סעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבניה קובעים כדלקמן : צו זמני למניעת פעולות 246. נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעיריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום (להלן - צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין." צו הפסקה שיפוטי 239.(א) נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי) ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט. (ב) משניתן צו הפסקה שיפוטי או הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט להורות למוסדות התכנון להימנע מלטפל בבקשה להיתר נושא צו ההפסקה או כתב האישום עד לגמר ההליכים בבית המשפט. העולה משני הסעיפים הנ"ל הוא שמדובר בשני סוגי צווים, האחד צו הפסקה שיפוטי והשני צו זמני למניעת פעולות, אשר הינם דומים במהותם אך גם שונים. ההבחנה בין שני הצווים הוא בנושאים שלהלן : א. העילה למתן הצו : בצו הפסקה שיפוטי העילה למתן הצו הוא שנעשתה עבודה או השתמשו במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 לחוק. לעומת זאת, בצו זמני למניעת פעולות העילה למתן הצו הוא שנעשו פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר; ב. מהות הצו שניתן : בצו הפסקה שיפוטי מהות הצו הוא הפסקת העבודה או השימוש. לעומת זאת, בצו זמני למניעת פעולות מהות הצו הוא מניעת פעולות באותו מקום, לרבות איסור השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום; ג. הגורם המוסמך לבקש את הצו : בצו הפסקה שיפוטי אין כל אזכור בסעיף 239 מי הגורם המוסמך לבקש את הצו. בצו זמני למניעת פעולות לפי סעיף 246 ישנה רשימה של ארבעה גורמים חלופיים שמוסמכים לבקש את הצו, ואין בלתם. צו מניעת פעולותצווים