אובדן כושר עבודה - נהג

להלן פסק דין בנושא אובדן כושר עבודה - נהג:

פסק - דין

א.     רקע
בפני תביעת התובע לתגמולי ביטוח בגין אבדן כושר עבודה. התובע בוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח חיים הכוללת בין היתר כיסוי ביטוחי למצב של אבדן כושר עבודה, כאשר עובר לתאונה עבד כשכיר כנהג משאית ומפעיל משאבת בטון.
ביום 23.11.00 ותוך כדי טיפול במשאבת בטון ארעה תאונה במהלכה נגרמה לתובע מעיכה בכף יד ימין. התובע פונה לבי"ח ועבר סדרת ניתוחים בהמשכם בוצעו קטיעות של אצבעות 4 ו- 5 עם עצם המסרק, בהמשך אף בוצע ניתוח נוסף לקיצור העצבים בסמוך לעצמות המסרק. על פי חוות דעת מומחה מטעם התובע, ד"ר שינדלר עמוס, נקבעו לתובע 34.3% נכות רפואית וכן הומלץ על הפעלת תקנה 15 במלואה. כן ציין התובע, כי נגרמה לו בעיה תפקודית קשה המונעת ממנו כליל לעסוק במקצועו או בכל מקצוע דומה אחר התואם השכלתו, הכשרתו המקצועית ונסיונו בעבודה.
לפיכך, ועל פי גובה תגמולים בשיעור 4,502 ₪ לחודש עבודה נכון ל- 10/01, ולאחר ניכוי תגמולים ששילמה לו הנתבעת עבור השלמת תגמולי אי כושר לתקופה שמ- 17/9 לפי 2,748 ₪ לחודש (מחצית היתרה לחודש) וסה"כ 19,239 ₪, וכן תגמולי אי כושר מלא לתקופה שבין 6/04 - 8/03 היינו 10 חודשים במכפלת 5,497 ₪ לחודש ובסה"כ 54,970 ₪ לתקופה זו, ס"כ סכום התביעה עמד על 74,209 ₪.

הנתבעת מצידה טענה, כי בהתאם לסעיף 2 לנספח 50 לפוליסה המשמעות של "אבדן כושר עבודה" פירושה שאם עקב מחלה או תאונה נשלל מהמבוטח בשיעור 75% לפחות הכושר לעבוד בכל מקצוע או בעיסוק שבו עסק עד סמוך לאותה מחלה או תאונה, ושבעקבותיה נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, השכלתו וכשרתו. הנתבעת הסכימה להכיר באובדן כושר מלא מיום קרות מקרה הביטוח - 23.11.00 עד ליום 31.12.02 בניכוי שלושה חודשי המתנה, ומיום 1.1.03 בשעור חלקי של 50% למשך ששה חודשים נוספים. מעבר לתקופה זו, אין מצבו של המבוטח מקיים מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה.

הנתבעת הדגישה כי בהתאם לסעיף 12 לנספח 50 לפוליסה, אם חזר לתובע כושר העבודה באופן חלקי אולם נבצר ממנו לעסוק בעבודתו הרגילה 50% לפחות משעות העבודה שהיה רגיל לעבוד טרם היותי בלתי כשיר מוחלט לעבודה, תשלם לו הנתבעת לכל היותר למשך 6 חודשים 50% מהפיצוי החודשי ששולם לו בגין אי כושר עבודה מוחלט.

כמו כן, ציינה, כי על פי סעיף 7 לנספח 50 לפוליסה הפיצוי החודשי, בהצטרפו לביטוחים אחרים בגין אובדן כושר עבודה, לא יעלה על 75% משכרו החודשי הממוצע של המבוטח ב- 12 החודשים שקדמו לאובדן כושר העבודה.

בתאריך 10.2.05, צרפה הנתבעת חוות דעת המומחים, פרופ' יואל אנגל בתחום האורטופדי שקבע לתובע 10% נכות בשל קטיעת אצבע רביעית, 10% נכות בגין קטיעת אצבע חמישית ו- 5% נכות בגין הגבלות התנועה באצבע השלישית . במסגרת חוות הדעת ציין המומחה, כי את פעולת היום יום מבצע התובע בידו השמאלית והאצבעות שנותרו בידו הימנית. פציעתו, אמנם מקשה על פעילות בי-לטרלית הדורשת כח או שימוש בכל כף ידו הימנית, כמו פתיחת בקבוקים או עבודות הדרושות לו כנהג משאית, עבודה הכוללת פריקה, טעינה, טיפוס, מתיחת ברזנט, העברת הילוכים וכו' ומסיים כך:

"אין ספק שפציעתו של הנפגע תמנע ממנו את חזרתו לעבוד בעבודתו הקודמת כנהג משאית של מערבל בטון. מאידך, קיים מגוון פעילויות שיכול לעסוק בהם כהנדסאי, מקצוע אותו רכש".

