החלטה בבקשת פירוק חברה


להלן החלטה בבקשת פירוק חברה:

החלטה

1. נימוקי בקשת הפירוק:
הבקשה שבפני הינה בקשה לפירוק חברת כלל אינבסטמנט האוס בע"מ (להלן: "החברה").
בבקשה צוינו עילות הפירוק בגינן מתבקש פירוק החברה:
החברה הינה חדלת פרעון לפי סע' 257(4) ו- 258 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983 (להלן: "הפקודה"). נטען כי החברה אינה סולבנטית ומקיימת שתי חלופות המפורטות בס' 258 לפקודה - החברה אינה מקיימת פס"ד כספי שניתן נגדה לאחר דרישה, החובות הנתבעים מהחברה עולים על נכסיה והחברה אינה מסוגלת לעמוד בפרעון החובות העומדים נגדה.
טעמי יושר וצדק לפי ס' 257(5) לפקודה. נטען כי החברה אינה מקיימת כל תכלית עסקית וקיים שיתוק מוחלט בכל מוסדותיה; נעשו בחברה פעולות פסולות אשר רוקנו אותה מכל נכסיה על מנת להתחמק ממימוש פס"ד שצפוי היה להינתן נגדה; נעשה שימוש לרעה בנכסי החברה.
בבקשה פורטו נסיבות פסה"ד אשר ניתן כנגד החברה ביום 7.4.03, לאחר הליכים שנמשכו 13 שנה. בפסה"ד, אשר ניתן ע"י כב' השופט ד"ר קלינג, התקבלה תביעת המבקשים כנגד החברה והחברה חויבה לשלם למבקשים סכום אשר שוויו כ- 8.7 מליון דולר נכון ליום 10.4.03. כמו כן חויבה החברה בתשלום שכ"ט בסך 300,000 ₪ והוצאות משפט.
לאור בקשת החברה עוכב ביצוע פסה"ד בסכום העולה על 26 מליון ₪.
החברה הגישה ערעור על פסה"ד לביהמ"ש העליון.

בבקשה פורטה טענת המבקשות בדבר התחמקות החברה מקיום פסה"ד וצוינו הפניות הרבות אשר נעשו מטעם המבקשים לתשלום החוב אשר לא נענו.

עוד נאמר בבקשה כי לאחר מתן פסה"ד ולאור התחמקות החברה מלשלם את הסכומים בהם חויבה, פנו המבקשים לרשם החברות והשיגו את הדו"ח הכספי של החברה לשנת 94', שהוא הדו"ח האחרון אשר הוגש על ידה לרשם החברות.
התברר למבקשים מדו"ח זה וממידע נוסף כי בעלי מניות בחברה משכו מקופתה סכומים שמסתכמים בסך נומינלי של לפחות 14 מליון ₪. משיכות אלה נעשו בדרך של הלוואות לבעלי המניות ע"י החברה ללא בטחונות וללא ריבית. קיים חשש כי הלוואות אלה ניתנו באופן מכוון, על מנת לרוקן את קופת החברה בטרם תוכרע התביעה אשר הוגשה ע"י המבקשים.
מדו"ח רשם החברות עולה כי לחברה שני בעלי מניות: קבוצת חברות בשליטת איש העסקים גד זאבי (להלן: "קבוצת זאבי"), המחזיקה 75% ממניות החברה וחברת כלל ישראל בע"מ המחזיקה 25% ממניות החברה (להלן: "כלל ישראל").
עד היום לא השיבו בעלי המניות של החברה את הכספים המגיעים לה, מלבד סכום חלקי אשר הועבר ע"י כלל ישראל, ללא הפרשי הצמדה וללא ריבית. החברה לא תבעה מבעלי המניות כספים אלה שכן היא נשלטת ע"י החייבים עצמם.
הדרך היעילה והמתאימה היא פירוק החברה ומינוי מפרק זמני אשר יפעל למימוש זכויותיה ונכסיה.
בבקשה נאמר כי נכון להיום אין החברה מבצעת כל פעילות עסקית והיא משמשת כאישיות משפטית ריקה מתוכן באופן המונע מימוש פסה"ד.
החברה פעלה לחיסול עסקיה לאחר גילוי מעילה אשר נעשתה בה ע"י מנהל בעבר, אריה גולדין. ההליכים המשפטיים היחידים שנותרו בה, הם ההליכים שמנהלים כנגדה המבקשים.
קבוצת זאבי נותרה חייבת לחברה, בהתאם לדו"חות הכספיים, סך של כ- 10 מליון ש"ח והיא אינה מסוגלת לפרוע סכום זה. החברה אינה פועלת למימוש זכויותיה כלפי קבוצת זאבי בגין מצבה הקשה של הקבוצה. קבוצת זאבי, המצויה בקשיים, מנהלת מו"מ רגיש עם המערכת הבנקאית בנסיון להגיש להסדר פריסת חובות.
עוד נאמר כי מבירורים שנערכו, עולה כי לחברה החייבת היו נכסים רבים אשר לא ברור מה עלה בגורלם וקופתה נותרה ריקה לחלוטין.
העברות הכספים אשר נעשו לטובת בעלי המניות מעוררים חשדות להעדפת נושים ולהברחת נכסים.
עוד צוין כי כנגד קבוצת זאבי הוגשה בקשה לכינוס נכסים ע"י הבנק הבינלאומי הראשון במסגרתה צוינו חובות בהיקף של כ- 280 מליון ₪.

לאור כל האמור לעיל, טענו המבקשים כי יש למנות מפרק לחברה אשר יבדוק את נכסיה ובכללם נכסים שיש לקבל חזרה מבעלי המניות, הלוואות שנלקחו שלא כדין או שלא נפרעו ונכסים שנלקחו שלא כדין בטרם יינתן פסה"ד לטובת המבקשים.
בסופו של דבר חזרו המבקשים על עילות הפירוק השונות העומדות להם.

2. התנגדות החברה לפירוק:
בהתנגדות החברה לבקשת הפירוק נאמר כי על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי, לפיו חויבה החברה לשלם למבקשים סכום של כ- 40 מליון ₪, עומד ותלוי ערעור אותו הגישה החברה. לדברי החברה קבוע דיון בערעור ליום 4.4.04.
במסגרת ההתנגדות פרטה החברה את הטיעונים המצביעים, לדבריה, על האבסורד המשפטי שבבסיס פסה"ד.
מלבד המבקשים אין לחברה נושים נוספים והמבקשים הם המעונינים היחידים בפירוק החברה.
לאחר ששולמו ע"י החברה כל הכספים שהיו בקופתה בעת מתן פסה"ד, בסכום של כ- 3 מליון ₪, קופת החברה ריקה ואין לה כל נכסים. זאת מלבד יתרת חוב של כ- 11 מליון ש"ח, אשר חייבת לה חברת זאבי נאמנות ומימון בע"מ (להלן: "זאבי מימון"). אולם, אין באפשרות זאבי מימון להשיב לחברה כספים אלה.

החברה טענה כי סעד של פירוק החברה הוא סעד קיצוני אשר לבימ"ש שיקול דעת נרחב באם להעתר לו.
החברה טענה כי בנסיבות המיוחדות של המקרה מן הראוי לדחות את בקשת הפירוק. הנימוקים לכך הם כי ייגרמו נזקים בלתי הפיכים לקבוצת זאבי. קבוצת זאבי מצויה בהליכים להשגת הסדר עם הבנקים, באופן שימנע כינוס נכסים ופגיעה באלפי עובדים המועסקים ע"י חברות בקבוצה. החברה טענה כי מהמגעים המתנהלים עם הבנק הבינלאומי להשגת ההסדר, עולה כי פירוק איזה מהחברות בקבוצה יכשיל מיד כל נסיון להסדר ויחייב את הבנק לעמוד על טענותיו לעניין מינוי כונס נכסים לקבוצה.
עוד נטען כי אין כל תכלית בהליכי הפירוק שכן חובות קבוצת זאבי המובטחים לבנק הינם בסכום של כ- 280 מליון ₪. לכן, ברור שאין כל סיכוי שיהיה באפשרות החברה לגבות את חובה מזאבי מימון בסך 11 מליון ₪.
גם בקשת המבקשים לקבל מסמכים ומידע המצוים בידי החברה אינה עילה לפירוק, שכן עד היום נמסרו למבקשים כל מסמך או נתונים אשר התבקשו על ידם, לרבות מסמכי הנהלת החשבונות, וזאת לאחר הדיון בבקשת המבקשים למינוי מפרק זמני.
החברה שבה וציינה את הנזקים הבלתי הפיכים אשר ייגרמו לטענתה לקבוצת זאבי, אם
יינתן צו הפירוק.
החברה טענה כי לא די באי קיום פסק הדין הכספי ובאי יכולתה של החברה לפרוע את החוב, כדי להורות על פירוק החברה.
עוד נטען כי אין כל יסוד לטענת המבקשים כאילו החברה רוקנה מנכסיה על מנת להתחמק מביצוע פסה"ד, וכאילו נעשו עבירות של העדפת נושים במרמה.
אין בבקשה או בתצהיר כל ראיה לטענות חמורות אלה.
החברה ציינה את סיכוי הערעור. החברה טענה כי היות והדיון בערעור קבוע למועד קרוב, מן הדין שלא להורות על פירוק החברה ולכל הפחות יש לעכב הליכי הפירוק עד שייהפך פסה"ד לחלוט.
החברה הציעה כפתרון חלופי הסדר דיוני אשר ימנע את הצורך במתן צו בלתי הפיך לפירוקה.
הצעה זו כונתה ע"י החברה הצעה למינוי "מפרק פאנטום". בהצעה זו התחייבה החברה כי תפעל בשקיפות מלאה; כי תעמיד לרשות המבקשים כל נתון לצורך חיפוש ואיתור כספי החברה כאילו היה המבקש 2 מנהל מיוחד או מפרק; המבקשים יהיו רשאים לפנות לבימ"ש או לכנ"ר בבקשה להגיש תביעות, אם יגיעו למסקנה כי יש להגיש תביעות כנגד גורמים כלשהם. על פי ההסדר המוצע תשאר בקשת הפירוק תלויה ועומדת עד מתן החלטה בערעור אשר הוגש על פסה"ד נשוא בקשת הפירוק.
המבקשים לא הסכימו לקבל את הצעת החברה.

3. הדיון במעמד הצדדים:
במהלך הדיון בפני נחקר עו"ד ד"ר שגב על תצהירו אשר תמך בבקשת הפירוק.
החקירה התמקדה בטענות ד"ר שגב באשר לריקון נכסי החברה בתקופה שלפני מתן פסה"ד.
מחקירתו הנגדית של ד"ר שגב, הסתבר כי ביום 19.3.97 זכתה החברה בבוררות לפיה חויב בנק הפועלים לשלם לה סכום של כ- 12 מליון ₪.
סכום זה הופקד בחשבונה של החברה לניהול ונאמנות של כלל סחר בע"מ מיד עם קבלתו, כפי שעולה ממצב חשבון אשר הוצג במהלך הדיון, ולא הופקד בקופת החברה.
מתוך כספים אלה הועבר סכום של 6.5 מליון ש"ח לדירקטורים בחברת כלל אינבסטמנט וכלל ניהול, אליהו בן עמרם ודוד גולן, כפי שעולה ממסמך העברות כספיות של חברת ניהול ונאמנות כלל סחר בע"מ, מיום 7.4.97, אשר הוצג אף הוא במהלך הדיון. כמו כן הועבר סכום של כ- 1.4 מליון ₪ לעו"ד יוסי אברהם.
העברות אלה אינן מצוינות בדו"חות הכספיים של החברה משנת 97' ועד היום.
המסקנה כי כספים אלה אינם מפורטים בדוחות הכספיים של החברה, עולה גם מהמאזן לשנת 2001 אשר צורף כנספח יא לבקשה.
בעמ' 3 לדו"חות הכספיים, מצוינות אמנם הלוואות לצדדים קשורים בסכום של כ- 14 מליון ₪. פירוט הלוואות אלה מצוי בביאור 3 לדו"חות הכספיים. אולם, בביאור זה מופיעה רק ההלוואה לחברה בקבוצת זאבי אחזקות בע"מ בסך של כ- 10 מליון ₪ והלוואה לאי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ בסך של כ- 3.4 מליון ₪. כלומר, אין מקום לנסיון החברה, במהלך חקירתו הנגדית של עו"ד שגב, לטעון כי סכום זה כולל גם את אותה הפקדה בסך 12 מליון ₪ שנעשתה בחשבונה של החברה לניהול ונאמנות של כלל סחר בע"מ משנת 97'. בהלוואות אלה, אשר אינן נושאות ריבית ומועדי פרעונן טרם נקבע, נכללת רק הלוואת הבעלים אותה ציינו המבקשים במסגרת בקשת הפירוק אשר ניתנה לחברת זאבי מימון בסדר גודל של כ- 11 מליון ₪. אולם, לאותו סכום של 12 מליון ₪, בו זכתה החברה במסגרת הבוררות, אין כאמור כל זכר.
יש לציין כי העברה זו בוצעה כאשר התביעה אשר הוגשה ע"י המבקשים כבר היתה תלויה ועומדת.
בהתנגדות החברה לפירוק תמך תצהירה של עו"ד אלה ויינמן. עו"ד ויינמן משמשת, לדבריה, דירקטורית בחברת זאבי אחזקות בע"מ שהיא חברת האם המחזיקה ב- 100% ממניות חברת הבת מימון סחר בע"מ, המחזיקה ב- 75% ממניות החברה.
בראשית התצהיר נאמר כי העובדות בתצהיר ידועות לעו"ד ויינמן מעבודתה ומבירורים שערכה עם נושאי תפקיד לשעבר בכלל סחר בע"מ.
במסגרת חקירתה הנגדית העידה עו"ד ויינמן כי היא יושבת בחברת זאבי אחזקות ומשמשת שם כדירקטורית וכך גם בחברות בנות. עם זאת, אין עו"ד ויינמן משמשת כדירקטורית בחברה, אין לה נגיעה לחברה ואין לה למעשה כל תפקיד בחברה (עמ' 3 לפרו').
מעדותה של עו"ד ויינמן עולה גם כי אין לחברה כל דירטקטורים "כולם התפטרו ברגע שהתקבל פסה"ד, הם היו בניגוד עניינים אז הם התפטרו". כמו כן, אין לחברה כל עובדים ולא היתה לעו"ד ויינמן ידיעה אם בעת מתן פסה"ד היו עובדים בחברה.
כאשר נשאלה עו"ד ויינמן מדוע היו הדירקטורים בניגוד עניינים, ענתה כי הם התפטרו בהתאם ליעוץ משפטי שקיבלו.
במהלך החקירה התברר כי לעו"ד ויינמן לא היה למעשה כל מידע של ממש באשר למקורותיה הכספיים של החברה במהלך פעילותה, עליהם הצהירה במסגרת תצהיר אשר צורף כנספח י' לבקשת הפירוק. כל המידע בעניין זה נמסר לה ע"י נושא משרה אשר נמצא בהולנד וכרגע הוא אינו נושא משרה יותר.
עוד התברר במהלך חקירתה הנגדית של עו"ד ויינמן כי היא לא שמעה מעולם על אותו סכום של 12 מליון ₪ בהם זכתה החברה במסגרת הבוררות.
גם את עדותה של עו"ד ויינמן על פיה נהגה החברה להעביר לחברות מסלקות הכספים של כלל ישראל וכלל סחר, בדרך של מתן הלוואות, את עודפי הכספים שהצטברו, ביססה עו"ד ויינמן על שיחתה עם אותו נושא משרה בעבר, מר ורט המצוי בהולנד.
הסתבר למעשה כי כל המידע באשר לפעילות הכספית של החברה בין השנים 90 ל- 97' מהווה עדות שמיעה, שכן עו"ד ויינמן לא בדקה אותו אלא קיבלה אותו מהנהלת החשבונות. רכישת החברה ע"י קבוצת זאבי נעשתה בשנת 97', אולם עו"ד ויינמן יושבת, על פי עדותה, במטה באופן פעיל רק משנת 2000 וגם אז ידעה רק את מה שכתוב במאזן.
במסגרת תצהירה חזרה עו"ד ויינמן באופן כללי על האמירה בבקשה, על פיה קיים חשש כבד כי ייגרמו נזקים לעובדים בקבוצת זאבי ולחברות באותה קבוצה אם יינתן צו פירוק, וכי הבנק מתנה כל הסדר בכך שאף חברה בקבוצה לא תפורק.



4. קיום עילות פירוק כנגד החברה:
נראה כי אין כל מחלוקת שהוכחו כנגד החברה מספר עילות שדי בהן כדי להענות לבקשת הפירוק.
מתקיימת עילת הפירוק הקבועה בס' 257(4) לפקודת החברות, שכן החברה היא חדלת פרעון כהגדרת סעיף 258.
כנגד החברה קיים פס"ד כספי כאשר עיכוב ביצוע בגינו ניתן רק על סכום מעל 26 מליון ₪. אין גם ספק כי החובות הנתבעים מהחברה עולים על נכסיה ואין החברה מסוגלת לעמוד בפרעונם.
כמו כן קיימת עילת פירוק עפ"י ס' 257(5). קיימים מספר טעמים המביאים לקביעה לפרק את החברה מטעמי צדק ויושר.
כפי שציינתי לעיל, עולה מעדות עו"ד ויינמן כי קיים שיתוק מוחלט במוסדות החברה. הדירקטורים בחברה התפטרו מהטעם של ניגוד עניינים מיד לאחר שינתן פסה"ד נגד החברה לטובת המבקשים. החברה אינה מנהלת כל פעילות עסקית, אין לה כל עובדים ואין לה כל נכסים או כספים.
כמו כן, עולה מהדו"ח הכספי של החברה לשנת 2001 כי חברה מקבוצת זאבי נטלה מהחברה הלוואה בסך כ- 11 מליון ₪, ללא בטחונות ללא ריבית וללא קביעת זמן פרעון. ברור מהדו"ח הכספי כי מאז שנת 2000 לא נעשתה כל פעולה ע"י החברה על מנת לדרוש את פרעון אותה הלוואה. לעניין זה אין כל משמעות לטענת עו"ד ויינמן כי החברה הפנתה דרישה לתשלום הלוואה זו בשנת 2004, לאחר מתן פסה"ד, כאשר קבוצת זאבי כבר היתה בקשיים כספיים.
כפי שציינתי לעיל, עלה במסגרת הדיון אשר התנהל בפני כי סכום של כ- 12 מליון ₪, בו זכתה החברה במסגרת בוררות בשנת 97', לא נכנס לקופת החברה אלא הועבר לחברה אחרת. חלק ממנו אף שולם כאמור לדירקטורים של החברה ושל החברה לניהול ונאמנות של כלל.
לפעולה זו של הסטת כספים שהם נכסי החברה אין זכר בדו"חות הכספיים.
אמנם, לא ניתן בשלב זה לקבוע כי מדובר בהעברת כספים במרמה. אולם, סימני השאלה אשר מתעוררים סביב סכום כסף זה - לגביו ניתן היה להניח בסבירות ראויה כי מקום הפקדתו היה קופת החברה - מצביעים על חשד לביצוע פעולות פסולות בחברה אשר רוקנו אותה מנכסיה. זאת במיוחד לאור העובדה כי העברת הכספים בסכום משמעותי של 12 מליון ₪ לגורמים קשורים, נעשתה במרץ 97' כאשר כבר התנהלה התביעה נגד החברה במסגרת תיק אזרחי 2289/90, בו ניתן פסה"ד נשוא בקשת הפירוק.
למרות בקשות החברה, לא עוכב ביצועו של פסה"ד ע"י ביהמ"ש המחוזי בסכום העולה על 26 מליון ₪ ובקשת החברה לעיכוב ביצוע אשר הוגשה לביהמ"ש העליון נדחתה גם היא.
כמו כן לא התקבלה בקשת החברה לעיכוב הליכי הפירוק נגדה.

לאור כל האמור לעיל אין למעשה ספק, וגם אין מחלוקת של ממש באשר לקיום עילות פירוק כנגד החברה.

5. שיקול הדעת של בית משפט:
שיקול הדעת המוקנה לבימ"ש עפ"י ס' 257 לפקודת החברות מושפע בין היתר מזהות מגיש הבקשה לפירוק ומעילת הבקשה. אין דומה בקשתו של נושה המבקש לאכוף את פרעון החוב שהחברה חבה לו באמצעות פירוק החברה, לבקשתו של בעל מניות המבקש לפרק חברה סולבנטית.
בספרה של צ. כהן פירוק חברות, נבחן שיקול הדעת של בימ"ש במקרה של בקשת נושה (עמ' 165 ואילך).
השאלה העולה היא האם זכאי נושה, המוכיח חדלות פרעון של החברה, לקבל צו לפירוק החברה, או שמא רשאי בימ"ש להתחשב ברצונות של גורמים אחרים המושפעים מן הפירוק, כגון בעלי מניות ונושים אחרים, ובהשלכות הציבוריות והכלכליות של הפירוק.
לדברי צ. כהן, גישת הפסיקה עד סוף שנת 80' היתה הכרה בזכות של נושה אשר הוכיח עילת פירוק לקבל צו פירוק. זכותו זו של הנושה נדחתה כאשר החברה חלקה על החוב בתום לב ועל יסוד בסיס ממשי; כאשר לנושה לא היה עניין בפירוק, וכאשר נושים אחרים התנגדו לפירוק.
בהקשר זה יש לומר כי אין לראות בחוב כספי הנובע מפס"ד, כאשר על פסה"ד הוגש ערעור וביצוע פסה"ד לא עוכב עד לסכום של 26 מליון ₪, כחוב השנוי במחלוקת לעניין מתן צו הפירוק.
נושא זה מוסבר על ידי צ. כהן בספרה בעמ' 167, תוך הפניה לע"א 138/79 תומר מוצרי עור בע"מ נ' לוינסקי פ"ד לה(1) 409. בעמ' 413 לפסה"ד נקבע ע"י הש' י. כהן, כי כאשר קיימת מחלוקת בתום לב על יסוד טעם ממשי בין הנושה לבין החייב לגבי קיומו של חוב המשמש עילה לבקשה לצו פירוק, תידחה בקשת הנושה והוא יופנה להליכים משפטיים רגילים לשם קביעת זכאותו לחוב שאותו הוא תובע. מכאן עולה בבירור כי כאשר הוגשה כבר תביעה וניתן פס"ד לטובת הנושה, מוכח קיומו של חוב. אין לכן בהגשת ערעור, כאשר ביצוע פסה"ד לא עוכב, כדי להפוך את החוב לחוב השנוי במחלוקת לעניין בקשת הפירוק.
יתרה מזאת, מסבירה צ' כהן (עמ' 167) כי הפסיקה הבחינה בין בקשה המבוססת על חוסר הענות לדרישת התשלום, לבין בקשה המבוססת על ראיה של ממש אשר מוכיחה כי אין החברה יכולה לפרוע את חובותיה. כאשר הגישו מבקשי פירוק ראיות משכנעות בדבר חוסר יכולת החברה לפרוע את חובותיה, יטו בתי המשפט להענות יותר לדרישת הפירוק, גם אם החברה חולקת על החוב.
במקרה שבפני קיים כאמור פס"ד אשר לא שולם ע"י החברה למרות דרישות המבקשים, ואין כל מחלוקת כי החברה אינה יכולה לפרוע את סכום פסה"ד שכן החברה אינה קיימת למעשה ואין לה כל נכסים.
אל מול כל הנימוקים לעיל, שיש בהם כדי להקים עילת פירוק, יש לבחון את טענות החברה בדבר קיומו של טעם מיוחד, המצדיק את הפעלת שיקול הדעת של בימ"ש כך שלא יינתן על ידו צו פירוק.
החברה, בתגובתה לבקשת הפירוק, וכן ב"כ הכנ"ר במסגרת סיכומיו, הצביעו על נטיית הפסיקה החדשה של ביהמ"ש המחוזי להתחשב באינטרסים ציבוריים, תוך הקניית שיקול דעת לבימ"ש בעת בקשה למתן צו פירוק.
מסבירה צ. כהן בספרה, בעמ' 207, כי שיקול הדעת המוקנה לבימ"ש בבקשה לפירוק המוגשת בידי נושה, מקנה לו את הסמכות להביא בחשבון את כל הגורמים העשויים להיות מושפעים מהחלטתו. אין עוד מקום לגישת הפסיקה הישנה אשר הכירה בזכות נושה לקבלת צו פירוק כאשר הוכיח שהחברה אינה סולבנטית וכי החוב אינו שנוי במחלוקת. על בימ"ש להתחשב בהשלכות צו הפירוק על כלל הנושים של החברה, על עובדי החברה ועל אלה שאינם בגדר נושים בכללם. במידה פחותה יש להתחשב בתוצאות צו הפירוק על בעלי המניות בחברה.
במקרה הנוכחי נטען ע"י החברה כי ייגרם לקבוצת זאבי נזק בלתי הפיך אם יינתן צו פירוק כנגד החברה ולכן על בימ"ש לקחת שיקול זה בחשבון ולא להענות לבקשת הפירוק.
יש לזכור כמובן כי לחברה עצמה אין כל עובדים ואין לה למעשה נושים אחרים מלבד המבקשים, כפי שנאמר בפורש בס' 8 בהתנגדות החברה לפירוק.
מדובר לכן בטענת החברה על פיה אמור בימ"ש להתחשב בנושים, בעובדים ובבעלי מניות בקבוצת זאבי השולטת בחברה, שאין לה כאמור כל פעילות והיא ריקה מתוכן. במקרה מעין זה, נראה כי הנטל המוטל על החברה להניח בפני בימ"ש תשתית של ממש לטענה בדבר פגיעה אפשרית של חברות הקבוצה בכללותה, ולאו דווקא בחברה נשוא בקשת הפירוק, הינו נטל משמעותי.
טענת החברה בהקשר זה, על פיה ייפגעו אלפי עובדים אם יינתן צו פירוק כנגד החברה, שכן הבנק הבינלאומי שהוא נושה של קבוצת זאבי בסכום של 280 מליון ₪ מתנה כל הסדר באי מתן צו פירוק לחברה כלשהי בחברות הקבוצה, הינה טענה ארטילאית לחלוטין.
כפי שכבר ציינתי לעיל, התרשמתי מחקירת עו"ד ויינמן כי אין לה כל תפקיד של ממש, לא בחברה ולא בחברות בהן היא משמשת באופן פורמלי כדירקטור.
לא ניתנו על ידה פרטים באשר להתניה זו של הבנק להסדר, לגביו מתנהל בשלב זה מו"מ.
אילו רצתה החברה לשכנע את ביהמ"ש כי אכן ייגרם נזק בלתי הפיך, בעיקר לעובדי החברות בקבוצת זאבי, נראה כי היה מקום לתמוך את הטענה בתצהיר מטעם הבנק, או מטעם מי שמנהל את המו"מ עם הבנק בשם קבוצת זאבי. לא נאמר בתצהירה של עו"ד ויינמן כי היא שותפה למגעים המתנהלים או למו"מ עם הבנק, בו הועלתה הדרישה מטעמו על פיה לא יינתן צו פירוק כנגד החברה, כתנאי להמשך המגעים ומציאת ההסדר עם הקבוצה כולה.
אין לכן להתייחס לאמירה זו של החברה בדבר קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות הפעלת שיקול דעת של בימ"ש כך שלא תענה בקשת הפירוק - אלא כאמירה בעלמא.

בכל מקרה, כאשר מפעיל בימ"ש את שיקול הדעת, תוך כדי לקיחה בחשבון של אינטרסים ציבוריים, עליו לקחת בחשבון גם את אינטרס הנושה ואת השאלה האם ייגרם לנושה נזק מאי מתן צו הפירוק.
בנסיבות העניין שבפני, אי מתן צו הפירוק ימנע מהמבקשים את האפשרות לפעול כנגד נושאי המשרה בחברה או גורמים אחרים.
אין ספק כי זכות התביעה כנגד צדדים שלישיים, אם אכן יגיעו המבקשים למסקנה כי יש להגיש תביעות מעין אלה בגין הוצאת כספים מקופת החברה, קיימת במסגרת הוראות פקודת החברות בלבד.
בהקשר זה מקובלת עלי לחלוטין טענת המבקשים, בתגובה לסיכומי הכנ"ר, כי אין מקום לקבל את הצעת החברה באשר להסדר הדיוני שהוצע על ידה. זאת, בין היתר לאור העובדה כי העילות מכוחן ניתן לממש את זכויות החברה בכל הנוגע להעברות הכספים שנעשו בשנת 97', נולדות אך ורק במסגרת פירוק (ס' 373 ו- 274 לפקודה). לכן, אין בהסכמת החברה ליתן מסמכים אין לפעול בשקיפות כדי למנוע את הנזק אשר עשוי להגרם במידה ולא יינתן צו פירוק ולא יינקטו הליכים מהירים כנגד אותם נושאי משרה.
יתרה מזאת, אין בהסכמה כלשהי של החברה למינוי "מפרק פאנטום" כדי לחייב בדרך כלשהי את צדדי ג', נושאי המשרה בחברה אשר התפטרו ממנה ואורגנים אחרים, לשתף פעולה עם המבקשים.
בירור העובדות הרלוונטיות לשאלת העברות הכספים יכול להתבצע אך ורק במסגרת הליכי פירוק.
כמו כן, מקובלת עלי טענת המבקשים והכנ"ר, כי אי מתן צו פירוק עשוי לגרום נזק ממשי אם ייקבע כי חלה התיישנות על זכויות התביעה הקיימות לחברה כנגד צדדים שלישיים.
בהקשר זה יש להתייחס לנקודה נוספת אותה העלתה החברה, על פיה יש להמתין לבירור הערעור עד חודש אפריל 2004.
אין מקום לטענה זו, שכן בחודש אפריל 2004 נקבע דיון בעל פה בלבד בביהמ"ש העליון ויתכן בהחלט כי ההכרעה בערעור תינתן בשלב מאוחר יותר.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כי יש לקבל את בקשת המבקשים וליתן צו פירוק כנגד החברה.

החברה תפורק בידי בימ"ש על פי הוראות חוק החברות, תשנ"ט - 1999 ופקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983.
כונס הנכסים הרשמי בתל אביב ידאג לכינוס אסיפות נושים לעניין החברה שבפירוק.
כונס הנכסים הרשמי בת"א יהיה המפרק הזמני של החברה וזאת עד להכרעת אסיפת הנושים בדבר זהותו של המפרק הקבוע.
נושאי המשרה בחברה יתייצבו מיד עם קבלת צו הפירוק במשרד הכונס הרשמי בת"א וזאת כדי למסור כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי החברה. כמו כן יתייצבו המנהלים לחקירה במשרדי הכנ"ר בכל עת, לפי דרישתו.
לאור העובדה כי המבקשים הינם למעשה הנושים היחידים של החברה, ולאור שאלת ההתיישנות המתעוררת בהקשר להגשת התביעות כנגד נושאי משרה בחברה - יש לשקול את בקשת המבקשים כי עו"ד ד"ר שגב ימונה כמפרק זמני או כמנהל מיוחד.
לאור זאת, מתבקשת תגובתו של הכנ"ר בעניין זה תוך 24 שעות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון