צו מניעה נגד גן ילדים

מדיניות אי-האכיפה של דיני התכנון והבניה והשלכתה על כוחו של בית המשפט להורות על סגירת גני ילדים נטולי היתר

טענה מרכזית שעליה משליכים המשיבים את עיקר יהבם היא מדיניות אי-האכיפה המינהלית נגד מפעילי גני ילדים ללא היתר לשימוש חורג. האם מדיניות זו מצדיקה אף את הימנעות בית המשפט האזרחי מלהיעתר לבקשת שכן מוטרד למנוע זמנית את הפעלת גן הילדים נטול ההיתר? לטעמי התשובה היא בשלילה.

המשיבים מתארים באריכות יתרה את הצורך הדוחק בהקמת גני ילדים, באיזורי מגורים, נוכח מצוקת המקום אל מול אוכלוסיית הפעוטות המתרבה והולכת. המשיבים תומכים טענותיהם במגוון נרחב של אסמכתאות, לרבות אלו שמקורן בוועדה המקומית ובעיריית תל אביב, שמהם עולה כי פרנסי העיר תרים אחר כל פתרון אפשרי להתמודד עם מצוקת הגנים ועם החשש שמא נקיטת פעולות נמרצות של רשויות האכיפה יהפכו את מפעיליהם הרבים של גני הילדים נטולי ההיתר לשימוש חורג – לעבריינים.


מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא צו מניעה נגד גן ילדים:

לפניי בקשה דחופה לסעד זמני, אשר יאסור על המשך הפעלתו של גן ילדים, אשר המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים) הקימו והחלו בהפעלתו, בסמוך למקום מגוריהם של המבקשים, וזאת עד להכרעה בהליך העיקרי.
הרקע לבקשה ותמצית טענות הצדדים



המבקשים כולם תושבי רחוב הל"ה ברמת החי"ל בתל-אביב, כולם באים בימים ובריאותם רופפת. לפני שנים אחדות הוקם בהסכמת רוב המבקשים ושכניהם גן ילדים ברח' הל"ה 41, בסמוך מאד לבתי המבקשים, ועתה הם מצרים על הסכמתם נוכח המטרד שגורם הגן מבחינת התנועה ברחובם שהיה שקט. עתה החליטו המשיבים, שקנו דירה בבית הדו-משפחתי שבחציו גרים המבקשים 2-1 ברח' הל"ה 33, להקים במקום גן ילדים ולהפעילו, ללא היתר כדין. המבקשים חוששים כי הדבר יפגע עוד יותר במרקם חייהם, בשלוות נפשם ובבריאותם.




המשיבים הפעילו גן ילדים בשם "הצוללת" בקרבת מקום, שהשכירות בו תמה בחודש הנוכחי, יולי 2012. על מנת שיוכלו להמשיך ולהפעיל את הגן, הן עד סיום שנת תשע"ב הן בשנת הלימודים הבאה, רכשו הם את הדירה הצמודה לזו של המבקשים, בחודש פברואר 2012. מיד עם רכישת הדירה החלו המשיבים לבצע פעולות קדחתניות במקום לשם הכשרת הדירה ולהפכה לגן ילדים (סעיף 8 לבקשה). הקמת הגן, כך טוענים המבקשים, היתה מלווה ברעשים רמים בכל שעות היום והלילה, בביצוע עבודות באופן בלתי בטיחותי, וככלל בהחרדת המבקשים עד כדי הסבת בעיות קשות לבריאותם.




ביום 1.5.2012 שלחו כשלושים מדיירי הרחובות הסמוכים לגן, ובהם המבקשים, מכתב לעיריית תל אביב בדרישה למנוע את המשך פעילות השיפוץ בדירה ואת הקמת הגן (נספח א' לבקשה). תשובת העירייה בוששה להגיע. בינתיים, במחצית חודש יוני 2012, הגישו המשיבים בקשה לשימוש חורג והקלה על פי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), להתיר להם לעשות שימוש חורג בדירת המגורים להפעלת גן ילדים, לתקופה של חמש שנים. המשיבה 3, הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (להלן: הוועדה המקומית) פרסמה הודעה בעניין הבקשה לשימוש חורג, והמבקשים ודיירים רבים אחרים באיזור הגן הגישו התנגדויות לבקשה. אלו צפויות להידון בעתיד הקרוב. במקביל פעלו המשיבים לקיים מגוון דרישות של הוועדה המקומית בהתאם ל"תחנות תיאום תכנון ובנייה". בין היתר הם קיבלו אישורים ממגוון גורמים, לרבות כיבוי אש, כמו גם מאגף התנועה, שסבר שאין קושי בהפעלת המקום ככל שהגעה לגן תיעשה דרך רח' הל"ה (להבדיל מן הכביש הסואן המקביל שאף ממנו יש גישה לגן, רח' דבורה הנביאה).




ביום 8.7.2012 עתרו המבקשים לבית משפט בבקשה לסעדים זמניים (שלא לוותה בהליך עיקרי), למנוע מן המבקשים לפתוח ולהמשיך בהפעלת הגן. לטענתם, בתמצית, המדובר בגן הצפוי לפעול ללא היתר, השיפוצים לקראת הקמתו הסבו נזק בריאותי למבקשים, והפעלתו כגן תגרום מטרד קשה למבקשים ולכל יתר השכנים. לשיטתם, פעולת המשיבים מהווה הפרה של זכויות המבקשים 2-1 בהתאם לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, לעניין השימוש בבית המשותף; ופוגעת בזכויות המבקשים כולם בהיותה מטרד ליחיד, כהוראת סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין), כמו גם בהתאם להוראות חוק נוספות שונות. מאזן הנוחות, כך גורסים המבקשים, נוטה לטובתם.




לא ראיתי ליתן צו ארעי, נוכח פרק הזמן הממושך שחלף מאז החלה הבנייה לקראת הפעלת הגן בלא שהמבקשים ינקטו פעולה משפטית להבטחת זכויותיהם. המשיבים נתבקשו למסור תגובתם ערב דיון במעמד הצדדים, וכך אף הוועדה המקומית, שאף צורפה על-ידי כמשיבה בהליך.




המשיבים מסרו את תשובתם המפורטת, שעיקר ותמצית טענותיהם בה הם אלו: לשיטתם, לא היה מנוס מהפעלת הגן (שהחלה ביום 10.7.2012), משאכסניית הגן הקודם ניטלה מהם בינתיים. הם הגישו בקשה להיתר לשימוש חורג, ומגוון אישורים ניתנו להם כבר במסגרת הליך זה, אישורים המלמדים על כך שהפעלת הגן אינה עולה כדי מטרד. דגש רב שמים המשיבים על כך שנוכח מצוקת הגנים והפעוטונים הקשה, והצורך בהפעלת גנים ופעוטונים המוקמים דרך טבע באיזורי מגורים, החליטו הרשויות שלא לאכוף את הדין על מי שהקים גן ועתר להיתר לשימוש חורג, אך טרם קיבל היתר כאמור. המשיבים סבורים שמקום שבו רשויות התכנון אינן רואות לנכון לפעול לסגירת גנים נטולי היתר, כל עוד בעליהם פועלים להשגת היתר כיאות, הרי ששומה על בית המשפט האזרחי להימנע מלהתערב ולהורות על סגירת הגן. עוד מטעימים המשיבים כי כארבעה חודשים וחצי חלפו מאז התחילו להכשיר את הנכס, ובתקופה זו לא נקטו המבקשים כל פעולה ממשית לעיכוב המהלכים לפתיחת הגן, ודאי לא בבית המשפט. שיהוי זה די בו לשיטת המשיבים כדי להביא לדחיית הבקשה, הן נוכח ההוצאות שהם עצמם הוציאו בינתיים להכשרת הגן, הן בהתחשב בכך שהורי הילדים כמו גם צוות הגן יתקשה למצוא פתרון לשנת הלימודים הקרובה בהתראה כה קצרה. מספר הורים אכן מסרו תצהירים מטעם המשיבים, ואף העידו בדיון בעל-פה.




הוועדה המקומית מציינת כי הליך אישור הבקשה להיתר לשימוש חורג מצוי בעיצומו, אף שוודאי שיחלוף זמן עד שאישור יינתן (או יוחלט שלא לתיתו) באופן סופי, וזאת נוכח הליכי הערר ולאחר מכן הערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים, שסביר כי יהיו מנת חלקו של כל אישור או דחייה. הוועדה המקומית מדגישה את גישתה, התואמת את זו של היועץ המשפטי לממשלה, שלא לפעול לסגירת גני ילדים שהוקמו ללא היתר, כל עוד אלו פועלים לקבלת היתר כדין, וזאת נוכח מצוקת גני הילדים הקשה בתל אביב וההכרה בצורך לאפשר את הקמתם, דבר שאינו פרקטי כלכלית אם מקימם ייאלץ להמתין פרק זמן באפס מעשה עד שיתקבל ההיתר. הוועדה צירפה לתגובתה אף מסמך פורמלי המסדיר את מדיניות התביעה בעניין נקיטה (או ליתר דיוק: אי-נקיטה) של הליכי אכיפה לפי חוק התכנון והבניה בגין שימוש חורג למטרת גן ילדים.




לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר שבהתאם להוראתי הגישו המבקשים אף תובענה עיקרית לפיצוי כספים ולצווי מניעה קבועים, הרי שהגיעה שעת הכרעה.



דיון

א. הפעלת גן הילדים כמטרד וכהפרת חובה חקוקה, והשפעתו של ההיתר לשימוש חורג



גן ילדים, ודומה כי קשה לחלוק על כך, יכול ליצור מטרד מסוים לשכניו. עיקר המטרד גלום בתחבורה הערה הכרוכה בהבאת הילדים לגן באשמורת הבוקר ובאיסופם בתום יום הגן, ברעש הכרוך בהבאת הילדים ובפיזורם, כמו גם ברעש הנשמע מפי הילדים או הצוהלים או בקשר עם הפעלתם, וודאי כך עת שוהים הילדים בחצר חיצונית. טענת המשיבים כי כנגד כל אלה זוכים שכניו של הגן לשקט לאחר השעה 17:00 איננה נחזית כשקולה למטרדים האמורים. דומה אפוא כי ניתן לומר שההפרעה הגלומה בגן ילדים היא "הפרעה של ממש", כהגדרת סעיף 44 לפקודת הנזיקין, וכי היא מוחשית די צרכה על מנת להפריע לשכני הגן ובעיקר למבקשים 2-1 לעשות "שימוש סביר במקרקעין" נוכח קיום הגן (ראו: סעיף 44 לחוק המקרקעין, ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל(3) 785 (1976)).




ברם האם העובדה שגלום בגן הילדים מטרד מסוים מחייבת היעתרות של בית המשפט האזרחי לעתירת שכני הגן לסעדים זמניים וקבועים, שיאסרו על הפעלת הגן? ההכרעה בשאלה זו מושפעת במידה רבה מן השאלה האם ניתן היתר לשימוש חורג בהתאם לחוק התכנון והבניה, אם לאו. אבאר.




מקום מתבקש להפעלת גן ילדים הוא באיזור מגורים, ולא באיזור תעשייתי או כזה המשמש לבעלי מלאכה. רשויות התכנון ערות היטב לקושי זה, כמו גם לצורך בהקמת גני ילדים נוכח התרבותה הטבעית של אוכלוסיית הגיל הרך, ולכן הן מתירות תדיר את השימוש החורג בבתים פרטיים למטרת הפעלת גן ילדים, כמבואר היטב בתשובת המשיבים ובתשובת וועדת התכנון. מובן שמתן ההיתר כרוך בצליחת מכשול ההתנגדויות של שכני הגן, בטענות אופייניות שונות של יצירת מטרדים ומכשולים תחבורתיים – בדיוק כתוכנן של ההתנגדויות במקרה דנן. אולם תדיר אף צולחים בעלי הגן התנגדויות אלה וזוכים בהיתר לשימוש חורג, שכן אין חן רב בטיעון שלפיו גני ילדים הם אכן נחוצים אך כל עוד לא יופעלו דווקא בסמיכות לביתו של השכן המתנגד, זאת בבחינת "not in my back yard" (ראו: עת"ם 14/98 אוסקר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (לא פורסם, 18.5.1998) (השופט א' סטרשנוב) ). כפי שציין הנשיא וינוגרד, בנימה עוקצנית:


"כולם מסכימים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בבתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך. אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים." (ע"א (ת"א) 1965/94 מלון גני שלמה המלך בע"מ נ' עיריית נתניה (לא פורסם, 26.6.1995) .

והדברים יפים לענייננו כמובן.



משמאושר עקרונית ההיתר המיוחל לשימוש חורג, הרי שהדרך המתאימה להשיג על האישור היא במיצוי הליכי הערר והערעור המינהליים, ולא בפנייה לבית המשפט האזרחי. אמנם, אף משניתן ההיתר סופית אין משמעות הדבר ששכני הגן מנועים לעולם מלהעלות טענה למטרד שהוא כה רב וחריג, אף יחסית למטרד הכרוך דרך קבע בהפעלת גן ילדים. אולם בהיעדר טענה למטרד יוצא דופן (והמקרה שלפנינו אכן אינו נחזה להיות יוצא דופן), הרי שבית המשפט האזרחי יירתע מליתן צווים שמשמעותם במידה רבה עקיפה של רשויות התכנון, והצבת שיקול דעתו תחת שיקול דעתן.




עד כאן למצב שבו ניתן היתר כדין. ברם מה כאשר לא ניתן היתר? כאן המצב שונה, ובכך נבדל ענייננו מן המצב שאליו כיוונו המשיבים בטענותיהם. במצב דברים זה, אין למעשה חולק, הרי שגן הילדים פועל שלא כדין. היתר לשימוש חורג – אין לו, ואין וודאות כמובן שיינתן בעתיד. הפעלת הגן עומדת בניגוד להוראותיו המפורשות של חוק התכנון והבניה, אשר אינו מכיר בקיומו של "היתר חורג זמני לשימוש חורג" (על משקל רישיון עסק זמני). לא רק מטרד לפנינו, אלא הפרה של חובה חקוקה ומפורשת.




הוראות חוק התכנון והבנייה, המחייבות קבלת היתר לשימוש חורג, נועדו להגן בין היתר על בעלי המקרקעין הסמוכים (ראו: ע"א 273/80 מדינה נ' כהן, פ"ד לז(2) 29 (1983)). הפרת הוראות החוק יכולה אפוא להקים לבעל המקרקעין הסמוך עילת תביעה בנזיקין (ראו: ת"א (שלום-ת"א) 51876-07 ג'רפי נ' בונה (לא פורסם, 30.8.2010) (השופטת ת' אברהמי)). יתרה מכך, בעל המקרקעין הסמוך יוכל לעתור לצו מניעה זמני שיאסור על המשך הפעולה הנוגדת את הוראות חוק התכנון והבנייה, וסביר שיזכה בצו כאמור, אף אם המטרד הוא במדרג הנמוך (ראו: בש"א (שלום-ת"א) 171140/08 רורמן נ' סירטו (לא פורסם, 17.9.2008) (השופטת ז' אגי); מנגד השוו: ת"א (ת"א) 33002-06-11 סולמה נ' דנגור (לא פורסם, 15.12.2011) (השופט ר' כהן)). זאת שכן כידוע, מקום שהפעילות שמתבקשת הפסקתה אינה חוקית, די בהוכחת אי נוחות לשם ביסוס קיומה של עילת התביעה, בלא צורך להוכיח מטרד של ממש (ראו: ר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281; ולעניין גני ילדים: בש"א 2679/06 (של'-נת') בורנשטיין נ' חגאג (לא פורסם, 3.9.2006) ; ת"א (של'-נת') אליעז נ' חג'אג' (לא פורסם, 17.8.2009)[] ).




בענייננו – היתר אין, ואף לא נתבקש כזה עד שלושה חודשים מתחילת העבודות בדירה. עד כאן אנו למדים כי אילו היו המבקשים עותרים לצווים זמניים בסמוך לאחר תחילת העבודות הבלתי חוקיות לכאורה להכשרת דירת המגורים לגן ילדים בלא היתר לשימוש חורג – היה כעקרון מקום למתן צו מיידי כאמור. שאלה שנדון בה בהמשך הדברים היא האם השתהות המבקשים בפנייה לבית המשפט מצדיקה שלא ליתן בידם סעד זמני, למצער לעת הזו.


ב. מדיניות אי-האכיפה של דיני התכנון והבניה והשלכתה על כוחו של בית המשפט להורות על סגירת גני ילדים נטולי היתר



טענה מרכזית שעליה משליכים המשיבים את עיקר יהבם היא מדיניות אי-האכיפה המינהלית נגד מפעילי גני ילדים ללא היתר לשימוש חורג. האם מדיניות זו מצדיקה אף את הימנעות בית המשפט האזרחי מלהיעתר לבקשת שכן מוטרד למנוע זמנית את הפעלת גן הילדים נטול ההיתר? לטעמי התשובה היא בשלילה.




המשיבים מתארים באריכות יתרה את הצורך הדוחק בהקמת גני ילדים, באיזורי מגורים, נוכח מצוקת המקום אל מול אוכלוסיית הפעוטות המתרבה והולכת. המשיבים תומכים טענותיהם במגוון נרחב של אסמכתאות, לרבות אלו שמקורן בוועדה המקומית ובעיריית תל אביב, שמהם עולה כי פרנסי העיר תרים אחר כל פתרון אפשרי להתמודד עם מצוקת הגנים ועם החשש שמא נקיטת פעולות נמרצות של רשויות האכיפה יהפכו את מפעיליהם הרבים של גני הילדים נטולי ההיתר לשימוש חורג – לעבריינים.




