להלן פסק דין בנושא פסק דין הצהרתי - ביטול משכנתא: פסק דין א. מהות העתירה זו בקשה למתן פס"ד הצהרתי לפיו המשכנתא בדרגה ראשונה שנרשמה על זכויות המבקש באולם מרתף המצוי ברחוב בית הפועלים 6 רחובות הידוע כחלקה 530/23 בגוש 3703 (להלן: "המקרקעין") בטלה, ועל כל פנים המשיב מס. 1 מנוע מלממש את המשכנתא. ב. עובדות רלבנטיות המבקש הינו הבעלים והזכאי להחזיק במלוא הזכויות במקרקעין המהווה מרתף בשטח של 1040.60 מ"ר. המשיבים 2 ו - 3 הינם הבעלים וערבים בערבות בלתי מוגבלת לחובותיה של חברת שמחוני - לופו חברה לבנין בע"מ כלפי המשיב מס. 1. המשיב מס. 1 הגיש כנגד החברה וכנגד המשיבים 2 ו - 3 כאן תובענה בסד"מ בת"א 2163/00 ועתר לחייבם בחיוב כספי העולה על 14 מליון ₪. בין המשיב מס. 1 לבין המשיבים 2 ו - 3 נערך הסדר שקיבל תוקף של פס"ד, בתובענה זו. בין המבקש לבין המשיב מס. 3 התקיימו קשרי ידידות ממושכים, עד להסתבכותו באירוע נשוא התובענה. עקב קשרים אלה פנה המשיב מס. 3 למבקש לשם המצאת בטוחה לצורך נטילת הלוואה מעם המשיב מס. 1 להשלמת פרוייקט בניה של החברה. נאמר למבקש כי לפי דרישת המשיב מס. 1 נדרש המשיב מס. 3 להמציא בטחונות נוספים על אלו הקיימים. ביום 16.7.00, בעקבות פניה זו, באו השניים לסניף המשיב מס. 1 ושם חתם המבקש על שטר משכנתא בדרגה ראשונה לטובת המשיב מס. 1 (נספח ד(1 תצהיר עו"ד רחלי פרידמן) ועל תנאים מיוחדים לשטר המשכנתא, לפיהם הוא שעבד את מלוא זכויותיו במקרקעין לטובת המשיב מס. 1 בגין הלוואה ע"ס מליון ₪ שניתנה למשיבים 2 ו - 3, לפרעון ב - 5 תשלומים. עובר למעמד החתימה היו בידי המשיב מס. 1 ועורכי הדין מטעמה פרידמן וקטש, הן כתב התובענה והן ההסדר שבפשרה. כתוצאה מערבות המבקש, נתן המשיב מס. 1 אשראי בגובה של מליון ₪. ביום 24.9.00 הוגשה כנגד המשיבים 2 ו - 3 בקשה לביצועו של פסה"ד מאחר והם לא עמדו בתשלומים. ג. טענות המבקש לטענת המבקש נציגי המשיב מס. 1 לא גילו לו כי לחברה ולמשיבים 2 ו - 3, בעקבותיה, חובות בשיעור של למעלה מ - 14 מליון ₪, וכי אדרבא הוצג בפניו מטעם המשיב כי המשיב מס. 3 וחברתו הינם לקוחות טובים, והמשיב מס. 3 הינו איש עסקים טוב שניתן לסמוך על מילתו, וכי יש בידי המשיב מס. 1 נכסים נוספים שאפשר להיפרע מהם, באופן שהמבקש לא צריך לדאוג בהקשר לשעבוד זכויותיו. לעמדת המבקש אילו היה יודע שלמשיבים 2 ו - 3 חובות קודמים בסדר גודל של 14 מליון ₪, לא היה משעבד את המקרקעין שבבעלותו להבטחת הלוואה בגובה של 1 מליון ₪. ב"כ המשיבים 2 ו - 3 הגיש הודעה מטעמם, ששכר טרחתו לא שולם על-ידם, ועל כל פנים הם מצטרפים לאמור בסיכומיו של המבקש. ד. טענות המשיב מס. 1 לעמדת המשיב מס. 1 שטר המשכנתא והמסמכים הנלווים נחתמו כדין. לענין חובות קודמים של המשיבים 2 ו - 3, הוא גורס כי המבקש ידע את מצב הדברים עוד קודם לפגישה מיום 16.7.00, ברם למרות זאת הובא מידע זה שוב לידיעתו טרם החתימה. ה. הפלוגתאות בין הצדדים בין הצדדים רק פלוגתא אחת והיא, האם עמד הבנק בחובת הגילוי המוטלת עליו? ו. האם עמד הבנק בחובת הגילוי? אין מחלוקת כי המבקש היה חברו הקרוב של המשיב מס. 3, שהרי רק חבר קרוב יסכים למשכן נכס שבבעלותו תמורת הלוואה בגובה של מיליון ₪ לצורך השלמת פרויקט בניה של חברו. המבקש גם ידע שהמשיב מס.3 וחברה שבבעלותו נמצאים בקשיים כלכליים (עמ. 8). "הוא הבהיר את זה גם. הוא אמר שהוא עכשיו עוצרים לו את הכסף והוא צריך להמשיך עוד טיפה, ואז הוא מתחיל לקבל כסף". ( עמ. 12) מסתבר שהמבקש לא "התרגש" מכך מכיון שלעמדתו: "אם יש חובות זה לגיטימי, יש בעל עסק שאין לו חובות"? (עמ. 18). אם כך מצטמצמת השאלה בכך, האם ידע המבקש בפועל על היקף החובות, והאם הבנק גילה את אוזנו את שהיה ידוע לו - לבנק - באותו מועד. "נכנסתי לתמונה הזאת, בגלל רגשות של חיבה לבן אדם. בגלל אמינות לבן אדם. אני לא נכנסתי לתמונה הזאת מבחינה מסחרית". (עמ. 15) "...עשיתי את זה כמחווה לחבר, לאדם שהערכתי, כיבדתי". ( עמ.17). ובהמשך: "אני פה בגלל הכישלון שלי. אני פה בגלל המקרה. בגלל שנכשלתי בטביעת העין שלי. בגלל שנכשלתי באמון שלי". ( עמ. 15). ברור מעדות זו מה היה יחסו של המבקש למשיב מס. 3. השאלה היא האם יחס זה פוטר את הבנק מחובת הגילוי, ו/או האם יחס זה בלי קשר לחובת הגילוי של הבנק, - היה גורם לאותה התנהגות של חתימה על שטר משכנתא, בתקוה ש"מחר יהיה טוב יותר". בין המבקש לב"כ המשיב מס. 1 נערכה שיחה, כנראה די קצרה. מעדות המבקש עולה כי דובר על זה שהמשיב מס. 3 נמצא בקשיים (עמ. 21), ודובר על אפשרות של מימוש המשכנתא: "היא פנתה אלי. נכון. אמרתי לה תפני אלי, כי אני רוצה להיות בעניינים. בטח שתפנה אלי. אז מה היא תפנה לנכס? תפנה אלי...אז נדבר איתו ואז נראה את התמונה ונפתור את הבעיה". (עמ. 23). מסתבר כי המשיב מס. 1 נתן למבקש הזדמנות לבדוק את מצב ההלוואה של המשיב מס. 3 (עמ. 19). שמחוני בחקירתו מרחיב בנושא ומעיד: "ש. נכון שבפגישה שהתקיימה עם עו"ד פרידמן, הגב' קטש ומר סלומון, עו"ד פרידמן שאלה אותך אם היא יכולה למסור מידע עליך ועל החברה לסלומון? ת. כן. ש. נכון, שגם חתמת על מסמך שמאשר לעו"ד פרידמן למסור מידע? ת. כן" (עמ. 135). שמחוני לא התמיד באמירות אלה, ובשלב אחר של החקירה גרס שהוא לא זוכר זאת. (עמ. 34). העידה הגב' קטש כי נאמר למבקש ע"י עוה"ד רחלי פרידמן כי יש חוב גדול, ואז הוא אמר: "אני יודע אני יודע". ( עמ. 105). עלה מהראיות כי לא הוצגו בפני המבקש כתב התביעה והסדר הפשרה שאז היה בגדר טיוטא. איני סבורה שבמסגרת חובת הגילוי מטעם הבנק עליו להציג מסמכים שמאמתים את דבריו. משמעותה של חובת גילוי היא מסירת מידע רלבנטי לצורך החלטה של צד, במקרה שלנו של ערב לחוב, האם לחתום על חוזה ערבות או משכון אם לאו. מעדויות ב"כ המשיב מס. 1 עלה כי הן הסבירו, כל אחת בנפרד, את העובדות בדבר החובות, הגשת התביעה ואפשרות קיומו של הסדר (שטרם הבשיל נכון למועד הפגישה). יש לציין כי המקרקעין של המבקש לא שועבדו לצורך הבטחת אותה תובענה וההסדר שהבשיל בגינה, אלא לצורך הלוואה חדשה בגובה של מליון ₪ אותה נתן המשיב מס. 1 למשיבים 2 ו - 3, בתקוה שהלוואה זו תעזור לנ"ל לסיים את פרויקט הבניה, לגבות כספים ולצאת מן הבוץ. נראה שזו היתה גם אמונתו של המבקש. אבל בניגוד לבנקאים התומכים את אמונתם בבטחונות בעלי ערך כלכלי, תמך המבקש את בטחונו ביחסי החברות, הרעות והאמונה בכוחו של המשיב מס. 3, לצאת מהקשיים הכלכליים שנחשבו כזמניים בעיניו. בטחון, שהתבסס יותר על חברות ואמונה מאשר על חישוב כדאיות כלכלי, ושקילת אופצית הבדיקה שניתנה לו. שלא כמו בשדה הקרב, הפעם החברות והאמונה הכזיבו. המשיב מס. 1 היה זהיר. הוא ידע שהמדובר בבעל חוב נכבד ורציני, ועל מנת "לקבל" את הערב החדש, היה מוכן לפתוח בפניו את כל המידע הרלבנטי לגבי חובות קיימים של המשיב מס. 3, בהסכמתו של האחרון. הוא גם נהג בזהירות יתרה בכך, שביקש הסכמה זו בכתב. ומדוע שיבקש הסכמה אם אין הוא מוכן ומעונין לגלות בדיוק את מצבו של המשיב מס. 3 אצלו? מעדויות ב"כ המשיב 1 עלה כי המבקש לא הכביר מילים בעת הפגישה, הדגיש את יחסי החברות שלו ושל המבקש, וכי הוא מודע לעניניו לעסקיו ולקשייו. המשיב לא הסתפק בכך, ומילא את חובת הגילוי כלפיו, כמתחייב עפ"י הדין. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התובענה. אני מחייבת את המבקש לשלם למשיב מס. 1 הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ פלוס מע"מ הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. לגבי המשיבים 2 ו- 3 הם ישאו בהוצאותיהם.משכנתאמקרקעיןפסק דין הצהרתי