מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא שכר טרחת כונס נכסים לצורך שיקום עסק: .1מחלוקת על אודות גובה שכר טרחתם של כונסי נכסים זמניים. .2ביום 4.5.80נתן בית-משפט זה (כב' השופט א' גולדברג) צו הממנה את ה"ה יצחק לומברוזו וכן י' ארנון, עו"ד, להיות כונסי נכסים זמניים של חברת ש. פרידמן בע"מ. אותה עת היה מר י' לומברוזו, עו"ד, פרקליטם של המבקשים ואילו מר י' ארנון, עו"ד, היה פרקליטם של המשיבים. הצו ניתן בהסכמה. הסמכויות שהוקנו לכונסי הנכסים היו, בלשון הצו, כדלקמן: "כונסי הנכסים יטלו החזקה והשליטה בחברה, מפעלה ונכסיה, לנהל החברה, לשמר נכסיה, לשלם חובות ולגבות חובות, לשלם דמי שכירות ולגבות דמי שכירות ורווחים, לנהל חשבונות בנקים, למשוך כספים ולהפקיד כספים לעשות כל הפעולות הדרושות לשם שמירת נכסי החברה, נהולם החזקתם ולשם ניהול שוטף ורגיל של החברה, מפעלה ונכסיה. להגיש תביעות, כתב הגנה וכל מסמכי בי-דין הדרושים לשם ניהול החברה ושמירה על המפעל והנכסים". כונסי הנכסים כיהנו בתפקידם זה עד יום .24.3.86באותו יום נתן בית-המשפט זה, בהסכמת כל הנוגעים בדבר, החלטה לשחרר את כונסי הנכסים הזמניים מתפקידם. עוד נקבע אז בין היתר, כי שאלת שכר טרחתם של כונסי הנכסים הזמניים תדון בנפרד יאמר כאן ומיד, כי בתקופה מאז נתמנו לתפקידם ועד לשחרורם מתפקיד זה קבל כל אחד מכונסי הנכסים בסך הכל 15000שקל. .3בית-המשפט החל לדון בנושא גובה שכר טרחתם של כונסי הנכסים הזמניים בישיבה מיום .8.7.86במהלך הישיבה הודיע פרקליטם המלומד של המשיבים, עו"ד מ' קירש בין היתר לאמור: "א. לדעתנו אי אפשר להעריך ולנתח את שכר הטרחה של כונסי הנכסים כל עוד אין בנמצא דו"ח כספי וכן דו"ח סופי ראוי.... ג. עם זאת אנחנו מסכימים כי בית-המשפט יפנה אל מר יעקב רובין, עו"ד, יושב ראש הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בירושלים, על מנת שישמע את כל הצדדים, יבדוק את העובדות וכן את כל החומר שיובא בפניו, ויגיש לבית-המשפט חוות דעת בדבר השכר הראוי שכונסי הנכסים זכאים לו". המבקשים וכן כונסי הנכסים, מפי מר י' לומברוזו עו"ד, חלקו על עמדת המשיבים בכל המתיחס לדו"ח שהוגש לתיק בית-המשפט, הביעו הסכמה לבקש את חוות דעתו של מר יעקב רובין עו"ד כאמור, והוסיפו: "נציג כל חומר ונענה לכל שאלה שתופנה אלינו בתום לב, ישירות או באמצעות אותו עורך-דין שיתמנה על-ידי בית-המשפט, כמפורט בהצעת חברי". .4מר יעקב רובין עו"ד קיבל על עצמו את המשימה, דן בנושא שהובא בפניו, עיין בחומר רב בכתובים, שמע טעונים בעל-פה ובכתב וביום 10.2.88, הגיש לבית-המשפט את חוות דעתו בנושא שבמחלוקת. בסופם של דברים רשם הפרקליט המלומד לאמור: "למותר לציין כי קשה להעריך שכר ראוי המגיע לעורך-דין עבור שלל פעולות ופעילות אשר ביצע במשך שנים וכאשר אני לוקח בחשבון את העבודה רבת ההיקף של עוה"ד לומברוזו זקוק, את מאות הפעולות בהם היו עסוקים, את עשרות הדיונים בם יצגו את ענין שולחיהם ואת הישיבות הרבות מאוד להם היו שותפים, יכול אני לקבוע את שכר הטרחה המגיע להם על-פי אחת משתי שיטות: הראשונה היא לקבוע את מספר השעות הם היה כל אחד עסוק במסגרת מילוי תפקידו זה (וזאת על-פי הערכה בלבד, או לקחת סכום חודשי ולהכפילו במספר חודשי העבודה בהם כהנו במילוי תפקידם". על-פי השיטה הראשונה, קבע עוה"ד י' רובין, כי הוא מעריך את עבודתם של כל אחד מכונסי הנכסים ב- 1000שעות עבודה, כאשר שכר הטרחה המגיע לכל שעת עבודה הוא בסך 100דולר של ארה"ב לשעה. על-פי השיטה השניה קבע הפרקליט המלומד, כי שכר הטרחה המגיע לכל אחד מכונסי הנכסים עולה כדי 1500דולר של ארה"ב לכל חודש לפי 70חודשי עבודה. ובסיכום, לדעתו יש לפסוק לכל אחד מבין כונסי הנכסים סכום השווה ל-000, 100דולר של ארה"ב או ל-000, 105דולר של ארה"ב, ערך ליום .15.2.1988עוד הוסיף כי לדעתו אין לנכות מסכום זה מאומה על חשבון מה שנתקבל בעבר, מטעמים שפרט בחוות דעתו. .5חברת ש. פרידמן בע"מ הנה חברה פרטית ולכל אחד משני הצדדים מחצית המניות ומחצית השליטה בחברה זו. המבקשים הודיעו לבית-המשפט כי חוות דעתו של מר י' רובין מקובלת עליהם וכי לדעתם כונסי הנכסים הזמניים זכאים וראויים לשכר טרחה בסכום גבוה יותר מזה שמר יעקב רובין עו"ד ממליץ עליו. מאידך גיסא, המשיבים הודיעו לבית-המשפט כי חוות דעתו של מר י' רובין עו"ד אינה מקובלת עליהם והוסיפו ובקשו, על-פי המוסכם מראש, לבקש ולקבל את עמדת כונס הנכסים הרשמי במחלוקת זו. .6בית-המשפט הורה לצדדים ופרקליטיהם לסכם את טיעוניהם בכתב והוסיף וקבע כי סמוך לאחר קבלת סיכומי הצדדים, יועבר אל כונס הנכסים הרשמי כל החומר המתייחס לנשוא שבמחלוקת, על-מנת שיקבע אם הוא מבקש להתערב בנושא זה, ובמדה והתשובה היא חיובית כי אז שיחווה דעתו במחלוקת זו שבין הצדדים. כונס הנכסים הרשמי השיב במכתב מיום 2.5.88כי "לדעתו יש ככלל לאמץ את הכללים שבתקנות החברות [כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם] התשמ"א-1981, תוך הפעלת הסמכות הניתנת לבית-המשפט בתקנות 13ו-14". (להלן: "התקנות"). .7נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים הנה בדבר תחולתן של התקנות על המקרה דנן. עמדת המשיבים היא כי את שכרם של כונסי הנכסים יש לקבוע על-פי התקנות "תוך התיחסות לתרומת הכונסים לקדום האינטרסים של החברה ובעלי מניותיה למימוש בפועל, ותוך לקיחה בחשבון של הטענות שיש כנגד תפקודם של כונסי הנכסים". הפרקליטים המלומדים של המשיבים ערכו בסיכומיהם את חשבון השכר שהכונסים זכאים להם, ולגירסתם סכום זה מגיע למכסימום של 645, 50ש"ח, ערך ליום .15.3.88סכום זה מורכב משכר מימוש בשעור 961, 21ש"ח, שכר ניהול בשעור 645, 26ש"ח ותוספת מסויימת בגין הפעילות סביב חוזה אילת. ראה סעיף 6לסיכומיהם. .8נראית לי עמדת המבקשים מעמדתם של המשיבים ומקובלת עלי, בנסיבות המקרה דנן, חוות דעתו של מר יעקב רובין, עו"ד. .9בכלל, וכן במקום בו יש להחיל את התקנות או שמן הראוי לפעול על-פיהן, מקובלות עלי, בכל הענווה, ההלכות אותן קבע בית-המשפט העליון בפסה"ד 438/85איתן ארזי בע"מ נ' עו"ד חיימסון ואח' [1]. ביתהמשפט סיכם שם את ההלכות בכל המתיחס להפעלתן של התקנות והוסיף (בעמ' 723): "התקנתן של התקנות נועדה לאפשר לבית-המשפט לפסוק שכר ראוי בעד פעולתו של הכונס או המפרק. העקרונות שעליהם מבוססות התקנות נשאבו מהמלצות ועדת לם ובתי-המשפט נהגו לפסוק שכר על-פי המלצות אלו אף לפני היותן תקנות מחייבות... כמו כן נהגו בתי-המשפט לפסוק על-פי המלצות אלו, גם לאחר התקנת התקנות, בענינים בהם אין התקנות חלות... נטייתם של בתי-המשפט לפסוק שכר על-פי טבלאות, למרות שאינם חייבים לעשות כן, נעוצה ברצונם להשוות את שכרם של בעלי תפקיד זהה ולהפך, להעניק שכר שונה לבעלי תפקיד שונה". בהמשך מוסיף כב' הנשיא ומצטט מפסקי-דין קודמים וקובע, כי שכרו של מפרק זמני איננו יכול לעלות על שכרו של מפרק קבוע. שכן, אם קבעו התקנות שכר עבור מימוש וחלוקה, שזה עיקר תפקידו של המפרק, לא נראה שיש לקבוע שכר גבוה יותר עבור מפרק שתפקידו הוא תפיסת הרכוש ושמירתו. בהקשר זה מן הראוי להפנות תשומת הלב לדברים שרשם כב' השופט ש' לוין בע"א 778/81 וולף ואח' נ' בנג'מין ואח' [2]: "...שנית, לפי כלל 11לכללים אין בעל תפקיד זכאי לשכר מיוחד בעד שירותיו המקצועיים, ורואים אותו ככלול בשכר הטרחה שייקבע לפי כללים אלה.... לענין פירוק מרצון אין בית-המשפט חייב לנהוג לפי הכלל האמור, אלא כשהדבר נראה לו לרצוי ולסביר לפי הנסיבות המיוחדות של הענין. שלישית, הן בכללים והן בהמלצות ועדת לם מצויות הוראות, המסמיכות את בית-המשפט להגדיל את שכרו של מפרק או של בעל תפקיד אחר בשל טעמים מיוחדים או בשל פעולות חריגות או נוספות. לפיכך גם בענין של פירוק כפוי מסורות לבית-המשפט סמכויות לחרוג מן השכר הסטנדרטי ואפילו מהתוספת בעד מאמץ מיוחד, אם נסיבות הענין מצדיקות את הדבר". (372). עינינו הרואות, כלל ויוצאים מן הכלל בצידו. וראה שם בהקשר זה גם בעמ' 371מול אות השוליים ה'. .10אך לא רק זאת. סבור אני שיש להבחין הבחן היטב בין כונס נכסים שפעל לפירוקה של החברה ומימוש נכסיה לבין כזה שפעל לקימום החברה - שהפיח בה רוח חיים ושב והעמידה על רגליה. וכאן אני מכוון ל"כונס בונה". ורחוקה מלאכתו של זה ממלאכתו של זה כרחוק מזרח ממערב. שכן המפרק מממש את רכוש החברה, מי בכה ומי בכה, והופך נכסים לממון. מה שאין כן ב"כונס בונה". ברב מקרים לא רק שאינו רואה ממון בעמלו אלא נהפוך הוא. אותו "כונס בונה" עושה כמיטב יכולתו כדי לגייס ממון ממקורות שונים על מנת שניתן יהיה לשוב ולתפעל את החברה כראוי. יתירה מכך. בכל הכבוד הראוי למפרק תרתי משמע, מלאכתו של כונס בונה, ברב מקרים, קשה יותר ומורכבת יותר. והדברים גלויים וידועים. גם מדיניות שיפוטית נכונה, והייתי מרחיב ואומר גם מדיניות כלכלית וחברתית נכונה, מחייבות להעדיף "כונס בונה" או "מפרק בונה" על פני מפרק הפועל למימוש נכסי החברה והעברתה מן העולם. גם לעת הזאת אנו עדים לחברות, מהן שנדמו להיות גדולות ואיתנות, שנקלעו לקשיים, והן אינן יכולות להמשיך לתפקד בכוחות עצמן. פירוק של ממש פירושו פגיעה כלכלית ונפשית בעשרות ויכול אף במאות פועלים ופקידים העובדים באותה חברה, וכן הרס ויכול אף חורבן לעשרות ומאות של יחידים ומפעלים הקשורים לאותה חברה באופן ישיר או עקיף, אם בקשרי מסחר או שרכשו מנכסי החברה, הקדימו והשקיעו בה את כל הונם, ועתה הם ניצבים בפני שוקת שבורה. לו היה בכוחי הייתי קובע על-פי דין שאין להורות על פירוקה של חברה, ואפילו חברה פרטית, בלא שקודם לכן נבחנו היטב כל ההשלכות העולות מפירוקה של החברה ובלא שקודם לכן נעשה נסיון של ממש לקומם את החברה. מהלך אשר כזה מחייב העדפתו של "כונס בונה" על פני מפרק ממש. מהלך אשר כזה מחייב לעודד כונסים או מפרקים לנסות לקומם את החברה קודם שהם באים לממש את נכסיה. תוצאה אשר כזו לא תושג אם בתיהמשפט יורו לקבוע את שכרו של הכונס או המפרק על יסוד תוצאות הפירוק וכמות הכסף שהושגה מממוש נכסי החברה. אשר על כן "כונס בונה" או "מפרק בונה" ראוי לשכר הוגן על בסיס כמות העבודה שהשקיע, גודל האחריות שנטל על עצמו ומדת הצלחתו בתפקידו. בכגון דא יש להעדיף איפא שכר ראוי כפי שהוא מקובל במגזר הצבורי, על פני שכר לפי התקנות. חזוק לעמדתי זו מוצא אני בדברים שרשם כב' השופט שלמה לוין בע"א 778/81 [2] (שם, בעמ' 371) בבחינת, מכלל לאו אתה שומע הן. ואלה דבריו: "...להבדיל ממגזרים אחרים של הפסיקה, שבהם נדרש בית-המשפט לקבוע שכר ראוי בעיקר על יסוד כמות העבודה שאותה השקיע התובע בנושא התובענה, הרי הדגש בקביעת שכרו של מפרק מושם יותר על תוצאות הפירוק מאשר על כמות העבודה שהושקעה... לפיכך שכר ראוי בקשר לשכרו של מפרק בפירוק מרצון יהא, בהעדר נסיבות מיוחדות לסתור, שכר סטנדרטי. שהרי לענין זה אין הבדל רב בין תוצאותיו הממשיות של פירוק כפוי לאלה של פירוק מרצון...". .11ומכאן לעניננו. כבר רשמתי לעיל כי חברת ש. פרידמן בע"מ הנה חברה פרטית וכל אחד מן הצדדים להליך זה מחזיקים כל אחד ב-% 50ממניות החברה וכן השליטה בה. שני כונסי הנכסים נתמנו לתפקידם הזמני על דעת כל הצדדים ובפועל כל אחד מביניהם היה אז פרקליטו של אחד הצדדים לבקשה זו. אילולי נקטו בצעד זה של מינוי כונסי נכסים זמניים היתה החברה נדונה למיתה בשל קפאון מוחלט במערכת היחסים שהיתה קיימת בין בעלי המניות ומנהלי החברה. ולא רק שתחילתו ברצון אלא גם שמינויו של מר יעקב רובין עו"ד ברצון. שני הצדדים הסכימו בשעתו לפנות אל פרקליט זה, שהיה אז יושב ראש הועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בירושלים, "על מנת שישמע את כל הצדדים, יבדוק את העובדות וכן את כל החומר שיובא בפניו, ויגיש לבית-המשפט חוות דעת בדבר השכר הראוי שכונסי הנכסים זכאים לו". אז דובר על שכר ראוי ולא אוזכר כלל נושא של שכר לפי התקנות. נכון אמנם שהמשיבים בקשו לקבל את עמדת כונס הנכסים הרשמי "אם תתעורר מחלוקת אמיתית על אודות תוכן חוות הדעת". אלא מאי שהכוונה היתה לסטיה של ממש בכל המתיחס לגובה השכר הראוי, אם לכאן או לכאן, אך לא לעצם העקרון ששכרם של כונסי הנכסים הזמניים יקבע על בסיס של "שכר ראוי". ומשהסכימו בשעתו לכל מה שהסכימו, שוב אין הם רשאים להתחמק מהסכמתם זו, אלא דרך אותם פתחים שפתחו לעצמם אותה עת. .12אך לא רק זאת. כונסי הנכסים הזמניים לא נתמנו על מנת לפרק את החברה ולממש את נכסיה או לנהלה עד אשר תפורק כאמור. בחינה של כתב המינוי מיום 4.5.80מעלה כי כונסי הנכסים נתמנו לתפקידם על מנת לנהל את החברה ולשמר את נכסיה. (ראה סעיף 2לעיל). הם לא נתבקשו גם לא הוסמכו לפרק את החברה ולממש את נכסיה. עובדה היא גם שעד עצם היום הזה לא הוגשה כל בקשה לפרק את החברה, אם מרצון או בכפיה. לשון אחר. כל בעלי המניות של החברה וכל בעלי השליטה בה בקשו למנות לחברה "מנהל עסקים", על מנת שזה ינהל את החברה בדרך רגילה ומקובלת. כזה היה תפקידם של ה"ה יצחק לומברוזו ויגאל ארנון עו"ד, ויהא התואר שניתן להם אשר יהא. ומי שביקש לעצמו מנהל או מנהל עסקים על מנת שינהל את כל ענייני החברה על פני תקופה ממושכת, ידע ומכל מקום היה צריך לדעת, שאותו מנהל יהיה זכאי לשכר ראוי חלף שירותיו אלה, שלא לפי התקנות ועל יסוד ממוש של נכסים. שלא לדבר כלל על הסכמה מראש לשכר ראוי אם במפורש או מכללא. .13עובדות אלה שפורטו בסעיף הקודם יש להם תימוכין גם מתוך חומר הראיות שהובא בפני מר יעקב רובין עו"ד. וכך כותב הפרקליט המלומד בחוות דעתו: "זאת ועוד אחרת. שוכנעתי כי תפקידם של ה"ה לומברוזו וקוק לא היה של כונסי נכסים בלבד (הגם שהחלטת בית-המשפט הנכבד קובע את תפקידם כך דווקא). מן הכתובים והטענות בעל-פה נמצאתי למדד כי יחד עם היותם כונסי נכסים, שימשו עוה"ד הנ"ל כנציגיהם (וכפרקליטיהם) של שתי הקבוצות היריבות המרכיבות את ש. פרידמן בע"מ ועסקו בעת ובעונה אחת גם בהנהלתו בפועל של העסק האמור או של מה שנותר ממנו. הנה כי כן גם בדברים אלו היה כדי לשכנעני כי חוות דעתי המתייחסת לשכר הראוי לו הם זכאים, צריכה להיות משוחררת מזיקה לכללים שבתקנות החברות אשר הוזכרו לעיל". .14בסעיף 8לסיכומיהם פרטו המשיבים את טענותיהם נגד כונסי הנכסים הזמניים. אין בדעתי להתיחס לטיעונים אלה ולו רק משום שתפקיד זה הוטל בהסכמה על מר י. רובין עו"ד, ששמע את טיעונים הצדדים ותלונותיהם והתיחס להם כפי שמצא לנכון. אך לא רק זאת. לא הונחה בפני בית-המשפט תשתית עובדתית כדין בהתייחס לכל אותם טיעונים ובטיעונים בלבד לא סגי. .15פרקליטיהם המלומדים של המשיבים תוקפים גם את אופן חישוב שכר טרחתם של כונסי הנכסים הזמניים. לא היה מקום לקבוע שכר לפי שעה, לא היה מקום לקבוע שכר בגובה של 100דולר לשעה לכל אחד מהכונסים ולא היה בסיס לקבוע 1000שעות לכל אחד מן הכונסים. עוד הם מוסיפים וטוענים כי חישובו החודשי של מר י. רובין עו"ד מניח כאילו היתה פעילות שווה לאורך כל התקופה, כאשר ברור, לדבריהם, כי בשנים 1985, 1986לא היתה כל פעילות למעט בקשתם של הכונסים להשתחרר. לטענתם יש לחלק את 70חודשי פעילותם של הכונסים לשלושה. השליש הראשון הוא של פעילות מלאה, השליש השני, הוא של פעילות חלקית. בשליש השלישי לא היתה פעילות ממשית כלל. בהתאם לכך ועל בסיס של 1500דולר לחודש, יש לקבוע לכל אחד מהכונסים שכר בסכום כולל של 250, 47דולר. .16מקובלת עלי השיטה השניה אותה הציע מר י. רובין בחוות דעתו, אלא שאינני סבור שיש לחלק את משך פעילותם של הכונסים לשלוש תקופות. השיטה הראשונה אליה התיחס מר י. רובין מדברת על 1000שעות עבודה, אמנם על פי הערכה בלבד, לפי 100דולר לשעה. שיטה זו של קביעת גובה השכר על-פי שעות עבודה, לא השתרשה עדיין בין פרקליטי ישראל. אין לה גם זכר בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז- 1977[3]. לעת הזאת עדיין מקובלת בישראל השיטה לקבוע את גובה שכר הטרחה על-פי מהות התביעה או העסקה, ערך או הקף של כל אחד מאלה, ובנסיבות מתאימות על פי אחוזים מן הסכום שנפסק או נגבה ועוד. השיטה השניה מדברת על קביעת גובה שכרם של הכונסים על בסיס של תשלום חדשי בן 1500דולר לחודש לפי 70חודשי עבודה. שיטה זו נראת לי להיות סבירה בנסיבות ויש לה אף אח ורע בכללים בדבר התעריף המינימלי. וכאן אני מכוון לכלל הרביעי, שענינו קביעת גובה שכר טרחת עורך-דין על בסיס שנתי. חישוב גובה שכר הטרחה על בסיס אשר כזה תואם גם את התפקיד שהושת על הכונסים וכן את עבודתם אותה בצעו בפועל. אלא מאי שאינני צריך להכריע בין שתי שיטות אלה, שכן בסופם של דברים שתיהן נבחנו למפרע על-פי הערכה בלבד ועל יסוד החומר הרב ושאר פרטים שהונחו על שולחנו של מר י. רובין עו"ד, או שנטענו בפניו בעלפה. .17פרקליטיהם המלומדים של המשיבים, אמנם בדרגה חלופית בלבד, אינם חולקים על תשלום חדשי בן 1500דולר, אלא שלדעתם יש לחלק את תקופת עבודתם של הכונסים לשלוש תקופות וכפי שרשמתי מפיהם לעיל. אין אני רואה מקום לחלק את משך עבודתם של הכונסים לתקופות. וכמה טעמים לדבר. מר יעקב רובין עו"ד נתבקש לקבוע את שכרם של הכונסים לתקופה כולה. לו סבר שיש להתיחס לכל חודש בנפרד, על בסיס הקף העבודה באותו חודש, קרוב לודאי שהיה עושה כן. אין ספק כי היו חדשים בהם היו הכונסים עסוקים ביותר בעסקי החברה, ואותם חדשים הצדיקו שכר בסכום העולה על 1500דולר. מאידך גיסא היו חדשים בהם הכונסים היו עסוקים פחות ובאותם חדשים לא היו ראויים לסכום אשר כזה. קביעתו של מר י. רובין עו"ד, היתה איפא על בסיס של ממוצע חדשי שווה לאורך התקופה כולה. גם כך וגם כך. מר יעקב רובין עו"ד, נתבקש על-ידי כל הצדדים לקבוע את שכרם הראוי של הכונסים. לשם כך הוא בחן את היקף עבודתם וכפי שרשם בחוות דעתו. בנסיבות הסכום הכולל עיקר - הסכום הגלובלי עיקר, והדרך שהלך בה אינה אלא אמצעי בלבד, מעין קווי מחשבה בקול רם של בחינת היקף העבודה למפרע לתקופה מתמשכת בת כמעט שש שנים. כל עוד לא נמצא פסול בדרך שהלך בה. כל עוד לא נמצאה סטיה בולטת בקביעתו, אם לכאן או לכאן, אין בית-המשפט צריך, בנסיבות כאלה, להתערב בשיקול דעתו. .18פרקליטיהם המלומדים של המשיבים טוענים כי הסכום הכולל שנפסק לכונסים גבוה ביותר. ולא היא. בהחלט יתכן שניתן היה להפעיל את החברה באמצעות כונס נכסים אחד. בנסיבות כאלה היה סך כל שכר הטרחה נמוך בהרבה. אלא מאי, שבענין זה אין להם לשני הצדדים להלין אלא על עצמם. גם בנושא זה היה הקפאון שביניהם מוחלט. והתוצאה, כל צד מינה את פרקליטו להיות כונס נכסים מטעמו. ומכאן לשני פרקליטים במקום שאחד מביניהם או צד שלישי יחיד, יכול היה למלא את המשימה כולה. .19סוף דבר. אני מאמץ בזה את קביעתו של מר יעקב רובין עו"ד, על בסיס השיטה השניה. בהתאם לכך אני קובע כי שכרו של כל אחד מבין הכונסים, קרי: מר יצחק לומברוזו עו"ד ומר יגאל ארנון עו"ד, יעמוד על סכום בשקלים השווה ל-000, 105דולר של ארה"ב. מסכום זה אין לנכות מאומה על חשבון מה שנתקבל בעבר, וכפי שמר י. רובין עו"ד קבע בחוות דעתו. הסכום בדולרים כאמור יתורגם לשקלים לפי השער היציג של יום 15.2.88ומכאן ואילך יהיה הסכום כולו בשקלים נושא ריבית והפרשי הצמדה כדין. שכר טרחהכינוס נכסים