אחריות לתאונת שרשרת עם 6 מכוניות

להלן פסק דין בנושא אחריות לתאונת שרשרת: פסק דין התביעה שבפניי נולדה בעקבות תאונת שרשרת מיום 1.4.01 שהתרחשה בדרך שבין שדרות לאשדוד ובה היו מעורבים 6 כלי רכב שנסעו בשיירה בזה אחר זה. שלוש כלי הרכב הראשונים בשיירה היו רכב מזדה בבעלות חברת אלבר, רכב פיאט פונטו בבעלות ליזמי שמואל והמבטחת חברת ציון, ורכב פורד צבאית בבעלות מדינת ישראל. הבעלים ו/או המבטחים של שלוש הרכבים הראשונים הגישו שלוש תביעות לפיצוי בגין נזקי הרכב שנגרמו בתאונה. התביעות הופנו כנגד שלוש הרכבים האחרונים שהיו באותה שיירה הם רכב יונדאי שהיה נהוג על ידי יניב נהרי ובוטח על ידי איילון, משאית גרר נהוגה על ידי סאלם עלי ומבוטחת על ידי מנורה, ורכב מזדה לנטיס נהוג על ידי יוסף אלסייד ומבוטח על ידי כלל. בין שלוש הרכבים הראשונים בשיירה, בינם לבין עצמם, נפתחו "חזיתות מישנה" כאשר הבעלים של רכב המזדה תובע את הבעלים והמבטחת של הפיאט פונטו ואלה מפנים תביעה כלפי הבעלים של הרכב השלישי בשיירה, הוא הפורד הצבאית. בהסכמה הדיונית שהוצגה לפרוטוקול ביום הדיון נקבע כי שאלת האחריות תיגזר "לאורך כל החזית" ללא אבחנה ולא תוגבל למסגרת היריבויות שנוצרו ע"פ כתבי הטענות, הכול בהתחשב בכך שמדובר בתאונת שרשרת והדיון בשלושת התיקים אוחד. כל הנהגים המעורבים בתאונה העידו בפניי למעט שניים, האחד הינו ליזמי שמואל נהג הפיאט פונטו והאחר הינו עלי סאלם נהג משאית הגרר שזומן כדין וניסיונות האיתור שלו שכללו חיפוש על ידי משטרת ישראל נכשלו. עוד הונחו בפניי, כחומר ראייתי עיקרי, רישומי העדויות שנגבו במשטרת ישראל בתיק המשטרה. אין כל מחלוקת כי רכב המזדה שהיה, כאמור, הראשון בשיירת המכוניות, נפגע מאחור בעת שהיה בעצירה מוחלטת לאחר שנקלע לפקק תנועה. אין כל מחלוקת כי הפוגע בו הוא רכב הפיאט פונטו. נהג הפיאט פונטו לא התייצב למסירת עדות ואולם על פי עדותו שנגבתה בתיק המשטרה פגיעתו במזדה נעשתה לאחר שנפגע מאחור ונהדף על ידי רכב הפורד הצבאית. כנגד עדות זו לא הונחה בפניי כל עדות סותרת ולפיכך יש לקבלה למרות היעדרותו של העד כעובדה שהוכחה ברמת ההסתברות כנדרש. נהג הפורד הצבאית אישר בעדותו כי פגע ברכב הפיאט פונטו ואולם לפי עדותו התרחשה פגיעה זו לאחר שרכבו שלו נפגע על ידי רכב היונדאי שנסע מאחוריו. אף כנגד עדות זו לא הוגשה כל ראיה סותרת שיש בה כדי להחליש את אמינותה ולפיכך יש לקבלה. נהג היונדאי, אשר פגע לפי טענת נהג הפורד הצבאית ברכבו, אישר בעדותו את דבר הפגיעה ואולם לטענתו פגע ברכב הפורד הצבאית לאחר שנפגע ממשאית הגרר שנסעה מאחוריו נהוגה על ידי סאלם עלי. הטענה אותה העלה ב"כ המבטחת של משאית הגרר, היא חברת מנורה, ולפיה ביצע נהג היונדאי עקיפה בלתי מותרת והשתחל לתוך השיירה לפני משאית הגרר, היא טענה שנשמעה בחצי פה ללא כל ביסוס. נהג היונדאי לא נשאל בעניין זה של ביצוע עקיפה בלתי חוקית על ידי ב"כ המבטחת של המשאית ונהג המשאית גם הוא לא התייצב כדי להעיד בנקודה זו. משמע, לפי מאזן ההסתברות יש לקבל את גרסת נהג היונדאי ולפיה נגרמה הדיפתו על גבי הפורד הצבאית שלא בשל מחדל שלו אלא בשל נהיגה בלתי זהירה של נהג המשאית. נסיבות אי הופעתו של נהג המשאית, מר עלי סאלם לעדות הן כאלה המלמדות על התחמקותו המכוונת מלעשות כן וזאת בהתחשב בכך שביצוע צו ההבאה של משטרת ישראל כלפיו נכשל כשלון חרוץ. היעדרותו של נהג המשאית משמעותה, בנסיבות המתוארות, כי אין בפניי כל גרסה מצידו ביחס לנסיבות התרחשות התאונה ושתיקתו כמוה כהודאה. נוכח שתיקה רועמת זו אין לקבל את גרסתו שנמסרה במשטרה ולפיה נאלץ לבלום באופן פתאומי בשל השתחלותה של מכונית היונדאי לשיירה לפניו וחבטה שנגרמה למשאית הגרר מאחור על ידי רכב המזדה לנטיס שנסע מאחוריו. גרסה זו, גם אם נתייחס אליה כגרסה חלופית לעדותו, הינה בלתי סבירה בעליל בהעדר כל ראיה נוספת לחלק העדות הנוגע למעורבותו של רכב היונדאי בתאונה ובלעדיה נשמט כל הבסיס לגרסה. אשר למידת אחריותו של רכב המזדה לנטיס, האחרון בשיירה, לתאונה שהתרחשה. בעניין זה טוען נהג המזדה לנטיס, הן בעדותו בפניי והן בעדות שמסר במשטרה, כי פגיעתו בחלקה האחורי של משאית הגרר התרחשה לאחר שזו פגעה פגיעה ראשונה וחזקה ברכב היונדאי שנסע לפניו ורק לאחר מכן התרחשה פגיעה משנית בינו לבין המשאית, בין אם פגיעה זו התרחשה בשל הידרדרות המשאית לאחור ובין אם זו התרחשה ללא הידרדרות כזו. גרסתו זו מתיישבת, גם אם בדוחק מסוים, עם ההודאה שלו בעובדות כתב האישום ולפיה גרם לתאונת הדרכים שכן אין כל התייחסות מפורשת וחד משמעית בעובדות כתב האישום לאחריות המכרעת של נהג המזדה לנטיס לפגיעות ביתר כלי הרכב מלבד המשאית. יחד עם זאת, מתוך עדותו שנמסרה ניתן לייחס לנהג המזדה לנטיס אחריות חלקית ומשנית לפגיעה שנוצרה ביתר כלי הרכב כתוצאה מהמפגש המשני עם רכב המשאית. המסקנה העולה מדברים אלה הינה כי האחריות המכרעת להתרחשות התאונה ולנזקיה מוטלת על נהג המשאית ואילו האחריות המשנית והשולית מוטלת על נהג המזדה לנטיס. אשר לאופן חלוקת האחריות ביניהם, סבורה אני כי נכון להעמיד את היקף אחריותו של נהג המשאית על שיעור של 85% לנזקים ואילו את אחריותו של נהג המזדה לנטיס על שיעור של 15%. אשר להיקף הנזק המוכח סבורה אני כי יש לקבל את התביעות והדרישות המוצגות על ידי התובעות ביחס לשלוש כלי הרכב הראשונים בשיירה כפי שהדברים מוצגים בסיכומים שהושמעו בתום הדיון למעט רכיב השבתת המכונית והשכרת הרכב החלופי למשך 4 ימים לרכב התובעת אלבר וכן למעט לגובה שכר הטרחה הנדרש על ידי בא כוחה בשיעור של 20% אשר יועמד על השיעור של 10% בצירוף מע"מ כמקובל ולא מעבר לכך. לסיכום, התביעות התקבלו במלואן בכפוף להסתייגויות דלעיל. ב"כ הצדדים רשאים להגיש פסיקתא משותפת לחתימה בתוך 7 ימים אשר בה יצוינו הסכומים שאושרו והתקבלו כמוכחים לתשלום כנגד הנהג והמבטחת מנורה בשיעור של 85% וכנגד הנהג והמבטחת כלל בשיעור של 15%. רכבתאונת דרכיםתאונת שרשרת