מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכות מוסרית של צלם על תמונה / שימוש בתמונה של צלם ללא אישור: רקע וטענות הצדדים בפניי תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן תחרות צילומים תת-ימיים הנערכת באילת (להלן: "התחרות"). התובע (להלן: "התובע" או "הנתבע שכנגד") הינו צלם אשר השתתף בתחרות, והנתבע (להלן: "הנתבע" או "התובע שכנגד"), הינו יזם התחרות ומארגנה. תביעת התובע ענינה שתי עילות נטענות - האחת לשון הרע, השניה שימוש בתמונה שצילם התובע על גבי הזמנה לתחרות. עילת לשון הרע ענינה בטענה כי בהדחתו של התובע מהתחרות הוציא הנתבע דיבתו ופגע בשמו הטוב. לסעד הכספי בגין לשון הרע נןסף סעד כספי בגין הטענה כי נגרם לתובע אבדן האפשרות לזכות בפרסי התחרות. התובע טוען כי זכה בתחרויות קודמות, וכי עקב כך לא ניתן לו להשתתף בתחרות הבאה. נטען כי בשנת 2008, בה השתתף התובע, כארבעה חודשים לפני סיום התחרות נאמר לו על ידי הנתבע כי במהלך שיחת חולין עם הנתבע כי לא יורשה בשנה הבאה להתחרות על הפרס הגדול שכן זכה בו כבר פעמיים. התובע טוען כי זוהי התנהלות חסרת תקדים, ובסופו של דבר הותר לו להשתתף בתחרות אך לא בקטגוריה הגדולה אלא בשאר הקטגוריות. בקשה של התובע להגיש מספר תמונות לפרס הגדול ותמונה אחת לקטגורית התמונה הבודדת הטובה ביותר שצולמה באילת נענתה בשלילה. התובע טוען כי צלם ספרדי סיפר לו כי קיים שיחה עם הנתבע ובה ביקש מהנתבע לאפשר לתובע להגיש תמונות בטענה שבכך ישפר את סיכוייו בקטגוריית המשנה, והתובע ניגש ליועץ המשפטי של התחרות כדי שהנושא יובא לדיון בפני חבר השופטים אולם בקשתו נדחתה. נטען כי בשלב זה התובע פנה אל הנתבע וביקש לקיים עימו שיחה, ועל פי כתב התביעה הנתבע ניגש אל התובע וביקש ממנו כי יתלווה אליו אל מחוץ לחדרו ושם נאמר לתובע כי הנתבע החליט להרחיקו מהתחרות בטענה שהוא משרה אווירה לא נעימה, וכי כל מעמד זה נעשה תוך הלבנת פני התובע ברבים ובפני צלמים רבים שסיקרו את התחרות, וכי מבחינת כל הצלמים הוא הודח מהתחרות, ואקט זה מהווה פגיעה הוצאת דיבה ופגיעה בשמו הטוב, במיוחד לנוכח שמו הטוב הנטען של התובע כצלם מעולה. ביחס לעילה השניה נטען כי נפגעה הזכות המוסרית של התובע ונעשה שימוש בצילום שהוא צילם, שהוא יצירה אישית שלו, ללא הסכמתו וללא איזכור שמו. אמנם נטען לשימוש ללא הסכמת התובע, אולם נראה כי עיקר הטענה הינה כנגד פרסום התמונה ללא איזכור שמו של התובע, אך ההתייחסות תהיה לשתי הטענות. הנתבע טוען כי התובענה הינה דוגמא לרדיפת בצע, ניסיון להשיג כספים שלא כדין, לעשיית עושר ולא במשפט וכי היא התנהגות הגובלת בחוצפה. נטען כי מדובר בגוף פרטי הקובע את תנאי התחרות, כי התובע החליט שכללי התחרות אינם מתאימים לו, וניסה ליצור התמרמרות הין משתתפי התחרות על מנת להכתיב את תנאיו וכלליו למנהלי התחרות כדי להביא לזכייתו בפרס המובטח. נטען כי תנאי התחרות היו ידועים לתובע, ואין לו להלין אלא על עצמו בכך שנרשם לתחרות חרף אי-עמידתו בחלק מן התנאים (קרי זכיותיו הקודמות) וכי אופן הרחקתו מן התחרות הייתה בלתי נמענת. הנתבע טוען כי התובע באופן אובססיבי וטורדני לא פסק מלפנות אליו על מנת להשפיע עליו לשנות את ההוראה לפיה לא יכול היה להשתתף בתחרות על הפרס הראשי, ולא פסק מלהטריד את כל מנהלי התחרות באופן ישיר ובאמצעות שליחים מטעמו, ועוד טענות כנגד התנהלות התובע, ומשההטרדות והרוח הרעה לא פסקו, הוחלט להפסיק את השתתפות התובע ביתר ימי התחרות בקטגוריות אליהן נרשם. נטען כי כאמור בכתב התביעה והפסקת ההשתתפות של התובע נעשתה בשיחה בין התובע לנתבע ומהמסכת העובדתית הנטענת כלל אין עילת תביעה בגין הוצאת דיבה. אשר לעילה השניה - נטען כי זכויות השימוש בכל התמונות שצולמו בתחרות הינן בין היתר של הנתבע, והנתבע יכול לעשות בהן כל שימוש ככל המתבקש לצרכי קידום ופרסום התחרות וצרכים נוספים. נטען כי פרסום התמונה שצילם התובע על גבי ההזמנה לתחרות נעשתה בידיעת התובע, לאחר שהגלויות הודפסו מבלי להוסיף אץ שמו של התובע, ונאמר כי באותם ימים היה קשר מצוין בין התובע לנתבע. עוד נטען כי התמונה הודפסה ב - 150 עותקים בלבד ולא כטענת התובע, וזאת למוזמנים ולא לקהל הרחב. עוד נטען כי לאור טענות התובע בכתב התביעה הודפסו ההזמנות שוב ב - 150 עותקים עם הדפסת שם התובע תוך צירוף מכתב הסבר והתנצלות על השמטת שמו של התובע מהגלויות הקודמות. הנתבע הגיש כנגד התובע תביעה שכנגד ובה העלה טענה לפיה יש להשיב את כספי הזכיה שבהם זכה התובע (הנתבע שכנגד) בשנים קודמות בתחרות - 2007 ו - 2008, שכן לטענתו ממצאים חדשים מראים כי תמונות שמסר התובע (הנתבע שכנגד) צולמו בניגוד לכללי התחרות ותקנונה. נטען כי כללי התחרות כפי שנקבעו בתקנון קובעים כי כי אסור לגעת או להזיז בעלי חיים ימיים ממקומם, וכי כללים אלו הינם לאור מטרותיה של התחרות וקידוש הערך של אי פגיעה בחי ובצומח התת מימי, ואי ציות לכללים מנוגד לתכלית התחרות. לטענת הנתבע (התובע שכנגד), בשנת 2007 הצילומים שצילם התובע וזכו בתחרות צולמו לאחר שהנתבע שכנגד (התובע) העביר סוסוני ים ממקום מושבם הטריטוריאלי בים, הזיזם למקום אחר אשר נראה לו הולם יותר והציבם כראות עיניו, ולאחר שביים את הסצינה צילם הנתבע שכנגד את סוסוני הים, הגישם וזכה בתחרות במספר פרסים, תוך הטעית מארגני התחרות וחבר השופטים. נטען כי בשנת 2008 זכה הנתבע שכנגד שוב בפרס הגדול ומבדיקה חוזרת שנעשתה לצילומים שזכו, שהינם צילומי סרטני ים שונים, התברר כי הנתבע שכנגד הגיש שני צילומים מבויימים ובלתי אפשריים תוך הפרת כללי התחרות. נטען כי אסור על פי הכללים להוריד צילומים מכרטיס הזיכרון או הגיבוי וחייבים לשמור על רצף צילומי, וכי הנתבע שכנגד הוריד שלושה צילומים שצולמו בתאריך 11.11.2008 לפנות בוקר והכניס צילומים אחרים שצולמו באותו יום בשעה 11 בבוקר ועם עדשה אחרת, ונטען כי מניתוח הצילומים עולה כי כל הצילומים הזוכים עברו בימוי והזזה של בעלי חיים ממקומם הטבעי. נטען כי הנתבע שכנגד עבר על התקנון, זכה בתחרויות במירמה, קיבל את הפרסים במרמה, רימה, הטעה, מעל באמון ועשה עושר שלא במשפט עת זכה פעמיים בפרסים בניגוד להוראות התחרות. הנתבע שכנגד מכחיש את הטענות בתביעה שכנגד. נטען כי תמונת הסוסונים לא בויימה, כי הנתבע שכנגד מעולם לא נגע או ביים את אותם סוסוני ים, ומוסיף כי התמונה צולמה בשנת 2006, ולא בשנת 2007, וכי מדובר בתצלום אשר התפרסם במקומות שונים בעולם. הנתבע שכנגד מוסיף ביחס לאחת התמונות כי מדובר בסיטואציה נדירה אבל צולמה גם על ידי צלמים אחרים. הדברים נאמרים ביחס לתמונת סוסוני הים ואין זה ברור למה הכוונה "את התמונות". לענין תמונות הסרטנים - נטען כי לא נעשתה כל מרמה ואל נעשה בימוי, כי לא נמחקו תמונות מכרטיס הזיכרון ולא הוכנסו אחרות במקומן. נטען כי ישנן מספר תמונות חסרות ברצף עקב תקלה במצלמה בעיקר בצלילות לילה ותנאי תאורה חשוכים, והבעיה מתבטאת בכך שהמצלמה מצלמת אך המידע אינו נרשם על הכרטיס, ומדובר במקרים בודדים. מטעם התובע (הנתבע שכנגד) העיד הוא עצמו והעדים הבאים : מר אמיר שטרן - צלם תמונות תת ימיות. מר אופיר המאירי - מדריך צלילה. מר ג'ייר בורוסון - אשר היה יחד עם התובע בצלילה מיום 15.11.2006 שבה צולם הצילום השנוי במחלוקת של סוסוני הים. אהוד גולן - מדריך צלילה. ד"ר שלזינגר יחיעם - אקולוג ימי, הוגשה חוות דעתו מיום 22/5/11. עומר פולק - מתמחה בדגת ים סוף ואקולוגית שוניות אלמוגים - הוגשה חוות דעתו מיום 18.5.11. ד"ר ערן ברוקוביץ - אקולוג וזואולוג ימי - הוגשה חוות דעתו מיום 8.5.11. מר אבי גדליה - מפקח ימי אשר קנס את התובע בשנת 2008. טוני מלמקויסט - צלם תת ימי ומומחה למפרץ אילת - הוגשה חוות דעתו מיום .5.12.2011 מטעם הנתבע (התובע שכנגד) העיד הוא בעצמו והעדים הבאים: מר פטריק נוימן, צלם שטען כי נאמר לו על ידי התובע כי התובע יכול להראות לצלמים מקומות טובים לצילום ולהתחלק בפרס הזכיה, וכי התובע אף יצלם עבורו ואם יזכה יתחלקו בפרס. מר כורש והדטי - בעלים של החברה נותנת השירות של אחסון דיגיטאלי של תמונות. מר יגאל אלכסנדר העובד של מר כורש (לא הוגש תצהיר מטעמו). מר שלמה כהן - מומחה לצילומיים תת ימיים - הוגשה חוות דעתו (ללא תאריך). ד"ר אבי ברנס - זואולוג ימי, חוקר דגי ים סוף - הוגשה חוות דעתו (ללא תאריך). רוני סופר - שופט בתחרות שלדבריו נערך ב - 2010 שימוע לתובע, אליו זומן ולא התייצב התובע, והוחלט כי התמונות שצולמו על ידי התובע צולמו בהתערבות אדם והוחלט על שלילת הפרסים מהתובע ודרישה להשבתם. ד"ר עופר בן צבי - זאולוג ימי - הוגשה חוות דעתו (ללא תאריך). המחלוקות 7. המחלוקת בין הצדדים נטושות כמעט ביחס לכל פרט, ושלושת נושאי המחלוקת בתביעה ובתביעה שכנגד הם: האם אופן או עצם הדחת התובע מתחרות 2009 מהווים הוצאת דיבה ? האם פרסום התמונה שצילם התובע על גבי הזמנות לתחרות הצילום מהוות הפרה הזכות המוסרית של התובע (בשל אי ציון שמו כמי שצילם) או אף של זכויות יוצרים (טוענה שלא נטענה בפה מלא אך משתמעת מטענת עשיית שימוש ללא רשות בצילום) ? האם הצילומים שצילם התובע ואשר זיכו אותו בפרסים בתחרויות בשנים 2007 ו - 2008 היו צילומים בהם היתה מעורבת יד אדם במיקום ובימוי הסוסונים והסרטנים המצולמים ? האם ההיעדרות של מספר תמונות מרצף התמונות שהוגשו על ידי התובע מכוונת על ידי התובע או נובעת מתקלה כטענתו, והאם שילב הוא תמונות שלא מרצף הצילומים כנטען, אם לאו. לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי את המסמכים, העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים, באתי למסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד - להידחות. לשון הרע - אני מוצא כי לא הוצאה דיבתו של התובע, וכי כלל אין לו עילה גם על פי גרסתו שלו על פי חוק איסור לשון הרע. הזכות המוסרית - השתכנעתי כי התובע נתן הסכמתו, ומכל מקום מרגע שהבין הנתבע כי התובע מעלה טענה בענין זה ,הרי שתיקן את ההפרה הנטענת והתובע אינו זכאי לפיצוי. זכות יוצרים - השימוש בצילום שצילם התובע נעשה ברשות ובהסכמה, ומכל מקום על פי כללי התחרות לנתבע היתה האפשרות לעשות שימוש בצילום גם ללא הסכמת התובע. ביחס לתביעה שכנגד - אכן עולה שאלה האם הצילומים אשר במחלוקת בוצעו ללא התערבות אדם, או שמא הסוסונים והסרטנים הוזזו והוצבו באופן שהביא למיקומם בצילום. אני מוצא כי קיים ספק מסויים בשאלה זו. אולם מדובר בטענה לתרמית אשר צריכה לנטל כבד ומוחשי, והוכחתה צריכה להבאה למסקנה כי בטבע לא ניתן כי יתקיימו מצבים אלו ללא התערבות אדם. מהראיות שבפני אני למד כי המצבים האמורים אכן אינם נחזים להיות המצב הרגיל של היצורים המצולמים, אולם לא הוכח בפני בנטל הנדרש כי מצב זה הוא בלתי אפשרי. ביחס לרצף התמונות - איני מוצא כי היה בהיעדר תמונות ברצף כדי להביא לזכיה, וכן לא הוכחה שתילת תמונות, וכמו כן ייתכן כי אכן מדובר בתוצאת תקלה כנטען. מטעמים אלו אין בידי לקבל את התביעה שכנגד, וגם דינה להידחות. בנסיבות של דחיית שתי התובענות, ישא כל צא בהוצאותיו. תביעת התובע הוצאת דיבה 8. בתצהיר עדות הראשית של התובע (מיום 26.9.2010), מציין הוא : "הנתבע ניגש אלי וביקש כי אתלווה אליו אל מחוץ לחדר המחשבים ושם נאמר לי כי עלי הנתבע כי הוא החליט על דעתו שלו בלבד להרחיק אותי מהתחרות בטענה "שאני משרה אוירה לא נעימה" וחזרנו שוב לחדר המחשבים אשר בו היו משתתפים רבים מהארץ ומהעולם... כל האמור בסעיף 36 נעשה תוך כדי הלבנת פני ברבים ובפני צלמים וכתבים רבים שסיקרו את התחרות. נוצר מצב ומצב שמבחינת כל הצלמים והכתבים הודחתי מהתחרות בבושת פנים" (סעיפים 35-38 לתצהיר התובע) בתצהירו של הנתבע הוא מפרט את השתלשלות הענינים אשר הביאה אותו לתחושותיו כי התובע גורם לתסיסה בקרב משתתפי התחרות (סעיפי המשנה בסעיף 32). הנתבע מעיד בין היתר על כי התברר לו על פניתו של התובע למר פטריק ניומן, בה התובע "פנה אליו והציע לו כי יצלם במקומו תמונות לתחרות הפרס הגדול אותן יגיש פטריק, ואם פטריק יזכה בפרס - נועם ופטריק יתחלקו בו" (סעיף 32.6). יש לציין כי עדות מר פטריק ניומן יש בה כדי לחזק את עדות הנתבע בענין זה. התובע לא סתר את הטענה ותשובתו בעדותו פרו' 18.3.2012 עמ' 9 שו 20 - "אני לא כל כך זוכר את העדות של מר ניומן, את כולה במדויק" מעלה סימני שאלה. הנתבע מצהיר על פניות של התובע אליו ולאחרים על נסיונו של התובע לבטל את ההגבלה שנקבעה בתחרות לאי השתתפות זוכה בשני פרסי קודמים בתחרות על הפרס הראשי. יש לציין כי טענה זו של הנתבע מתחזקת גם מדברי התובע עצמו. אני נותן אמון בעדותו של הנתבע, וההתרשמות הברורה הינה כי ההחלטה להפסיק את השתתפות התובע בתחרות נבעה מהתנהלות התובע. מהתשתית הראייתית שבפני עולה כי החלטה זו הינה בהחלט סבירה בנסיבות שנוצרו וכאשר נודע למארגן התחרות על התנהלות כאמור. מדובר בתחרות המאורגנת באופן פרטי. במסגרת תחרות זו זכאי מארגנה לקבוע את הכללים ואת אופן ההתנהלות כראות עיניו. ככל הנראה לא נשאה בעיני התובע חן ההחלטה הראשונה שמנעה השתתפותו ביחס לפרס הראשון וצמצמה את אפשרות השתתפותו. הטענות כי מדובר בדבר שאינו מקובל בתחרויות אחרות אינן רלוונטיות כלל, ואין בהן להעלות כל עילת תביעה או עילת התנגדות לכך, מה גם שלא הוכחו. מכל האמור היתה למי שמארגן את התחרות הסמכות המלאה הן לקבוע בתקנון הוראה המגבילה את השתתפות זוכים קודמים כך שלא יוכלו להשתתף בתחרות על הפרס הגדול ויוגבלו להשתתפות בקטגוריות אחרות, והן היתה הסמכות המלאה להפסיק בפועל את כל השתתפות התובע בתחרות גם בקטגוריות אליהן נרשם. יודגש כי התובע נכנס לתחרות תוך ידיעה מראש על התקנון, אולם נראה כי הוא לא השלים עימו. אופן הפסקת השתתפות התובע בתחרות בוצע במעמד התובע והנתבע בלבד. התובע מעיד כי הנתבע ביקש ממנו להתלוות אל מחוץ לחדר המחשבים ואז אמר לו על הרחקתו מהתחרות. התובע לא הביא כל עד שיעיד כי היה נוכח במעמד זה. אני מקבל את גירסת הנתבע לפיה "ההודעה על הפסקת ההשתתפות בתחרות לא נעשתה תוך "הלבנת פניו" של נועם, כל טענה המנסה ליחס לשון הרע להחלטתי להפסיק את השתתפותו של נועם בתחרות הינה טענה סתמית וללא כל בסיס" (פסקה 32.11 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע). מכל מקום לא הובאה בפני כל ראיה אשר יכול ויהיה בה כדי להביא למסקנה כי ביטול השתתפות התובע בתחרות נעשה באופן שהיה בו כדי להוציא דיבתו. מכל האמור המסקנה הברורה הינה כי לא עצם הרחקת התובע מהתחרות ולא אופן הרחקתו, לא היה במי מהם כדי להוציא דיבתו רעה. אני רואה בהגשת תביעת לשון הרע על ידי התובע כהגשה של תביעה חסרת כל בסיס עובדתי או משפטי, תביעה אשר טוב היה לו לא הוגשה כלל. יש גם לדחות גם טענת התובע כי אלמלא היה מנושל מן התחרות היה זוכה בכספי התחרות. זאת לא רק לאור המסקנה כי הדבר נעשה בסמכות ובסבירות, אלא גם הואיל ומדובר בטענה היפותטית שכן גם ניסיון עבר נטען אין בו כדי להביא לעילת תביעה המתבססת על זכיה אפשרית. מכל האמור דין התביעה בענין לשון הרע להידחות. פגיעה בזכות יוצרים ופגיעה בזכות מוסרית 9. התובע טוען כי פורסמה בהזמנה לתחרות תמונה אשר הוא בעל זכויות היוצרים היחיד בה, מבלי לבקש את רשותו ומבלי לתת לו קרדיט, הכל תוך פגיעה בזכותו המוסרית ועשיית שימוש ביצירה אישית שלו. יוער כי הטענה העיקרית של התובע נחזית להיות הטענה לפגיעה בזכות המוסרית, דהיינו באי איזכור שמו כשפורסמה התמונה אותה צילם, ובכתב התביעה שאלת זכויות היוצרים לא הודגשה ולא נטענה בשפה מלאה, ואולם ההתייחסות להלן תהיה גם לטענה של פגיעה בזכויות יוצרים. "עוד ובנוסף הגדיל הנתבע לעשות ואף פרסם תמונה שלי והשייכת לי ואני הוא בעל הזכויות יוצרים הבלעדי בה ע"ג ההזמנה לתחרות בה לא הורשתי להשתתף מבלי לקבל את רשותי ומבלי ליתן לי קרדיט. לא זו אף זו התמונה פורסמה פעמיים - פעם אחת בעברית ופעם השניה באנגלית באלפי עותקים". סעיפים 42-43 לתצהירו הראשון. אין בפני כל ראיה לחזק את טענת התובע כי מדובר באלפי עותקים. הנתבע טוען בענין זה שתי טענות - לענין הפרת זכויות יוצרים נטען כי זו טענת שווא הואיל והיא צולמה עבורם לפי בקשתם : "התמונה (ומדובר בתמונה אחת) צולמה עבורנו ולפי בקשתנו לצורך ההזמנה ואין בשימוש בתמונה משום הפרה כלשהיא של זכויות היוצרים של נועם בתמונה". (סעיף 33.4 לתצהירו). הנתבע מוסיף כי התובע ידע על פרסום ההזמנה עוד בטרם הפצתה למשתתפים וכי התובע אישר לו משלוח התמונה אף שהיה מודע לכך ששמו הושמט בשוגג מתחתית התמונה, ומוסיף כי התובע לא פנה אל הנתבע מעולם על אף שקיבל את ההזמנה, בטענה כי לא קיבל קרדיט, וכי