שעות נוספות למאבטח


בית המשפט החליט ליתן רשות ערעור בעניין אחד בלבד והוא - אי פסיקת גמול שעות נוספות בהתאם להוראות צו ההרחבה וזאת על בסיס רישומי החברה.

להלן החלטה בנושא שעות נוספות למאבטח:

החלטה

1.     זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (דמ 5215/06 ; הרשמת מוניקה מרגלית), בו התקבלה באופן חלקי תביעת המבקש כנגד המשיבה (להלן - החברה).

2.     המבקש עבד בחברה כמאבטח טיולי בתי ספר במהלך החודשים אוקטובר 2002 - יוני 2003. שכרו של התובע עמד על 18 ש"ח לשעה. אין חולק, כי עבור עשר שעות העבודה הראשונות לא שולם למבקש גמול בגין עבודה בשעות נוספות. זאת, לטענת החברה, לאור ההוראה הקבועה בסעיף 1 לתקנות שעות עבודה בשמירה, תשי"א - 1951 (להלן - תקנות השמירה), לפיה תחומו של יום עבודה בשמירה הוא עשר שעות עבודה. אין חולק גם, כי בגין עבודה בשעות ה - 11 וה - 12 שילמה החברה למבקש שכר שעתי בגובה 22.5 ש"ח.

3.     בחודש מאי 2006 הגיש המבקש תביעה נגד החברה, בגדרה נתבעו הסעדים הבאים : שכר עבודה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית ודמי חגים. יובהר, כי בתביעתו טען המבקש כי רישומי החברה, בהם מפורטים שעות עבודתו אינם מדוייקים וכי מרישומים שנערכו על ידו עולה כי עבד בהיקף שעות העולה על המפורט ברישומי החברה. עוד טען המבקש כי שכר עבודתו לא שולם לו על ידי החברה.

4.     במהלך הדיון בבית הדין האזורי המציאה החברה מספר המחאות שנפרעו על ידי המבקש עבור חודשי עבודתו בין החודשים אוקטובר 2002 - אפריל 2003. משכך, צומצמה המחלוקת בעניין שכר העבודה לחודשים מאי - יוני 2003.

5.     בית הדין האזורי קיבל את תביעת לתשלום שכר עבודה בגין החודשים מאי - יוני 2003, והורה לחברה לשלמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן קיבל בית הדין האזורי באופן חלקי את תביעת המבקש לתשלום פדיון חופשה ודמי חגים. תביעתו של המבקש לגמול בגין עבודה בשעות נוספות נדחתה בנימוק ששעות העבודה של המבקש כפי שהופיעו ברישומיו לא זכו לאישור החברה או מי מטעמה. עוד ציין בית הדין האזורי את חוסר העקביות והסתירות שהתגלו בגרסאות המבקש. בנוסף, קבע בית הדין האזורי כי המבקש לא פנה בדרישה לתשלום גמול שעות נוספות במהלך עבודתו וכי התביעה עצמה הוגשה באיחור. כל אלה מובילים, לשיטת בית הדין האזורי, לדחיית תביעתו לגמול שעות נוספות.

6.     בבקשת רשות הערעור טען המבקש את הטענות הבאות : לפי הוראות צו ההרחבה בענף השמירה (להלן - צו ההרחבה) זכאי העובד לגמול שעות נוספות החל מהשעה התשיעית, אלא אם כן הגיעו הצדדים להסדר אחר המפורט בצו ההרחבה. במקרה הנוכחי, לא הגיעו הצדדים להסדר אחר, ולכן יש ליתן תוקף להוראות צו ההרחבה ולהעדיפן על פני הוראות תקנות השמירה הקובעות, כאמור, כי יום העבודה בשמירה יהיה בן עשר שעות. לאור האמור ועל פי רישומי החברה עצמה זכאי המבקש לגמול בגין עבודה בשעות נוספות בסכום של 1,504.68 ש"ח ; במקרה הנוכחי היה מקום גם לקבל את רישומי המבקש שלא נסתרו בדבר שעות נוספות שנעבדו על ידו ; היה על בית הדין האזורי לפסוק למבקש הפרשי הצמדה וריבית בגין שכר עבודה שלא שולם לו החל ממועד היווצרות עילה ולא החל ממועד הגשת התביעה ; בית הדין האזורי לא פסק למבקש את מלוא הסכומים להם הוא זכאי בגין פדיון חופשה שנתית ודמי חגים.

7.     החברה תמכה, בעיקרו של דבר, בפסק דינו של בית הדין האזורי והוסיפה וטענה טענות אלה : השיהוי הניכר בהגשת התביעה גרם לחברה נזק ראייתי וכתוצאה מנזק זה לא יכלה החברה להציג את ההמחאות ששולמו למבקש בגין החודשים מאי-יוני 2003. בנסיבות אלה, צדק בית הדין האזורי עת פסק למבקש הפרשי הצמדה וריבית בגין שכר העבודה החל ממועד הגשת התביעה; המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי עבד שעות נוספות.

8.     לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהמשך להחלטתי מיום 8.11.2007, החלטתי ליתן רשות ערעור בעניין אחד בלבד והוא - אי פסיקת גמול שעות נוספות בהתאם להוראות צו ההרחבה וזאת על בסיס רישומי החברה. זאת, לאור פסיקת בית דין זה, לפיה הוראות צו ההרחבה גוברות על הוראות תקנות השמירה (ברע 390/03 חברת השמירה בע"מ - אמבייה נגיסה, לא פורסם, ניתן ביום 7.10.2003 ; ע"ע 300104/98 משאבי (ג) אביב בע"מ - זאיד אלהואשלה, לא פורסם, ניתן ביום 22.3.1999). בשאר העניינים לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור. יוטעם, כי לפי סעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961 פסיקת ריבית והצמדה היא בשיקול דעתו של בית הדין האזורי. במקרה הנוכחי, משהוגשה התביעה בשיהוי ניכר לא מצאתי להתערב בקביעת בית הדין האזורי, לפיה הסכומים שנפסקו לזכות המבקש ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ואילך.
אשר לזכאותו של המבקש לפדיון חופשה שנתית ודמי חגים - הסכומים שפסק בית הדין האזורי בגין פדיון חופשה שנתית ודמי חגים תואמים את היקף משרתו של המבקש ותקופת עבודתו.
     לא מצאתי גם להתערב בקביעת בית הדין האזורי, לפיה אין מקום לצורך חישוב גמול השעות הנוספות להסתמך על רישומי המבקש - המדובר בקביעה עובדתית של בית הדין האזורי המנומקת, בין היתר, בסתירות שהתגלו בגרסאות המבקש. משכך, לא נמצא טעם משפטי או אחר להתערבותי בה.

9.     סוף דבר - בקשת המבקש מתקבלת בחלקה. מאחר שפסק הדין ניתן על ידי רשמת בית הדין האזורי יושב ההליך לבית הדין האזורי, לשם פתיחת ערעור ומתן הוראות בדבר אופן ניהולו. בנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון