אי מסירת הצעת ביטוח


להלן נימוקי פסק דין בנושא אי מסירת הצעת ביטוח:

נימוקי פסק-הדין

א.     עובדות רלבנטיות

הוגשה בקשה לאשר תובענה כתביעה ייצוגית כשעניינה הפרת הנחיית המפקח על הביטוח מיום 13.11.00 (חוזר 12/200).
ההפרה שנטענה היתה שחברת הבטוח מעולם לא הציעה למבקשת כל הצעת ביטוח לא בע"פ ולא בכתב ולא מסרה לה כל מידע לגבי אופן תשלום תגמולי הביטוח בקרות מקרה הבטוח, וזאת בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח. כן לא נמסרה לתובעת הצעת ביטוח בכתב, עובר להתקשרות.
טרונייתה של המבקשת היתה כי היא ביטחה את רכבה אצל המשיבה, ובעת קרות מקרה הביטוח המשיבה הפחיתה לה מתגמולי הביטוח סכום של 730 ₪ בגין מד אוץ (קילומטראז') וכי אילו היתה יודעת אודות הפחתה זו בשלב שכלול החוזה, היתה שוקלת אם בכלל לבטח את רכבה אצל המשיבה.

המשיבה גרסה כי למבקשת נגרמה תאונה שבעקבותיה הוכרז הרכב כאובדן מוחלט, וכי היא קיבלה פיצוי לפי שוויו של הרכב במועד קרות התאונה; כן היא גרסה כי בעלה של המבקשת שוחח עמה טלפונית, קיבל פירוט מלא בעל-פה לרבות מסמכים בכתב ביניהם "רשימה" שהיא חלק מהפוליסה במסגרתה פורטה במסגרת מודגשת בכוכבים, אופן שחישוב שווי הרכב לצורך תשלום תגמולי ביטוח במקרה של אובדן מוחלט, הצעה/אישור ופוליסה. כל הנ"ל לאחר השיחה הטלפונית עם הנתבעת או בא-כוחה.
קרי, לעמדתה -חישוב הנזק היה בדיוק לפי הפוליסה, והיה בידיעת המבקשת.

במילים אחרות: בשלב זה ניצבות בפני בית המשפט שתי גרסאות עובדתיות, שהן בבחינת הכל או לא כלום.

לאחר הגשת כתב התגובה וכתב התשובה, החלו הצדדים לנהל מו"מ בנושא.
המשא ומתן הבשיל לכדי הסכם פשרה, שבמהלך הדיון לגביו ציין בא-כוחה המלומד של המשיבה כי במקרה הנוכחי, לא סבלה המבקשת נזק כספי. לדבריו הוראות המפקח על הביטוח, לענין החישוב, בוצעו במלואן.
מה שלא בוצע זה מסירת הצעת הביטוח המפורטת אודות דרך חישוב ההורדות מתשלומי הביטוח.
ניתן לכנות זאת בשם "נזק הצהרתי".


ב.     הסכם פשרה

לאור האמור לעיל, הגיעו הצדדים להסכם הפשרה הבא:

קבוצת התובעים בתביעה תכלול את כל בעלי הרכב הפרטי שרכשו ביטוח רכב מנועי מסוג "מקיף" אצל הנתבעת באמצעות סוכן ביטוח ו/או באמצעות הטלפון בתקופה שבין 22.704 - 22.7.04 שאירע להם אירוע ביטוח שכתוצאה ממנו הם קיבלו תגמולי ביטוח בגין "אובדן גמור" ו/או אובדן גמור להלכה" כהגדרתם בפוליסה, כשהופחתו כספים בגין: "משתנים מפחיתים" כהגדרתם בחוזר 2000/12 של המפקח, ולמעט מבוטחים בביטוחים קולקטיביים.

לפי ההסכם יהיה זכאי כל אחד מחברי הקבוצה שירכשו תוכנית ביטוח המשתתפת במבצע לרכב מנועי אחד בחברת שירביט ו/או יחדש פוליסה אחת קיימת שמשתתפת במבצע בחברת שירביט, להטבה צרכנית של חודש ביטוח נוסף מעבר לתקופת הביטוח הקבועה בפוליסה (12 חודשים) ללא כל תשלום נוסף.
במידה ויבחר כל אחד מחברי הקבוצה לחדש את הביטוח מעבר לתקופה לעיל, הוא יהיה זכאי להטבה צרכנית נוספת של חודש ביטוח נוסף כך שלמעשה כל חבר בקבוצה זכאי להטבה צרכנית בת חודשיים, ביטוח חינם.
הנתבעת התחייבה לאתר את כל חברי הקבוצה ותשלח להם הודעה על האישור ומהות ההטבה. להערכתה מונים חברי הקבוצה כ - 1200 איש.
הצדדים המליצו לבית המשפט לשלם לתובעת המייצגת סכום של 30,000 ₪ מבלי להודות בחבותם ובאחריותם, ולב"כ התובעת סכום של 200,000 ₪ פלוס מע"מ כל זאת בנוסף להטבות הניתנות לקבוצה, ולנשיאתה בהוצאות הפרסום.

בדיון שנערך בבית המשפט הבהיר ב"כ הנתבעת כי מבחינה עובדתית, המחלוקת שנותרה הינה למעשה בינו לבין המפקח על הביטוח, שלא עמדו על ביצוע כל הוראותיו.
זה תוקן כלפי המפקח, ואילו כלפי התובעת, מכיון שלא סבלה כל נזק כספי בפועל, ההסדר הינו ראוי נכון וסביר.


ג.     בחינת הסדר הפשרה

חוק התובענות הייצוגיות קובע מספר פרמטרים והם:

ההסדר הוא ראוי, הולם, הוגן וסביר להניח שהתביעה תתקבל.

נתחיל בכך כי מעיון בפרשת התביעה עולה כי עסקינן בשאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכל חברי הקבוצה המיועדים.
מבחינתה של התובעת היא לא סבלה מנזק כספי איזשהו, כך שתביעתה אם היתה מתקבלת היתה מתקבלת בפן ההצהרתי, קרי: שלא מולאו הנחיות המפקח על חברות הביטוח כהלכתן.
החשיבות של קביעה מעין זו בפסק- דין הינה בעלת חשיבות ציבורית, ובכך יכולה היתה התובעת לתרום להתנהלות עפ"י הנחיות הרגולטור ולטובת ציבור המבוטחים ברמה העקרונית.
במישור הפרטי - נראה שלתובעת לא תצמח כל טובת הנאה כספית.

הסדר שמטיב עם חברי הקבוצה, למרות שייתכן שהיתה קביעה שהם לא סבלו נזק אישי, הינו הסדר ראוי הוגן וסביר.
נחה דעתי לגבי אותם חברי קבוצה שלא יחדשו את הפוליסה אצל הנתבעת, אולי מטעמים עקרוניים, שהם לא ניזוקו כספית בעבר, ולכן אין ליתן להם הטבה. בלתי אפשרי ליתן להם את הטבת הסדר הפשרה, מכיון שהם אינם מבוטחים של הנתבעת, כך שהתחושה שהם תרמו לסעד הציבורי, די בה כדי להיות "הטבה" במסגרת הסדר פשרה זה לגביהם.

הפער בין הסעד המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו

כפי שציינתי לעיל, בתחום הכספי - המדובר בגירסה עובדתית מול גירסה עובדתית שבשלב זה קשה להעריך את משקלן, כשהכף נוטה לכיוון הנתבעת דווקא.
בתחום העקרוני - נוטה הגירסה לטובת התובעת.
לכן נראה לי שהתוצאה של ניהול התדיינות היתה עשויה/עלולה להיות קבלת הסעד ההצהרתי בלבד ולא מעבר לו. מכאן שהסעד המוצע בפשרה והסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, - הינו דומה עד זהה.

אי מינוי בודק

סעיף 19 (ב) לחוק התובענות הייצוגיות מחייב מינוי בודק לצורך אישור הסדר פשרה, אא"כ יש טעמים מיוחדים שיירשמו שלא למנותו.
ב-ת.א. 1668/06 בש"א 11936/06 התייחסתי לסעיף מבחינה נורמטיבית. אני מאמצת את האמור שם כחלק מנימוק פס"ד זה .
מבחינה פרטנית, מאחר ולאור הניתוח לעיל הסעד הסופי היה אמור להיות כמעט איידנטי לסעד שמתקבל, - ומכיון שמדובר למעשה בפס"ד הצהרתי המלווה בהטבות שוות כסף,- אין מקום למנות בודק.

הקבוצה והעילות

חברי הקבוצה הם כמפורט בהסדר הפשרה שמצוטט לעיל.
עילות התביעה היא פס"ד הצהרתי.

גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט עו"ד

הסכומים משתלמים מעבר להסדר הפשרה.
המדובר, כפי שציינתי לעיל, בביצוע מדויק של הנחיות הרגולטור ולטובת ציבור המבוטחים.
טוב שהנושא הגיע לתודעה הציבורית, ולו במובן זה שהצרכן יודע מה עליו לבדוק וחברת הביטוח תקפיד מעתה ולהבא על מתן מסמכים והבהרות מפורטות לצרכניה.
אשר על כן אני מאשרת את המלצת הצדדים וקובעת כי לתובעת הייצוגית ישולם סכום של 30,000 ₪ ושכ"ט עוה"ד יהיה 200,000 ₪ פלוס מע"מ.
סכומים אלה נראים סבירים והם מביעים את ההערכה לתובעת הייצוגית שתיקנה עוולה אפשרית לציבור, ואת הגמול הנאות לבא כוחן, שהשכיל גם להתפשר ולא לנהל מערכה שלא לצורך.

בדיון הוצג לבית המשפט הסכם הפשרה שפורסם בשני עתונים יומיים, וכן הודעה שנמסרה ליועמ"ש אודות הסדר הפשרה, לגביה לא ניתנה כל תגובה.
לא היו התנגדויות להסדר שפורסם לא בתיק בית המשפט ולא אצל משרדי עורכי הדין.

אלה היו נימוקי לאישור הסדר הפשרה ולמתן פסק-דין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון