מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא צו מניעה זמני האוסר על פרסום ושיווק מוצר: 1. נשוא המחלוקת בתביעה שבפני הם שני סוגי מזנונים, אשר, לטענת שבב מ. ה. תעשיות רהיטים בע"מ (להלן: "שבב"), הם פרי הגותה ותכנונה הבלעדיים ומיוצרים ומשווקים על ידה, בלבד (להלן: "המזנונים"). 2. בסתיו 1996 גילתה שבב, לטענתה בכתב התביעה, כי לקראת תערוכת רהיטים שאמורה היתה להיערך באותה עת, פרסמה חברת רהיטי סער בע"מ (להלן: "סער"), בקטלוג התערוכה, מזנונים המיוצרים על ידה, שהם חיקוי של המזנונים, אשר לטענת שבב, כאמור, הם פרי תכנונה והגותה הבלעדיים. שבב פנתה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה זמני (המ' 1968/96), אשר ימנע מהנתבעת מלפרסם את המזנונים המועתקים ומלשווקם. באותה עת, לא היה בידי שבב רישום מדגם של המזנונים האמורים, הגם שהגישה בקשה מתאימה לרשם המדגמים. ביום 29.6.96 ניתן ע"י השופט שלו ז"ל צו מניעה זמני, כמבוקש. בהחלטתו קבע בית המשפט, כי לכאורה אכן העתיקה סער את דגם המזנונים שייצרה ומשווקת שבב ובכך עוולה כלפיה עוולת עשיית עושר ולא במשפט, המצדיקה מתן צו מניעה זמני. 3. ביום 23.9.98 ניתן ע"י בית המשפט העליון פסק דין רב היקף בסוגיית ההגנה מטעמי עשיית עושר ולא במשפט על מוצר, שאינו מוגן על פי דיני הקניין הרוחני (רע"א 5768/94, 5614/95 , רע"א 993/96 א.ש.י.ר יבוא והפצה ואח' נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה ואח'; שמואל הרר ואח' נ' שהם מכונות ומבלטים בע"מ ואח'; אתר תעשיות פלסטיק בע"מ נ' שי, מפעל אלבומים ומוצרי פרסום בע"מ ואח' (דינים עליון, כרך נ"ד, 840). (להלן: "פס"ד א.ש.י.ר"). סער הגישה בקשה זו לביטול צו המניעה הזמני. לטעמה, יש ללמוד מההלכה שנפסקה בפסק דין א.ש.י.ר ומתוצאותיו כי צו המניעה הזמני שניתן נגדה מוטעה ועל כן יש לבטלו (סעיף 6 לבקשה). כל כך למה? 4. לשיטת סער, פסק הדין א.ש.י.ר מגלה יחס סלחני יותר, מכפי שהיה עד לפסק דין זה, כלפי העתקה של מוצר שאינו מוגן ע"י חוקי הקניין הרוחני וקובע כי העתקה של מוצר, כשלעצמה, אינה אסורה במשפט ואין בה כדי לבסס עילה בעשיית עושר לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט התשל"ט1979- (להלן - "חוק עשיית עושר"). עוד ממשיכה וטוענת סער, שעולה מפסק דין א.ש.י.ר, כי "בהעדר קניין רוחני על פי הדינים הסטטוטוריים, תנאי לכך שהעתקה תחשב עשיית עושר בניגוד לסעיף 1 לחוק עשיית עושר, הוא כי יתווסף לה 'יסוד נוסף' החייב להכיל לפחות מטען שלילי בעל עוצמה בגין פגיעה בזכות חיצונית כגון מעשה עוולה לפי פקודת הנזיקין (כבוד השופט י. אנגלרד ע' 168 לפסק הדין) או מעין עוולה (כבוד השופט מ. חשין ע' 80 לפסק הדין), או יסוד קל יותר כגון, חוסר, תום לב (כבוד השופטת ט. שטרסברג-כהן ע' 154, לפסק הדין) או תחרות בלתי הוגנת (כבוד הנשיא א. ברק ע' 207 לפסק הדין). במקרה דנן, כאמור, ניתן פסק הדין על בסיס עילת עשיית עושר ולא במשפט, בלבד, כאשר שבב לא החזיקה במדגם רשום. לטענת סער, מאחר ועל פי פסק דין א.ש.י.ר אין די בהעתק או בחיקוי כדי להקים עילה של עשיית עושר ולא במשפט ויש צורך ביסוד נוסף שאינו קיים במקרה שלנו, יש לבטל את צו המניעה הזמני. 5. שבב מתנגדת לבקשה. לטענתה, השתנות המצב המשפטי הוא יסוד לערעור (ולא לביטול) של צו המניעה הזמני. לגופו של עניין, סבורה שבב כי פסק דין א.ש.י.ר. משמיט את הבסיס על פיו ניתן צו המניעה הזמני וכי על פי הילכת א.ש.י.ר יש לבטלו. 6. איני רואה כי פסק הדין של שופטי הרוב בעניין א.ש.י.ר שינה את ההלכה באופן השולל מראש את תחולת דיני עשיית עושר ולא במשפט על מי שאינו חוסה תחת כנפי החוקים המגנים על קניין רוחני. 7. בפסק דין א.ש.י.ר נקבע כי עצם קיומו של חוק בנושא של קניין רוחני, אין בו, כשלעצמו, לשלול תחולה כשלהי לדין מדיני עשיית עושר. יש לבחון כל מקרה לגופו, ולבדוק האם בנסיבות העניין יש בחוק הקניין הרוחני, החל על המקרה, "הוראות מיוחדות לעניין הנדון" (כלשונו של סעיף 6(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט) - בין הוראות של הסדר חיובי, ובין הוראות של הסדר השלילי - המונעות הענקת זכות וסעד בדיני עשיית עושר. לדעת המשנה לנשיא ש. לוין והשופטים שטרסברג-כהן וזמיר, באופן עקרוני אין דיני הקניין הרוחני יוצרים הסדר שלילי, לפיו מי שאינו זכאי להגנתם כאילו אינו זכאי להגנה כלל. לדעתם, ניתן להגן באמצעות חוק עשיית עושר ולא במשפט גם על אינטרסים מתחום הקניין הרוחני, אשר אינם בגדר זכויות על פי דיני הקניין הרוחני ואינם זוכים להגנתם של דינים אלה. הנשיא ברק גורס כי גם אם יוצרים דיני הקניין הרוחני הסדר שלילי - ואין הוא פוסק בכך אלא משאיר סוגייה זו בצריך עיון - תוכנו של הסדר שלילי זה הוא, לכל היותר, כי מי שאינו נתפס בגדריהם של דיני הקניין הרוחני אינו זוכה בזכות של קניין רוחני. עם זאת, אין ליחס להסדר שלילי זה (אם אכן הוא קיים) משמעות, לפיה נשללת גם הזכות להשבה מכוח דיני עשיית עושר. לדעת השופטת שטרסברג-כהן, בכדי שתקום עילה בחוק עשיית עושר, צריך שיתקיים 'יסוד נוסף' על החיקוי וההעתקה ושיהיה מדובר באינטרס הראוי להגנה: ה'יסוד הנוסף' חייב שיכיל מטען ערכי שלילי במידה ניכרת (אם כי הרף של 'מעין עוולה' הוא גבוה מידי). ההתנהגות הנדרשת היא התנהגות המאופיינת בחוסר תום לב, בהתנהגות פסולה הפוגעת בחוש ההגינות והצדק. אשר לשאלה האם מדובר באינטרס הראוי להגנה, זו תוכרע על פי בחינת כל מקרה לנסיבותיו ולאור מספר מבחני-עזר מנחים (גמישים ובלתי ממצים). לדעתו של הנשיא ברק, אליה הצטרף השופט אור, חוק עשיית עושר ולא במשפט עשוי להכיר בזכותו של יצרן מוצר להשבת טובת הנאה שמתחרהו הפיק מחיקוי או ההעתקה של המוצר, גם בנסיבות בהן לא קמה ליצרן זכות מכוח דין "חיצוני" לדיני עשיית עושר. גם לדעת המשנה לנשיא, ש. לוין, משקמה לתובע, לכאורה, עילת תביעה בעשיית עושר, ניתן לתת סעד של צו מניעה זמני מכוח עילת עשיית עושר. במקרה של תחרות בלתי הוגנת, היקף הסעד נגזר ממימד אי ההגינות שבתחרות, והמניעה תהיה לאותו פרק זמן שימנע את אי ההגינות שבהתנהגות המחקה או המעתיק. 8. בענייננו, נקבע בהחלטתו של בית המשפט בצו המניעה, כי לכאורה סער מעתיקה ומשווקת מזנונים את דגם המזנונים שייצרה ומשווקת שבב וכי בכך היא מעוולת עוולה של עשיית עושר ולא במשפט. לכאורה, העתקת המזנונים של שבב ע"י סער ושיווקם היא התנהגות בחוסר תום לב, תוך התחרות בלתי הוגנת. גם על פי הילכת א.ש.י.ר, אין מניעה להגן על שבב מפני התנהגות כזו ע"י צו מניעה. 9. על כן, אני דוחה את הבקשה. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.צו מניעה זמניפרסוםשיווק מוצרצוויםצו מניעהמוצר