מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תשובה לתגובה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית: א. מהות הבקשה זו בקשה למחיקת כתב תשובה לתגובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"); לחילופין מתבקש בית המשפט להורות על מחיקת סעיפים מתוך כתב התשובה. ב. עובדות רלוונטיות על פי הנטען בבקשת האישור, המבקשת 1 הינה תאגיד אשר עוסק בייצור תרופות, מוצרים רפואיים, ציוד ומכשור רפואי בארה"ב וברחבי העולם, התאגיד פועל בכ-57 מדינות ומוצריו נמכרים בכ-175 מדינות. יצוין שבתגובתה לבקשת האישור ציינה המבקשת 1 כי היא חברת אחזקות אשר לא פעלה לייצור, שיווק או פרסום של האביזרים הרפואיים נשוא התובענה. המבקשת 2 הינה חברת בת של המבקשת 1, שעיקר פעולתה בישראל, החברה פועלת בתחום המכשור הרפואי ושיווק מוצרי ואביזרי המבקשת 1. המבקשת 3 הינה חברה אשר מקום מושבה באנגליה, שנוספה כצד לתובענה במקום Depuy Orthopedics Inc בהתאם להחלטת הרשם חגי ברנר ביום 23.5.2011. לטענת המשיב, שלוש המבקשות היו אחראיות על יצור, שיווק ואספקת מוצר אורטופדי של משתל מסוג "ASR" (להלן: "המשתל") שסופק לבתי חולים רבים בישראל ושימש אביזר רפואי שהושתל בחולים הנזקקים להחלפת מפרק הירך. המשיב, יליד שנת 1946, אשר בגופו הושתל משתל בירכו הימנית וזאת במהלך ניתוח שנערך ביום 19.2.2007 בבית החולים בילינסון. בשל העובדה כי המשיב סבל מכאבים עזים בירכו הימנית, הוא נאלץ לעבור ניתוח חוזר בהרדמה מלאה באותה הרגל ביום 21.10.2010. כתוצאה מכך עבר תהליך שיקומי ארוך שבסופו נותר נכה ובעל צליעה. על פי הנטען, המבקשות סיפקו משתל פגום אשר פגע בחולים שבגופם הושתל, ואלו נאלצו לעבור ניתוחים חוזרים. בכך לטענת המשיב, הפרו המבקשות זכויות חוקתיות של החולים, ביצעו כנגדם עוולות נזיקיות וצרכניות, ובמעשיהן גרמו לנזקי ממון ונזקים שאינם ממוניים, וכן פגעו באוטונומית החולה. מכאן הבקשה שהוגשה ביום 7.3.2011 לאישור התובענה שבכותרת כתובענה ייצוגית. ביום 4.4.12 הוגשה תגובת המבקשות לבקשת האישור; וביום 25.6.12 הוגשה תשובת המשיב לתגובת המבקשות. במסגרת הבקשה דנן, טוענות המבקשות כי המשיב העלה בכתב התשובה עילות משפטיות, סעדים, טענות, עובדות וראיות חדשות, אשר אינם נזכרים בכתב התביעה ובבקשת האישור. על יסוד טעמים אלו, עותרות המבקשות למחיקת התשובה, ולחילופין למחיקת סעיפים ממנה. ג. ד י ו ן היש להורות על מחיקת כתב התשובה או חלקים ממנו? (1) המסגרת הנורמטיבית סדר הדין החל על הגשת בקשות בכתב והדיון בהן, נקבע בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א"), כאשר ס"ק א' מסדיר את הגשת כתב הטענות של המבקש, ס"ק ג'1 מסדיר את אופן הגשת התגובה לתשובת המשיב, וזו לשון התקנה: "241(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט". (ב) ... (ג) ... (ג1) המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב בתוך עשרה ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט או הרשם ויחולו על התשובה, בשינויים המחויבים, הוראות תקנת משנה (ג)". המגמה השולטת בפסיקה מורה כי תכלית הגשת תשובה לתגובה, הינה להשיב לטענות המועלות בתגובה, ככלי עזר במסגרתו ניתן לבסס את המפורט בבקשה האישור ותו לא. כלומר, מבקש בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אינו יכול לנצל זכותו להגשת תשובה לתגובה ובמסגרתה לערוך "מקצה שיפורים" או "לשכלל" את הבקשה שהגיש. בת"א (ת"א) 1486/02, בש"א 2884/03 שטריקס נ' קרסו, [ ב-7.4.2003], קבעתי כי: "תשובת המבקש תיעשה כתגובה לטענות המשיב שהן מהותיות, ומעוררות שאלות-מחלוקת חדשות, אשר לא עורר המבקש בבקשתו". בת"א (ת"א) 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ [ ב-13.1.2003], קבעה השופטת ע' ברון כך: "הרשות להגיב לתשובת המשיב, הנתונה למבקש מכח ס"ק (ג1) לתקנה 241, נועדה לאפשר מתן מענה לטענות בלתי צפויות מצד המשיב, אשר לא ניתן ולא צריך היה לקדמן מראש כחלק מהמסכת השלמה, העובדתית והמשפטית, עליה נסמכת הבקשה. מאליו ברור, כי התגובה לתשובה אינה במה להעלאת פרטים מהותיים חדשים או להכללת נושאים אשר מלכתחילה ראוי היה לפרטם בבקשה גופה והם נפקדו ממנה. ניתן להקיש לעניין הוראת תקנה 241 (ג1) מהוראת תקנה 64 שעניינה כתב תשובה המוגש בתגובה לכתב הגנה, שזו לשונה: "64. אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש, ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין". הדברים אמורים מקל וחומר, שעה שמדובר בתגובה לתשובה לבקשה בכתב, שבה לא הסתפק מתקין התקנות בדרישה מאת המבקש לשטוח מלוא טיעוניו בבקשה, אלא הורה על פירוט אסמכתאות וצירוף תצהיר לאימות העובדות". בת"א (י"ם) 1122/97, בש"א 3543/99 דיור וקיט בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל, [ ב-20.4.2004], קבע השופט מ' גל: "כידוע, לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הותר למבקש להגיב על תשובת המשיב. המדובר בתגובה המתחייבת מן התשובה, שהרי פרטים מהותיים לא ניתן לכלול בה. אם היה צריך לציין נושאים נוספים, אזי חלה החובה לכלול אותם בבקשה גופה, או לבקש לתקנה". בת"א 2524/01, בש"א 22843/01 קראוס ואח' נ' תאגיד איסוף מכלי משקה בע"מ ואח' [ ב-13.1.2013], עמד בית המשפט על כך שבעל דין אינו רשאי להוסיף ראיה חדשה במסגרת תשובה לבקשה, מקרה בו לא הוגשה בקשה להתיר צירוף ראיות אלו. כאמור, כתב התשובה אינו משמש במה לשינוי כתב הבקשה אותו המגיש המבקש, אלא כתגובה לתשובת המשיב לטענות שהועלו במסגרת כתב הבקשה. נושא זה מקבל משנה תוקף עת בה המדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, כפי שהובא בפסיקה: ברע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' אופיר נאור [ ב- 19.7.2012], דובר על מצב בו במסגרת כתב תשובה צירף המבקש ראיות חדשות,- חוו"ד כלכלית מטעמו אשר לא הוגשה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית עצמה. כך תיאר נשיא בית המשפט העליון, השופט א' גרוניס את ניסיון עשיית מקצה השיפורים לבקשה לאישור התובענה הייצוגית: "יש לבלום את התופעה שקנתה לה אחיזה בימינו, של ניסיונות חוזרים ונשנים לעריכת מקצה שיפורים בבקשות לאישור תובענה ייצוגית אשר נשענו, עם הגשתן, ולעתים במודע, על תשתית עובדתית רעועה. אכן, "אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור" (עניין פופיק, פיסקה 9). התנהלות כאמור מסרבלת לשווא את הדיון בבקשת האישור; היא מובילה לניצול לא יעיל של משאבים שיפוטיים יקרי ערך; והיא מטילה נטל על המשיב לבקשת האישור, שלעתים אין לו כל הצדקה". ברוח דברים אלו ראוי להביא את החלטתי בת"א (ת"א) 1545/08, בש"א 8338/09 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' אלפסי [ ב-20.5.2009]: "תשובת המבקש כשמה כן היא, ואין להופכה מ"תשובה" ל"בקשה משופרת", שאחרת יוארך ההליך שלא לצורך, ותיווצר חוסר הגינות כלפי המשיב, שלא זכה להתייחס בתשובתו לתשובה החדשה והמשופרת". במילים אחרות, אל לו לבית המשפט לאפשר מצב בו עורך מבקש מקצה שיפורים בדרך של העלאת טענות חדשות במסגרת תשובה לבקשה, בכך יגרום בית המשפט לתוצאה לא רצויה לפיה הצדדים שרויים בתחרות שאינה שווינית, כאשר המבקש מעלה דבריו על הכתב מבלי שהמשיב יכול להגיב לעניינים אלו. השופטת ש' גדות עמדה על הסכנה המיוחדת השרויה בעיקר מצב בו המדובר בתובענה ייצוגית, בת"א (ת"א) 2555/02 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי אלי [ ב-26.4.2006]: "כאשר מדובר בתובענה ייצוגית יש לנהוג בזהירות יתר במתן אפשרות למבקש להעלות טענות חדשות ולהרחיב את חזית המחלוקת, נוכח הסכנות שהנתבעים עומדים בפניהן בתובענות מעין אלה. בתובענה ייצוגית, בה נדרש התובע לתום לב ולייצוג הולם את קבוצתו, מצופה ביתר שאת מהתובע להעלות מלכתחילה את מירב הטענות ולתחום כהלכה, וכבר מלכתחילה, את גדר המחלוקת". עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי יש לבצע הבחנה בין תובע ייצוגי אשר הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בעלת תשתית ראויה המבקש בתשובה להרחיב את הראיות והאסמכתאות מטעמו, לבין מצב בו תובע ייצוגי הגיש מלכתחילה תביעה לקויה, בעלת תשתית רעועה, המבקש לתקן את הליקויים הנ"ל במסגרת התשובה. במצב הראשון ינקוט בית המשפט בגישה מקלה יותר לעומת המצב השני (ר': ת"א (ת"א) 1200/06 בנק לאומי לישראל נ' אלבז [ ב-6.5.2007]). בהחלטתי בת"א (ת"א) 1980/04, בש"א 10361/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פרמינגר [ ב-23.2.2006], קבעתי כלל אצבע ראשון הנוגע לכתב התגובה, והוא: "אין לטעון בכתב התגובה טיעונים חדשים שאינם נובעים מכתב התשובה". את כלל האצבע השני קבעתי בת"א (ת"א) 1600/99, בש"א 601668/99, בש"א 36421/99 תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ נ' ברנשטיין (לא פורסם): "פרשנות מסמכים וחוקים, אין לה מקום, למצער בכתב התשובה". (2) יישום הדין בענייננו לטענת המבקשות, המשיב כלל במסגרת תשובתו עילת תביעה, סעד, טענות, עובדות וראיות חדשות אשר לא נכללו בכתב התביעה והבקשה לאישור שהגיש. אדון בטענות כסדרן: עילה חדשה שהועלתה על ידי המשיב (סעיפים 19-22, 29-37, 42, 50-51, 56-60 לכתב התשובה). המבקשות טוענות כי המשיב העלה לראשונה בכתב התשובה טענה לפיה פעולת ה-RECALL גרמה לחרדות בקרב חולים רבים המצפים לתוצאות מעקב. טענה זו אינה נזכרת בבקשת האישור ועל כן עותרות המבקשות למחיקתה. המשיב טוען כי אין המדובר בטענה חדשה מכיוון שבמסגרת בקשת האישור שהגיש התייחס באופן חד משמעי להודעת ה-RECALL, שם נאמר כי חלק גדול מהקבוצה מושפע מעצם קיום הודעה זו. בהתאם לכך בכתב התשובה התייחסו ב"כ המשיב לנושא בשנית והדגישו בפני ביהמ"ש את הצורך לחייב את המבקשות בדין אף אם לא תוכח רשלנות. תובע ייצוגי בתובענה ייצוגית לוקח על עצמו תפקיד חשוב ומשמש פה לקבוצת התובעים הייצוגים, תפקיד זה ניתן להמשיל לאחת הדמויות הספרותיות מהסיפור על שלושת המוסקטרים, כך גם התובע הייצוגי משמש "אחד בשביל כולם". במקרה דנן, פעל התובע הייצוגי (הלוא הוא המשיב) בדרך שאינה עקבית. מחד גיסא, טען המשיב במסגרת בקשת האישור: המבקשות לא פעלו באף דרך יזומה ליצירת קשר עם החולים (סעיף 30-31 לבקשת האישור). המשיב דרש פרסום רחב בעיתונות בשפות רוסית, עברית, אנגלית לשם איתור חולים וכימות הנזק שנגרם לחולים (סעיפים ה.(3), 109.2 לבקשת האישור). המשיב ציין כי המבקשות התייחסו לפגם הנטען במשתל בצורה שונה, כך במדינת ישראל הסתפקו בהודעה שניתנה על ידי מוסד רפואי לחולה רק לאחר קיום הניתוח בפועל לעומת היחס במדינות אחרות שם פורסם באתר הרשמי של החברה (סעיף 32 לבקשת האישור). ומאידך גיסא, טען המשיב במסגרת כתב התשובה כי חולים רבים חששו לאור פרסום הRECALL. בדבריו אלה קיימת סתירה; לא בטוח כי החולים נחשפו כולם או רובם אל פרסום ה-RECALL הנ"ל אשר פורסם כאמור באתר FDA, אותה "הודעת בטיחות דחופה" שנשלחה ביוזמת המבקשת 3 ביום 24.8.2010 הועברה אל הקלינאים ולא ידוע האם הודעה זו הועברה אל החולים עצמם. על כן, נשאלת השאלה הכיצד יכלו לחשוש מפני פרסום אליו לא נחשפו? אין ספק כי יש לשבח את ניסיונות המשיב לחייב את המבקשות לפרסם באופן יזום ורחב היקף בישראל אודות הפגם שנפל באביזר וחשיפת החולה לסיכון רפואי זאת עשה במסגרת ישיבה שהתקיימה ביום 23.2.2011. (סעיף 32 לבקשת האישור), עם זאת ניסיונותיו אלו העלו חרס. שכן ביום 3.3.2011 המבקשות הודיעו כי אין בכוונתן לפרסם הודעה יזומה מטעמם אלא הם פועלים בשיתוף פעולה מול רשויות הבריאות (סעיף 33 לבקשת האישור). אומנם, המשיב ציין בבקשת האישור בסעיף 36 כי חולים רבים נאלצו לחיות "בפחד ובחשש מתמיד פן הושתל גם בגופם האביזר הפגום והמסוכן". אולם זהו המקום היחיד בו מתייחס המשיב לנושא זה, ולמרות שבקשת האישור שהגיש מסודרת ומקיפה, לא ציין במסגרתה כי קמה לתובעים הייצוגים עילה נפרדת זו אף לו המשתל אינו פגום, אלא להפך לאורך כל הבקשה מתייחס אל המשתל כפגום או בעל כשל כעניין שבעובדה (ר' סעיפים 2, 11, 25-26, 29-32, 36, 44, 48, 50, 53, 57, 71, 89, 99, 105, 109.2 לבקשת האישור). כך למשל ציין בסעיף 29 לבקשת האישור כי "אחוז הפגמים במשתלים נע 10% ל-15%". חשוב מכל, הטענה החדשה אינה עולה בקנה אחד עם האמור בבקשת האישור בסעיף 25 שם נכתב כי: "25. בסמוך לאחר הניתוח ולשחרורו של המבקש, לאחר אישפוז שיקומי ממושך הוסבר למבקש לראשונה כי המשתל שהוחדר לו בשנת 2007 היה פגום וגרם לנזק פנימי לעצם הפמור..." אם כך החשש של המשיב לא קם כתוצאה מפעולת ה- RECALLשביצעה המשיבה 3 בשלב מוקדם יותר (על פי סעיף 29 לבקשת האישור פעולה זו בוצעה בחודש יולי 2010) אלא ממידע שקיבל לאחר ביצוע הרביזיה,- ניתוח חוזר אשר נערך בהמלצת הרופאים (סעיף 23 לבקשת האישור). סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, קובע מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכך לשון ס"ק 1: "(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה;" המסקנה הינה כי מקום בו לתובע הייצוגי לא קמה "עילה בתביעה" אינו יכול להגישה בשם אותה הקבוצה. ועל כן, מאחר והמשיב לא גילה על הפגם במכשיר מהודעת ה-RECALL, לפיכך אני מורה על מחיקתם של הסעיפים כדלקמן מכתב התשובה: 19-21, 29-30, 32, 34, 36-37, 59. סעד חדש שהועלה על ידי המשיב (סעיפים 1, 11, 14, 16, 28, 38-39, 43-45, 97-98, 115, 126-127, 136-138 לכתב התשובה): המבקשות טוענות כי המשיב העלה לראשונה בכתב התשובה סעד חדש שענייננו צו לחיוב המבקשות לעמוד, ללא הסתייגות או הגבלת זמן, בתכנית כיסוי ההוצאות הממוניות שיזמה המבקשת 3 במסגרת ה-RECALL, סעד זה אינו נזכר בבקשת האישור ועל כן עותרות המבקשות למחיקתו. לאור הקשר בין ה-"סעד החדש" וה-"טענה החדשה" (סעיפים ב ו-ג להלן) אדון בשניהם יחדיו (ר' בהמשך). טענה חדשה שהועלתה על ידי המשיב (סעיפים 12, 39, 115, 145 לכתב התשובה): המבקשות טוענות כי המשיב העלה לראשונה בכתב התשובה טענה חדשה שלא הועלתה בבקשת האישור לפיה הוא עותר לסעד הומוגני אחיד לכלל החולים במקום סעד הטרוגני שנדרש לראשונה בבקשת האישור. יובהר כי במסגרת כתב הבקשה (סעיפים 56-58 לבקשת האישור) הפריד המשיב בין חברי הקבוצה, לשני תתי קבוצות: האחת,- חולים שעברו או יעברו ניתוח רביזיה להחלפת המשתל הפגום (סעד כספי בסך 75,000 ₪). השניה,- חולים שיאלצו לבחון באמצעות בדיקות רפואיות האם המשתל פגום, וזאת אמצעות מעקב, ביקורת ובדיקות רפואיות כגון: תצלומי רנטגן, אולטרסאונד, MRI, מיפוי עצמות ודם (סעד כספי בסך 25,000 ₪). בסעיף ה' לבקשת האישור פורטו הסעדים המבוקשים וזו לשון הסעיף: "ה. להורות, בהתאם לסעיף 14 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות כי הסעדים המבוקשים הנם: פיצוי כל אחד מחברי הקבוצה בקשר עם עילות התביעה בסך של 10,000 ₪ עבור הוצאות ממוניות שיידרשו ו/או נדרשו לאיבחון, ניטור ומעקב אחר נזקים שנגרמו להם או מניעתם. פיצוי כל אחד מחברי הקבוצה בסך של 75,000 ₪ או 25,000 ₪ (בהתאמה כנזכר בבקשה), בגין הפגיעה באוטונומיה, עגמת הנפש והפגיעה בזכויותיהם החוקתיות של חברי הקבוצה. להורות למשיבות לפעול באופן יזום ולפרסם בשני עיתונים רבי תפוצה, בעברית, באנגלית וברוסית את דבר החשש לכל שדבק באביזר והסיכון לבריאות חולים אלה וכן לפעול לאתר את כלל החולים בישראל בגופם הושתל האביזר על מנת להתחיל בהליך יסודי של בירור הנזק שנגרם והצורך בביצוע ניתוח מחודש במידת הצורך. להורות במידת הצורך על מינוי של מומחה מטעם בית המשפט הנכבד לצורך בדיקת וביצוע הסעדים המאוזכרים בסע' (4)." המשיב לא העלה במסגרת כתב תשובתו טענה חדשה בדרישת סעד חדש ו"אחיד", אלא השתמש במונח זה מבלי לשנות את שעתר לו בבקשה לאישור. המשיב גם לא נקט בערך נומינאלי כלשהו השונה מהנדרש על פי בקשת האישור. לכן, איני מקבלת את טענת המבקשות למחיקת הסעיפים בכתב התשובה המתייחסים אל הסעד החדש לפיו חייבות המבקשות לעמוד בהתחייבותן במסגרת הRECALL הוולנטרי. כך למשל מבקש המשיב: שהמבקשות יאפשרו ביצוע מעקב שוטף, בדיקות, טיפולים וניתוחים חוזרים לקבוצה (סעיף 1 לכתב התשובה). חיוב המבקשות במימון המעקב, מאחר שהבדיקות אמנם ממומנות כיום על ידי המבקשות אולם אין הן מתחייבות כי ימשיכו לפעול כך גם בעתיד (סעיפים 11, 14, 16, 28, 38-39, 43-45, 97-98, 115, 126-127, 136-138 לכתב התשובה). בקשות אלו של המשיב חוזרות על שנטען במסגרת בקשת האישור בדבר "סעד אחר" שנדרש בסעיף 109.6 לבקשת האישור. כך נכתב בסעיף 97 לכתב התשובה: "מה שיש בפנינו הוא תביעה לחייב את המשיבות בבחינת "סעד אחר". מאחר והמדובר בהליך מיוחד בשיטת המשפט הישראלית לפיה אחד מייצג קבוצת אנשים שאותה אין הוא מכיר, ניצבת בפני התובע ייצוגי משימה קשה עד בלתי אפשרית והיא לדעת מהם הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה הנ"ל? בענייננו, המשיב ציין במסגרת כתב בקשתו כי המדובר ב"קווים כלליים" וכי הסכום שמפורט מבוסס על אומדן בלבד (סעיף 97 לבקשת האישור), כך גם נאמר כי סכום הנזק המחייב הוא הנזק האמיתי אשר יתגלה בעת ניהול התובענה (סעיף 98 לבקשת האישור) ולבסוף טוען המשיב שוב כי ניתן יהיה "לאמוד את התביעה על סכומה המדויק רק לאחר קבלת הפרטים המלאים מהמשיבות" (סעיף 108 לבקשת האישור), וכי פיצוי כלל חברי הקבוצה המיוצגת יהא בשיעור השווה לכל סכומי הנזק שנגרם (סעיף 109.3 לבקשת האישור). לאור האמור לעיל,אני קובעת שיש להתייחס אל הבקשה לחייב את המבקשות לעמוד בכיסוי הוצאות ממוניות (ר' סעיף 28 לכתב התשובה) כאל סעד אחר (אותו דרש המשיב בסעיף 109.6 לבקשת האישור), אשר בסמכות ביהמ"ש ליתן לו ראה כי סביר ונכון לפעול כך על פי סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות. מכאן שהבקשה למחיקת סעיפים אלה נדחית. ראיות חדשות (נספחים 1-6 לכתב התשובה),- אשר נוספו לכתב התשובה ללא עתירה נפרדת ומראש לבית המשפט המבקשת אישור על הוספת ראיות נוספות. המשיב צירף לכתב התשובה נספחים (מכתבים שנשלחו אל החולים מצוותים רפואיים שונים) המספקים לטענתו ראיות בדבר כמות החרדה לה נחשפו החולים במהלך שנת 2011 עת בה קיבלו את המכתבים (סעיף 24 לכתב התשובה). בהתאם לקביעתי לעיל, אין מקום לטענה לפיה קם חשש אצל החולים מעצם קבלת הודעת RECALL. ביהמ"ש גם אינו סבור כי כתב תשובה הוא מקום להבאת ראיות נוספות שלא צורפו מלכתחילה לכתב הבקשה המקורי שהוגש, אלא בדרך של קבלת אישור נפרד מביהמ"ש להגשת נספחים אלו. אשר על-כן, אני מקבלת הבקשה שאין לצרף ראיות נוספות. בנסיבות בהן התקבלה הבקשה באופן חלקי, אין צו להוצאות. תביעה ייצוגית