היטל סלילת כבישים - חדרה

להלן פסק דין בנושא היטל סלילת כבישים - חדרה:

פסק דין

1.     העותר בעתירה שבפני הוא בעל חלקות בחדרה הגובלות ברח' "ארבע האגודות" והמשך רח' "קלז'" בחדרה.

עיריית חדרה (להלן: "העירייה") החליטה לסלול כביש ומדרכה ברחובות הללו. בהתאם להחלטה זו ומכוחה נשלחו הודעות לעותר, ובהן דרישות לתשלום בגין סלילת הרחובות, על-פי היטל סלילה המושת עליו בהתאם לחוק עזר לחדרה (סלילת רחובות), התשנ"ה-1994 (להלן: "חוק העזר").

2.     ביום 2.6.04 קיבל העותר 2 הודעות התשלום הנ"ל, כאשר הודעת תשלום אחת היתה על סך של 95,782.7 ₪ בגין חלקה 112 בגוש 10054 לפי שטח קרקע של 1,453 מ"ר ושטח בנין של 274 מ"ר; והודעת תשלום שניה היתה על סך של 48,527.4 ₪ בגין חלקה 115 בגוש 10054 לפי שטח קרקע של 941 מ"ר.

3.     הכביש בו עסקינן היה קיים בעבר והגיע עד לחלקתו של העותר. במסגרת עבודות הסלילה נשוא עתירה זו, הורחב הכביש וסלילתו נמשכה כדי לחברו עם המרכז המסחרי החדש בחדרה, תוך הגבהתו מעל פני הקרקע, על-מנת לאפשר פריקת סחורה בפתח הקומה המסחרית.

כביש זה הוא כביש אחורי לחלקה של העותר, כאשר צדה השני של חלקת העותר גובל בכביש 4, ורק משם קיימת הגישה לחלקתו.

4.     העותר מוחה על דרישות התשלום הללו, שלדעתו אינן צודקות ואין להן יסוד, ובמסגרת עתירה זו הוא מבקש כי אורה לעירייה לבטל את ההיטלים שהיא השיתה עליו.

5.     מתשובת העירייה לעתירה עלה כי ההיטלים שהיא מטילה על בעלי חלקות אינם פונקציה ישירה מהיותן גובלות בכביש והמדרכה שנסללו, אלא הם השתתפות בהוצאות כלל הכבישים והמדרכות שהעיריה סוללת בתחומה ורק המועד לגביית ההיטל הוא שנקבע לפי מועד סלילת הכביש ליד החלקות של בעליהן.

6.     נוכח תגובה זו של העירייה, תיקן העותר את העתירה כך שתכלול בחובה טענה של אי חוקיות חוק העזר מכוחו הוטלו ההיטלים. כן צירף העותר לעתירתו את היועמ"ש כדי שזה ייתן עמדתו באשר לשאלת חוקיות חוק העזר.

7.     לבקשתן, צורפו מרכז השלטון המקומי בישראל ופורום 15 הערים העצמאיות (במרכז השלטון המקומי) [להלן: "המשיבות 2 ו- 3"] כמשיבות לעתירה, מאחר וסברתי כי פסק הדין בעתירה יכול שיהיו לו השלכות לגביהן.
במסגרת בקשתן הנ"ל, טענו המשיבות 2 ו- 3 כי "בימים אלה" מכונסת ועדת היגוי המורכבת מיועצים משפטיים של עיריות שונות ומאנשי מקצוע לשם גיבוש רפורמה בתחום של היטלי סלילת כבישים, לרבות שינוי מערכת החוקים בתחום זה.
מאז נכתבו דברים אלו (מאי 2005) ועד היום, לא התקבלה כל הודעה על גיבוש רפורמה כזו.

8.     טענות העותר:

א.     הודעות התשלום האמורות לעיל התבססו על חוק העזר, וכלל לא התייחסו לתיקון לחוק משנת 1997, הוא חוק עזר לחדרה (סלילת רחובות) (תיקון), התשנ"ח-1997 (להלן: " התיקון"), ממנו עולה כי בעל נכס גובל שייעודו חקלאי פטור מתשלום היטל סלילת כבישים ומדרכות בגין נכס מסוג זה.

הואיל וייעוד חלקה 112 בגוש 10054 שבבעלות העותר הינו חקלאי, טוען העותר שההיטל בגין חלקה זו (בסך של 95,782.7 ₪) הוטל בטעות ויש להורות על ביטולו.

נכון הוא שהוא גם מתקן טרקטורים במתקן הבנוי על החלקה אך ניהול עסק של תיקון טרקטורים הוא תחום המתבקש מהאופי החקלאי של החלקה.

ב.     חוק העזר מכוחו פעלה העירייה הוא בבחינת מס ולא היטל ועל כן בהיעדר סמכות מפורשת בחקיקה ראשית לגביית מס, אין בסמכות העירייה לגבותו מהעותר.

על-מנת שהטלת היטל לא תחרוג מסמכותה של רשות מקומית חייבת להתקיים זיקה בין גובה ההיטל לבין הוצאות הסלילה. במקרה דנן, טוען העותר, המאפיינים של היטל הסלילה, מקיימים את היסודות של מס ולא של היטל.

ג.     הכביש שנסלל ברח' ארבע האגודות ובהמשך רח' קלז', הינו כביש רחב ביותר בעל ארבעה נתיבי תנועה והוא מוביל ומסתיים במבנה מסחרי חדש שהוקם לאחרונה במקום. הכביש נסלל במהירות רבה והסתיים בתקופה בה נפתח המרכז המסחרי החדש. הכביש נסלל ע"י בעלי המרכז המסחרי, תוך חיבור בין הכביש הקיים למרכז המסחרי. עולה איפוא כי סלילת הכביש נעשתה למטרה אחת והיא לאפשר גישה מתאימה למרכז המסחרי החדש.

ד.     בעלי המרכז המסחרי נשאו בנטל הכספי של סלילת הכביש והשתת ההיטל בגינו על העותר הינו בגדר כפל תשלום ו/או מס מסווה ויש לבטלו, שכן העירייה אינה יכולה לגבות מאזרחיה פעמיים תשלום עבור אותו שירות ו/או אינה יכולה לגבות מס.

ה.     לחילופין טוען העותר כי החלטת המשיבה על סלילת הכביש והשתת ההיטל בגינו על העותר לוקה באי סבירות ודינה להתבטל, שכן כל העובדות מעידות על כך שהכביש החדש נסלל רק למטרת שירות המרכז המסחרי החדש.

9.     טענות העירייה:

א.     בעתירתו מתבסס העותר על מכתבו של מהנדס עיריית חדרה מיום 25.3.92 בו צוין כי על-פי תכנית מתאר חדשה אשר אושרה אך טרם פורסמה למתן תוקף, ייעודה של חלקה 112 בגוש 10054 הוא חקלאי. אלא מאי - תוכנית מתאר זו בסופו של דבר לא פורסמה למתן תוקף ומכל מקום - שטח חקלאי מוגדר בחוק העזר כשטח שאינו משמש בפועל לענין שאינו חקלאי (סע' 1 לחוק העזר המתוקן) ואילו בשטח נשוא העתירה עושה העותר שימוש כמוסך לטרקטורים ויש לו רישיון עסק לכך.

ב.     החלקה היא שטח אחד ואין מחלקים אותה לצרכי החיוב בהיטל הסלילה לחלקים לפי השימושים השונים שנעשים בכל חלק וחלק.

ג.     תיקון טרקטורים אינו תחום המתבקש מהאופי החקלאי של החלקה, שכן ניהול העסק אינו דרוש במישרין לייצור החקלאי.

ד.     אין בחיובו של העותר משום חיוב כפול: קיזוז סכומים שאמורים להשתלם לקופת העירייה על-ידי יזמי המרכז המסחרי כמוהו כהוצאה של העירייה לכל דבר וענין. היזמים לא נשאו בעלות סלילת הכביש, אלא הם שילמו רק את ההיטלים שהם היו חייבים לשלם לעירייה על-פי דין, לרבות היטל סלילה.