בין יתר אסמכתאותיהם, מציגים המשיבים נייר עמדה מפורש של היועץ המשפטי לממשלה מחודש אוגוסט 2011, שעניינו מדיניות אכיפה מקלה על גני ילדים, שלפיה יש לעודד גני ילדים להגיש בקשות להיתר חורג בלא שיופעלו נגדם הליכי אכיפה מינהליים. מדיניות זו מיושמת על ידי המחלקה הפלילית בעיריית תל אביב-יפו. הוועדה המקומית אף פועלת נמרצות להחשת הליכי מתן ההיתרים לשימוש חורג למסגרות חינוכיות פרטיות לגיל הרך, כעולה מניירות העמדה שהוצגו בעניין. למעשה, כל עוד פעילות הגן "אינה גורמת הפרעה" ובעל הגן פועל כייאות להסדרת ההיתר – ישתפו עמו הרשויות פעולה, יקדמו את מתן ההיתר, ויימנעו מלנקוט נגדו הליכי אכיפה אך משום שמשיקולים כלכליים הוא יפתח את הגן קודם לקבלת ההיתר (ראו: נספחים י"ב, י"ד לתגובת המשיבים).




כאמור, פרנסי העיר והציבור נושאים עיניהם לפעולת גני ילדים במוסדות פרטיים ובאיזורי מגורים, ואין ספק כי רק טובתו של הציבור עומדת לנגד עיניהם. ברם נכונותם לקדם את הליכי ההיתר לשימוש חורג ולהימנע מנקיטת הליכי אכיפה אינה שוללת מבית המשפט את סמכותו להורות על סגירת גן ילדים הפועל שלא כדין, והיוצר הפרעה לשכניו (כאשר ראוי לציין כי גן היוצר הפרעה לשכניו אף אינו אמור להיות חסין מפני הליכי אכיפה מינהליים, כעולה מפורשות מהוראת היועץ המשפטי לממשלה מיום 24.8.11, נספח י"ב לתגובת המשיבים). כאמור, חוק התכנון והבניה אינו מכיר ב"היתר זמני לשימוש חורג", אף לא למטרת גן ילדים, וזאת חרף מהלכים שונים, שטרם קרמו עור וגידים, לשינויו של החוק (כעולה לדוגמה מדיוני הוועדה לזכויות הילד בהצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התש"ע-2010 מיום 7.3.2011). רשויות אכיפת החוק רשאיות כמובן להפעיל שיקול דעתן ולא לנקוט הליכי אכיפה מינהליים, וכל עוד הדברים נעשים במישור שבין הרשות והאזרח ספק אם בית המשפט ייטה להתערב. ברם בית המשפט אינו רשאי להסב אף הוא פניו מהפרת החוק, כאשר הטוען לה הוא בעל מקרקעין סמוכים, המבסס קיומה של הפרעה לאורחות חייו ולשימושו הסביר במקרקעין. בית המשפט אינו רשאי להתעלם מקיומו של חוק, שהכנסת היא שחוקקה, הקובע אימתי רשאי פלוני לעשות שימוש חורג במקרקעיו, ואימתי אינו רשאי לעשות כן. אי-מתן צו מניעה זמני נגד מי שמפר את חוק התכנון והבניה ואגב כך יוצר הפרעה ומטרד לשכנו, משמעה, בפשטות, הכשרתה של הפרת החוק. לכך לא ייתן בית המשפט את ידו.




מן המקובץ עולה כי רצונה העז של ועדת התכנון והבנייה להכשיר במהירות האפשרית את הכמות הגדולה ביותר של גני ילדים באיזורי מגורים, נוכח מצוקת המקום ההולכת וגוברת, אינה יכולה להיתרגם לכלל התעלמות של בית המשפט משוועתם של בעלי מקרקעין שכנים הטוענים כי הפרת החוק יוצרת הפרעה ומטרד. גן ילדים נטול היתר לשימוש חורג, היוצר הפרעה ומטרד לשכניו – ניתן להורות על סגירתו, וכך ראוי לעשות אף במקרה דנן (השוו: עניין רורמן לעיל). זהו עקרון שלטון החוק, וכל עוד לא שינה המחוקק את החוק – יילך בית המשפט לאורו.



ג. השתהות בהגשת בקשה לצו מניעה והשלכתה על מאזן הנוחות והאפשרות למתן צו



הבקשה שלפניי היא למתן סעדים זמניים. בקשה זו לוקה בשיהוי כבד. המבקשים היו ערים מאז ראשית חודש מרץ 2012 לביצוע העבודות בדירה (מסעיף 8 לבקשה עולה למעשה כי מלכתחילה ידעו כי עבודות אלה נועדות להכשיר את המקום לגן ילדים). כך הצהיר מפורשות אף המשיב 1, שלדבריו לא כיחד מפני המבקש 1 את שדבר כוונותיו (המבקש 1 טען כי רק ביום 1.5.2012 הבין לראשונה שמטרת העבודות היא לצרכי הקמת גן; טענה מוקשית במידת מה, שאינה שקולה לעת הזו לטענתו הנוגדת של המשיב 1). המבקשים, ושכניהם הרבים שחתמו עמם על המכתב לעיריית תל אביב, היו מודעים אפוא לכך שבתוך פרק זמן של חודשים אחדים המשיבים יחלו להפעיל במקום גן ילדים. ברם ניסיונם הראשון למנוע אותה פעילות, ואף זאת רק בדרך של פנייה לרשויות התכנון, נעשה בתחילת חודש מאי 2012. פנייתם לבית משפט זה נעשתה רק לקראת אמצע חודש יולי 2012, ממש במקביל לפתיחתו של גן הילדים בדירה.




השתהות זו הביאה למצב חדש: גן הילדים עומד על סף תחילת הפעלה, חלף גן הילדים הקודם שהפעילו המשיבים. הוריהם של הילדים מסתמכים כמובן על כך שילדיהם יוכלו לשהות במקום זה, בלא שיצטרכו למצוא מהיום להיום סידור חלופי עבורם, סידור שספק רב אם יימצא, ודאי בהתראה של ימים, בהחלט ייתכן שאף בהתראה של חודשים (ראו: ענין סולמה לעיל).




השתהות בהגשת בקשה לסעדים זמניים היא בעייתית, ולעתים עלולה היא להוביל לדחיית הבקשה מניה וביה משיקולי שיהוי מאיין. כפי שנקבע ברע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, פ"ד מז(1) 45 (1992):


"מטרתו השכיחה של צו זמני היא לשמור על מצב קיים ולמנוע את שינויו בעוד ההליך תלוי ועומד, אך יש גם שהצידוק לתיתו נעוץ בצורך להפסיק מטרד קשה או פגיעה חמורה. ברם השאלה המנחה, הניצבת בפתחו של כל הליך שעניינו במתן צו ביניים, היא, אם מתן הצו הוא הכרחי במידה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם ולפני בירור התביעה. נמצא, שעל המבקש צו ביניים מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת. מבקש שהישהה את בקשתו איננו יוצא ידי חובה זו, שהלוא בעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתו, שהצו חיוני ונתינתו אינה סובלת דיחוי." (שם, בעמ' 50).



למבקשים הסבר להשתהותם: כולם חולים, ולא כל עיתותיהם נתונות למאבקים משפטיים. יתרה מכך, סברו הם שפנייתם לעירייה תסכון. ברם הסבר זה הוא חלקי ולא די בו. המבקש 1 הפגין די נחישות על מנת להיאבק במשיבים, ואף ארגן כפי הנראה עשרות משכניו לשטוח טענותיהם לפני עיריית תל אביב-יפו. כל שנדרש מן המבקש הוא לפנות לייצוג משפטי (ואין טענה שידו אינו משגת), שיכול היה לעשות כל הנחוץ על מנת להגיש בקשה מהירה ומתאימה לבית משפט זה (כפי שאכן קרה כאשר פנה המבקש לייעוץ משפטי כאמור). יתרה מכך, אף אם לא יכול היה דווקא מי מן המבקשים לנקוט פעולות אקטיביות, הרי שמי מעשרות השכנים יכול היה, ודאי נוכח תיאור פעולותיהם של המשיבים כ"גהינום עלי אדמות". בכל מקרה, גם אם להשתהות יש הסברים כאלה ואחרים, הרי שהנזק שהוסב אגב ההשתהות, בראש ובראשונה להורי הילדים האחרים, הוא עצום: אם ייסגר הגן לאלתר, יהיה עליהם למצוא סידור מיידי לקיץ לילדיהם, או להשתחרר מעבודותיהם, והדברים הובהרו בעדויות האמהות של ילדי הגן לפניי. גם אם ייסגר הגן רק החל מראשית שנת הלימודים הקרובה, ייאלצו הורי הילדים למצוא סידור חלופי לילדיהם לשנה הקרובה (הסידור הוא במנות של שנה), וכפי שהובהר הבהר היטב – מציאת סידור נאות, שלא לומר במרחק סביר מביתם של ההורים – אינו אפשרי כלל ועיקר לעת הזו נוכח מצוקת המקום הקשה.


יצוין כי המבקשים טענו נגד ההורים כי אלו היו צריכים לדעת לפחות מאז חודש פברואר 2012 כי הגן העתידי יפעל ללא היתר, ולכלכל צעדיהם בהתאם. טענה זו קלושה: גן הפועל ללא היתר, כך למדנו, כשיר מעשית להמשיך ולפעול בזהה לגן הנושא היתר כדין, כיוון שרשויות האכיפה אינן עושות כמעט דבר אכיפת החוק. הידיעה שלגן אין היתר שימוש חורג אינה אמורה אפוא להניע הורה למצוא לעצמו סידור חלופי. לא כך היה המצב אילו היתה מוגשת תובענה לבית המשפט האזרחי, בחודש מרץ 2012, שאז היה ברור להורים שחרב הסגירה מונפת מעל הגן ועליהם לתור אחר גן חלופי או ליטול סיכון מוחשי שבית המשפט יורה על סגירתו עם בוא שנת הלימודים הקרובה. אולם המבקשים התמהמהו, וההורים למדים רק עתה, בחודש יולי 2012, על דבר הבקשה לסגירת הגן.



מן האמור עולה שגם אם ניתן משקל נמוך להשלכת ההשתהות על המשיבים (שהמשיכו בבניית הגן ופתחו אותו שלא כדין), ומשקל גבוה מעט יותר לצוות הגן, שיצטרך לתור בהתראה קצרה אחר עבודה חדשה, הרי שהנזק להורים – הוא רב מכדי שניתן יהיה להורות על סגירתו המיידית של הגן.


יפים לענייננו הדברים שנאמרו בערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים שלא להיעתר כלל לבקשה לסעד זמני, המקביל לסעד המבוקש כאן, בקשה שהוגשה באוגוסט 2011:

"במקרה זה, אכן לא ניתן לומר כי המבקשים שקטו על שמריהם ולא עשו דבר עד לערב פתיחת שנת הלימודים, שכן אין מחלוקת כי הם פנו לעירייה עם פתיחת הגן והמתינו לפעולותיה. עם זאת, אין מדובר בהליך של עתירה מנהלית בו יש צורך למצות הליכים מול הרשות בטרם הפנייה לבית המשפט. במקרה זה, ככל שמדובר לטענת המבקשים במטרד קשה ובלתי נסבל, היה עליהם לפנות לאלתר לבית המשפט להפסקת המטרד הקשה המשבש לחלוטין את כל חייהם, בטרם פנו לעירייה או במקביל לכך. ... על המבקשים גם היה להביא בחשבון את התקרבות פתיחת שנת הלימודים (שכבר החלה) ולהקדים את פנייתם לבית המשפט במטרה לעצור את פתיחת הגן בדירה לפני תחילת שנת הלימודים, ככל שהם סברו שהם זכאים לקבל סעד זה ... במקרים בהם קבוע תאריך משמעותי, כגון פתיחת שנת לימודים, כל יום ויום עשוי להיחשב כשיהוי משמעותי ביותר. ... אכן נכון, במקרה זה, אין מדובר ב"שנת לימודים" כמשמעה המלאה, שכן אין המדובר בילדי בית ספר. אך סידור ילדים, יהיה גילם אשר יהיה, במוסדות לימוד ובמסגרות משמרת נעשה בדרך כלל לפני תחילת חודש ספטמבר כל שנה ולעניין זה איני רואה נפקא מינה בין ילדי בית ספר וילדי גן ופעוטונים." (רע"א 44002-08-11 גרבר נ' חביב (לא פורסם, 25.9.2011) (השופט ד' מינץ) ).



אמנם, בענייננו ההשתהות אינה מחייבת את דחיית הבקשה מניה וביה, שהרי בהתראה של שנה (ואם לא יתקבל בינתיים היתר לגן), ודאי שהורי הילדים יוכלו לאתר גן חלופי. קרי: מאזן הנוחות ייטה אז לטובת המבקשים. ברם לעת הזו מובילה ההשתהות לכך שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, ככל שבקשתם היא לסגירת הגן לאלתר.


סוף דבר



דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להתקבל איפוא, אולם אך בחלקה. יש להורות על הפסקת פעילות הדירה כגן ילדים, כל עוד לא ניתן היתר סופי לשימוש חורג, אך זאת רק מתום שנת תשע"ג (קרי: עוד שנה וחודש), וזאת נוכח השתהות המבקשים בהגשת הבקשה והנזק הכבד שיוסב כתוצאה מהשתהות זו בעיקר להורי הילדים בגן, אם סגירת הגן תיעשה לאלתר. התקבל היתר סופי (להבדיל מאישור עקרוני) – יוכלו המשיבים לעתור לביטול הצו הזמני, שאז יהיה על המבקשים לשכנע כי המטרד הגלום בגן המורשה הוא כה רב, עד שמוצדק להותיר את הצו על כנו חרף ההיתר שניתן.


יודגש כי טעם אחד לכך שצו זה ראוי לתיתו כבר עתה, אף שפועלו רק מעוד כשנה, הוא למנוע הסתמכות נמשכת של ההורים על כך שהגן פועל וימשיך לפעול ללא סייג, ועל מנת לאפשר להם להיערך כיאות לסגירת הגן, בהיעדר שינוי נסיבות מהותי.



כן אני מורה כי תנאי להמשך פעילותו של הגן הוא כי המשיבים יציגו למבקשים, לפי בקשתם של האחרונים, את כל האישורים הזמניים שיתקבלו מן הוועדה המקומית, ויפרטו לפניהם האם הם עומדים בדרישות, ולו הזמניות, של הוועדה המקומית. באופן זה, אם יוברר כי המשיבים פועלים בניגוד להוראות, ולו הזמניות, של הוועדה המקומית, פתוחה תהיה הדרך למבקשים להגיש בקשות מתאימות לוועדה המקומית, ולחלופין, ככל שיהיה בכך צורך, לבית משפט זה לתיקון הצו הזמני שניתן.




יוער: מובן כי הזמני במקומותינו יכול להפוך קבוע, והגן שיפעל לשנה תחת איום הסגירה, יכול שיקבל את ההיתר המיוחל ויפעל מכאן ואילך ללא הפרעה. אולם חשש זה של המבקשים עלול להתממש לפחות בחלקו בכל מקרה: אם לשפוט מתגובת הוועדה המקומית, והאמור בה ובין שורותיה, עולה לכאורה כי הוועדה לא תמנע מלאשר למשיבים את הפעלת הגן. במובן זה כנראה שהשאלה אפוא אינה האם הגן ייפתח בסמוך לבתי המבקשים, אלא מתי הדבר ייעשה. מובן גם שככל שלא יינתן היתר הרי שהמשיבים לא יוכלו להמשיך בהפעלת הגן.




בנסיבות החריגות של העניין אינני רואה להתנות את הצו הזמני אלא בהתחייבות בלתי מוגבלת בסכום של המבקשים לפיצוי המשיבים בגין כל נזק שייגרם להם אם יפקע הצו ויתברר כי לא היה מקום מלכתחילה למתן הצו, אך לא בהפקדת ערבויות.






המשיבים 2-1 יישאו בשכר טרחת עורכי דינם של כל המבקשים יחד בקשר עם הבקשה לסעד זמני וללא קשר לתוצאות הסופיות בתיק, בסכום של 25,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור על צו מניעה

  2. צו מניעה - אי תחרות

  3. צו מניעה - הפצת מוצר

  4. צו מניעה - הזרמת מים

  5. הרחבת צו מניעה ארעי

  6. צו מניעה מסיבת רחוב

  7. צו מניעה נגד גן ילדים

  8. צו מניעה להקפאת מכרז

  9. צו מניעה להיכנס לדירה

  10. חיקוי בגדים - צו מניעה

  11. צו מניעה נגד שימוש בשם

  12. ראש הסדאנים - צו מניעה

  13. קבלת ערעור על צו מניעה

  14. חיקוי נעליים - צו מניעה

  15. צו מניעה נגד בניית פארק

  16. צו מניעה איסור שימוש בשם

  17. צו מניעה בחירות להסתדרות

  18. חוזה התיישבות - צו מניעה

  19. בקשה חוזרת למתן צו מניעה

  20. תביעה למתן צו מניעה קבוע

  21. צו מניעה נגד שביתת עובדים

  22. צו מניעה קבוע להפסקת בניה

  23. צו מניעת פתיחת מעטפות מכרז

  24. בקשת צו מניעה להיכנס לדירה

  25. צו מניעה קבוע לשימוש במבנה

  26. מכירת דירה שיש עליה צו מניעה

  27. צו מניעה כנגד הקמת גן ילדים

  28. נוהל הטיפול בבקשות לצו מניעה

  29. ניקיון כפיים בבקשה לצו מניעה

  30. צו מניעה האוסר להפעיל מוניות

  31. אכיפת צו מניעה זכויות יוצרים

  32. צו מניעה איסור לייבא או לשווק

  33. צו מניעה אשר יאסור להפעיל מגרסה

  34. צו מניעה כדי למנוע הברחת נכסים

  35. צו מניעה נגד פתיחת אולם אירועים

  36. מהו צו מניעה ומתי יינתן צו מניעה

  37. ביטול העברה מבית ספר - צו מניעה

  38. צו מניעה לפני חתימה על הסכם בוררות

  39. עורך דין צו מניעה - הפרת צו מניעה

  40. צו מניעה להרחבת דירה על גג בית משותף

  41. צו מניעה להפסקת מעקב של חוקרים פרטיים

  42. צו מניעה נגד שידור כתבת תחקיר בטלויזיה

  43. פיצויים בגין נזקים שנגרמו בגלל צו מניעה

  44. צו מניעה במעמד צד אחד לאסור פינוי בית ספר

  45. צו מניעה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון