להלן החלטה בנושא מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה: החלטה זוהי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לתובעת 1. אציין, כי לבקשה לא צורף תצהיר, אך בניגוד לעמדת הנתבעים, איני רואה בכך פגם דיוני המצדיק את דחייתה על הסף. התובעת 1, ילידת 31/1/87 , נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 7/5/04. בהחלטתו מיום 2/2/06 מינה כב' השופט שמואל ברוך את ד"ר יצחק קורן כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה וד"ר ניסים רזון כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. כב' השופט ברוך קבע כי נכון לאותו שלב, אין הצדקה למינוי מומחים רפואיים בתחומי הנויורופסיכולוגיה והפסיכיאטריה, אך לא שלל לחלוטין קיומן של נכויות בתחומים אלה, והורה לד"ר רזון להתייחס בחוות דעתו גם לשאלת הצורך במינויים אלה. בחוות דעתו מיום 21/6/07 בחן ד"ר רזון את התסמינים הרפואיים והמנטליים מהם סובלת התובעת 1 בעקבות התאונה, ובין היתר, סקר את ממצאי ההערכה הנוירופסיכולוגית שיקומית שעברה התובעת 1 בשנת 2006. ד"ר רזון ציין כי התובעת 1 אובחנה כסובלת מתסמונת דחק אחר חבלתית (תסמונת פוסט טראומטית- PTSD), עם מרכיבים של תסמונת לאחר זעזוע מוח (PCS). ד"ר רזון קבע, כי לדעתו, התובעת 1 סובלת מהתסמונת שלאחר זעזוע מוח ולא מתסמונת הדחק, תוך שציין, כי מדובר בשתי תסמונות שאינן דומות, אם כי קיימים להן מרכיבים דומים, ותסמונת אחרי זעזוע מוח יכולה להתפתח עם הזמן, בתוספת מרכיבים מסויימים, לתסמונת שלאחר חבלה. בסיום מסקנותיו, קבע ד"ר רזון כי לדעתו, אין צורך במינוי מומחה לביצוע אבחון בתחום הנוירופסיכולוגי או בתחום הפסיכיאטרי, אך בית המשפט יכריע בסוגייה זו. מייד לאחר מכן, הוסיף ד"ר רזון- "היה ובית המשפט יחליט למנות פסיכיאטר וייקבעו על ידו אחוזי נכות, אזי אחוזי הנכות שייקבעו על ידו צפויים לחפוף את אחוזי הנכות שנקבעו על ידי, וזאת בכפוף לשיעור שייקבע, כלומר: אם אחוזי הנכות שיקבע הפסיכיאטר יהיו גבוהים משלי תהיה חפיפה, ואם יהיו נמוכים מאחוזי הנכות שנקבעו על ידי, תהיה קביעתי הקביעה הסופית". אין בכוונתי לפגוע, חלילה, בחוות דעתו של ד"ר רזון ובמקצועיותה, ואני משוכנע כי במסגרת מסקנותיו שיקלל ד"ר רזון את כל הנתונים הרפואיים הרלוונטיים שעמדו לרשותו, והביע את עמדתו כרופא מומחה. עם זאת, לאחר שעיינתי בהערכה הנוירופסיכולוגית שהתבצעה לתובעת 1, נחה דעתי כי קיימת הצדקה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. סיכום ההערכה הנוירופסיכולוגית נכתב ביום13/7/06, כלומר כחצי שנה לאחר מתן ההחלטה הקודמת בעניין מינוי המומחים, וכשנה לפני מתן חוות דעתו של ד"ר רזון. מעיון בסיכום האמור, ניתן להיווכח, כי הוא נערך לאחר איבחון מקיף ביותר של התובעת 1, שהתייחס להיבטים שונים של מצבה הקוגנטיבי-מנטלי. בהתייחס ל"תחום אישיותי-רגשי" נאמר בסיכום ההערכה כי- "לסיוון אפקט דומיננטי חרדתי (שאלון המילטון), שהוקצן בעקבות תאונת הדרכים והשלכותיה. היא סובלת מפחדים רבים, חלקם בעלי תוכן ספציפי...בעוד אחרים הם בעלי תוכן מוכלל...כמו כן, ניכרים סימפטומים נפשיים פוסט טראומטיים חלקיים בעוצמה קלה-בינונית (מתוך סקלת PTSD-ד"ר פואה), המתבטאים בסימפטומים חרדתיים גופניים, במצוקה נפשית כאשר נזכרת בתאונה או במגבלותיה הפיזיות והקוגנטיביות מאז התאונה, ובסימפטומים מתמשכים של עוררות מוגברת, כגון התעוררות עקב ביעותי לילה המלווה בעוררות גופנית, שמונעת ממנה להירדם למרות עייפות רבה...". אני סבור, כי ממצאים אלה, מהווים ראשית ראיה, אם לא למעלה מכך, לקיומה של נכות בתחום הפסיכיאטריה, ומצדיקים מינוי מומחה בתחום זה. בנוסף, ובייחוד לאור איבחון נוירופסיכולוגי מקיף זה, איני שותף לעמדת הנתבעים לפיה בהעדר תיעוד לגבי טיפול פסיכולוגי שניתן לתובעת 1, אין הצדקה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. קיומו של טיפול פסיכולוגי או העדרו אינו שולל קיומה של נכות בתחום הפסיכיאטריה, שכן הוא עשוי לנבוע מגורמים שונים שאינם קשורים כלל לקיומה של נכות בתחום. הבקשה מתקבלת. אני ממנה את ד"ר דני פישר, טל. 5229077. המומחה יבדוק את התובעת 1 בתוך 45 יום מהיום, ויגיש את חוות דעתו בתוך 90 יום מהיום. הצדדים יעבירו למומחה את כל המסמכים הרלוונטיים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובעת 1 ובדיקות רפואיות שנערכו, וזאת בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986. בשלב זה, תשא הנתבעת 2 בשכר טירחת המומחה. התחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי