זכות קדימה לרכב הבא ממול

להלן פסק דין בנושא אי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול: פסק דין 1. מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע (כב' השופטת ר. גליקליס) בתיק תעבורה 1133/06, מיום 20.9.06, אשר הרשיע את המשיב על פי הודאתו בעבירה של אי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול, בניגוד לתקנה 64 (א) (2) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") ובעבירה של נהיגה בחוסר זהירות בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה בצירוף סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961. 2. המשיב הורשע בכך כי נהג בכלי רכבו בישוב אלפי מנשה ובמהלך הפניה שמאלה בצומת, לא נתן זכות קדימה לרוכב הקטנוע אשר הגיע ממול. כתוצאה מכך שני כלי הרכב התנגשו ועקב התאונה נחבל רוכב הקטנוע באופן קשה עד כי נזקק לטיפול רפואי ממושך בבית החולים. טיפול אשר היה כרוך, בין השאר, בקיבוע שברים וניתוח. בית משפט קמא גזר על המשיב את העונשים הבאים: פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 10 חודשים ובניכוי 60 ימי פסילה מינהלי, פסילה על תנאי לתקופה של 4 חודשים לשנתיים וקנס כספי בסך 500 ₪. הערעור דנן, אשר הוגש על ידי המדינה, מופנה כלפי העונש, אשר לטענת המערערת נוטה לקולא במידה המחייבת את התערבותו של בית משפט זה. 3. טען ב"כ המערערת כי העונשים שהושתו על המשיב חורגים לקולא ואינם הולמים את אופן נהיגתו של המשיב ואת תוצאות התאונה הקשות אשר התגבשו לנזקי גוף קשים לנוהג הקטנוע, אשר נדרש לאשפוז ממושך בבית חולים לתקופה של למעלה מ-20 ימים ואשר סבל מפגיעה קשה אשר הסבה לו נכות קשה. כמו כן טען ב"כ המערערת, כי טעה בית משפט קמא כאשר לא העניק משקל ראוי לאינטרס הציבורי הדורש למצות את הדין עם עברייני תנועה, הגורמים בנהיגתם הרשלנית לתאונות דרכים קשות כדוגמת המקרה דנן, אשר לטענתו רק בנס לא הסתיים בתוצאה קטלנית. 4. מנגד טען ב"כ המשיב כי העונש אשר הושת על המשיב, על ידי בית משפט קמא, תואם את מדיניות הענישה בנסיבות זהות, כשהוא תומך את עמדתו בשורה ארוכה של פסקי דין אשר ניתנו על ידי בית משפט זה כמו גם בתי משפט אחרים. לטענתו אין זה המקרה בו יש לסטות ממדיניות הענישה אשר הותוותה על ידי הפסיקה כשהוא מוצא לנכון להוסיף ולציין כי בנסיבות דנן, בהן מדובר במשיב אשר החזיק ברשיון נהיגה תקופה של חודשים ספורים בלבד, מאז קיבל לידיו לראשונה את רשיון הנהיגה, צפוי הוא לתוצאה עונשית מינהלית, נלווית לעונש אשר הושת עליו על ידי בית משפט קמא והכוונה לצורך בנטילת שיעורי נהיגה ועמידה במבחן עיוני ומעשי כתנאי לחידוש רשיון הנהיגה והכל בהתאם להוראות סעיף 12 לפקודת התעבורה. ב"כ המשיב אף ציין, כי בית משפט קמא התחשב בהודאתו המיידית של המשיב אשר לקח אחריות למעשיו והפקיד מיידית את רשיון הנהיגה שלו. מטעמים אלו, ביקש כי בית המשפט ידחה את הערעור ולא ימצה את הדין עם המשיב. 5. ככלל, בית משפט בערכאת הערעור ימנע מלהתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר דינו. זאת גם אם בית המשפט היה פוסק אחרת. רק טעות או חוסר סבירות קיצוני בהטלת העונש, יש בהם כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט של ערעור שכן, כשם שערכאת הערעור איננה מתערבת בקביעת בית משפט קמא אך ורק בשל כך שליבה רך יותר מליבה של הערכאה הראשונה, כך אין מתערבת ערכאת הערעור בקביעת בית משפט קמא אך ורק בשל כך שליבה קשה יותר מליבה של הערכאה הראשונה. אין חולק כי המלחמה בתאונות הדרכים הינה מלחמה קשה יומיומית לה נדרשים גם בתי המשפט התורמים את תרומתם למלחמה בתאונות הדרכים בדרך של השתת ענישה מרתיעה והכל כדי להוציא מסר מרתיע לציבור. יחד עם זאת, אין להתעלם מן הנסיבות של כל מקרה ומקרה העומד על הפרק והנבחן על ידי בית משפט לגופו של עניין. במקרה דנן, בית משפט נתן את הדעת להודאתו המיידית של המשיב בעובדות כתב האישום, נתן את הדעת לעובדה כי הפקיד לאלתר את רשיון הנהיגה שלו וכן לקח אחריות מלאה על מעשיו. כמו כן, יש לתת את הדעת לעובדה כי התאונה ארעה בשל נהיגה רשלנית, מבלי שנלווית לעבירת הרשלנות עבירה של נהיגה בשכרות או תחת השפעת חומרים משכרים אחרים. אומנם, נזקי הגוף אשר נגרמו לנהג הקטנוע הינם חמורים, אולם אין להתעלם מהתוצאה העונשית שהושתה על המערער בבית משפט קמא והיא פסילה לתקופה ממושכת כשמשמעותה, בנסיבות העניין, הינה חיובו של המשיב לחזור ולעבור מבחני רישוי מחדש. גם אם ראוי היה להשית בנסיבות אלה של תוצאת נזק גוף חמורה לנפגע עונש פסילה בפועל לתקופה ממושכת יותר על הנהג הפוגע, וגם אם קיימת סבירות כי הייתי פוסקת באופן מחמיר יותר ממה שפסק בית משפט קמא, הרי שבנסיבות המיוחדות של הענין לא מצאתי כל טעות מהותית המקימה הצדקה עינינית להתערב בקיבעותיו של בית משפט קמא. 6. לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי לנכון להתערב בעונש אשר הושת על המשיב בבית משפט קמא ודין הערעור להדחות. רכבמשפט תעבורהזכות קדימה