ביטוח פריצה לדירה

להלן פסק דין בנושא ביטוח פריצה לדירה: פסק דין 1. התובעים התקשרו עם הראל חברה לביטוח בע"מ היא נתבעת 1 (להלן: "הראל") בהסכם לביטוח דירת מגורים (ביטוח תכולה, מבנה, ביטוח צד שלישי וביטוח רעידות אדמה) באמצעות סוכן הביטוח ישראל פלד, הוא נתבע 2 (להלן: "סוכן הביטוח"). 2. ביום 18.2.05 ארעה פריצה בבית התובעים בה נגנבו פרטי תכולה לרבות מצלמת וידאו. 3. התובעים פנו להראל, באמצעות סוכן הביטוח, וביקשו כי תשפה אותם בגין הנזק שנגרם באירוע הפריצה, בהתאם לסקר יובי שמאות, דהיינו בסך של 54,880 ₪. 4. הראל דחתה את תביעת התובעים ובסופו של דבר, שילמה ביום 15.5.06 סכום של 11,036 ₪ כסכום שאינו שנוי במחלוקת. 5. בתביעה אשר בפניי תובעים התובעים את נזקיהם בניכוי הסכום ששולם ביום 15.5.06 ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי סעיפים 27, 28 ו- 28 א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). 6. הראל טוענת כי פוליסת הביטוח במסגרתה בוטחה דירת התובעים מחריגה כיסוי למצלמת הוידאו שהינה ציוד מקצועי המשמש לצרכי עסק. באשר לשאר פריטי התכולה הנתבעים ע"י התובעים, יש לקבוע את שווים לא לפי סקר יובי אלא לפי חוו"ד השמאי זייברט (ארדן). 7. סוכן הביטוח טוען כי מצלמת הוידאו אכן מבוטחת במסגרת פוליסת הביטוח שהוצאה על ידי הראל וכי הראל מעולם לא הודיעה לתובעים או לסוכן הביטוח כי אין בכוונתה לבטח את מצלמת הוידאו. סוכן הביטוח טוען כי פעל במקצועיות ובמיומנות, לא התרשל ולא יצר מיצגי שווא, ופעל כפי שסוכן ביטוח סביר היה פועל בנסיבות העניין. דיון: 1. אין מחלוקת כי אכן ארע האירוע הביטוחי של הפריצה וכי נגנבו הפריטים הנטענים והנתבעים על ידי התובעים, בכללם מצלמת וידאו. 2. התובעים אף פעלו כנדרש לאחר אירוע הפריצה, דיווחו למשטרה, הודיעו לסוכן הביטוח וחתמו על מסמכי התביעה (להראל). 3. הפוליסה אשר הוצאה לתובעים על ידי הראל נערכה בהתאם לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן) תשמ"ו - 1986 (להלן: "התקנות") הכוללות נוסח של פוליסה תקנית לביטוח הדירה ותכולתה. נקבע כי "תכולה" משמעה כל דבר וחפץ הנמצאים בדירה (ראה סעיף 4 לתוספת לתקנות). לפי תקנות 6, 7 לתקנות, ניתן לשנות מתנאי הפוליסה התקנית רק אם השינוי הוא לטובת המבוטח. 4. הראל טוענת כי מצלמת הוידאו הוחרגה בפוליסה ואולם לפי סעיף 3 לחוק ותקנה 8 לתקנות, על חברת הביטוח לציין במפורש כל סייג לחבות או להיקפה בהבלטה מיוחדת או "בסמוך לנושא שהם נוגעים לו". "תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". חברת הביטוח (הראל) לא הראתה שציינה את הסייג לפיו מצלמת הוידאו אינה מכוסה בפוליסה ולכן היא מנועה מלטעון שהמצלמה הוחרגה. 5. טוענת הראל כי מצלמת הוידאו מוחרגת משום שהיא משמשת לעסקו של התובע ומסתמכת על הערה בדו"ח הסוקר (נספח א' לתצהיר התובע). ואולם דו"ח הסוקר שנערך לפי הזמנת הראל ולצרכיה לא הוכח כי הועבר כלל לתובעים, גם לא הוכח כי הובהר לתובעים כי הראל מבקשת להחריג את מצלמת הוידאו מהפוליסה. הראל כשלה אם כן להוכיח כי התובעים כלל קיבלו לידיהם את דו"ח הסוקר, את הפוליסה ואת מפרט הפוליסה, עובר לאירוע הביטוחי. 6. לפי סעיף 2 (ב) לחוק : "כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח, יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח...". מאחר שלא הוכח כי הפוליסה נמסרה לתובע, הרי לא ניתן להסתמך עליה לצורך שלילת טענותיו של התובע או כדי לפטור את הראל מחובותיה כלפיו. הראל לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה לעניין טענתה כי מצלמת הוידאו שימשה לעסק. התובע מצידו הוכיח שמדובר במצלמת וידאו ששימשה לצרכיו הפרטיים (ראה סעיפים 8,9 לתצהיר התובע וכן תצהיר יורם הירש - שלא נסתרו). הראל גם לא הצליחה להוכיח כי המזכר בעניין החרגת מצלמת הוידאו (נספח ה' לתצהיר מועלם) הועבר לסוכן הביטוח, קל וחומר שלא הוכיחה כי מזכר זה או תוכנו הגיעו אל התובעים. 7. סוכן הביטוח טען בכתב הגנתו וחזר בעדותו ובסיכומיו, כי מצלמת הוידאו היתה כלולה באופן מפורש בביטוח התכולה של דירת התובעים. על טופס ההצעה לביטוח הוסיף סוכן הביטוח הערה בכתב ידו "לבדוק מצלמה כה"ס", כשהכוונה היתה לבדוק אפשרות לבטח את מצלמת הוידאו גם בביטוח כל הסיכונים בנוסף על ביטוח תכולת הדירה, וזאת על מנת שאם המבוטח ישהה עם מצלמת הוידאו בכל מקום מחוץ לדירתו עדיין תהיה מצלמת הוידאו מבוטחת. כאמור, הערה זו אין בה כדי לגרוע את מצלמת הוידאו מכלל תכולת הדירה, ביחס לפוליסת ביטוח תכולת הדירה. אם סוכן הביטוח מבטיח למבוטח כי קיים כיסוי ביטוחי בהיקף מסויים מתאריך מסויים, הרי שהדבר מחייב את המבטח (הראל). מלוא האחריות החוזית על כל מצגי סוכן הביטוח, לעניין כריתת החוזה ותנאיו, מוטלת על המבטח. ראה לעניין זה: י' אליאס נ', דיני ביטוח, חלק א' 507 ואילך; י' שטרן "על מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח: יחסי סוכן ומבטח, מחקרי משפט י' (1993) 93; ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 כרך ראשון, עמ' 695 ואילך. 8. בדו"ח הסוקר של יובי מיום 28.11.03, הופיעה מצלמת הוידאו נשוא תובענה זו ונרשם כי ערכה הינו 30,000 ₪. דו"ח הסקר נשלח למבוטחים / התובעים, על ידי סוכן הביטוח. על דו"ח הסוקר רשם סוכן הביטוח בכתב ידו "לעדכן על פי הדו"ח", ומשהועבר הדו"ח להראל, הוסיפה החתמת הגב' גלית מועלם, בכתב ידה, את המילה "בוצע". מכאן הסיק סוכן ביטוח כי אין כל בעיה עם הפולסיה. מייצג זה הוא אשר גם וודאי הציג לתובעים / המבוטחים. 9. כאמור בסעיף 33 (א) לחוק, בשלבי המשא ומתן לקראת כריתת חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, סוכן ביטוח הינו שלוח של חברת הביטוח. אין חולק כי סוכן הביטוח פעל כשלוחה של הראל לעניין המשא ומתן לקראת כריתת חוזה הביטוח. בהתאם לסעיף 2 לחוק השליחות: "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח". מכאן שהראל אינה יכולה להתנער מפועלו של סוכן הביטוח, ואם סוכן הביטוח הביא להתקשרות לפיה מצלמת הוידאו מבוטחת, לא יכולה לטעון היום, הראל, נגד תנאיה של אותה התקשרות. (ראה: ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים ואח' פ"ד מה' (2), 811, עמ' 817 - 818). 10. סוכן הביטוח גם הודה בטעותו בכך שלא הבחין בהפחתת סכום הביטוח (בגין הפחתת המצלמה) ולא אימת את רכיבי דו"ח הסוקר מול המבוטחים, ואולם אישר כי מחדל זה לא הועבר למבוטחים / התובעים. לפיכך, ככל שטעות זו גרמה נזק מבחינת הצורך להשלים תשלומי פרמיה או ביטוח חסר, הרי שעל הנתבעים לקבוע, בינם לבין עצמם, את נטל חלוקת הנשיאה בנזק זה. (כאן המקום לציין כי לא הוגשו הודעות צד ג' בתביעה זו). 11. אין מחלוקת כי על פי סקר יובי, שווי מצלמת הוידאו, על הציוד הנלווה לה, הוא 30,000 ₪. הנתבעים טוענים כי במקום דו"ח סקר יובי, עליי לקבל את חוות דעת השמאי זייברט, שהינה עדכנית למועד האירוע. ואולם השמאי זייברט הודה כי לא התייחס עניינית לכמות האביזרים הנילויים של מצלמת הוידאו ולא לסוגיהם, וגם כי נתן הערכה לגבי "מצלמה אחרת" שכן זו, נשוא התביעה, אינה משווקת עוד. לאחר בחינת שתי חוות הדעת, מעדיפה אני את סקר יובי, אשר התייחס באופן ענייני ופרטני למצלמת הוידאו נשוא התביעה ולציוד הספציפי אשר נילווה לה. לא מצאתי לחשב את הפחת מאז דו"ח סקר יובי ועד האירוע הביטוחי, הן משום שלא הובאה לי כל חוות דעת מומחה לעניין זה, הן משום שהפרמיות עצמן נגזרו מדו"ח סקר יובי ולא מכל חוות דעת אחרת. דו"ח סקר יובי, ממנו נגזרו הפרמיות, הוא המסמך המחייב גם לשווי שאר הפריטים אשר נגנבו באירוע הביטוחי ומכוסים על ידי הפוליסה. 12. סופו של יום: א. אני מחייבת את נתבעת 1 לשלם לתובעים את הנזק שנגרם להם כתוצאה מהאירוע הביטוחי מיום 18.2.05, בהתאם לשווי הפריטים אשר בדו"ח סקר יובי. מסכום הנזק יש להפחית את התשלום אשר בוצע לידי התובעים ביום 15.5.06. נתבעת 1 תישא גם בהפרשי הצמדה וריבית כחוק על סכום הפיצוי כאמור, כאשר הסכום שלא היה שנוי במחלוקת ושולם ביום 15.5.06, יחוייב בריבית מיוחדת, פי שלושה מהריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, שתחושב על תגמולי ביטוח אלה ועל הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה, מיום 24.3.05 ועד למועד התשלום בפועל (15.5.06) - ובלבד שסכום הנזק הכולל כאמור, לא יעלה על 50,000 ₪ למועד הגשת התביעה. ב. ככל שטרם שולם סכום ההשתתפות העצמית על ידי התובעים (כולו או חלקו), יש להפחיתו כעת מסכום התשלום על ידי נתבעת 1. ג. נתבעת 1 תישא גם בהוצאות המשפט של התובעים, דהיינו באגרת המשפט כפי ששולמה ושכר עדים כפי שנפסק בפרוטוקול. ד. כן תישא נתבעת 1 בשכ"ט בא כח התובעים בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. ה. התביעה נגד נתבע 2 נדחית. לאור התוצאה אליה הגעתי ביחס לתביעה זו, ישא כל צד בהוצאותיו.ביטוח פריצה / גניבהפריצהמקרקעין