להלן החלטה בנושא אובדן כושר עבודה - שחקן כדורגל: החלטה מבוא 1. התובע (להלן: " המבוטח "), הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה כשחקן כדורגל. התביעה הוגשה בגין פוליסת ביטוח שהופקה ביום בשנת 1996 (להלן: " פוליסת התובע ") ע"י הנתבעת 2 - מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: " המבטחת "). התביעה הוגשה גם כנגד הנתבע 1 - ירון גלעדי - סוכן הביטוח (להלן: " סוכן הביטוח "). 2. אין מחלוקת בין המבוטח והמבטחת, כי במועד חתימת המבוטח על הצעת הביטוח, כמו גם במועד הפקת הפוליסה ובמועד קרות מקרה הביטוח - לא שיחק המבוטח בליגה הלאומית בכדורגל, אלא בליגה נמוכה יותר. 3. המבטחת דחתה את דרישת המבוטח לקבלת תגמולי ביטוח בטענה כי, עפ"י הוראות מבטחי המשנה שלה, היא חדלה, עוד בשנת 1995, דהיינו עוד קודם למועד חתימת המבוטח על הצעת הביטוח, להנפיק פוליסות ביטוח למי שאינו משחק כדורגל בליגה הלאומית. כן נטען ע"י המבטחת כי סוכן הביטוח ידע ו/או היה עליו לדעת כי המבוטח אינו משחק בליגה הלאומית וכי המבטחת לא הייתה מבטחת אותו לו הייתה יודעת זאת. 4. טרם תחילת שמיעת הראיות הגיעו המבוטח והמבטחת להסדר פשרה במסגרתו סולקה תביעת המבוטח. בעקבות זאת התקיים הדיון בין המבטחת לסוכן הביטוח במסגרת ההודעה לצד שלישי ששלחה המבטחת כנגד סוכן הביטוח. 5. בישיבת יום 9.11.05 הסתיימה שמיעת הראיות בתביעה ובאותו מעמד סיכמו בע"פ ב"כ המבטחת והסוכן. מהלך הישיבה, לרבות סיכומי הצדדים, הוקלטו ולא הוקלדו. טענות הצדדים 6. ביום 16.11.05 הגיש סוכן הביטוח בקשה לצירוף ראיה - רשימה לפוליסת ביטוח שהנפיקה המבטחת בשנת 1999, לשחקן הכדורגל אייל בן עמי (להלן: " הפוליסה "). 7. לטענת הסוכן, "טענתה המרכזית של המשיבה, כי החל מ - 1995 חדלה המשיבה להוציא פוליסות ביטוח לכדורגלנים וכדורסלנים בהם, אלא אם הופיעה בהם החרגה להיות השחקן שחקן ליגה לאומית... 3. בישיבת יום 9.11.05 נחקר הסוכן אודות יחסיו עם מספר לקוחותיו ביניהם אייל בן עמי. במהלך סיכומיה טענה מנורה כי לא (הדגשה במקור) הוצאו פוליסות ביטוח לשחקני כדורגל, בהן לא הופיעה החרגה (לאחר שנת 1995). 4. המבקש אשר אינו עובד יותר כסוכן ביטוח ואשר הפוליסות שהוציאה המשיבה ללקוחותיו ולמי שאינם לקוחותיו, אינן בחזקתן או בשליטתו, הצליח לאתר את פוליסת הביטוח, דוגמת הפוליסה נשוא התביעה דנן אשר מנורה הוציאה בשנת 1999 (הדגשה במקור) לשחקן הכדורגל - אייל בן עמי... 5. המבקש יטען כי בפוליסה עצמה מצוינת העובדה כי פוליסה המקוטלגת רק לשחקני כדורגל, אך מאידך, ובניגוד לטענת מנורה, לא קיימת החרגת .. ליגה לאומית". כך למעשה לא צוין בפוליסה ציון הליגה הרלוונטית כלל. 6. לאור האמור לעיל ובנסיבות אלו, ברי כי ראיה זו אשר יצאה תחת ידה של המשיבה (הדגשה במקור) ואשר עולה כדי הודאת בעל דין הינה חשובה ומכריעה לעניין התביעה דנן סותרת את טענות המשיבה, שופכת אור על טענות עדי המשיבה ומעמידה באור נכון את עדויותיהם ותומכת בטענות המבקש..". 8. לתמיכה בבקשתו צירף הסוכן את החלטת כב' השופטת דורנר מיום 22.5.01 שניתנה ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', בה הותרה הגשת ראיות ע"י המבקש - התובע לאחר תום שמיעת הראיות "...בעוד בית-המשפט נוטה לקבל ראיות בעלות משקל גם כאשר האיחור בהגשתן נובע מהתרשלותו של בעל-דין, וודאי יטה הוא להיעתר לבקשה כאשר הנסיבות העובדתיות שביסוד הראיה נתגבשו רק לאחר סיום שלב ההוכחות, אולם למבקש לא הייתה אפשרות אובייקטיבית להגישה במועד. לגופו של עניין, השתכנעתי כי קיימת במקרה דנן אפשרות ממשית שהראיה החדשה תשנה את מערך החבות של המשיבות כלפי המבקש, ולפיכך תשפיע על תוצאותיו של ההליך". (כב' השופטת דורנר בעמ' 3 להחלטה). הוסיפה וקבעה כב' השופטת דורנר כי "...איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך להיפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה...". 9. המבטחת מתנגדת לבקשה ממס' טעמים: 9.1. "הראיה נוצרה עוד בשנת 1999 שלא כאמור במקרה שנדון בעניינו של מיכאלוביץ'". 9.2. הסוכן יכול היה "...בשלב המקדמי, לאתר ראיות הנוגעות לפוליסות של כדורגלנים ולדרוש לעיין בהן, אולם הוא לא דרש לעשות כך...". (הדגשה שלי - ה.י.). 9.3. "אין "בראיה" זו, כדי לרפא את כל הטענות של שולחת ההודעה כלפי צד ג'. צד ג' היה אמור לדעת את התנאים הספציפיים ולבצע מכירה ביטוחית כיאות כלפי המבוטח...מכאן שהפוליסה משנת 1999 אין בה כדי להעלות או להוריד באשר למחדלי צד ג'..." 9.4. הפוליסה מתייחסת לשחקן כדורגל מקצועי שכל עיתותיו מוקדשות למשחק כדורגל שלא כתובע שעבד בעבודה נוספת כשליח. 9.5. צורפה לבקשה הרשימה בלבד, מבלי שצורף מכלול הפוליסה, ועל כן משמדובר במסמך חלקי, לא ניתן לקבוע כל ממצא. ממצאים ומסקנות 10. אין חולק כי הפוליסה יצאה תחת ידי המבטחת. לטענת ב"כ המבטחת, לו הסוכן היה עותר לגילוי הפוליסה במסגרת גילוי מסמכים, הייתה המבטחת מגלה את הפוליסה וממציאה לו אותה עוד בהליך המקדמי. יש להניח כי המבטחת הייתה ממציאה לסוכן גם את "מכלול תנאי הפוליסה" המצוי ברשותה. מכאן כי לשיטת ב"כ המבטחת, הפוליסה, על אף שהוצאה בשנת 1999 - רלוונטית למחלוקות שבין הצדדים שכן ברי מתגובת המבטחת כי פוליסה זו הייתה מגולת על ידה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים. 12. לעניות דעתי, משהמבטחת טוענת כי הסוכן יכול היה לקבל לידיו את הפוליסה במסגרת גילוי מסמכים - היה עליה לגלות מיוזמתה את המסמך במסגרת גילוי המסמכים שכן צו גילוי מסמכים כללי נועד לגילוי כל המסמכים הרלוונטיים למחלוקות שבין הצדדים. 13. ביום 23.11.03 ניתן ע"י כב' השופט אליהו בכר צו גילוי ועיון במסמכים. על כן, בין אם המבטחת לא המציאה תצהיר גילוי ועיון במסמכים כפי שנצטוותה לעשות ובאין אם המציאה תצהיר, אך לא גילתה את הפוליסה - אין היא יכולה לכסות תחת מחדלה זה. בחקירתו הנגדית הממושכת נשאל הסוכן גם באשר לתביעות שהוגשו כנגדו, בין היתר, ע"י אייל בן עמי, ומכאן כי גם המבטחת סברה כי עניינו של שחקן זה רלוונטי למחלוקות שבין הצדדים שאם לא כן, חזקה על ב"כ המבטחת כי לא היה שואל שאלות שאינן רלבנטיות למחלוקות שבין הצדדים. 14. המבטחת אינה טוענת כי הענות לבקשה תגרום לה נזק. כל שהמבטחת טוענת הוא כי עסקינן בראיה חלקית שלא ניתן לקבוע ממצא על פיה. ברם, הראיה המלאה (קרי הרשימה והתנאים הכלכליים) מצויים בידי המבטחת ואין כל מניעה כי הגשת הראיה החלקית תעשה תוך מתן אפשרות למבטחת להגיש את התנאים הכלליים. 15. אמנם, ביהמ"ש אמור היה ליתן פס"ד, אולם, המבטחת לא הצביעה על כל נזק קונקרטי שיגרם לה באם איעתר לבקשה. יעילות ומהירות הינן ערך חשוב בניהול משפט - אולם לא ערך עליון, במקרה דנן ערך זה משני בחשיבותו. 16. בעניין מיכאלוביץ' - התרת הגשת הראיה משמעה הבאת ראיות נוספות, הן ע"י התובע והן ע"י הנתבעת ואילו במקרנו אנו, הסוכן הגיש ראיותיו לאחר הגשת ראיות המבטחת ועל כן, אין בהתרת הגשת הרשימה לפוליסה כדי להאריך את הדיון. 17. אמנם, בעניין מיכאלוביץ' ביהמ"ש נעתר לבקשה מהטעם כי הראיה נתגבשה רק לאחר סיום הגשת הראיות, אולם, כב' השופטת דורנר הוסיפה וקבעה כי יש בראיה החדשה כדי להשפיע על תוצאות ההליך. 18. בענייננו, אכן יכול ויש בצירוף הפוליסה כדי לשפוך אור על המחלוקות שבין הצדדים. בשלב זה הנני נמנע מלהביע עמדה באם יש בצירופה כדי להשפיע על תוצאותיו, אם כי איני שולל אפשרות זו. 19. כפי שנקבע לאחרונה בבר"ע 787/05 (י - ם) רביב חנה נ' פוגז בע"מ ואח' (אתר נבו). "ניתן לראות במחלוקת שבין הצדדים הבדלי גישה ביחס לחשיבות סדרי הדין והדרך להגשת ראיות, כאשר מולם ניצב ערך החתירה לאמת. אינני מזלזל בצורך לנהוג על פי הכללים וסדרי הדין, אך עדיין מאמין אני כי מטרת ההליך המשפטי היא להגיע לחקר האמת. לא למותר לציין, בהקשר זה כי כל ממלא משרה שיפוטית מצהיר אמונים בפני נשיא המדינה, ומתחייב בה "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק..." (סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה). בעיני, כאשר יש אפשרות מעשית להגיע לחקר האמת, גם אם כרוך הדבר בסטייה מסדרי הדין ומדיני הראיות, אך הצד שכנגד איננו נפגע, כי אז מטרת העל של עשיית משפט צדק היא המכריעה, ובכוחה להתגבר גם על טעויות ותקלות של עורכי דין, אשר לא הביאו עדים במועד הנכון...ברצוני להדגיש כי אין לפרש את דבריי באופן שבו סדרי הדין יהיו פרוצים לחלוטין, וכך יקופח הצד הנוהג כדין. במקרה שלפנינו, לא הצביעה ב"כ המשיבות על כל נזק קונקרטי שייגרם למרשותיה, זולת עצם רצונה לסיים את המשפט. עדיין, בעימות שבין הרצון של הנתבע לסיים את המשפט, לבין הדרך הנכונה להגיע לחקר האמת, האחרון מכריע". (סעיפים 9 ו - 10 לפסה"ד - (הדגשות שלי- ה.י.). 20. במקרה שבפנינו, ספק בעיני באם המדובר במחדל של הסוכן ובא כוחו, וזאת נוכח צו גילוי המסמכים והעיון, אשר גם לשיטת המבטחת היה צריך לכלול את הפוליסה על כל תנאיה. 21. לאור כל האמור לעיל, הנני נעתר לבקשה. המבטחת רשאית, אם תחפוץ בכך, להגיש בתוך 10 ימים ממועד קבלת החלטתי, את התנאים הכלליים לפוליסה. עותק הכללים יועבר במקביל לב"כ הסוכן. 22. להשלמת טיעונים בע"פ בעניין זה בלבד ליום 20.12.05 בין השעות 09:30 - 14:00. הצדדים יבואו בדברים ביניהם באשר לשעה המתאימה להם בתחום השעות הנ"ל ויודיעו טלפונית למתמחה ערן על השעה המוסכמת עליהם באמצעות טלפון כל צד יהיה רשאי לטעון עד 15 דקות.כדורגלדיני ספורטאובדן כושר עבודה