להלן החלטה בנושא סדרי הקשר בין האב לקטין - סמכות עניינית: החלטה הבקשה בפני היא למחוק על הסף תביעה שהוגשה על ידי קטין, באמצעות אמו, להסדיר סדרי קשר בין האב לקטין. בין האב לאם נחתם בבית הדין הרבני האזורי בנתניה ביום ז' שבט תשנ"ח 3/2/98 הסכם גירושין, ובו הוראות בדבר משמורת הקטין וסדרי הקשר בין האב לקטין. בפרט, נקבע כי הבן יהיה בהחזקת האם, והאב יהיה רשאי לקבל את הבן פעמייס בשבוע בימים ב' ו-ו', וכן כל שבת שניה, במחצית החגים ובמועדי ישראל, כל זאת בסעיף 4 להסכם. בסעיף 3 ז' להסכם נאמר כך "הצדדים מסכימים כי כל דיון בעניין הקטין ידון בבית הדין הרבני וכי כלל ההמשכיות יחול על כך ובעיקר מזונות של הבן". יצויין כי סעיף 3 דן בעניין המזונות. טוען הקטין כי ההסכם אינו מחייב אותו כי לא היה צד לו. עוד טוען הקטין כי ההסכם לא אושר כדין, כאשר בחלק העליון של ההסכם, נרשס בכתב יד "אני נותן תוקף של פסק דין להסכם זה ז' שבט תשנ"ח" וחתימת דיין, ולצד התאריך הלועזי שנרשם בכתב יד על ידי הצדדים עצמם, חותמת בית הדין "ההסכם אושר על ידי בית הדין הרבני האזורי נתניה בתיק מס' 1903 בתארך ז' שבט תשנ"ח 3/2/98 : המזכירות". בית הדין הוציא מסמך נוסף המכונה "פסק דין" , ובו נאמר : לאחר שמיעת טו"מ הצדדים, ולאחר העיון אנו פוסקים : א. לסדר גט פיטורין בין הצדדים כדמו"י ב. ענייניהם הרכושיים והכספיים ומקום המצא וחיוב כלכלת של הילד אורי מתנאל , מפורט בהסכם שצירפו הצדדים להתיק, המתאשר על ידינו מקבל תוקף של פסק דין ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכס זה, ההסכם מכיל 7 סעיפים. ג. ... ד. פרט למפורט בהסכם אין תביעות לאחד על משנהו כולל הכתובה. ה. הוצאות משפט כל צד ישא בהוצאותיו. ניתן היום ח' בשבט תשנ"ח 4/2/98 במעמד הצדדים". מופיעות שלוש חתימות. טענת הקטין היא שלמעשה ההסכם אושר על ידי דיין אחד, וכי אין תוקף לאישור זה, זאת מחמת הוראות חוק הדיינים התשט"ו 1955 , כאשר על פי סעיף 8 (ה) "בית דין אזורי רבני ידון בשלושה..." ועניין אישור הסכם אינו נתון לסמכות דן יחיד על פי תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון איתם בדיין אחד ) התש"ן 1990. 5. יתכן שאין בטענה זו ממש, כי על פי סעיף 1 (3) לתקנות האמורות, סמכות ניתנת לדן יחיד במקרה ש"בעלי הדין הסכימו עליו שידון בדיין אחד ובית הדין אישר שהעניין ראוי, לפי דין תורה להיות נדון בדיין אחד". באי כח הצדדים העבירו לבית המשפט העתקים ממסמכים שונים מבית הדין ובינהם תצהיר טוען רבני מטעם האישה, ומכתב מבית הדין שממנו ניתן ללמוד, כי נפלה טעות ברישום התאריך במסמך המכונה "פסק דין". ראייה לכך, בין היתר, שבהסכם הגירושין נאמר כי האישה תגיש תביעת מזונות בשם הקטין, וינתן פסק דין, וכי אכן עשתה זאת, ופסק הדין בעניין המזונות נרשם בכתב יד ביום ז' שבט תשנ"ח וחתום בידי שלושה דיינים. אולם אינני רואה שיש צורך