ה.     בבסיסה של שיטת החיוב בהיטל סלילה, על-פי חוק העזר, מצויה ההנחה שהתשלום בגין סלילת הכבישים יושת על כלל הנכסים המצויים בתחום העיר באופן שוויוני, הן אלה שכבר נסללו והן אלו שמתכוננים להיסלל מאז חקיקת חוק העזר, זאת בהתאם לתעריף אחיד וביחס לגודלו ושטחו של הנכס. מוסיפה וטוענת העירייה כי בתשלום ההיטל משלם האזרח לא רק על הכביש הנסלל בסמוך לנכסו אלא על חלקו היחסי בעבור כל הכבישים הנסללים או המתוכננים להיסלל בעיר מאז חקיקת חוק העזר.
מועד הטלת החיוב הוא בעת תחילת הסלילה של הרחוב הגובל. עם זאת, וחרף מועד הגבייה האמור, אין החיוב קשור אך ורק סלילת הרחוב הגובל אלא לכלל הרחובות בעיר, כך שלמעשה העותר נדרש לשלם היטל סלילה, בעבור סלילת כלל הכבישים בעיר, ולא בעבור הכביש דנן בלבד.

ו.     חוק העזר אינו מטיל מס מוסווה, הוא אינו מכוון להעשיר את קופת העירייה, אלא להחזר הוצאותיה של העירייה למימון סלילת הכבישים בעיר ומכאן שאין כל פגם בחוקיותו.
העותר טוען להיעדר חוקיות שנובעת מכך שלא קיימת זיקה בין עצם החיוב בתשלום ההיטלים ובין עצם מתן השירות שניתן בעדם, שהיא לשיטתו - סלילת הרחוב, ואולם-משעה שהוברר שההיטל הוטל לא רק בשל סלילת הכביש הספציפי הנ"ל אלא בשל סלילת כלל הכבישים בעיר, ברי כי נשמט הבסיס תחת טענת היעדר חוקיות ואו/ סמכות של העירייה.

ז.     הרחוב לא נועד לשמש בלעדית את המרכז המסחרי. המטרה העיקרית שעמדה ביסוד סלילתו של הכביש היתה לאפשר יציאה נוספת מהירה ובטוחה לכביש 4 ללא צורך לעבור דרך כיכר המשטרה העמוסה.

10.     המשיבות 2 ו- 3 לא הגישו תגובתן לעתירה.

11.     בעמדת היועץ המשפטי לממשלה לענין עתירה זו, הוא כתב שהוא לא שולל את האפשרות לחייב בהיטלי סלילה במסגרת חוק עזר ובלבד שתתקיים זיקת הנאה לתשתית. כן הוסיף וציין היועמ"ש כי לטעמו של משרד הפנים, זיקת הנאה זו מתקיימת במקרה שבו מתבצעת עבודת תשתית ספציפית כלפי בעל נכס גובל כאשר שאלת עצם קיומה של זיקת הנאה היא שאלה עובדתית נקודתית שצריכה להיבחן בכל מקרה על-פי נסיבותיו הספציפיות.

דיון:

12.     הטענה הראשונה שהועלתה על-ידי העותר היא הטענה לפיה ייעוד חלקה 112 בגוש 10054 שבבעלותו הינו חקלאי, ולכן יש לבטל את החיוב בהיטל סלילה, זאת בשים לב לסע' 4 (ג) (1) לחוק העזר (לאחר התיקון משנת 1997).

13.     העותר ביסס את הטענה בדבר היות השטח "שטח חקלאי" על מכתב מהנדס העירייה דאז מיום 25.3.92, בו צוין: "בהתאם לתוכנית מיתאר החדשה, אשר אושרה, אך טרם פורסמה למתן תוקף חלקה 115 בגוש 10054 לאיזור מגורים מיוחד וחלקה 112 בגוש 10054 מיועדת לאדמה חקלאית."

כאמור תשובת העירייה היא כי תוכנית המתאר הנ"ל בסופו של דבר לא פורסמה למתן תוקף. די בתשובה זו של העירייה כדי שאדחה את טענת העותר שחלקתו היא בגדר שטח חקלאי.

סע' 1 לחוק העזר מגדיר שטח חקלאי כ"שטח שלפי התכנית, כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן:"התוכנית"), מיועד לעיבוד חקלאי ואינו משמש בפועל לענין שאינו חקלאי, כגון:מגורים, מסחר, תעשיה, מלאכה, החסנה וכיוצא בהם."

משלא פורסמה התוכנית למתן תוקף בצירוף העובדה שבפועל מנהל העותר עסק לתיקון טרקטורים בחלק מהשטח וברשותו רישיון עסק לצמיתות, די בכך שטענה זו של העותר תיפול.

14.     הטענות האחרות של העותר, לעומת זאת, כן מקובלות עלי. אחזור בקיצור על טענות אלו:

הראשונה שבהן היא הטענה שבמשלוח הדרישות לתשלום ההיטלים נשוא עתירה זו יש משום חריגה מסמכות. העותר טוען בענין זה כי המאפיינים של היטל הסלילה במקרה ספציפי זה מקיימים את היסודות של מס ולפיכך הם בטלים, שכן מן המפורסמות הוא שאין העירייה מוסמכת לגבות מס אלא מכוח דבר חקיקה מפורש.

טענתו השניה של העותר היא כי העירייה חרגה ממתחם הסבירות בעת הפעלת שיקול דעתה במקרה דנן. העותר טוען בענין זה שהחלטת העירייה על סלילת הכביש והשתת ההיטל בגינו על העותר לוקה באי סבירות ודינה להתבטל, שכן כל העובדות מעידות על כך שהכביש החדש נסלל רק, או, למצער, בעיקר למטרת שירות המרכז המסחרי החדש.

תשובות העירייה לטענות אלו הן שההיטל מיועד אומנם לאפשר מימון וכיסוי עלויות כבישים ספציפיים, אולם להבדיל מדמי השתתפות, שהיו נגבים בעבר, אין ההיטל נגבה כנגד עלות עבודת סלילת הרחוב הספציפי שבגינה הוא מוטל אלא כנגד כלל הוצאותיה הגלובאליות של העירייה, בגין מלוא העלויות של סלילת הכבישים בעיר כולה, כאשר ה"גובלות" רלוונטית רק לשאלת מועד החיוב בהיטל.
העירייה מוסיפה בענין זה כי ההיטלים אינם מכוונים להעשיר את קופת העירייה, אלא הם מכוונים להחזר הוצאותיה של העירייה למימון סלילת כלל הכבישים בעיר, ומשעה שהוברר שההיטל הוטל לא רק בשל סלילת הכביש הספציפי הנ"ל אלא בשל סלילת כלל הכבישים בעיר, נשמט הבסיס תחת טענת היעדר חוקיות ואו/ סמכות של העירייה.

15.     כאמור דעתי כדעת העותר ולהלן נימוקי:

16.     הלכה ידועה היא כי המושגים "אגרה", "היטל", "דמי השתתפות" בהוראת סעיף 251 (1) לפקודת העיריות כוונתם אינו, למס, אלא לתשלומי חובה המשתלמים מתוך זיקה לשירות שהרשות מגישה לאזרח.

בפסק-דין ע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ, פ"ד נ"ז (1) 340, נקבע כי חייבת להתקיים זיקה בין תשלום החובה לבין הוצאות הסלילה, כדי שההיטל לא יחרוג מעבר לסמכותה של רשות מקומית בהופכו למס. גם בעע"מ 1004/04 יחזקאל בן אברהם ואח' נ' עיריית חדרה, תק-על 2005(1), 521, חזר בית המשפט על הלכה זו בדחותו את טענת העירייה, שטענה שם כי ה"גובלות" אינה תנאי לעצם החיוב בהיטל, אלא היא רלוונטית לשאלת מועד החיוב בהיטל, כך שלמעשה כל בעל זכויות בנכס יחויב בשלב מסוים בהיטל; ואילו מועד החיוב ייקבע בהתאם לתחילת עבודות הסלילה ברחוב שהנכס גובל בו.

17.     העירייה רשאית אמנם לקבוע היטל על הוצאות שיוצאו בעתיד, ובלבד שדרישת התשלום בגין ההיטל תהיה לפי ההוצאות המתוכננות, כך שבכל מקרה לא יהיו דרישות ההיטל גבוהות מההוצאות הריאליות ובגדר מס מוסווה, שמטרתו "העשרת" קופת העירייה מעבר להוצאותיה הממשיות. [ע"א 620/82 - מועצת עיריית הרצליה ואח' נ' שמחה וורדה רשף, פ"ד לז(4), 57 ,עמ' 66; ע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ, פ"ד נ"ז (1) 340].

18.     בית המשפט העליון הביע את חששו כי הרשות המקומית תנצל את היעדרה של זיקת המימון בין התשתית לבין התשלום, לטובת גבייתם של תשלומים ביתר, מעל שיעור הוצאותיה האמיתיות ועל כן הוא פירש והסיק את ההגבלה הזו (של גביית היטל אך ורק עד כדי ההוצאות שהרשות המקומית עומדת להוציא) כמשתמעת מהחוק (באותו מקרה דובר על חוק הביוב) , זאת על אף שלא צוין מפורשות בחוק.
לא זו בלבד, אלא שבית המשפט העליון קבע שלא רק סכום גביית ההיטל מוגבל להוצאות שתוציא הרשות המקומית לביצוע הביוב שישרת את הנכס, אלא שחייב ההיטל על-פי סכומו להיות מותאם לכל שלב של הוצאות. [ראה: ע"א 263/78 - חברת חשמל לישראל בע"מ נ' המועצה המקומית . פ"ד לג(1), 757; ספרו של עו"ד שפיר, אגרות והיטלי פיתוח ברשויות מקומיות, כרך א', עמ' 106].

19.     עמדתו של בית המשפט העליון בסוגייה חשובה זו נבחנה שוב בע"א 889/01 הנ"ל, שם דן בית המשפט בשאלה מהי הזיקה הדרושה כדי שהיטל שהוטל בחוק עזר לא יחרוג מעבר לסמכותה של רשות מקומית ויהפוך למס. כב' הש' אנגלרד סבר כי למעשה היסודות של היטל הסלילה מקיימים את היסודות של מס, שכן - אין זיקה אמיתית בין התשלום ובין השירות; התשלום משמש למימון הוצאות כלליות ולא כהחזר עבור הוצאות מוחשיות ומסוימות של סלילה; התשלום אינו נגבה בסמוך לשירות הניתן בעדו, ולא מבעלי נכסים הנהנים מהשירות יותר מאחרים.

למרות זאת בחר השופט אנגלרד שלא להכריע סופית בשאלת הסמכות העקרונית של העירייה לגבות את ההיטל הנדון, הן משום ההשלכות הרחבות של הקביעה במספר ניכר של רשויות מקומיות נוספות, שגם בהן יש חוקי עזר דומים, הן בשל כך שלא נשמעה דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, והן כי הדבר לא היה דרוש להכרעה בעניין שהיה בפניו. על אף שכב' הש' אנגלרד לא הכריע סופית בשאלת החוקיות של חוק העזר, הוא ציין כי יש לראות בחוות דעתו מעין תמרור אזהרה כדי שהגורמים הנוגעים בדבר ייקחו לתשומת ליבם את הבעייתיות בחוק העזר.

השופטת שטרסברג-כהן סברה כי באופן עקרוני אין לראות בהיטל סלילה, מס, אך השאירה השאלה בצריך עיון.

20.     במקרה שלפני קיבלתי כאמור את עמדת היועמ"ש ולאור דבריו שיש לבחון את יישום עמדתו העקרונית בכל מקרה לפי עובדותיו, נראה לי כי משמעות עמדתו במקרה הספציפי שלפנינו היא כי אכן יש בדרישה לתשלום ההיטל מהעותר משום חריגה מסמכות כפי שאסביר להלן.

21.     כאמור עמדת היועמ"ש היא כי הוא לא שולל את האפשרות לחייב בהיטלי סלילה במסגרת חוק עזר ובלבד שתתקיים זיקת הנאה לתשתית. הוא הוסיף וציין כי לטעמו של משרד הפנים, זיקת הנאה זו מתקיימת במקרה שבו מתבצעת עבודת תשתית ספציפית כלפי בעל נכס גובל כאשר שאלת עצם קיומה של זיקת הנאה היא שאלה עובדתית נקודתית שצריכה להיבחן על-ידי בית המשפט בכל מקרה על-פי נסיבותיו הספציפיות.

22.     במקרה דנן ההיטל לא נגבה כנגד עלות עבודת סלילת הרחוב הספציפי שבגינה הוא הוטל אלא כנגד כלל הוצאותיה הגלובאליות של העירייה, בגין מלוא העלויות של סלילת הכבישים בעיר כולה. בגין עלויות סלילה אלה חויב העותר בהיטל סלילה בסך כולל של 144,309 ₪!

23.     הכביש הורחב ונסלל עד לחיבורו למרכז המסחרי החדש, תוך הגבהתו מעל פני הקרקע, על-מנת לאפשר למשאיות גישה לתוך המרכז המסחרי, כדי שיתאפשר להם לפרוק סחורתן בפתח הקומה המסחרית.
ההסבר ההגיוני להרחבת וסלילת הכביש תוך חיבורו למרכז המסחרי החדש ולהשקעה הגדולה שהיתה כרוכה בכך, שעה שפרויקט סלילת הכביש בוצע ע"י בעלי המרכז המסחרי ושעה שהסלילה הסתיימה בתקופה בה נפתח המרכז המסחרי החדש, מחזקת את טענת העותר לגבי הזיקה הקיימת בין סלילת הכביש לבין בעלי המרכז המסחרי.

24.     גם דרך ההתחשבנות בין העירייה למרכז המסחרי מצביעה על הזיקה בין סלילת הכביש למרכז המסחרי. בסע' 5 (ו) להסכם שנחתם בין העירייה לבין בעלי המרכז המסחרי (צורף לתגובת העירייה), הוסכם כי במצב בו שווי עבודות הסלילה שהיזמים התחייבו לבצע עולה על שיעור ההיטלים שעליהם לשלם, יוותרו בעלי המרכז המסחרי לעירייה על אותו הפרש (כל עוד הוא לא עולה על 5% מערך העבודות בתוספת מע"מ).

25.     העירייה, בהתייחסותה לסעיף זה, טוענת שהיא הגיעה להסכמה זו עם יזמי המרכז המסחרי על-מנת להימנע מגרעון ועל-מנת שהיא לא תזדקק לגביית היטל נוסף מכלל בעלי הנכסים בעיר. גם לאחר תשובה זו עדיין מצביע בעיני ההסכם כולו והסעיף האמור על הזיקה בין סלילת הכביש למרכז המסחרי.

26.     זאת ועוד, העירייה לא הציגה בפני שום תחשיב של הוצאות להן היא נדרשה עבור סלילת כביש זה ועבור סלילות כבישים עתידיות. העירייה אף לא ציינה כמה כסף נגבה מבעלי המרכז המסחרי עבור היטל סלילת הכביש, וכמה היא נדרשה להוסיף, אם בכלל, עבור ביצוע עבודות הסלילה נשוא עתירה זו.

מטרת ביצוע תחשיב זה נועד להבטיח כי שיעור ההיטל יהיה מיוסד על תחשיב מקצועי וישמש לכיסוי הוצאותיה של הרשות ולא להעשרה שרירותית של קופתה (ע"א 620/82 מועצת עיריית הרצליה ואח' נ' רשף פ"ד לז(4) 57; ע"א 263/78 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' המועצה המקומית פ"ד לג(1) 757). תחשיב זה נועד להוות מרכיב מרכזי וחשוב בתהליך קביעת ההיטלים והאגרות והוא נושא משקל מהותי בעת בחינת סבירותו של ההיטל. [ראה בענין זה ע"א 2062/02 ארגון הקבלנים והבונים חולון (המשיב בע"א 1711/02) ואח' נ' עיריית חולון (המערערת בע"א 1711/02) ואח', תק-על 2004(2), 1991 ,עמ' 1994]

27.     למעשה לא הוצג בפני בית המשפט ולא כלום על ה"זיקה" שבין ההוצאות לסלילת כביש זה וסלילת הכבישים המתוכננים לבין שיעורי ההיטל שהושתו על העותר. כמובן שכל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, עומד חוק העזר, בחזקת כשרות, אולם חוששני שבענין שלפנינו אין לומר על טענת העותר שאין בה ממש, ומשבאה בפני בית המשפט טענה שההיטל נקבע ללא זיקה לסכום הוצאות העירייה של הכביש הספציפי, ולמעשה עשויים ההיטלים שניתן לגבותם על-פי חוק העזר להעשיר את העירייה מעל ומעבר לכיסוי הוצאותיה לסלילת כביש, על העירייה הראיה - משום שרק היא היודעת, והיא שבידה להוכיח, מה הוא סכום ההוצאות לסלילת הכביש. לענין סלילת כבישים שיסללו רק בעתיד לבוא, תצא הרשות המקומית ידי חובת הראיה המוטלת עליה אם תניח דעתה של בית-המשפט ששיעורי ההיטל שנקבעו על-ידה חושבו על-פי אומדנות ונתונים שיכלה באורח סביר לסמוך עליהם. [ראו בענין זה: ע"א 263/78 - חברת חשמל לישראל בע"מ נ' המועצה המקומית, פ"ד לג(1), 757].

28.     לאור הבעייתיות הקיימת בשאלת הסמכות העקרונית של העירייה לגבות היטלי סלילה שעה שאין זיקה אמיתית בין התשלום ובין השירות, כך שההיטל נגבה כנגד עלות כלל הוצאותיה הגלובליות של העירייה, בגין מלוא העלויות של סלילת הכבישים בעיר כולה, הנני סבור כי על העירייה להכניס לתוך דרישת התשלום שנשלחת לבעלי הנכסים הגובלים את הפרטים ששימשו יסוד לחישוב ההיטל.
דרישה זו אמנם לא מעוגנת בחוק באופן מפורש, אך ניתן וצריך להסיק כי היא משתמעת ממנו. דרישה זו מהרשות המקומית תביא לאיזון נכון בעיני, בין יכולת העירייה לגבות היטלי סלילה כנגד כלל עבודות הסלילה בעיר, גם אלה הצופות פני עתיד; לבין הצורך להבטיח שהעירייה לא תטיל היטל שאין בו צורך לשם כיסוי הוצאות סלילה אלה חורג ממסגרת ההסמכה שבחוק. אם הרשות המקומית לא תידרש לציין את הפרטים ששימשו יסוד לחישוב ההיטל על-ידה, קיים חשש כי ייפתח בפניה פתח לנצל סמכותה זו גם למימון פעולות אחרות שאין להן ולא כלום עם סלילת כבישים.

במאמר מוסגר יצוין כי ישנם חוקים הנוגעים לענין ההיטלים בהם קיימת דרישה זו בגוף החוק, כך, למשל, ראו: סע' 28 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962, בו נקבע: " ראש המועצה ימסור לבעלי הנכסים החייבים בהיטל, דרישת תשלום המפרטת את סכום ההיטל שבעל הנכס חייב בו, את הפרטים ששימשו יסוד לחישוב ההיטל לפי פרק זה, את מועד התשלום, את זכות הערר וכן פרטים נוספים שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית או בתקנות.".

29.     בשל כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה הספציפי שלפיי לא הוכחה זיקה בין ההיטלים שהושתו על העותר ובין הוצאות סלילת הכבישים. שוכנעתי לכן שהעירייה חרגה ממתחם הסבירות כאשר שלחה את הדרישה לתשלום ההיטלים נשוא עתירה זו ולכן דין העתירה להתקבל, כך שדין ההיטלים, כפי שהושתו על העותר, יבוטלו.

העירייה תשלם לעותר הוצאות בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סלילת כביש בשטח פרטי

  2. ביטול מכרז סלילת כביש

  3. היטל סלילה קריית אונו

  4. תשלום היטל סלילת כביש

  5. היטל סלילה בחיפה

  6. היטל סלילת כבישים רמת גן

  7. היטל סלילת כבישים בחדרה

  8. היטל סלילה - דמי השתתפות

  9. היטל סלילת כבישים בתל אביב

  10. ביטול סלילת כביש חוצה ישראל

  11. השתתפות בהוצאות סלילת רחובות

  12. חיוב תושבים על סלילת מדרכות

  13. ערר לא לאשר בקשה לסלילת דרכים

  14. בחוק העזר לסלילה הוגדר "נכס גובל"

  15. החזר היטל סלילת מדרכה התקנת תאורה

  16. פיצויים בגין סלילת כביש בקרבת בית מגורים

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון