב, כוונת זדון, אי יושר, פשע, מעשה או מחדל פלילי, תרמית, הונאה, חריגה מסמכות ביודעין, מעילה באמון, מעשה במתכוון ...". 17. מעיון בכתבי התביעה אשר הופנו לנתבעת, עולה כי בתביעה הראשונה בת.א. 837/00 דרש הקבלן בגוף התביעה תשלום מלוא סכום החשבון הסופי שעמד על סך של 5,554,000 ₪ וכן טען כי בגין אי-כיבוד התחייבות הנתבעות כלפיו נגרמו לו נזקים בסך כולל של 250,000 ₪ - ולבסוף הועמדה התביעה על הסך של 3,000,000 ₪ עקב שיקולי אגרה. 18. בתביעה השניה בת.א. 12827/00 טען הקבלן כי על הנתבעות לשלם מלוא סכום החשבון הסופי אשר הגיש בסך של 510,230 ₪ וכן טען לנזקים בסכום כולל של 250,000 ₪. 19. ביום 15.6.00 השיבה לתובעת עו"ד רנה רנרט, ב"כ הנתבעת, כי הפוליסה אינה מכסה את שני המקרים המפורטים בכתבי התביעה שכן אלה אינם עומדים בהגדרת "מקרה הביטוח" שעניינה הפרת חובה מקצועית במסגרת מקצועו של המבוטח, קרי, אדריכל או מהנדס. 20. כן ציינה כי הטענות המועלות בכתבי התביעה עילתן היא אי-תשלום חשבונות עבור ביצוע העבודה שהוזמנה ע"י רשות שדות התעופה ומשכך, עולה בעליל כי עילות אלה אינן בגדר "הפר חובה מקצועית" במסגרת הסכם של אדריכלים או מהנדסים. 21. סבורתני, כי צודקת הנתבעת בטיעונה זה שכן התביעות עניינן בדרישה לתשלום חוב כספי עבור בצוע עבודה - ולא בטענה לעניין רשלנות מקצועית בתכנון אדריכלי או בפקוח הנדסי. 22. הקבלן מייחס לתובעת "הפרת התחייבות חוזית"; "עשיית עושר ולא במשפט"; "מעשים בכוונה ושלא בתום לב לצורך הפעלת לחץ פיננסי וכלכלי" ו "מימוש חיובים שלא בתום לב". (ראה: סעיפים 1.5; 5.2; 5.5 ו - 5.6 לכתבי התביעה הזהים בלשונם). 23. הטענה הבסיסית בכתבי התביעות הינה אי-בצועו של תשלום שמגיע לקבלן על פי חוזה ועל פי אישור חשבון מטעם מפקח התובעת, ואף אם נטען, כאגב אורחא, כי יש לייחס לתובעת רשלנות - הרי שאין מדובר בתביעה לרשלנות מקצועית בפעולות הנדסיות או אדריכליות - והתביעות אף לא נתמכו בחוות דעת מומחים בעניינים אלו, כנדרש בסוג תביעות מסוג שכזה. 24. העילה המרכזית היתה ונותרה, גם בשלב הגעת הצדדים לפשרה, אי עמידה בחיוב חוזי לתשלום שכר מוסכם, אליבא דעמדת הקבלן. 25. יתר על כן, הדרישה לתשלום בפועל היא כלפי רשות שדות התעופה - שכן האחרונה היא ברת דברו של הקבלן בהיותה חתומה על החוזה עימו ובהיותה הגורם המשלם. 26. משמע, חברת הבטוח כמבטחת אינה אמורה לשאת בהוצאות הליך משפטי שעניינו מיקוח על פרעון חשבון הקבלן - ואשר מיקוח זה אינו מכיל עילות לעניין רשלנות מקצועית בעבודה, לאמור, בתחום של אדריכלות והנדסה. העדר הודעת צד שלישי 27. התובעת קיבלה מכתב הנתבעת בדבר העדר כיסוי ביטוחי מיום 5.7.00 - ובחרה לנהל התביעות באופן עצמאי, עבורה ועבור רשות שדות התעופה, בלא לשגר לנתבעת הודעת צד שלישי, דבר המדבר בעד עצמו. 28. כמו כן, המצהיר מטעם התובעת מר שרון צוק שגיא מודה בסעיף 31 לתצהירו כי התובענות הוגשו כאמצעי לחץ לתשלום: "על מנת ליצור אמצעי לחץ על רשות שדות התעופה החליט הקבלן להגיש תביעה לתשלום סכומים מוגזמים ומנופחים כפי שהגישם לבדיקת מנוף ליזם בתחילת הדרך...." כן הצהיר בסעיף 32 לתצהירו כדלקמן: "התביעות הוגשו הן כנגד רשות שדות התעופה והן כנגד מנוף ליזם וכנגדי, כמנהלה, בטענה כי אישרנו לו סכום נמוך מדי, לטעמו, לאחר זמן רב, וכי לא העברנו אל הקבלן כל תשלום בגין החשבון הסופי שהגיש ולו את הסכום שאושר לתשלום, באמצעותי". 29. התובעת התגוננה בעיקר בטענה כי הקבלן השתהה בבצועו עבודתו - וכן כי סוכם עימו שכל סכום אשר ייפסק בסופם של ההליכים, גם אם יעלה על הסכום אשר אושר לשחרור, ישולם במלואו ע"י רשות שדות התעופה. 30. סבורתני, כי בנסיבות אלה אין לחייב את הנתבעת, בדיעבד, לממן יצוג משפטי של הליכים משפטיים שעה שעל רשות שדות התעופה לשלם לקבלן עבור עבודתו בהתאם לחוזה עימה - אף מטעם זה שלא לקחה חלק בהליכים אלה ולא השפיעה עליהם. 31. אף אם תמצי לומר כי היתה מוגשת כנגד הנתבעת הודעת צד שלישי - יש מקום להניח, בסבירות רבה, כי הנתבעת היתה מבקשת למחוק ההליך כנגדה או לדחותו על הסף, בציון הטעמים המועלים בהגנתה דהיום, וטיעוניה אלה היו, מן הסתם, מתקבלים במסגרת המתאימה ההיא. 32. משלא נעשה כך, פסול הוא הדבר, לטעמי, להעמידה היום מול ההליכים העשויים והגמורים דשם - ולאכפה "הר כגיגית" לממן ההליכים המשפטיים. 33. ועוד, סיום התובענות מעיד על תחילתן, לאמור, הצדדים ניהלו משא ומתן ולא הגיעו לכדי בירור התובענות בבית המשפט - ועוד בשלבים המקדמיים אושר לתשלום הסכום שאישר מר שגיא טרם הגשת התובענות - והסדר פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין. 34. מהסדר זה ראוי אף להסיק כי שילוב עילת הרשלנות שהוספה לתביעות בנוסף לעילות האחרות כגון "חסר תום לב" ו"עשיית עושר ולא במשפט" - המוחרגות בפוליסה - הוספו לא כטיעון ענייני אלא כדי להוסיף נפח וגוזמה לעילות החוזיות ולהיות גורם לחץ. 35. גם בהיקף הכספי נבלעה "עילת הרשלנות" בתביעות הקבלן ומתוך סכום כולל של תביעות על סך של 6,064,232 מיליון ₪ - עמד הסכום המיוחס לרשלנות על סכום של 500,000 ₪ בלבד המהווה, בפרופורציה, סכום אגבי לעיקר התביעה אשר קרוב לוודאי הצריך טיפול בהיקף קטן של עורכי הדין שלהם שילמה התובעת שכר טרחה, בהשוואה לעמלם בהדיפת עיקר התביעות. 36. מן הטעמים המצטברים לעיל, דוחה אני תביעתה של התובעת. 37. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 8,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.ביטוח אחריות מקצועיתקבלןביטוח אחריות