כמו כן, צורפה חוות דעת של פרופ' יהודה לרמן בתחום התעסוקתי ולפי האמור בחוות דעתו, התובע יכל להמשיך ולעבוד בעבודות שונות שקשורות להשכלתו, להכשרתו ולנסיונו. כך למשל יכל לעבוד כנהג בהובלת נוסעים בהסתמך על נסיוני כנהג משאית, כן יכל לעבוד במחלקות רכב של מוסדות ומפעלים המחזיקים ציי רכב בעבודות פיקוח של טיפולי רכב המבוצעים במוסכים עבור החברה. בנוסף, התובע אינו מוגבל בחזרה לעבודה למפעלי תעשייה במקצוע אותו רכש - הנדסאי תעשיה וניהול, תחום שבו עבד במפעל תעשייתי במשך מספר שנים. ולפיכך סיכם חוות דעתו כדלקמן:

"מר קבלה כשיר להמשיך בעבודות שונות בהתאם להשכלתו, הכשרתו ונסיונו המקצועי ולא איבד מעל 75% מכושרו לעבודה על פי תנאי הפוליסה".

משאלה היו פני הדברים , הוריתי על מינויו של ד"ר גפן תמיר כמומחה מטעם בית
המשפט בתחום התעסוקתי.



במסגרת חוות דעת של ד"ר גפן, שנמסרה ביום 6.3.05 נקבע בפרק סיכום ומסקנות כדלקמן:

"מר קבלה בן 44, בעל 14 שנות לימוד והנדסאי תעשיה וניהול במקצועו, אשר במשך שנים רבות עבד בתום נהג משאית שכיר במסגרות שונות. בעבודתו, האחרונה הנ"ל עבד על משאבת בטון. מר קבלה נפגע בתאונת עבודה בתאריך 23.11.00 ואינו עובד מאז. כתוצאה מהאירוע נפגע בכף יד ימין כולל אצבעות 4,5 אשר נקטעו בהמשך. הנ"ל עבר טיפול ניתוחי אחרון בחודש 2.02 לכריתת נורינומה, ומאז מטופל במרפאת כאב.
כיום, שלוש שנים מהטיפול הניתוחי האחרון, מר קבלה עדיין ממשיך לסבול מכאבים באיזור הגדמים והגבלה פונקציונלית של ידו הדומיננטית, אם כי מסוגל לבצע פעולות מסוג כתיבה ואחיזה בחפצים כולל חפצים עדינים בצורה די טובה, אך בו זמנית מוגבל בפעולות שדורשות שליטה בימנואלית טובה. למרות שמר קבלה מחזיק ברשיון נהיגה כולל על רכב מעל 15 טון ללא ספק הנ"ל איבד את כשירותו לעבוד בתור נהג משאית, בכל עבודה אשר כרוכה בפעילות בימנואלית מורכבת או בכל עבודה פיסית אשר כרוכה בהפעלת כח אחיזה ואגרוף ובנשיאת חפצים בשתי ידיו.
עם זאת ללא ספק מר קבלה מסוגל לבצע מגוון רחב של עבודות אשר יתאימו להשכלתו בתור הנדסאי תעשיה וניהול כפי שעבד לפני שהחל לעבוד כנהג. הנ"ל יכל לעבוד כמנהל קו ייצור, כמנהל עבודה, בעבודות פיקוח והשגחה בתחומים שונים כולל בתחום פריקה וטעינה ובניהול בענף הקייטרינג.
כמו כן יוכל להשתלב בשוק העבודה בתום סיום לימודיו במקצועו החדש".

בתאריך 3.7.05 הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם בעל פה וכי ביהמ"ש ייתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. כאן המקום לציין, כי הנתבעת באדיבותה, הסכימה כי פסה"ד יתייחס לתקופה שעד למתן פסה"ד למרות שחישוב תגמולי הביטוח הנתבעים היו עד ליום הגשת התביעה.

ב.     דיון
     
פסק הדין המנחה בסוגיית אבדן כושר עבודה, נמסר מפי כב' השופט אריאל בע"א 300/97      יהודה חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746.
לפי ההלכה לפיצוי בגין אבדן כושר עבודה שני תנאים מצטברים: האחד, שלילת 75% או יותר מכושרו של המבוטח להמשיך במקצועו או בעיסוק שבו עסק ערב התאונה - תנאי שכבר עתה אומר מתקיים לענייננו, והתנאי השני הינו, כי נבצר מהמבוטח לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים להשכלתו, להכשרתו ולנסיונו.

לענין התנאי השני, נקבע עוד, כי אין צורך בזהות בין עיסוקו של המערער עובר לתאונה לבין עיסוקו לאחר התאונה, כדי שעיסוקו לאחר התאונה יהיה בגדר "עיסוק סביר אחר". עם זאת, צריך שה"עיסוק הסביר האחר" יהלום את השכלתו, את הכשרתו ואת נסיונו של המבוטח. במובן זה ראוי שהעיסוק יעלה בקנה אחד עם מכלול ההקשרים התעסוקתיים של עבודתו הקודמת של המבוטח. עיסוק סביר הוא עיסוק שכל אדם סביר, בעל נתונים ורקע הזהים לאלה של המבוטח במקרה הנדון, היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוקו הקודם. כן נאמר, כי "עיסוק סביר" אף אינו פוגע באופן משמעותי בכושרו של המבוטח להשתכר וכן מתאים לאורח חייו.

כב' השופט אריאל ציין בנוסף, כי העיסוק הסביר הוא בעל מימד סובייקטיבי ומימד אובייקטיבי. סובייקטיבי, שכן המבוטח צריך שאותו "עיסוק" יתאים לאורח חייו ולנטיותיו התעסוקתיות. אובייקטיבי, שכן אותו "עיסוק סביר" יובחן בהתאמתו לאדם הסביר בעל נתונים, השכלה והכשרה כשל המבוטח. ככל ש"סוג ההתמחות" צר והעובד הגיע לרמת מיומנות גבוהה יותר, כך יקשה למצוא לאותו עובד "עיסוק סביר" שאינו דומה דמיון רב לעיסוקו הקודם.

לבסוף ציין בית המשפט, כי אין הכרח בקיומו של קשר הדוק בין עיסוקו של המבוטח בעבר לבין ה"עיסוק הסביר" המצויין בחוזה הביטוח. מוכן, כי ככל שהעיסוק שבו יוכל המבוטל לעסוק ידמה לעיסוקו הקודם, כן יקל על בית המשפט לקבוע כי מדובר בעיסוק סביר. עם זאת, ייתכנו מקים שבהם למבוטח כמה כישורים השווים בדרגתם. אובדן כושר העבודה מונע מהמבוטח לעסוק בעיסוקו הקודם, אולם השכלתו, הכשרתו ונסיונו בעיסוק אחר "שווה ערך" יאפשרו לו לנצל את כישוריו הנוספים.

נדמה, כי מקרה זה נופל בגדר האפשרות האחרונה שציין בית המשפט העליון. התובע אינו יכול לחזור לעיסוקו הקודם, עם זאת לתובע השכלה רחבה כהנדסאי תעשיה וניהול ויכולותיו האינטלקטואליות יכולות להביאו לידי עיסוק סביר אחר בתחומים נוספים, דוגמת המקצוע אותו רוכש עתה - הנהלת חשבונות.

ברור לי, כי התובע זנח למעשה את תחום העיסוק הקשור לתעשיה וניהול משלא עסק בכך שנים רבות מאוד, עם זאת, יוכל להשתלב היטב בשוק העבודה כמנהל חשבונות, תחום שמחליף למעשה, מבחינת יכולתו האינטלקטואלית, את תחום התעשיה והניהול.

השאלה הינה, האם לנוכח העובדה ולפיה מחד, קיימים מקצועות אחרים בהם יכל לעסוק בהתאם לכישוריו, השכלתו וגילו ומאידך טרם החל לעסוק בהם שכן הינו בתקופת לימודים מחייבת תשלום הפיצוי המלא המגיע עד למועד סיום הלימודים שכן התאונה בסיכומו של יום הביאה את המבוטח לבחור תחום התעסקות חדש.

משמציין מומחה בית המשפט, כי התובע יכל לעסוק בתחומי עיסוק שווי ערך אחרים מחד, ומאידך מנסה תחום נוסף שיהלום כישוריו כי אז נראה לי סביר בנסיבות לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי חודשי בשעור 75% מהסכום החודשי המוסכם על הצדדים, היינו מסכום חודשי של 5,497 ₪, באופן ש- 25% מסכום זה ישולמו לתקופה שבין 1/03 - 7/03 , ו- 75% מסכום זה מ- 8/03 ועד היום.

כמ כן, תשלם הנתבעת לתובע אגרת המשפט כשהיא נושאת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הוצאתה ועד למועד התשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בשעור 15% + מע"מ על התוצאה אליה יגיעו הצדדים.

זכות ערעור תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אובדן כושר עבודה לעצמאיים

  2. אובדן כושר עבודה של נהג

  3. אבדן כושר עבודה – פגיעה בגב

  4. אובדן כושר עבודה בביטוח חיים

  5. תביעת ביטוח אובדן כושר עבודה

  6. ערעור ביטוח אובדן כושר עבודה

  7. עורך דין אובדן כושר עבודה המלצה

  8. אובדן כושר עבודה - שחקן כדורגל

  9. הצהרת בריאות - אובדן כושר עבודה

  10. הקטנת תשלומים באובדן כושר עבודה

  11. חישוב תגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה

  12. ביטוח תאונות אישיות - אובדן כושר עבודה

  13. האם ביטוח אובדן כושר עבודה מכסה מחלת מקצוע

  14. אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות ביטוח

  15. תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה

  16. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס''ז-2006

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון