מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא תניית שיפוט ייחודית בפוליסת ביטוח: המערער הגיש תביעה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן - חברת הביטוח) על פי פוליסה לביטוח חיים. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים וחברת הביטוח ביקשה להעביר את הדיון בה לבית משפט השלום בתל-אביב. הבקשה התבססה על סעיף 16 לפוליסת הביטוח הקובע כי "התביעות הנובעות מתוך הפוליסה הזאת תוגשנה אך ורק לבית המשפט המוסמך בתל-אביב". חברת הביטוח טענה כי סעיף 16 הנ"ל הינו הסכם שיפוט ייחודי, כאמור בסעיף 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) ולפיכך הוא שולל את סמכות השיפוט המקומית מכל בית משפט אחר. 3. המערער טען כי בתי המשפט חזרו ודחו בעבר טענות מסוג זה ובמקרה דומה בו ביקשה אותה חברת ביטוח בקשה זהה באותם נתונים, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד (ת.א. 15286/94). המערער טוען כי נוכח נסיבות המקרה שאינן שנויות במחלוקת לפיהן הוא תושב ירושלים העובד בירושלים, מקום ההתקשרות היה בירושלים עם סוכן של חברת הביטוח הפועל בירושלים וכאשר המומחה הרפואי גם הוא מירושלים, התנאי המחייבו להישפט בתל-אביב דווקא מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. לטענתו, לתנאי זה הוא לא היה מודע ולא הסכים. 4. בית משפט קמא (כב' השופט שמעוני) החליט לקבל את בקשת חברת הביטוח ולהורות על העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל-אביב לאחר שקבע כי יש לכבד את התנאי הקבוע בסעיף 16 לפוליסת הביטוח. 5. על פי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי הנני מחליטה בערעור גופו כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמסמכים שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. 6. בענייננו מדובר בפוליסת ביטוח שהיא לכאורה חוזה אחיד ולפיכך ההוראה בדבר מקום השיפוט הקובעת כי מקום השיפוט הוא אך ורק בתל אביב, מחייבת הסכמה מפורשת של הצדדים ואין די בהסכמה קונסטרוקטיבית של המערער לתנאי הפוליסה. המערער טען כי לא היה מודע לתניית השיפוט הזו ולא הסכים לה ובנסיבות אלה כאשר הבקשה שהגישה חברת הביטוח הוגשה ללא תצהיר המפרט את נסיבות ההסכמה ובלא שהתקיים בירור כלשהו לגבי "הסכמה" זו ונוכח שאר הנתונים שלגביהם לא היתה כל מחלוקת ושהצביעו על כך שמקום מגוריו של המערער בירושלים, שם גם בוצעה ההתקשרות עם סוכן ירושלמי והמומחה הרפואי גם הוא מירושלים, לא ניתן היה להגיע לתוצאה הקובעת כי המערער הסכים לתנאי זה, על בסיס פוליסת הביטוח בלבד. 7. זאת ועוד - על בסיס הנתונים שלא היו שנויים במחלוקת בין הצדדים טען המערער כי סעיף 16 לפוליסת הביטוח מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד. המערער העלה טענה זו בסיכומים שהוגשו לבית משפט קמא בבקשת חברת הביטוח להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב. חברת הביטוח טענה כי היה על המערער להעלות טיעון זה בכתב טענותיו אך התייחסה גם לעניין זה. בבקשתו בפני חזר המערער על טיעונו בדבר "תניית הקיפוח" בחוזה אחיד וחברת הביטוח חזרה בסיכומים והתייחסה לעניין זה. ככלל, בעל דין המבקש להעלות טענה בדבר תנאי מקפח חייב להעלותה בכתב טענותיו. עם זאת בנסיבות המקרה בפני, היה על בית המשפט להתייחס לטיעון זה גם משהועלה בסיכומים שהגיש המערער בבקשת חברת הביטוח להעברת הדיון לבית משפט בתל-אביב (ראה ע"א 465/89 בן-צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פס"ד מה(1) 66, 73, ו- ע"א 118/93 גמבש נ' בנק מרכנתיל לישראל בע"מ ואח', פס"ד מח(4) 463, 475). בקשר לכך ראוי לציין כי במקרה דומה, בנתונים זהים לכאורה למקרה בפני, העלתה חברת הביטוח טענה זהה ובית המשפט העביר את הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה שהודיע כי התנאי בפוליסה הקובע סמכות ייחודית לנוחות חברת הביטוח הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד (ת.א. 15286/94, המר' 2429/95, כלל חב' לביטוח בע"מ נ' שבו סלים). מעיון בעמדת היועץ המשפטי לממשלה והחלטת בית משפט קמא באותו מקרה עולה כי, לכאורה, מדובר במקרה שעניינו דומה ובנסיבות אלה סבר ב"כ המערער (שייצג את התובע באותו תיק) - בצדק - כי המשיבה לא תחזור פעם נוספת על טיעון מסוג זה. לאור האמור לעיל הנני מחליטה להעביר החלטה זו (בצירוף הבקשה וסיכומי הצדדים) לפי סעיף 20 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג1982- ליועץ המשפטי לממשלה שיודיע עמדתו תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה והמסמכים. בית משפט קמא יחליט בעניין לאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה. הוצאות בקשה זו בסכום של 10,000 ש"ח בהתאם להחלטה הסופית שתתקבל בבקשה. תניות בחוזהחוזהפוליסהתניית שיפוט