להלן החלטה בנושא בקשת רשות ערעור - צו למינוי כונס נכסים: החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אהובה עציון; בש"א 1401/08 עב 3790/08), מיום 17.3.2008, בה נדחתה בקשתה של המבקשת (להלן גם - אופטיטקס), למתן צו מניעה זמני וצו למינוי כונס נכסים לפי סעיף 16 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999 במעמד צד אחד. וזה תמצית רקע הדברים לכאורה כפי שעולה מטיעוני המבקשת: 2. חברת אופטיטקס הינה חברה לפיתוח תוכנות בענף הטקסטיל. בין יתר עיסוקיה מוכרת החברה זכויות שימוש בתוכנות "אופטיטקס". לטענת אופטיטקס תוכנה זו הינה רכושה העיקרי והיא השקיעה בפיתוחה במשך השנים משאבים רבים. חברת אופטיטקס התקשרה עם חברת טוקה אשר מקום מושבה בארה"ב לשם הפצת ושיווק תוכנותיה בארה"ב. במהלך שנת 2004, נותק הקשר בין המבקשת לבין חברת טוקה בשל אי הסכמות מסחריות ביניהן. לטענת המבקשת גילתה סמוך לאחר ניתוק הקשר בין השתיים, כי חברת טוקה הצליחה לפרוץ את תוכנת אופטיטקס, להעתיקה, ולשווק ברחבי העולם תוכנה מועתקת, המבוססת על תוכנת אופטיטקס ונקראת טוקה-קד גרסה 8.94. עוד טוענת המבקשת, כי בשנת 2006 הוציאה חברת טוקה גרסה נוספת של התוכנה המבוססת גם היא על תוכנת אופטיטקס ונקראת טוקה-קד 2007. העתקת התוכנה נעשתה, לטענת המבקשת, על ידי שימוש בקוד המקור של התוכנה, אשר לטענתה לא הועבר מעולם לחברת טוקה או למי מטעמה. 3. המשיב הועסק אצל המבקשת כמהנדס תוכנה בכיר משנת 1995 ועד חודש מאי 2004. לטענת המבקשת סמיכות הזמנים בין מועד התפטרותו של המבקש לבין מועד הפצת התוכנה המועתקת על ידי טוקה, העלתה את חשדה של המבקשת כי המשיב עשה שימוש בקוד המקור של החברה ונתן שירותיו לחברה המתחרה. 4. כאמור, המבקשת פנתה לבית הדין האזורי בראשית שנת 2008 בבקשה בעלת שני ראשים: בקשה למתן סעד זמני שיאסור על המשיב לעשות שימוש בסודותיה המסחריים, ובקשה למינוי כונס נכסים לפי סעיף 16 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט - 1999 לצורך תפיסת ראיות ונכסים בקשר עם ביצוע העוולות הנטענות. 5. בית הדין האזורי דחה את בקשתה. החלטתו נסמכה בכל עיקרה על הטעם כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר וחריג בהתייחס למעשים שבוצעו לכאורה 4 שנים עובר להגשתה. 6. בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת, כי פעלה מאז שנת 2004 לביסוס חשדותיה בראיות. במסגרת זו, פנתה למומחה לניתוח תוכנות אשר אישר באופן חד משמעי כי תוכנת אופטיטקס הועתקה. עוד טענה, כי שכרה את שירותיו של חוקר פרטי לצורך מעקב אחר המשיב וזה מצא ראיות המבססות את חשדותיה רק בפברואר 2008. 7. לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובהחלטה מושא הבקשה אני מחליט שלא ליתן רשות ערעור. החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/ 14-41 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/3-247 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 24). נסיבות המקרה שלפני, אינן מצדיקות חריגה מן הכלל. הצו המבוקש הינו צו פולשני וגלומה בו פגיעה בזכות לפרטיות. משכך, יש לנהוג במשנה זהירות בטרם מתקבלת החלטה על נתינתו. זאת, במיוחד מקום בו מתבקש מתן הצו במעמד צד אחד וללא שמיעת טענותיו של מי שכנגדו מבוקש הצו (ראה: ברע 1597/02 פיטר גרנר נ' חברת דייס בע"מ, ניתן ביום 25.12.2002). בענייננו בית הדין האזורי דחה את הבקשה נוכח השיהוי הניכר בהגשתה. לא מצאתי בבקשת רשות הערעור טעמים שיצדיקו את הגשת הבקשה בשיהוי כה חריג. כך ובין היתר, לא ניתן בבקשת רשות הערעור הסבר מניח את הדעת לאי נקיטת פעולה מצד המבקשת בעניין העתקת התוכנה כנטען על ידה עד לשנת 2006. פולשניותו של הצו המבוקש, יחד עם השיהוי הניכר בהגשת הבקשה, מטים את הכף לעבר דחייתה. סבורני, כי במצב דברים זה מן הנכון שמכלול טיעוניה של המבקשת יתבררו על ידי בית הדין האזורי בהליך העיקרי, על יסוד כלל החומר הראייתי שיונח בפניו. 8. למותר לציין כי אין בדחיית בקשת רשות הערעור כדי לחסום את דרכה של המבקשת מלפנות לבית הדין האזורי בבקשה למתן סעדים זמניים במעמד שני הצדדים, למניעת שימוש בסודותיה המסחריים. 9. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. רשות ערעור (בזכות או ברשות)מינוי כונס נכסיםערעורצוויםכינוס נכסים