להכריע בסוגייה זו, כי הגעתי למסקנה שלבית משפט זה סמכות לדון בעניין העדר הקשר. 6. הסיבה לכך היא פשוטה, והיא שהקטין לא היה צד להליך בבית הדין הרבני ; ומעבר לכך לא דן בית הדין לגופו של עניין המשמורת או בעניין סדרי הקשר. על סמך המסמכים שהובאו בפני, לא קיים בית הדין אפילו דיון אחד בעניין המשמורת וסדרי הקשר של הקטין, ולא היה בפני בית הדין תסקיר סעד ; אכן בית הדין הזמין תסקיר סעד בהחלטה מיום ח' שבט תשנ"ח 4/2/98, יום לאחר אישור הסכם הגירושין. אכן שני ההורים חתמו על הסכם הגירושין לאחר החתימות שלהם, כל אחד כאפוטרופוס לקטין אך דבר זה אינו מרפא את החסר. די לצטט פסק דין בע.א. 3695 צייטלין נ' טשינגל בבית משפט העליון. (לא פורסם) בענין ההוא, נחתם הסכם גירושין בספטבמר 1995, שכלל התייחסות לעניין משמורת והסדרי קשר בין האב לילד שיוולד. הילד נולד ב8/1/96, נתגלעו חילוקי דעות בעניין סדרי הקשר ועניינים אחרים, והאם הגישה תביעה לבית משפט המחוזי בענין משמורת, מזונות, מדור, וחינוך. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת הבעל האב כי בית הדין מוסמך, אך בפסק הדין של בית המשפט העליון נקבע מפיה של כב' השופטת שטרסברג כהן, כך : "נושאי המשמורת, החזקה והחינוך של הילד הוסדרו בהסכמה בהסכם שקיבל תוקף בבית הדין הרבני. נושאים אלה לא נדונו על ידי בית הדין הרבני, אין באישור ההסכם כדי להקנות לבית הדין, "סמכות נמשכת" לדון בנושאים הנ"ל בנסיבות המקרה הנוכחי, מאחר ומדובר באכיפת הסכם מלכתחילה ולא בשינוי מה שנקבע בו, בהליך כזה או אחר בהליך בבית הדין הרבני, ... בנושא הביקורים נתקייס אמנם ישיבה בבית הדין הרבני אולם זו נערכה שלא בנוכחות האישה וללא קבלת חוות דעת מהרשויות המוסמכות באשר לטובת הילד..." 7. על פי סעיף 3 (ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה 1995, "בעניין מעניני משפחה הנוגע לקטין... רשאי הקטין, בעצמו או על ידי קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להפגע פגיעה של ממש". בכך ראה המחוקק חשיבות רבה לדיון בענייני קטין, בנפרד מענייני הוריו. ואינני רואה כל מקום להגביל זכותו של קטין לעתור לבית המשפט רק כאשר יגיע לגיל מסויים או ביכולתו להביע דעה בעצמו. לא מדובר במצבו של הקטין, כי אם "בכל עניין שבו עלולה זכותו להפגע פגיעה של ממש". 8. ואם יטען הטוען כי על פי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות התשכ"ב 1962, הסכם בין הורים החיים בנפרד בעניין אפוטרופסות החזקה וזכויות ההורה שלא יחזיק בו, משאושר כדין, דינו כהחלטת בית המשפט - יש לאמר כי אין בכח הסכמה בין ההורים להפקיע את זכותו של הקטין, אף אם ההסכם כולל, כפי שהוא כולל בענייננו, הסכמה בעניין הסמכות. 9. נראה שבנסיבות עניין זה, האמור בעניין נגר נגד נגר בד"מ 1/81 פד"י לח (1) 365 בעמ' 386 מפי כבוד השופט אלון אין בו כדי להכריע את הכף. שם נאמר כי להבדיל ממזונות קטין, "שלגביהם יכול שיהיה נגוד בין האנטרסים של ההורים - שמבקשים לסיים את תהליכי הגירושין בינהם מתוך כך יתכן שאחד ההורים מוכן להסתפק בסכום מזונות נמוך של הקטין - לבין האינטרס של הקטין, הרי מה שאין כן בכל ענייני האפוטרופסות, כאשר ההסכמה לשיפוט אינה מעלה לכאורה כל חשש של נגוד איטרסים בין ההורים לבין הקטין, שאזי הסכמת ההורים האפוטרופסים הטבעיים , גם הסכמתו של הקטין, שאותו הם מייצגים ובשמו הם מסכימים". עם כל הכבוד, לאור האמור בסעיף 3 (ה) לחוק בית משפט לענייני משפחה, כאמור לעיל, ולאור הנסיון השיפוטי, המלמד כי גם בעניני אפוטרופסות וביקורים ההוריס עשויים לקבוע תנאים מחמת רצונם לסיים את הליך הגירושין בענין, לאו דווקא תוך עיון באינטרס של הקטין, לא תהיה הפקעת סמכות בית המשפט אף אם הסכם שיפוט נחתם על ידי ההורים כביכול בשם הקטין. 10. אכן עניין המשמורת כרוך, מחמת טיבו וטבעו לתביעת גרושין בבית הדין הרבני, ובמסגרת האמורה בפסק דין סימה לוי נ. בית הדין הרבני הגדול, פד"י מח (4) 591 מדובר בסמכות ראשונית. אך כאן אני קובע כי במתן פסק דין בעניין המשמורת והביקורים, אשר אישר את ההסכם בין הצדדים , בית הדין סיים את מלאכתו. 11. גם אם נסכים שיש בסמכות בית הדין לשנות את פסק דינו, (שיפמן : דיני המשפחה בישראל כרך א' (1984) עמ' 47) אף על פי כן, סיבה ראשונית חוזרת : לא נדון עניינו של הקטין בהליך בבית הדין הרבני. ובכך שהאם טוענת עתה כי היא הסכימה לתנאים שאינם לטובת הקטין, כי זו תביעתה, נראה שמוטלת בספק שיקול דעתה, גם בניהול הליך מטעמו של הקטין בבית משפט זה. הדרך היחידה להגיע למסקנה בעניין טובתו של הקטין היא בניהול דיון לגופו של עניין המשמורת והביקורים, אשר יכלול קבלת תסקיר סעד (ובהליך ביניים בעניין שינוי סדרי הקשר, ולפני שהוכרע עניין הסמכות, קיבלתי תסקיר סעד כזה) , ובשיקול אם אין מקום למנות אפוטרופוס לדין לקטין, כלי אשר השימוש בו הופך להיות שכיח יותר, ואולי קבלת חוות דעת של מומחים בענין ובעניין המסוגלות ההורית והמשמורת. 12. לאור כל האמור, החלטתי לדחות את בקשת המבקש, ואני קובע כי לבית משפט זה סמכות לדון בענין סדרי הקשר בין האב לקטין. לכן הבקשה שבבשא 1272/98 נדחית. 13. הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מהיוס ; אני מורה על הגשת תסקיר מעדכן על ידי פקידת הסעד, הגב' איריס דוידוביץ, ממועצה מקומית בית אל, בשיתוף עם פנינה ברנס, פקידת סעד לסדרי דין בפתח תקווה, אשר יוגש תוך 30 יום מהיום. מונח בפני מכתב מאת פקידות הסעד האמורות, הנושא תאריך ח' טבת תשנ"ט 27/12/1998, ובו בית המשפט מתבקש לחייב את ההורים לפנות לבדיקות מסוגלות הורית, לא ברורה לי הסיבה לבקשה זו. לכן ותהיה בתסקיר התייחסות גם לעניין זה. המבקש ישלם הוצאות משפט כולל שכר טרחת עורך דין של המשיבה בסך 3,500 ש"ח בצרוף מע"מ. קטיניםסמכות עניינית