עיכוב ביצוע פסק דין בבית דין לעבודה

להלן החלטה בנושא עיכוב ביצוע פסק דין בבית דין לעבודה: ה ח ל ט ה השופט שמואל צור 1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת הראשית ורד שפר; עב 2000/03), בו נקבע כי על המבקש לשלם למשיבה סכום של 26,758 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין והוצאות משפט בסכום של 3,000 ש"ח. 2. המבקש הינו בעלים של בית ספר לנהיגה והמשיבה הועסקה בשירותו כפקידה החל מחודש פברואר 1996 ועד לחודש אוקטובר 2001. המשיבה התפטרה, אך ביקשה מהמבקש לשלם לה פיצויי פיטורים המגיעים לה, לטענתה, על פי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן- החוק). דרישתה נדחתה על ידי המבקש ובשל כך הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי בנצרת. בכתב התביעה ביקשה המשיבה לחייב את המבקש גם בתשלום פדיון ימי חופשה, דמי חגים וסעדים כספיים אחרים המגיעים לה, לטענתה, בשל תקופת עבודתה אצל המבקש וסיומה. המבקש טען כי המשיבה אינה זכאית לפיצויי פיטורים, שכן עזבה את מקום עבודתה מבלי שנתנה הודעה מוקדמת ולפיכך יש לחייבה לשלם לו תמורת הודעה מוקדמת. עוד טען המבקש כי נגרמו לו נזקים רבים בשל כך שהמשיבה עברה למקום עבודה אחר ובעקבותיה עזבו תלמידים את בית הספר. כן טען המבקש כי המשיבה קיבלה חופשה בתשלום ואף מעבר למגיע לה מכח החוק. המבקש הגיש תביעה שכנגד בה ביקש לחייב את המשיבה בתשלום תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי על נזקים שנגרמו לו עקב עזיבתה ועלות הוצאת רישיון נהיגה עבורה ועבור ידידה, אשר למד נהיגה בבית הספר. 3. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבה. בית הדין האמין למשיבה כי הלינה בפני המבקש על התנהגותה של ביתו, אשר נכנסה לנעליו למספר חודשים בהם נעדר, וכי המבקש ביקש לגלות אורך רוח והבטיח לשוחח עם הבת. כן נקבע כי הדברים לא השתפרו והמשיבה הודיעה למבקש על התפטרותה. בית הדין דחה את טענת המבקש כי המשיבה עזבה את מקום העבודה מאחר שמצאה עבודה בשכר גבוה יותר. בקשר לכך קבע בית הדין כי תלושי השכר ממקום העבודה החדש מעידים ששכרה נותר כשהיה טרם התפטרותה וגם שם עבדה תמורת שכר מינימום בהיקף שעות דומות. ממכלול העדויות שנשמעו בפניו, הגיע בית הדין למסקנה כי התקיימו נסיבות המצדיקות התפטרותה של המשיבה תוך זכאות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11 (א) לחוק. כפועל יוצא מכך, פסק בית הדין האזורי כי על המבקש לשלם למשיבה פיצויי פיטורים בסך 18,507 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן, חייב בית הדין את המבקש לשלם למשיבה פדיון ימי חופשה בסך 2,500 ש"ח, דמי חגים בסך 256 ש"ח, הוצאות הנסיעה לעבודה וממנה בעלות כרטיס "אגד" בסך 5,497 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך של 3,000 ש"ח. התביעה שכנגד שהגיש המבקש נדחתה על כל רכיביה. 4. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 18.2.07, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע בפנינו. 5. המבקש טוען כי סיכוייו להיפרע מן המשיבה במקרה בו יתקבל ערעורו קלושים. לטענתו, למשיבה אין מקורות הכנסה כלשהם העומדים לה, מהם ניתן יהיה להיפרע בשל כך שהמשיבה הינה אם לילדה, אשר משתכרת שכר מינימום. עוד עמד המבקש בהרחבה על נימוקים שונים אשר יש בהם, לטענתו, להצביע על כך שטובים סיכוייו לזכות בערעור שהגיש. 6. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי לא מתקיימים במקרה זה נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב ביצועו של פסק הדין, במיוחד כאשר מדובר בפסק דין כספי. המשיבה טוענת כי סיכויי הערעור של המבקש אינם גבוהים, שכן ערעורו מבוסס - בעיקרו - על תקיפת ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית הדין האזורי, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם. מוסיפה המשיבה וטוענת כי המבקש לא הצביע על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להיפרע ממנה אם יתקבל הערעור. בתוך כך מדגישה המשיבה כי מזה מספר שנים היא עובדת כמנהלת אדמיניסטרטיבית של רשת בתי ספר לנהיגה מהמובילות בארץ וכי מצבה הכלכלי השתפר מאז שעבדה אצל המבקש. כן טוענת המשיבה כי קיים חשש ממשי כי עיכוב ביצוע פסק הדין ייתן בידי המבקש הזדמנות להבריח את נכסיו, במיוחד על רקע איומים שהשמיע כלפיה שלא ישלם לה את סכום פסק הדין. 7. הלכה פסוקה היא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. עיכוב ביצוע של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן שכמדובר בחיוב כספי. החשש בלבד שמעלה המבקש ביחס למצבו הקשה של המשיב מבחינה כלכלית - אין בו כשלעצמו כדי לעכב ביצועו של פסק דין (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4), 572 וגם ע"א 7221/01 י.ג.רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178). 8. השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי היתה האם קמה למשיבה זכות לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרות, לפי סעיף 11(א) לחוק. בית הדין האזורי קבע כממצא עובדתי כי מדובר היה במקום עבודה קטן וביחס בלתי נעים מצד ביתו של המעסיק, אשר ניהלה במקומו את בית הספר למספר חודשים בהם נעדר ממקום העבודה ואשר המשיכה לעבוד גם לאחר שהמבקש חזר לעבודה הדרגתית. בית הדין האזורי הגיע למסקנה שהתקיימו בעניינה של המשיבה נסיבות המצדיקות התפטרותה בגין מפוטר, המזכות אותה בפיצויי פיטורים, זאת לאור קביעתו כי לא היה מקום לדרוש מהמשיבה להמשיך לעבוד בתנאים שנוצרו. כן קבע בית הדין כי המבקש לא הוכיח שהמשיבה קיבלה חופשה בתשלום ולו ליום עבודה אחד וכן לא הוכיח כי סיפק למשיבה הסעה סדירה לעבודה ומימנה. קביעות אלה של בית הדין האזורי מבוססות על התשתית העובדתית שהתבררה בפניו. הערעור על קביעות אלה הוא, בעיקרו, עובדתי ובנסיבות אלה סיכויי הערעור אינם גבוהים. לא עלה בידי המבקש להוכיח - ולו לכאורה - כי אם ישלם את הסכום שנפסק לזכות המשיבה יקשה עליו להיפרע ממנה. משאלה פני הדברים, דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות. 9. סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בבקשה זו, בסכום של 1,000 ש"ח. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועבית הדין לעבודה