תביעה בגין אי חיסון

על מנת להצביע על אחריותה של הנתבעת לנזקיו של התובע היה עליו להוכיח ארבע עובדות: (1) קיומה של המחלה; (2) אי מתן חיסון נגד המחלה; (3) חובת הנתבעת לחסן נגד המחלה; (4) הקשר הסיבתי במקרה הנוכחי בין אי מתן החיסון למחלה לבין פרוץ המחלה.

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה בגין אי חיסון:

1. השאלות שבלב המחלוקת בין הצדדים לתביעה זו הינן: האם על הנתבעת, אשר שיווקה לתובע אפרוחים בני יומם, לשם גידולם ומכירת ביצים שיטילו, אך נמנעה מלחסנם כנגד מחלת האנמיה המידבקת, רובצת החובה לפצות את התובע בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מתמותת האפרוחים מהמחלה, והאם הוכחו נזקים אלו.

א. כתב התביעה

2. ביום 13.5.07 התובע התקשר עם הנתבעת, באמצעות צד שלישי בשם אבו עלי (להלן – המתווך), בהסכם לרכישת 6,000 אפרוחים בני יום מסוג Shaver 2000 . באותו חודש סופקו לתובע כ- 5,760 אפרוחים, שהגיעו אל לול של Jericho Arab Development הנמצא ביריחו.

3. כשבועיים לאחר הגעתם החלה תמותה של האפרוחים בשיעור גבוה מהרגיל. ביום 17.7.07 הועברו דגימות של האפרוחים לבדיקה במכון הווטרינרי בבית דגן, אשר קבע ביום 13.8.07 כי האפרוחים לוקים בנגיף אנמיה מידבקת של תרנגולות (Chicken Infectious Anemia Virus) . בשלב זה מתו 22% מהאפרוחים, והנותרים, שהפכו לפרגיות, היו קטנים באופן משמעותי מפרגיות בגילן. התובע נמנע מהשמדת הפרגיות שנותרו בחיים, לאור ירידה שחלה באחוזי התמותה וסברתו של ווטרינר מטעמו לפיה אחוזי התמותה בהמשך לא יהיו גבוהים מהרגיל.

4. על אף שהפרגיות היו אמורות להטיל ביצים בחודש אוגוסט 2008 , החלו 4,400 הפרגיות שנותרו בחיים בהטלה רק בחודש נובמבר 2008. במקום הטלה צפויה של ביצה אחת ביום, כפי שנמסר לתובע על ידי המתווך, הן הטילו 2,500 - 3,500 ביצים ליום.

5. בחלוף כשנה, בתקופה בה הזין התובע את הפרגיות שנותרו בתערובת מיוחדת, מתו כ-2,000 מהן תוך ימים ספורים. משהתברר לתובע כי הוצאות הכנת התערובת גבוהות מרווחי המכירה של הביצים, וכי עקב מצבן הבריאותי של הפרגיות אין באפשרותו למכרן, הוא נאלץ להשמיד את כ-2,200 הפרגיות שנותרו.

6. התובע טען כי לקיומה של עוולת הרשלנות מצד הנתבעת, אשר נמנעה מלחסן את האפרוחים, ואף לתחולתו של סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בדבר חובת הראייה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים. כן טען לקיומה של אי התאמה של הממכר על פי חוק המכר תשכ"ח - 1968 והטעיה לפי חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 ולפי חוק הגנת הצרכן תשמ"א - 1981, ומצג שווא.

7. התובע עתר לפיצוי בגין הנזקים שלטענתו נגרמו עקב אי אספקת אפרוחים בריאים על ידי הנתבעת, כמפורט להלן:

(א) 1,860,000 ₪ כפיצוי עבור הרווח הצפוי, במידה והנתבעת הייתה מספקת אפרוחים בריאים – לאור שיעור תמותה של 5%, חישוב כמות ההטלות שהייתה צפויה והרווח הצפוי ממכירת 150,000 קרטונים של ביצים, ובהפחתת התמורה שהתקבלה בפועל.

(ב) לחילופין, פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובע, על פי הפירוט הבא:



הסכום ששולם לנתבעת עבור רכישת האפרוחים - 43,000 ₪.
השקעות בגין גידול הפרגיות – 155,750 ₪ בגין תשלום דמי שכירות למשך שלוש שנים (108,000 ש"ח), הדברה (3,000 ₪), עבודות חשמל (3,000 ₪), רשתות (1,500 ₪), רכישת סלסלות משומשות (7,000 ₪), צביעת סלסלות (5,000 ₪), הרכבת סלסלות (20,000 ₪), ברזים (7,250 ₪) וצנרת (1,000 ₪).
הוצאות שוטפות בשלושת החודשים הראשונים – 122,000 ₪ בגין 40 טון של תערובת (כאשר מחירו של טון נע בין 1,600 – 2,200 ₪), עלויות רופא (18,000 ₪), תרופות (6,000 ₪), החלפת נסורת וסיד (1,000 ₪ לשבוע) ועלויות פועל (2,000 ₪ לחודש).
הוצאות שוטפות מגיל שלושה חודשים ועד גיל שנה – 34,000 ₪ בגין תערובת (1,900 ₪), עלויות פועל (2,000 ₪ לחודש), עלויות רופא (1,500 ₪) ותרופות (2,000 ₪).
הוצאות שוטפות מגיל שנה ועד להשמדת הפרגיות – 17,000 ₪.
בזבוז זמנו של התובע – 80,000 ₪.
עגמת נפש – 50,000 ₪.


התובע העמיד את סכום תביעתו על סך 650,000 ₪.


ב. כתב ההגנה

8. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת את הטענות הבאות:
(א) הודתה כי סיפקה 5,550 אפרוחים, וטענה כי תשלום עודף הוחזר על ידה.
(ב) כפרה בהיותו של אבו עלי מתווך מטעמה.
(ג) טענה כי שולם לה סך 33,300 ₪ בלבד.
(ד) כפרה בנטען על ידי התובע לגבי מועדי הטלה של האפרוחים.
(ה) טענה כי מעולם לא הודיע לה התובע על קיום בעיות בלהקת האפרוחים שסופקה לו.
(ו) טענה כי אפרוחים מאותם ביצים אשר סופקו על ידה למגדלים אחרים לא חלו.
(ז) כפרה בקשר בין ממצאי המכון הווטרינרי בבית דגן לבין להקת האפרוחים שסופקה לתובע.
(ח) טענה כי לא הוכח שהאפרוחים בלידתם נשאו את המחלה של אנמיה מידבקת. לטענתה קיימות אפשרויות נוספות רבות להידבקות במחלה.
(ט) טענה כי אין לראות באפרוחים נושאי המחלה "דבר מסוכן" כהגדרתו בפקודת הנזיקין.
(י) כפרה בתחשיבי הנזק שבכתב התביעה, וטענה כי לא נכללו בהם הוצאות הייצור.
(יא) טענה כי לנתבעת אין קשר למחלת האנמיה המידבקת שנמצאה אצל האפרוחים.


ג. ההתקשרות בין הצדדים

9. מהראיות שהביא התובע עלה בידיו להוכיח כי הנתבעת, הפועלת מספסופה שבגליל העליון, אכן סיפקה לו אפרוחים שהגיעו בסופו של דבר אל שטח שנשכר על ידו ביריחו שבשליטת הרשות הפלסטינית, אף כי ההתקשרות המעשית בשטח נעשתה באמצעות מתווך אחד או יותר מטעמו.

בחקירתו הנגדית ציין התובע כי את האפרוחים קנה המתווך אבו עלי על פי ההזמנה שצורפה כנספח א' לתצהירו (ת/1). נספח א' הינו הסכם מיום 13.5.07 בין הווטרינר ד"ר מוחמד פאיז נעראת לבין הנתבעת, שכותרתו "הזמנת אפרוחים", ובו מצוינת הזמנת 6,000 אפרוחים במחיר 33,300 ₪. בהסכם מצוין, בין השאר, כי יגאל אלמליח מאשר כי קיבל את מלוא סכום העסקה במזומן.

על היות התובע הרוכש האמיתי של האפרוחים העיד הוא עצמו, ובחקירתו החוזרת הוא סיפר כי עמד לידו של המתווך אבו עלי כאשר זה שוחח בטלפון עם יוסי אלמליח, מנהל הנתבעת.

מלבד המתווך אבו עלי, היה איש קשר נוסף שפעל מטעם התובע ושמו עבד אלגני עבד אלגני. בתצהירו (ת/2) הוא סיפר כי לבקשת התובע הוא נסע ביום 13.5.07 למושב ספסופה, שילם לנציג הנתבעת 26,900 ₪ במזומן וקיבל לידיו את הסכם הזמנת האפרוחים וחשבונית מס. בחקירתו הנגדית הוא הבהיר כי בעוד שהמתווך אבו עלי היה מעורב בשלב הראשון והעביר כסף לנתבעת, הרי הוא עצמו היה מעורב בשלב השני של ההתקשרות, כמי שהביא את יתרת הכסף למנהל הנתבעת.

10. יגאל אלמליח, עובד בנתבעת ובנו של מנהל הנתבעת, אישר כי ההתקשרות הייתה באמצעות מתווכים, מאחר ומדובר היה באספקת אפרוחים אל שטח שבשליטת הרשות הפלסטינית. הוא העיד (עמ' 22 לפרוטוקול) כי בפגישתו עם המתווך, בעת קבלת התמורה, הוא הבהיר באופן חד משמעי כי הנתבעת לא תישא בשום אחריות על האפרוחים מרגע עזיבתם את המדגרה של הנתבעת והובלתם על ידי המתווך ונציגי התובע.

11. במהלך המשפט הוצגו ראיות לכך שהאפרוחים עשו דרכם משטח ישראל אל הווטרינר ד"ר נעראת ביריחו. מוצג נ/4 הינו אישור מיום 16.5.07 של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות (שכותרתו Veterinary Health Certificate for day old chicks destined to the P.A) למשלוח 5,100 אפרוחים מזן Shaver 2000 אל מוחמד פאיז נעראת מיריחו. התובע צרף לתצהירו (ת/1) את נספח ה' – תעודת משלוח 5,550 אפרוחים מיום 20.5.07 ל - Jericho Arab Development.

12. התובע טען כי על אף שבהסכם ההזמנה ננקב סכום תמורה של 33,300 ₪, בפועל הוא שילם לנתבעת סכומים נוספים.
המסמכים שהוצגו בסוגיית הכספים היו:
נ/6 - קבלה מיום 10.4.07 על סך 6,400 ₪ שהוציאה הנתבעת למוחמד פאיז נעראת.
נ/7 – קבלה מיום 13.5.07 על סך 26,900 ₪ שהוציאה הנתבעת למוחמד פאיז נעראת.
נספח ד' – חשבונית מס שהוצאה על ידי הנתבעת מיום 26.5.07 על סך 33,300 ₪ , בגין 6,000 אפרוחים. כשם הקונה צוין Jericho Arab Development
Society .
נ/8 – חשבונית זיכוי על סך 2,442 ₪ שהוצאה על ידי הנתבעת מיום 27.5.07 עבור מוחמד פאיז נעראת. על גבי החשבונית צוין "זיכוי בגין חוסר כמות". לדברי יגאל אלמליח, הזיכוי נעשה מאחר וסופקו רק 5,660 במקום 6,000 אפרוחים, ושיק בגובה הזיכוי נשלח אל המתווך.

בהתייחסו לקבלה על סך 6,400 ₪, טען התובע בחקירה הנגדית טען כי העביר למתווך אבו עלי סכום גבוה יותר – 10,000 ₪. הוא טען בחקירה הנגדית כי העביר למתווך סכום נוסף של 10,000 ₪. לעומתו, יגאל אלמליח העיד כי הנתבעת לא קיבלה סכומים כלשהם מלבד אלו שעבורם הוצאו הקבלות.

התובע לא הצליח להוכיח כי שילם לנתבעת סכומים נוספים מעבר למצוין בהסכם ההזמנה. הנתבעת הוכיחה כי ביצעה החזר של סכום עודף ששולם לה, עקב אספקת אפרוחים בכמות קטנה יותר מהסיכום.

13. האם בין הצדדים הותנו תנאים שלא פורטו בהסכם ההזמנה ? הנתבעת לא הכחישה כי היא מחויבת לחסן אפרוחים על פי דרישות השירותים הווטרינריים. תמיכה לכך מצויה במוצג ת/8 שהינו מסמך שהוצא על ידי הנתבעת, כותרתו הינה "קבלת להקת מטילות" ובו נאמר, בין השאר: "חברתנו מתחייבת כי עם הגעת הפרגית למשקך היא תהא מחוסנת באופן מלא וכנדרש ע"י השירותים הווטרינריים". מכאן עולה כי תנאי מחייב בהתקשרות בין התובע לנתבעת הינו התחייבותה של הנתבעת לעמוד במלוא דרישות השירותים הווטרינריים בישראל בכל הנוגע לחיסוני החובה של האפרוחים. חיסוני חובה אלו פורטו במוצג נ/3.


ד. מחלת האפרוחים

14. תוצאות הבדיקה שבוצעה לחלק מהאפרוחים שרכש התובע מהנתבעת בבית דגן וקיומה של מחלת אנמיה מידבקת בקרב האפרוחים לא היו שנויות במחלוקת. בהסכמת הצדדים הוגש מוצג ת/3 – תעודת עובד ציבור מיום 29.3.12 של שמעון מרק, מנהל החטיבה למחלות עופות בשירותים הווטרינריים בבית דגן, בה נאמר:

"ביום 17.7.07 נערכו בדיקות מעבדה לבקשת הרופא הווטרינר ד"ר עסילה עראפת לאבחון המחלות הבאות: מחלת המארק, כלמידיה ואנמיה מדבקת. החומר נשלח לאבחון משטחי הרשות הפלסטינית – יריחו. המעבדה ביצעה בדיקות לאבחון מחלות אלה ובנוסף בוצעו כדבר שבשגרה גם בדיקות לאבחון מחלות ניוקסל, שפעת עופות, ברונכיטיס ונזלת מדבקת, בשיטת PCR . פרט לאנמיה מדבקת, לא נמצאו ממצאים חיוביים ליתר המחלות".

לתעודת עובד הציבור צורפה תעודת משלוח 559799 מיום 17.7.07 של אפרוחים (ת/4) ומסמך "סיכום תוצאות הבדיקות לתעודת משלוח מס' 559799" מיום 15.8.07 (ת/5) בחתימת ד"ר ש. פרק. (במסמך נזכר שמו של ד"ר אסילה עראפת, אשר הינו הווטרינר שעבד ביחד עם ד"ר מוחמד פאיז נעארת, הווטרינר של התובע, אשר הורה לו להעביר מקצת מהאפרוחים למעבדה בבית דגן). בסיכום זה צוין כי ביום 17.7.07 נלקחו דגימות, נבדקו במעבדה אברים פנימיים וקיים ממצא חיובי שלChicken Infectious Anemia Virus (להלן – מחלת אנמיה מידבקת).

15. אף העובדה כי אמהותיהן של האפרוחים בני יום שנמכרו לתובע על ידי הנתבעת לא חוסנו כנגד מחלת האנמיה המידבקת לא הייתה שנויה במחלוקת. הווטרינר של הנתבעת, ד"ר יהושע שחר, שהופיע כעד מומחה מטעמה, ציין בחוות דעתו (נ/1 - ראו להלן) כי בישראל אין אישור של השירותים הווטרינריים לחיסון נגד מחלת האנמיה המידבקת, וכי "אנחנו יודעים שהלהקה הזאת לא חוסנה" (עמ' 15).


ה. הקשר המחלה לבין אי מתן חיסון

16. על מנת להצביע על אחריותה של הנתבעת לנזקיו של התובע היה עליו להוכיח ארבע עובדות: (1) קיומה של המחלה; (2) אי מתן חיסון נגד המחלה; (3) חובת הנתבעת לחסן נגד המחלה; (4) הקשר הסיבתי במקרה הנוכחי בין אי מתן החיסון למחלה לבין פרוץ המחלה.
אין די בשתי העובדות שהוכחו על ידי התובע – קיומה של מחלה בקרב האפרוחים אותם רכש מהנתבעת ואי מתן חיסון נגד המחלה על ידי הנתבעת – כדי להצביע על חובה שרבצה על הנתבעת לחסן את אמהותיהן של האפרוחים כנגד מחלה זו, ועל קיומו של קשר בין העדר החיסון לבין פרוץ המחלה בקרב האפרוחים.

17. מטעם התובע לא הובאה חוות דעת מומחה בסוגיות אלו. התובע הסתפק בהגשת "דו"ח טכני" (ת/11) שערך הווטרינר ד"ר מ. נירוך (שאינו ערוך כחוות דעת המוגשת לבית משפט), ממנו עולה קיומו של קשר בין אי חיסונם של האפרוחים לבין פרוץ המחלה.

כאשר ביום 25.8.09 שלח בא כוחו של הווטרינר ד"ר מוחמד פאיז נעראת מכתב אל הנתבעת (נ/2) ובו דרישה לפיצוי, צורף אליו העתק של מוצג ת/11 - "דו"ח טכני" בחתימת הווטרינר ד"ר מ. נירוך אודות 5,660 אפרוחים בני יום של הווטרינר מוחמד פאיז שהתקבלו בחווה ביריחו ביום 20.5.07. את דבר קבלת הדו"ח הטכני לידי הנתבעת אישר יגאל אלמליח בחקירתו הנגדית (עמ' 24).

כאמור, דו"ח זה מצביע על קשר בין אי חיסונם של האפרוחים לבין מחלת האנמיה המידבקת שנתגלתה אצלם. בפרק הדיון והמסקנות נכתב, בין השאר:

"The shipment arrived on 20/5/07 containing 5660 day old layer chicks. … Signs of inactivity, depression and anorexic appearance were showed by the birds. Increasing mortality from 2nd week with dramatic rise was a worrying signal. Chicks showed signs of paleness, anorexic and body aplasia appearance…. Due to body aplasia appearance (body weights remained low) and the symptoms of anemia along with the dramatic rise in mortality as well as the case of blue wing and the massive hemorrhage in subcutaneous tissues and muscles, a suspecting case of CAVI (Chicken Anemia Virus Infection) was strongly raised up. Samples of sick, healthy and unhealthy chickens were sent to Beit Dagan Laboratory for test and lab diagnosis….. Lab test confirmed cases of CAVI….. Lab confirmation of CAVI chiks samples with very high levels of mortality and its dramatic increase at early stage of rearing period, only confirms the theory of day old chicks being viremic with negative maternal antibodies resulting from vertical transmission, however only young chickens without maternal antibody protection develop the disease. Chickens younger than 2 weeks of age are particularly susceptible. Scientific observations results confirm the fact that vertical transmission has been observed to occur for 14 days and horizontal transmission for 6 weeks. Infections with CAV are considered to be economically significant because of the clinical disease associated with vertical transmission and because of its potential for inducing immune dysfunction alone or in combination with other pathogens". .


משלא הוגש דו"ח זה בצורת חוות דעת המוגשת לבית משפט, משלא התייצב הווטרינר ד"ר נירוך בבית המשפט לחקירה נגדית, אין לייחס לאמור בדו"ח משקל כלשהו.

18. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת מיום 9.1.11 של הווטרינר ד"ר יהושע שחר (נ/1). ד"ר שחר הינו רופא ווטרינר קליני במשקי עופות ברחבי הארץ, וככזה הינו אף הווטרינר של הנתבעת. בפתח חוות הדעת הבהיר המומחה את דרכי ההדבקות האפשריות: הדבקות הוריזונטלית – מעופות אחרים בשל סביבה מזוהמת, והדבקות וורטיקאלית – מהאם לאפרוח דרך הביצה, באמצעות וירוס המתפתח אצל האם. הוא ציין כי מניעת הדבקות וורטיקאלית אפשרית על ידי מתן חיסון ללהקת האמהות, אך ציין כי בישראל אין אישור של השירותים הווטרינריים לתרכיב כלשהו לחיסון להקות רבייה נגד מחלת האנמיה המידבקת. לכן, עד היום לא חוסנו נגד המחלה כל להקות רבייה שהן בכל רחבי הארץ.

בפרק הסיכום והמסקנות צוין כי לא ניתן לדעת מה קרה במשק של התובע – האם להקת האפרוחים עברה מחלה כלשהי, או שמא סבלה ממשק לא תקין ותקלות טכניות (כגון, טמפרטורות לא תקינות, אי אספקת מים כנדרש, תערובת לא תקינה) או סבלה ממתן חיסונים בצורה שגויה. עוד הודגש כי העובדה שלא הובא לידיעת הנתבעת דבר מחלתה של להקת האפרוחים של התובע לא אפשרה לנתבעת לבדוק אותם.
ד"ר שחר ציין כי בכל האפרוחים שבקעו מלהקת הרבייה של הנתבעת, ממנה סופקו ביצים לתובע, לא נמצאה מחלת אנמיה מדבקת.

בחקירתו הנגדית ציין ד"ר שחר כי לאור העדר סימנים כלשהם, מסקנתו היא כי האמהות של להקת האפרוחים לא סבלו מהמחלה ולכן לא יכלו להעבירה לאפרוחים.

19. חוות דעתו של ד"ר שחר מקובלת עלי. קביעתו כי בישראל אין אישור של השירותים הווטרינריים לתרכיב כלשהו לחיסון נגד מחלת האנמיה המידבקת נתמכת במוצג נ/3 – שהינו תכנית חיסוני החובה של תרנגולות מטילות שנקבעה על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. עולה מכאן כי לא רבצה על הנתבעת חובה לחסן כנגד המחלה שתקפה את האפרוחים שנמכרו על ידה.

ממצאיו לפיהם במקרה הנוכחי לא הוכח שהיה קשר בין אי חיסון אמהותיהן של האפרוחים לבין פרוץ המחלה בקרבם, ויתכן כי הסיבות לפריצתה הינן אחרות, לא נסתרו על ידי התובע או על ידי מומחה מטעמו, והנני מאמצם.

עולה מכאן, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה באשר לאחריותה של הנתבעת. משלא רבצה עליה החובה לחסן, ואף אם הייתה רובצת חובה כזו – משלא הוכח הקשר במקרה הנוכחי בין אי החיסון לבין פרוץ המחלה, אין לראות בנתבעת כמי שהפרה הסכם או כמי שהתרשלותה הייתה סיבת הנזקים שנגרמו לתובע.

20. במאמר מוסגר יצוין כי עדות המומחה בדבר אי פניית התובע אל הנתבעת נתמכת בעדותו של יגאל אלמליח, בעמ' 24, במוצג נ/2 ממנו עולה כי רק ביום 25.8.09, בחלוף כשנתיים, נשלח אל הנתבעת מכתב דרישה מעורך הדין של הווטרינר מוחמד פאיז נעראת, ובתשובת בא כוח הנתבעת מיום 30.8.09 – נ/5. הימנעות זו של התובע מלפנות לנתבעת ב"זמן אמת", ישירות או באמצעות אנשי הקשר שלו, הינה תמוהה.


ו. נזקי התובע

21. משלא הוכיח התובע את אחריותה של הנתבעת, אין צורך להידרש בתביעה זו לשאלת גובה נזקיו. למרות זאת, ולמקרה שטעיתי במסקנתי בשאלת אחריות הנתבעת, ניתן לקבוע כי התובע לא הוכיח את הנזקים הרבים שפרט בכתב התביעה ובתצהירו. תחשיביו בכל הנוגע לרווח הצפוי התבססו על השערות ועובדות אותן לא הוכיח, ותביעתו החלופית - לפיצוי נזקיו בפועל - לא נתמכה בראיות כלשהן.

22. בחקירתו הנגדית נשאל התובע האם מצויות בידיו קבלות להוכחת הנזקים הנטענים על ידו. תחילה השיב כי המסמכים שצורפו לתצהירו הינם המסמכים היחידים שברשותו (עמ' 6 לפרוטוקול), אחר כך טען כי היו לו קבלות אך לא ציפה שתהיה מחלה לאפרוחים, ובנשימה אחת טען כי בביתו ישנן קבלות (שם). אף בהמשך (בעמ' 7 - 8) עמד על דעתו כי ברשותו מצויות קבלות.
הוא השיב בשלילה לשאלה האם ערך רישום מסודר של כמות ההטלות ושל כמות הביצים שנמכרה על ידו (עמ' 8), והעריך כי תמורת מכירתן קיבל 450,000 – 500,000 ₪ (עמ' 9). הוא ענה בחיוב לשאלה אם ניהל ביומן מעקב אחר תמותת האפרוחים (עמ' 8), אך ציין כי לא קיבל אישור להשמיד את הנותרים. הוא לא הציג את יומן המעקב ואת הקבלות אשר טען כי מצויות ברשותו.

23. תצהירו של הווטרינר ד"ר מוחמד פאיז נעראת (ת/7) נועד להוכיח את הוצאות התובע עבור טיפול של ווטרינר באפרוחים. בתצהירו הוא ציין כי הינו וטרינר אשר עבד אצל התובע החל מחודש מאי 2007, וכי הוא האיש אשר הגיע לספסופה לביצוע הזמנת האפרוחים. הוא ציין עוד כי בשלושת החודשים הראשונים שולם 6,000 ₪ מדי חודש ולאחר מכן שולם לו עבור כל ביקור 150-200 ₪. הוא לא הציג כל קבלה או חשבונית מס לתמיכה בדבריו.


ז. התוצאה

24. א. התובע לא הוכיח את אחריותה של הנתבעת לנזקיו ואף לא הוכיח כי נגרמו לו נזקים בגין מחלת האפרוחים אותם רכש מהנתבעת.

ב. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה.

ג. הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

המזכירות תעביר לבא כוח הנתבעת את הפיקדון שהופקד על ידי התובע להבטחת הוצאות, והעברתו כאמור תחשב כחלק מתשלום ההוצאות שנפסקו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון