בזיקה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולחוק הגנת הפרטיות ניתן לומר כי "רשות היחיד" היא המקום בו מצפה אדם כי לא יופרע ע"י אחר ויזכה לפרטיות מלאה במעשיו, וגם אם לאחר יש רשות כניסה לאותו מקום. בעניין פלונית נקבע: "לדיבור 'רשות היחיד' משמעות שונה על פי הקשרה ... בהקשר שלנו, שעניינו צילומו של אדם שלא בהסכמתו, הדיבור 'ברשות היחיד' אינו מצביע על 'יחידה קניינית'. הוא מצביע על 'יחידה אוטונומית'. הוא לא נקבע על פי דיני הנכסים. הוא נקבע על פי דיני הפרט. אכן, 'הזכות לפרטיות היא זכותו של האדם ולא של המקום' ...אכן, סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט. על כן הוא עשוי לחול גם במקום בו אין לפרט כל קניין ..." . (פסקה 21 לפסק הדין ור' גם פסקי הדין המוזכרים שם - ההדגשות אינן במקור) פס"ד בעניין פלונית מבהיר כי הפרטיות היא יחידה אוטונומית והמרחב סביב האדם אינו רק פיזי, אלא גם וירטואלי. דהיינו - הפרטיות אינה של המקומות אלא של אנשים. גם הגדרה או מקור זה לזכות לפרטיות, אינם מוציאים מכלל אפשרות קיומה של פרטיות בחלל ציבורי. אם העיקר בהגנת הפרטיות הוא חסימת גישה למידע אישי, הרי הגנה זו נחוצה דווקא באותם מקומות שבהם שליטתו הפיזית של האדם במידע שבו או עליו מוגבלת - קרי, מקומות החשופים פיזית לעין הבוחנת של הזולת. הזכות לפרטיות הינה נגזרת של כבוד האדם. האדם הוא ישות נפרדת והתערבות בחייו פוגעת בכבודו. "התערבות כזו מצמצמת את מרחב השליטה העצמית של האדם ומכפיפה אותו לאחרים. הפרטיות מאפשרת הגנה עצמית של המרחב האוטונומי. היא מאפשרת שליטה של אדם בעצמו. בכך מכיל הרעיון של כבוד האדם את האוטונומיה העצמית של האדם." (עמ' 58 למאמר). בדרך זו, הפרטיות יכולה להקיף גם החלטות של אדם ביחס לגופו ולפרטיותו גם במקומות שאינם בבעלותו. רשות היחידהגנת הפרטיות / פגיעה בפרטיות