תלונתו באה לראשונה בכתב התביעה והוא פעל מיד להדפיס הזמנות חדשות עם ציון שמו של התובע. אם לא די בכך הרי שגם צורף מסמך להזמנה המתוקנת אשר צויין בו במפורש כי נשמט מההזמנה שנמסרה (הקודמת) שמו של התובע, וכי מדובר בהשמטה מקרית והובא שמו של התובע בהגדלה ובהדגשה. (סעיף 33 וסעיפי המשנה בו - לתצהירו של הנתבע). הנתבע מעיד כדלקמן (פרו' 9.7.2012 עמ' 2 שו 3 עד 18: "ש: זוהי ההזמנה שנשלחה לתחרות? ת: כן. זו ההזמנה שנשלחה לתחרות של שנת 2009, ההזמנה הראשונה. ש: ללא הכיתוב וללא הקרדיט לנועם, נכון? ת: נכון. אבל נועם קיבל את ההזמנה הזו ביד ובאותו זמן היחסים ביננו היו תקינים והוא לא אמר דבר. גם הפנתי את זה לתשומת לבו, אמרתי לו: "טעינו, אן זה חשוב לך אני הולך ומדפיס עוד פעם 150 הזמנות" והוא אמר: "אין בעיה. כולם יודעים שזה הצילום שלי". ש: יש לך להראות חשבונית מבית הדפוס של כמות ההזמנות שיצאו? ת: אין לי פה. ש: מי שלח את ההזמנות פיזית? ת: זה הזמנות כמו כל שנה שאני יורד שבוע או 10 ימים לפני תחרות. אני מסתובב בעיריה וכל מיני משרדים למיניהם וכל מועדוני הצלילה כדי להראות שאנו הוצאנו הזמנות. ש: אתה יכול להראות אדם אחד שקיבל את ההזמנה המתוקנת? ת: ודאי. הוצאנו הזמנות מתוקנות לגופים המוסדיים כמו לשכת ראש העיר, הסגן שלו, ושלחנו את זה במכתבים רשומים. ש: יש לך להראות את הרשימה של ההזמנות ואישור שזה נשלח? ת: אין לי. אבל אני יכול לצרף את זה לסיכומים." העתק ההזמנה החדשה עם כיתוב אודות זכויות הצלם, קרי התובע, צורפו לתצהירו של הנתבע. התובע העיד בענין זה כדלקמן (פרו' 18.3.2012 עמ' 20 שו' 10 עד עמ' 26 שו' 11) : "ש: מתי לראשונה ראית את ההזמנות האלה שמופצות לקהל? ת: יום לפני תחילת התחרות, ביום שנרשמנו. ש: ביום שנרשמתם ת: זה אני ראיתי. ש: אתה ראית. בסדר. עכשיו תאשר לי בבקשה שבאותו יום לא פנית בכתב לפילו ואמרת לו מה פתאום אתה משתמש בתמונה שלי. ת: ניסיתי לדבר איתו מספר פעמים ש: אדוני הקשיב לשאלה? ת: כן ש: קודם כל תאשר לי שלא פנית בכתב, בכתב זה פנית עם מכתב כלשהו, פקס, אי מייל. ... ת: לא פניתי בכתב. .... ש:התמונה, התמונות האלה שאנחנו מדברים עליהן ששימשה להזמנה של 2009, צולמה בסוף תחרות אפסון 2007, כן או לא? ת: היא לא צולמה במהלך תחרות. היא צולמה במהלך יום זמני החופשי ביום שבת, בערך שלושה ימים אחרי התחרות. ש: פילו ביקש מהצלמים שהשתתפו בתחרות ביחד איתך לרדת לסטיל ולעשות שמה קבוצה, סטיל זה אתר צלילה אדוני באילת, לעשות שמה קבוצה של תמונות. נכון או לא נכון? ת: הוא ביקש מכולם אבל לא כולם נענו. מי שרה ירד, זה לא היה קשור לתחרות, זה לא היה חלק מהתחרות. זה היה בזמני החופשי.... מצאתי לנכון לעשות צלילת כיף וללכת. ש: וכשאתה יצאת מהצלילה, פרקת גם את כרטיס הזיכרון הזה לתוך מחשבי הגיבוי של התחרות ומסרת את התמונות האלה גם לפילו, נכון או לא נכון ? ת: פרקתי את התמונות. ש: נכון או לא נכון ? ת: פרקתי את התמונות לשמה מסיבה מסויימת. ... ש: פרקת ומסרת לפילו. זה נכון או לא נכון ? ת: לא לפילו, למחשבים. ... ת: מחשבים של יוגנד, לא שלו". בהמשך התובע מאשר כי לא היתה כל פניה אלא בכתב התביעה שלו ונשאל והשיב : "ש:הייתה פניה בעל פה. ת:פניה טלפונית שהוא ניתק לי את הטלפון, פניה פנים אל פנים שהוא סובב לי את הגב, הוא אמר לי אם לא מתאים לך תתבע אותי." מובן כי התובע צילם ומסר את התמונה לתחרות. מובן לתובע כי פריקת התמונה אל המחשבים משמעותה מסירתה לתחרות. מובן כי אין מדובר בתמונה שהתובע מצלם עבור עצמו, שאם לא כן לא היה פורק אותה אל המחשבים. לתובע ידוע כי המחשבים של אותו יוגנד הינם מחשבי התחרות. אני רואה בתשובות התובע התחמקות מאישור מפורש כי הוא ביצע את הצילום עבור התחרות. יש להעדיף את גירסת ועדות הנתבע. אני נותן אמון בגירסת ועדות הנתבע בכל הקשור לתמונה, צילומה עבור התחרות, והרשות אשר נתן התובע לשימוש בה, כמו גם ידיעתו של התובע מראש כי תהיה במסגרת ההזמנה ותהיה ללא איזכור שמו. אינני נותן אמון בגירסת התובע בדבר פניה בעל פה. הראיות שבפני מראות כי התובע, כשחשב שמשהו צריך להתבצע לפי רצונו, לא היסס לפנות לגורמים שונים, גם לפי גרסתו, ואינני מקבל את גירסתו כי פנה בעל פה לנתבע בענין זה, ונענה כפי שנענה. אילו באמת לא היה התובע מסכים לעשיית שימוש בתמונתו ואילו באמת לא היה מסכים לעשיית שימוש בתמונה גם ללא איזכור שמו, הרי שלאור התנהלותו, סביר כי היה פועל לא רק במסגרת שיחה בעל פה לה הוא טוען. מסקנתי מהראיות שבפני הינה כי התובע צילם את התמונה תוך ידיעה כי היא נמסרת למארגני התחרות. שוכנעתי כי התובע ידע על ההזמנה הצפויה עוד בטרם נשלחה, וכי נתן הסכמתו לכך שההזמנה שתישלח תכלול את התמונה שהוא צילם וגם לא תכלול את שמו. יש להעדיף לענין זה באופן ברור את עדותו המהימנה של הנתבע. חיזוק למסקנות העובדתיות ניתן למצוא באי פנייה של התובע אל הנתבע בענין ההזמנה, אלא בכתב התביעה. אוסיף כי לאור התנהלות הנתבע, לפיה לאחר שנודע לו מכתב התביעה על טענת התובע בדבר פגיעה בזכות לאיזכור שמו, הוא שלח הזמנות מתוקנות בצירוף מכתב כמפורט לעיל ואיזכור בהדגשה של שם התובע גם במכתב המצורף, המסקנה היא כי אילו היה התובע פונה אליו כאמור מראש, היה הוא פועל כך לפני הגשת התביעה. המסקנה מהאמור הינה כי לא היתה פגיעה בזכויות היוצרים של התובע, וכי הזמנה הכוללת את התמונה שצילם נשלחה בהסכמתו וידיעתו מראש. מכאן, שאין לתובע כל עילת תביעה לא בגין הפרת זכות יוצרים בשל עצם השימוש בתמונה ולא עילת תביעה בשל פגיעה נטענת בזכות המוסרית. משהסכים התובע לנוסח אשר אינו כולל את שמו, הרי שאיננו יכול לתבוע פיצוי בגין כך. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם אם המסקנה היתה כי הפרסום ללא שמו של התובע יש בו פגיעה בזכות המוסרית, הרי שהוכח בפני כי הנתבע תיקן פגיעה נטענת זו, במשלוח ההזמנות המתוקנות לאחר שנודע לו על עמדת התובע. לא רק ששלח הזמנות מתוקנות אלא אף צירף מכתב לוואי כאמור לעיל. בנסיבות אלו אינני מוצא כי נגרם לתובע נזק, ואין הוא זכאי לפיצוי. מכל האמור גם דין התובענה בעילת הפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית - להידחות. התביעה שכנגד 10. בכתב התביעה שכנגד עותר התובע שכנגד (הנתבע) להשבת כספי הזכיה בהם זכה הנתבע שכנגד (התובע) במסגרת התחרויות בשנים 2007 ו- 2008, וזאת בטענה כי התובע הפר את תקנון התחרות כמפורט לעיל. כאמור, מעיון בראיות ושקילת האמור בחוות הדעת ובחקירות המומחים, אכן נראה כי המצבים בהם צולמו בעלי החיים אינם המצבים הרגילים שלהם, ואולם בשים לב לכך שמדובר בטענה לתרמית אשר צריכה לנטל כבד ומוחשי, והואיל והוכחתה של הטענה צריכה להגעה למסקנה כי בטבע לא ייתכן כי יתקיימו מצבים אלו ללא התערבות אדם, הרי שלא הוכח בפני בנטל הנדרש כי לא ייתכן מצב כאמור בטבע. ביחס לרצף התמונות - יתכן כי מדובר אכן בתקלה, ומכל מקום לא מצאתי את הקשר לזכיה. מכל האמור גם דין התביעה שכנגד להידחות. אציין כי עצם סמכותו של בית המשפט לדון בתביעה שכנגד מוטל בספק לאור סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, הקובע כי "חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה לפי החוזה נושא לדיון בבית המשפט". ראה לענין אי התערבות בית משפט בשיקול דעת מקצועי של מומחים בג"צ 302/72 חילו נ' ממשלת ישראל: פ"ד כז(2) 169, 177, וראה ספרה של גבריאלה שלו, "דיני חוזים - החלק הכללי", תשס"ה-,2005 עמ' 561-569). טענת המרמה הנטענת קשורה היא לתקנון ולהפרה נטענת שלו, ולפיכך ספק אם בית המשפט מוסמך להכריע בשאלה. מכל מקום, לאור התוצאה, אין צורך בהכרעה בשאלה זו. יש להוסיף כי כאמור בתצהירו של העד מטעם התובע שכנגד מר רוני סופר, ביום 13.11.10 (דהיינו לאחר הגשת התובענה) נערכה ישיבה רשמית של חברי צוות השפיטה בתחרות כדי לדון בתמונות הזוכות של התובע. לשימוע זומן גם התובע במכתב מיום 9.11.10 אולם הוא השיב כי איננו מעוניין לקחת חלק בשימוע. עולה כי פאנל השופטים ברוב של 5 אל מול 1 החליט כי התמונות נשוא המחלוקת נפסלות, ויש לשלול את הפרסים ולמנוע מן התובע להשתתף בעתיד בתחרות. הכרעה זו הינה לאחר שהוגש כתב התביעה שכנגד, ולפיכך אין בה כדי לשנות את המחלוקת לפי התביעה שכנגד עצמה. מטעם הצדדים הוגשו חו"ד, והעידו עדים אשר הוכרו כמומחים בתחומם, קרי חקר החי הימי וצילומים תת-ימיים, המומחים חלוקים ביניהם, וגם בעצם המחלוקת של מומחים כאמור משני הצדדים, יש כדי להביא לספק במסקנה כי מצב היצורים אשר צולמו בצילומים נשוא התביעה שכנגד הינו מבויים. 11. התצלום הזוכה משנת 2007 - תצלום הסוסונים: מטעם התובע שכנגד העידו מומחים אודות התמונה, אשר בה נחזים שני סוסני ים צהובים, קרובים (נ/4). כאמור, לשיטת התובע שכנגד הסבירות כי הסיטואציה שבה צולמו הסוסונים הינה בלתי אפשרית, דבר אשר מצביע על זיוף התמונה, ככל הנראה ע"י הזזת בעלי החיים, בניגוד לכללי תקנון התחרות. בעניין זה הוגשה מטעם התובע שכנגד חוות דעתו של מר אבי ברנס, זאולוג ימי, אשר לטענתו התמונה אינה אותנטית מן הסיבה העיקרית הבאה: "בתמונות נראה הזכר עם "כיס ביצים" נפוח, כלומר לפחות בתחילת תהליך ההיריון, ולא סביר שיעסוק כבר בחיזור חדש. עמידה כפי שצולמה, חשופים בגג האלמוג, בולטים בצבעם, עוסקים בחיזור מבלי להיזהר מטורף מתקרב, אינה יכולה להתקיים באופן טבעי... לאור כל האמור לעיל אני קובע בסבירות גבוה, כי סוסני הים כפי שצולמו, לא הגיעו למקום באופן טבעי". בחקירתו הנגדית העיד כי הסוסונים לא היו עוזבים את מקום המסתור שלהם והולכים לעמוד באופן חשוף לחלוטין (פרו' 9.7.2012 עמ' 37 שו' 10-11). ובהמשך : ש: אם אני רואה באינטרנט או ביוטיוב סוסנים, בחיזור, שעולים מעל האצות בים הפתוח, אין דבר כזה? ת: בהחלט לא מה שאמרתי. הם עולים מעל האצות, אך במרחק שהם יכולים לחזור אליו מיד בשעת סכנה. כמה ס"מ. 10-15 ס"מ לא יותר. ש: אז למה בנ/3 הם לא יכולים? ת:אני לא רואה שום אצות. אני רואה את האחיזה שלהם על האלמוג הזה בתמונות אחרות ברצף. רואים שפשוט הוא תופס את האלמוג בכל הכוח. אם הוא ישתחרר הוא פשוט יסחף." (עמ' 38 שו' 3-11). מנגד, ד"ר יחיאל שלזינגר, מומחה מטעם הנתבע שכנגד, מגיע בחוות דעתו למסקנה כי ביחס לסדרת תמונות סוסוני היהם כי "הצילומים קלטו מהלכי התנהגות טבעיים. לו היתה כאן עזרת אדם לא נראה לי סביר ששני הפרטים ייצמדו ויבצעו מהלכי רביה טבעיים כל כך - אלה ינסו להתרחק אחד מהשני ומהמקון הזר אליו הובאו." בחקירתו הנגדית לא שינה עמדתו. "ש: עומר פולק בחוות דעתו בסעיף 2 קובע כי נוכחות הזוג על צבר האלמוגים ובמדרון חשוף הינו לא טיפוסי לסוסני ים, אתה מסכים לקביעה הזו? ת: אני לא מסכים. מראיה אישית. (פר' 5.7.2012 עמ' 7 שו' 21-23). עד נוסף מטעם הנתבע שכנגד, מר טוני מלמקוויסט, אמר בחוות דעתו לענין תמונת סוסוני הים : "מידיעה אישית ומכך שגם אני צפיתי בתנוחות שכאלו בסוסוני ים גם אם הדבר חריג, גם תמונה זו הינה תמונה אפשרית בהחלט". העד אישר בחקירתו הנגדית את הדברים בחוות דעתו לפיהם הוא בעצמו צילם תמונות דומות בעברו ונדהם לשמוע כי האותניות בדבר התמונות נשוא התובענה מועלה בספק (פר' 18.3.2012 עמ' 70 שו' 8-13). כמו כן כאשר נשאל אודות סבירות צילום תמונת הסוסנים ציין כי איננו בקיא בסטטיסטיקה אולם הסיטואציה סבירה (פר' 18.3.2012 עמ' 80 שו' 17 - עמ' 85 שו' 18). יצויין כי העד ציין גם כי איננו יכול באותה מידה לשלול גם את האפשרות למניפולציה בחיות בתמונה, שכן לשיטת העד מדובר בחיות אשר קל לעשות עליהן מניפולציה (עמ' 89 שו' 12-22). ד"ר עופר בן צבי הגיש חוות דעת מטעם התובע שכנגד לענין תמונות הסרטנים אולם בחקירתו הנגדית נשאל לגבי תמונת סוסוני הים והשיב : "אם יש תמונה שאי פעם ראיתי והרגיזה אותי זו התמונה הזו. סוסוני ים לא יעמדו בצורה כזו, זה מסכן אותם, זה לא טבעי להם..." (פר' 7.9.12 עמ' 16 שו' 19-20). כאשר נשאל אודות סבירות התמונה ציין כי "לא סביר שהם יעמדו כך. אין אף פעם. לא סביר ובוודאי לא שניים. במקום כזה הם מסתכנים. זה סיכון ללא תמורה" (פר' 7.9.12 עמ' 17 שו' 8-9). מנגד ד"ר ערן ברוקוביץ מטעם הנתבע שכנגד אומר בחוות דעתו : לגבי מציאת זוג סוסונים לעומת סוסון יחיד, אף על פי שזהו מקרה שאינו שכיח, בהחלט ניתן לראות יותר מסוסון ים אחד באותו מיקום בדיוק. בעיקר אך לא רק, בעונת הרבייה". מכל האמור ניתן לראות דעות שונות של מומחים, ואין בידי להגיע למסקנה לה עותר התובע שכנגד, והיא כי בטבע לא יתכן מצב בו סוסוני ים יעמדו באופן ובמקום בו עומדים הם בתמונה אשר צילם הנתבע שכנגד, אם כי המסקנה הינה כי מדובר בסיטואציה חריגה. 12. תצלומי הסרטנים - 2008 : בחוות הדעת מטעם התובע שכנגד מתייחס ד"ר עופר בן צבי לתצלומים משנת 2008 - הסרטנים על גבי אלמוגים, ותמונות דג התוכינון וסרטן הנקאי ומסקנתו ביחס לשתי סדרות הצילומים כי בסבירות גבוהה היא נעשתה בהתערבות אדם. ביחס לסרטנים על גבי האלמוג נטען כי התקבצות שלושה ואף חמישה אינה סבירה ועוד כי הצבע של החומר אותו נושאים הסרטנים על גופם שונה בגוון מהאלמוג עליו צולמו, וצבע זה מעיד על כך שאין זה מקומם הטבעי. לענין סרטן הנקאי ודג התוכינון נטען כי מצב בו מינים שונים של סרטנים על גבי אותו הדג באותה נקודה כמעט באותו הזמן אינו שכיח, ופרק הזמן הקצר בו צולמו התמונות מעורר ספקות לגבי אמינותן שכן למיטב נסיונו בעלי חיים אלה אינם אוהבים אור ובדרך כלל הם יפנו את המקום גם בשל אור חלש בהרבה מאור המבזק. בחקירתו הנגדית העיד : "זה יכול לקרות בדרך כלל זה יהיה מספרים קטנים ולזמן קצר, מספרים של 5 סרטנים ביחד, אי אפשר להגיד בביולוגיה שזה לא יכול להיות, אבל זה מאד לא סביר, שיהיה גם סרטן ירוק ביניהם, זה פעמיים לא סביר" (פר' 9.7.12, עמ' 13 שו' 12-16). בחוות דעתו קובע מר שלמה כהן כי תמונות מסויימות אינן שייכות לרצף התמונות, כי בדיקת רצף התמונות מביאה למסקנה כי תוך דקה הצטרף סרטן שלישי, ולא יתכנו שינויים כאלו בתוך 60 שניות והוא קובע כי הסרטן השלישי הוצב על ידי אדם, ועוד בהמשך לענין היעלמות סרטן אחד אומר הוא כי בסבירות גבוהה לא ייתכן שהסרטן השלישי יצא מהפריים באופן טבעי. לענין תמונות סרטני הנקאי על דג התוכינון שוב טוען הוא לפרק זמן קצר בו נעלם סרטן אחד והופיע סרטן אחד, ומוסיף כי סרטני הנקאי הינם מהירים ובורחים מהבזק פלאש של המצלמה. מסקנתו הינה כי בסבירות גבוהה הסרטן בצילום 29 מוקם באופן מלאכותי מתחת לעינו של הדג, והסרטן בתמונה 31 הוצב על ידי אדם כשהוא מכסה את עינו של הדג. מסקנתו מכל האמור הינה כי הצילומים בוצעו בהתערבות אדם. לעניין אפשרות קרות הסיטואציה אשר תועדה בצילום שנוי המחלוקת, עונה העד כי התצלום הבודד בו נצפים הסרטנים על האלמוג הינו אפשרי, אולם מה שלא אפשרי לשיטתו אלו השינויים המאסיביים שקרו במסגרת זמן של 120 שניות בין הצילומים השונים (פר' 9.7.2012 עמ' 28 שו' 5-21) ואף הוסיף ואמר: "ש: אתה צולל להנאתך ואתה רואה את הדבר הזה בטבע, זה אפשרי לראות בטבע? ת: כן. הייתי שמח לראות את זה. זה יפה מאד" (שו' 22-23). מהאמור עולה כי אין מסקנה חד משמעית. יצויין כי הוא עצמו אומר כי הסרטנים מהירים. ד"ר עומר פולק מטעם הנתבע שכנגד מגיע למסקנה כי התמונות אפשריות לצילום ללא התערבות חיצונית של צולל. ביחס לתמונת הסרטנים לטענתו היכולת של מקבץ זה ותנועת הסרטנים בפרק הזמן שעבר בין תמונה לתמונה הינו מהיר אך אפשרי, וביחס לתמונת סרטנים על דג התוכינון נטען כי היא אפשרית וכי היכולת למקם סרטן מסוג זה שהינו עדין ולעיתים זריז על עינו של דג נראית לו בלתי סבירה. ד"ר ערן ברוקוביץ מטעם הנתבע שכנגד כותב בחוות דעתו : "לא ראיתי אף הוכחה לבימוי או הפרעה לבעלי חיים". גם ד"ר יחיעם שלזינגר, המומחה מטעם הנתבע שכנגד מגיע למסקנה כי סדרת התמונות של הסרטנים על האלמוג נראית לו טבעית. זאת גם לאור צלילותיו במפרץ אילת, והתמונות מתקבלות בעיניו בסבירות גבוהה מאוד. מכל האמור, גם כאן ניתן לראות דעות שונות של מספר מומחים, ומסקנתי הינה כי לא הוכח בפני בנטל הנדרש כי תמונות אלו בוצעו תוך התערבות יד אדם, אם כי גם לגביהן המסקנה הינה כי מדובר בסיטואציות לא רגילות. לענין רציפות התמונות - אכן קיים חסר מסויים ברציפות, אולם אינני רואה בכך את הסיבה הקשורה בזכיה ואינני רואה בכך עילה לביטול והשבה של הזכיה, וכן לא הוכחה שתילת תמונות כנטען. יתירה מכך, אין בידי לשלול את הטענה כי מדובר בענין טכני, ותקלה הקשורה במצלמה. 13. מכל האמור התביעה והתביעה שכנגד נדחות. לאור דחיית התביעה והתביעה שכנגד, כל צד ישא בהוצאותיו. זכויות יוצרים (הפרת)