תביעת תחלוף - נזק לרכב

להלן פסק דין בנושא תביעת תחלוף - נזק לרכב: פסק דין התביעה שבפני הינה תביעת תחלוף של התובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, ששילמה למבוטחה - מר שפירא (להלן - שפירא), תגמולי ביטוח בגין פגיעה שנגרמה למכוניתו (אותה ביטחה התובעת), ביום 25.8.05. לטענת התובעת, בתאריך האמור נסע שפירא בכביש 4 לכיוון דרום, כאשר סמוך לפני הפניה לאשדוד נפל חפץ ממשאית גרר, השייכת לנתבע 2, בה נהג הנתבע 1, מר אחמד חאג' יחיא (להלן - חאג' יחיא). החפץ גרם לנזקים במכוניתו של שפירא, והתובעת שילמה תגמולים (כולל שכ"ט שמאי) בסך 28,818 ₪ בגין הארוע. הנתבעים מכחישים את הטענות הנ"ל מכל וכל. לטענתם, משאית הגרר אכן נסעה במועד הרלוונטי באותו מקום, אלא שחאג' יחיא הבחין, כי הרכב שלפניו פגע בחפץ כלשהו, הנמצא במרכז נתיב נסיעת הגרר. מאחר ובנתיב השמאלי היתה תנועה, לא היתה אפשרות לעבור לנתיב השמאלי ואז עבר הגרר מעל החפץ. החפץ פגע בתחתית הגרר, אויר החל לדלוף ממערכת הבלמים והגרר נעצר. אז כיוון חאג' יחיא את הגרר לשוליים, כדי לא להפריע לתנועה. לטענת הנתבעים, החפץ לא נפל מהגרר, לא קשור לגרר להיפך - גם הגרר עלה עליו ונפגע ממנו. לכתב ההגנה צורפו צילומים, שהם - לטענת הנתבעים - צילומי הנזק שנגרם לגרר. בדיון שבפני העיד שפירא. הוא סיפר כי נסע בכביש מספר 4, מאחורי מכונית לבנה, ופתאום, בסביבות 3 ק"מ לפני הפניה לאשדוד, עף "כמו טיל" גוש מתכתי אל מתחת לרכבו. הוא לא יכל לעשות דבר, כי נסעו כלי רכב מסביב למכוניתו והוא עלה על אותו גוש מתכתי. כתוצאה מכך נגרם נזק עצום למכוניתו. הוא נאלץ לעצור בצד הדרך וגם המכונית שנסעה לפניו נעצרה, כי גם היא נפגעה מאותו גוש מתכתי. הסתבר, לדבריו, שהגוש היה על הכביש - המכונית שנסעה לפניו עלתה עליו ושפירא עלה עליו אחריה. בצד הרכב חנתה משאית גרר והנהג של המשאית ניגש לראות מה קרה לשני כלי הרכב שנפגעו. שפירא שאל אותו מה זה הגוש המתכתי הזה, ולדברי שפירא - הסביר לו נהג הגרר שזה מנוע של מזגן של מכונית. שפירא שאל אותו מאיפה זה בא, והוא אמר שזה נפל ממנו. מאחר שהמנוע היה על הכביש ונסעו עוד מכוניות - גער בו שפירא על כך שהוא מותיר את החפץ באמצע הכביש, ואז הוא הרים את המנוע ושם על משאית הגרר שלו. לדברי שפירא, חאג' יחיא לא רצה בתחילה למסור פרטיו, ורק כאשר אמר לו שפירא שיזמין משטרה - התקשר לבוס שלו ונאות לתת פרטים. שפירא סיפר כי לארוע ישנו עד נוסף - הוא בעל המכונית שנסעה לפניו, שנפגע גם כן ואף הוא שמע את הסיפור של נהג המשאית. שפירא ציין כי לא הכיר את העד הנוסף קודם לכן. באותו מקרה נוצר הקשר ביניהם והוא אף לא פגש אותו מאז. היתה לשפירא מצלמה דיגיטלית ומיד לאחר המקרה הוא צילם תמונות שהוגשו וסומנו ת/3 עד ת/10. מטעם התובעת הגיע לעדות אדם נוסף - מר פאול רוטמן (להלן - רוטמן), אותו נהג שנסע לפני שפירא וגם רכבו נפגע. רוטמן העיד כי נסע על כביש 4 לכיוון דרום, וכחצי ק"מ לפני מחלף אשדוד נסע לפניו גרר, כשכולם נוסעים במהירות סבירה. לפתע, נותק מתחתית הגרר איזשהו גוף מברזל, ורוטמן ראה אותו מתגלגל לעברו. הוא לא יכול היה לסטות שמאלה, כי נסעו כלי רכב בנתיב השמאלי. הוא עלה על אותו גוף מברזל, האוטו שלו קפץ, והוא המשיך בנסיעה איטית על מנת לעצור. הגרר גם כן עצר בצד ימין, ורוטמן ראה במראה, שגם האוטו שנסע מאחוריו עלה על אותו גוף והמשיך גם בנסיעה איטית, אחרי רוטמן. שני כלי הרכב שנפגעו חלפו על פני הגרר ועצרו בשוליים, כ-50 מטר מהגרר. לדברי רוטמן, הם עצרו, והחליפו פרטים, הן ביניהם (שני הנפגעים) והן עם נהג הגרר. לדבריו, נהג הגרר לא הסכים לתת את הפרטים והם רשמו את המספר של הגרר. באותו מפגש, מספר רוטמן, הנהג של הגרר הודה שאכן הגוף הוא מדחס של מזגן שניתק מהגרר, והוא גם אסף אותו חזרה לגרר. מטעם הנתבעים העיד הנהג, הנתבע 1, מר חאג' יחיא. לדבריו, הוא נהג בכיוון אשקלון, ולפני צומת אשדוד נסע לפניו טנדר. הוא נסע אחריו איזה 30 או 50 מטר ופתאום, תוך כדי נסיעה, הוא ראה את הטנדר זז ימינה, והוא גילה שיש איזה חפץ על הכביש. בגלל שהוא נוהג במשאית, הוא לא יכול היה לנסוע שמאלה, כי יש שם רכבים, וימינה זה שוליים, אז הוא השתדל לעבור עם האמצע של המשאית מעל אותו חפץ. תוך כדי נסיעה, כנראה שהדבר הזה פגע לו במיכל האוויר של המשאית, בגלגל האחורי והמשאית נעצרה, כי יצא ממנה אויר. חאג' יחיא נבהל וירד לראות מה קורה, וראה שיש מכה שם. הוא נעמד בצד והתקשר לבעל הרכב, שיישלח לו מישהו לתקן את זה. אחרי 5 או 10 דקות לערך, הוא ראה פרייבט עומד לפני המשאית, והנהג אמר שהוא נפגע מהחפץ. חאג' יחיא ראה שיש שמן על הכביש, והם התחילו לדבר. הנהג האחר אפילו הביא לחאג' יחיא כוס מים לשתות. הם עמדו ודיברו והנהג האחר שאל אם החפץ של נהג המשאית. חאג' יחיא אמר שזה לא שלו, ואפילו הזיז את החפץ עם הרגל שלו, כדי שלא ייפגע ברכב אחר. הוא לא לקח את החלק אליו. לאחר מכן, התקשר לבעל הבית שיישלח לו מוסך לתקן, כי גם האוטו לא עמד נכון בכביש. לדברי חאג' יחיא, בא מישהו, עמד לפני התובע ואשתו ודיבר איתם, כנראה לעזור להם, לשאול. הם אמרו שהם מחכים לגרר. לדברי חאג' יחיא, הוא עצמו לא דיבר עם המישהו האחר (הכוונה לעד רוטמן) ורק ראה אותם מרחוק ממרחק של 70 מ'. לאחר ששמעתי את שלושת העדים, עיינתי בתמונות שצולמו במקום הארוע מיד לאחר הארוע - הן אלה שצולמו על ידי חאג' יחיא והן אלה שצולמו על ידי שפירא, בהודעת שפירא לתובעת וביתר חומר הראיות, אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים. גרסת התובעת נתמכת בעדותו של מר רוטמן, שלא זו בלבד שעשה רושם אמין לחלוטין, הרי שגם אין לו כל ענין בתביעה זו וגם אין לו תביעה אחרת בגין המקרה דנן (הרכב בו נהג היה שייך לחברת אלדן). עד התביעה, מר שפירא, היה אף הוא אמין מאד בעיני. שני העדים הללו העידו, כי בזמן הארוע אמר להם חאג' יחיא כי החפץ שנפל - נפל מהגרר. בנוסף, שני העדים העידו כי חאג' יחיא אסף את החפץ אליו לגרר אחרי הארוע, ושפירא גם צילם את החפץ, לדבריו - בתוך הגרר (ת/8, ת/9). ב"כ הנתבעים טען, כי אם אכן מצולם החפץ בתוך הגרר, ראוי היה שהצילום יבוצע ממרחק, כדי שניתן יהיה לראות שמדובר בגרר. אילו מדובר היה בצלם מקצועי, יתכן שהייתי מקבלת את הטענה, אך מאחר שלא כך הדבר, והתמונות צולמו על ידי שפירא מיד אחרי התאונה - הרי שבצירוף עדותו האמינה שמדובר בפנים הגרר, ועדותו של רוטמן שחאג' יחיא אסף את החפץ אליו לגרר - אני מקבלת את הצילומים כראיה שכך הדבר, ואינני מאמינה לנתבע שהכחיש כי אסף את החפץ. שני עדי התביעה סיפרו שהנתבע אמר להם שהחפץ הוא מזגן (או מדחס של מזגן). שניהם סיפרו כי בתחילה סירב חאג' יחיא למסור פרטיו. בכך חיזקו זה את עדותו של זה, בעיקר לנוכח העדר היכרות ביניהם, הן לפני התאונה והן מאז התאונה. הנתבע טען שהחפץ גרם לנזק בתחתית רכבו, כשהוא עצמו עבר עליו, ולכן ביקש מבעל הבית שלו (הנתבע 2) שיזמין לו מוסך שיתקן. לגבי טענה זו, אשר אילו הוכחה היתה מסייעת מאד בהדיפת התביעה, לא הובאו כל ראיות. הנתבע 2, בעל המשאית, לא העיד כלל. לא הובאה כל ראיה לגבי התיקון שנעשה במשאית לאחר הארוע, וזאת - למרות שנטען כי בשל הנזק, לא ניתן היה עוד לנסוע עם המשאית. ב"כ הנתבעים הלין על "המצאת" העד מר רוטמן בשלב מאוחר ועל כן הטיל ספק באמינותו. הנתבע 1 טען שלא פגש את רוטמן במועד התאונה ולא דיבר איתו, אלא רק ראה מישהו מדבר עם שפירא ואשתו, ממרחק 70 מטר. דא עקא, שבצילום ת/10, שצולם מיד לאחר התאונה, נראים הנתבע 1 ורוטמן זה לצד זה, ליד רכב התובעת. עובדה זו מבססת את קיומו של רוטמן בארוע, את העובדה שהנתבע 1 ידע על קיומו, ומקעקעת את גרסתו של הנתבע 1 כי ראה אותו רק ממרחק 70 מטר, משוחח עם שפירא. אמנם, לא ברור מאין נפל החפץ שפגע ברכב התובעת - האם היה חלק מהמשאית שהתנתק, כדברי רוטמן, או שמא היה מונח על גבי הגרר. עם זאת, שני עדי התביעה העידו, כי מיד לאחר התאונה, הודה הנתבע 1 כי מדובר בחלק שנפל מהגרר, וכי הנתבע 1 אסף את החלק אליו לגרר. בכך די לי כדי לקבוע, שהחלק אמנם נפל מהגרר - בין ניתק ממנו ובין נפל מהמשטח האחורי. יצויין, כי גרסתו של הנתבע 1 לא היתה אמינה בעיני גם בשל מה שכבר ציינתי לעיל, וגם משום שהיו בה סתירות וטענות לא הגיוניות: בחקירתו הראשית סיפר פעם אחת שצלצל לנתבע 2 מיד כשקרתה התאונה, מיד כשנעמד בצד הדרך, כדי שיזמין לו תיקון, ופעם שניה סיפר, כי התקשר אליו כעבור 5-10 דקות, כדי להזמין תיקון, אחרי שכבר שוחח עם שפירא ואחרי שהזיז את החפץ מאמצע הכביש. גרסתו לפיה החפץ היה מונח על הכביש 5-10 דקות עד שהזיזו אינה סבירה - אילו כך היה, היו כלי רכב נוספים נפגעים. גרסתו לפיה שני כלי הרכב הנוספים נפגעו רק כעבור 5-10 דקות ממתי שהוא עצמו נפגע ונעמד בצד אינה הגיונית. היתכן שבמשך 5-10 דקות ישכב החפץ בכביש, אחרי שהוא עצמו פגע בו (כשלגרסתו החפץ שכב באמצע הנתיב הימני), ולאחר מכן, בתוך שניות, יפגעו בו שני כלי הרכב? התייחסתי לכך, שהגברת שפירא, שהיתה אף היא ברכב עם בעלה, לא הובאה לעדות, אך מאחר שלרשות התובעת עמד עד נוסף, נייטראלי, שהגיע לעדות - סבירה בעיני ההחלטה שלא לזמנה לעדות. מאידך גיסא, אי זימונו של הנתבע 2 לעדות, אף שנכח כנראה בבית המשפט בשעת הדיון, על מנת שיעיד על מה שוחח עם הנתבע 1 מיד לאחר התאונה, על מנת שיעיד על תיקון המשאית (שנפגעה מהחפץ, לטענת הנתבע), כמי שהיה העד היחיד שיכול היה לתמוך בחלק מטענות הנתבע - נראה בעיני תמוה, ומחזק - לטעמי - את ראיות התביעה. סיכומו של דבר, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה, ועל כן אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 28,818 ₪, כשסכום זה צמוד למדד מיום התשלום למבוטח ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, הוצאות משפט, הכוללות אגרה כפי ששולמה, שכר בטלת העדים כפי שנפסק - הן בדיון הזה והן בדיון הקודם, וכן שכר טרחת עורך דין בבשיעור 15% מפסק הדין שניתן + מע"מ כדין. רכבתביעת שיבובנזק לרכב