מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קצבה לילד אוטיסט: הנשיא (גולדברג): .1המשיב, הזכאי לקצבת נכות לפי פרק ו' 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - החוק), מוחזק, מאז חודש נובמבר 1988, בכפר עופרים, שהוא מוסד לילדים אוטיסטים. הוריו שילמו סכום כסף נכבד על מנת שיתקבל ל"כפר" זה, והם משתתפים בהוצאות החזקתו בכמה מאות שקלים לחודש, בנוסף לקצבת הנכות המשולמת לו על ידי המוסד ומועברת ל"כפר". .2המשיב שהה עד חודש נובמבר 1988בבית הוריו, ובאותה תקופה קיבל קצבת שירותים מיוחדים מכוח תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) התשל"ט- 1978(להלן - התקנות). משהועבד המשיב למוסד, הופסק תשלום הקצבה, ומשום כך הגיש באמצעות הוריו-אפוטרופסיו תביעה לבית-הדין האזורי. זה האחרון קיבל את התביעה, ועל כך הערעור שלפנינו. .3בתיק בית-הדין האזורי מצוי ההסכם שבין הורי המשיב לאלו"ט, המתחזקת ומפעילה את ה"כפר". הסעיפים הצריכים לענייננו באותו הסכם, הם סעיפים 7ו-8, אשר זו לשונם: " .7המעון יספק לחניך שירותי אחות ושירותים רפואיים בסיסיים אחרים לפי הצורך, שירותים אלה יינתנו במסגרת המעון. .8ההורים מתחייבים בזה לדאוג לביטוח רפואי המכסה הוצאות אשפוז והוצאות רפואיות אחרות ככל שיידרשו, ואשר אינם ניתנים במסגרת השירותים הרפואיים שבמעון וזאת כל עוד לא מכוסה ביטוח רפואי זה על-ידי מוסד או גוף אחר". .4המערער תומך יתדותיו בהוראת תקנה 6לתקנות, אשר זו לשונה: "נכה המוחזק במוסד נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, סיעוד או שירותי שיקום, לא יהיה זכאי לקצבה מיוחדת". .5בית-הדין האזורי הגיע למסקנה כי ה"כפר" הוא למעשה ביתו של המשיב, וכי מטרת התקנות הייתה לסייע בהוצאות ליפול אישי בנכה, וכדי להגשים מטרה זו, יש לזכות את המשיב בקצבה הנתבעת. המערער, לעומת זאת, בדעה כי משמצוי המשיב ב"כפר" הרי שנשללת ממנו הזכאות לקצבה מכוח התקנות, מה עוד שניתנים למשיב ב"כפר" שירותי רפואה, שרותי סיעוד ושירותי שיקום. .6התקנות הותקנו מכוח סעיף 127כה לחוק, שהסמיך את שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים. שעה שאנו באים לפרש את התקנות, עלינו לבחון בראש ובראשונה אם הותקנו במסגרת סמכות השר, ושעה שהתקנות סובלות יותר מפירוש אחד, צריך שתהיה לנגד עיני בית-הדין מטרתה של הגמלה, מהותה והיקפה (דב"ע מא/150- 0[1], בע' 193). .7בא-כוח המערער טען כי די באמור בהסכם כדי להגיע למסקנה שהמשיב נמצא במקום שבו ניתנים שירותי רפואה, ולכן אין הוא זכאי לקצבת שירותים מיוחדים, והוסיף כי כאשר רצה המחוקק שהקצבה תשולם אף בגין מי ששוהה במוסד, קבע זאת במפורש, והכוונה לסעיף 4(ב) (ד) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורי ילד נכה), התש"ם-1980). .8השאלה העומדת להכרעה היא, האם בדיבור "שירותי רפואה" שבתקנה 6לתקנות, כיוון מחוקק המשנה לשירותי רפואה מלאים, או רק לשירותי רפואה בסיסיים. .9הקצבה לשירותים מיוחדים ניתנת, בלשון סעיף 127בה(א) (ד) לחוק "לטיפול אישי לנכה ולעזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו"; דיבור דומה מצוי בהגדרת המושג "שירותים מיוחדים" בתקנה 1לתקנות. מכאן אתה למד, כי העזרה ניתנת לשתי מטרות מצטברות, שאחת מהן מתייחסת ל"משק ביתו של הנכה". .10עיון בתקנה 6לתקנות מביא למסקנה, שלא כל מי שנמצא במוסד, אינו זכאי לקצבת שירותים מיוחדים מכוח תקנה 6; רק מי שנמצא במוסד העונה על התנאים שבאותה תקנה אינו זכאי לגמלה כלל. .11נראה לנו, כי לא ניתן, ולו בדוחק, לפרש את תקנה 6ככוללת שירותי רפואה מלאים. "שירותי הרפואה המיוחדים", שאינם ניתנים על ידי המוסד, הם אשפוז וטיפולים בלתי שגרתיים; העובדה שעל הורי המבוטח לערוך ביטוח לכיסוי חלק מהשירותים הרפואיים, אינה מביאה למסקנה שהמוסד אינו מספק שירותי רפואה. אין מדובר, במקרה זה, במוסד המספק שירותי רפואה מזעריים; השירותים הבסיסיים הם - שירותי הרפואה העיקריים להם נזקק בדרך כלל אדם; זאת ועוד התקנה מתייחסת ל"שירותי רפואה", ואין לקרוא בה את אשר אין בה - ביטוח רפואי מלא. במאמר מוסגר נוסיף, כי לו היה המשיב זכאי לקצבת שירותים מיוחדים, סביר שהיה צריך להעביר אף סכום זה ל"כפר", ולא לידי ההורים. .12העולה מכל האמור הוא, שעם כל הצער שבדבר אין מנוס אלא לקבל את הערעור.קטיניםילד נכה / פעוט נכה