בהעדר נסיבות אחרות, הקמת חברה, על סמך ייעוץ של בעלי מקצוע (רואה חשבון ועורך דין), לצרכי מס ומטעמים עסקיים, ועל מנת להשתחרר מחבות אישית הינה לגיטימית. לא הוכח כי החברה הוקמה למטרה פסולה, משום שהעסק נקלע לקשיים כספיים או מכיוון שהמשיבים ידעו שיתעוררו קשיים כספיים כאלה בעתיד. כמו כן, לא הוכח, ואין זה מתקבל על הדעת, כי החברה הוקמה בדי שלא לשלם למערער את מלוא שבדו. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פתיחת חברה כדי להשתחרר מאחריות אישית: ואלה העובדות הצריכות לעניין, כפי שנקבעו בבית-הדין האזורי: א) המשיבים 2ו- 3עסקו בעבודות אינסטלציה ובניין בקבלנות, ולשם כך העסיקו פועלים, וביניהם את המערער; ב) המערער החל לעבוד אצל המשיבים, או מי מהם, ביום 1.2.1981; ג) ביום 5.11.1981(תשעה חודשים לאחר תחילת עבודתו של התובע), הקימו המשיבים, מטעמים עסקיים גרידא ומשיקולים כלכליים, לרבות שיקולי מס, חברה בשם אשכנזי את גליקו בע"מ - היא המשיבה מס' 1בתביעה שלפנינו. החברה רשומה אצל רשם החברות משנת 1981; ד) המשיבים המשיכו לנהל את עסקיהם באמצעות החברה, ובאמצעותה בלבד, וזאת עד לניתוק יחסי עובד-מעביד בין המערער לבינה ביום .28.2.1985לא הוכח כי אשכנזי וגליקו ניהלו עסקים כלשהם מחוץ למסגרת החברה; ה) לאחר הקמתה של החברה, קיבל המערער את שכרו בשיק של החברה. תלושי השכר שקיבל המערער בתקופה שבין 4.1981עד 3.1984לא נשאו שם של מעביד, ואילו על התלושים שקיבל החל מ- 4.1984ועד 2.1985רשום השם של החברה. .3בית-הדין האזורי קבע כי אשכנזי וגליקו אינם חייבים למערער באופן אישי, מן הטעמים הבאים: א) המערער לא הוכיח עילה להצדיק "הרמת מסך" של חברה, כגון: (1) תאגיד אשר מאחוריו מסתתרים בעלי המניות, ונוהגים כאילו הם אחד; (2) מסך ההתאגדות שימש לבעלי המניות רק מסווה או תרמית או לצורך הברחת רכוש מהמערער; ב) המערער, שהיה מיוצג בידי עורך דין, הגיש את התביעה המקורית נגד החברה בלבד, ורק לאחר שנודע לו כי היא אינה מסוגלת לשלם, תיקן את התביעה על-ידי הוספת אשכנזי וגליקו כנתבעים; ג) לא הוכח כי אשכנזי וגליקו הסתירו את קיום החברה מהמערער: ד) הפרשת כספים לקרן ביטוח לפועלי בניין, מכוח הסכם קיבוצי, עונה על חובת הנתבעים לשלם למערער פיצויי פיטורים. .4בא-כוח המערער טען לפנינו נגד קביעותיו העובדתיות של בית-הדין האזורי, ולטענתו: הוקמה החברה כתרמית, ובמטרה לשמש כמסווה לאשכנזי ולגליקו, על מנת להתחמק מתשלום חובותיהם למערער: המשיבים הסתירו מהמערער את עוברת הקמתה של החברה; קיימות ראיות כי המערער עבד הן עבור החברה והן עבור בעליה. ערכאת ערעור איננה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות מנומקות של הערכאה הראשונה. בא-כוח המערער לא שכנע אותנו כי קיים במקרה זה טעם לסטות מן הכלל, מה עוד שמעיון בחומר הראיות עולה כי טענותיו הנ"ל של בא-כוח המערער לא היו נכונות. בהעדר נסיבות אחרות, הקמת חברה, על סמך ייעוץ של בעלי מקצוע (רואה חשבון ועורך דין), לצרכי מס ומטעמים עסקיים, ועל מנת להשתחרר מחבות אישית הינה לגיטימית. לא הוכח כי החברה הוקמה למטרה פסולה, משום שהעסק נקלע לקשיים כספיים או מכיוון שהמשיבים ידעו שיתעוררו קשיים כספיים כאלה בעתיד. כמו כן, לא הוכח, ואין זה מתקבל על הדעת, כי החברה הוקמה בדי שלא לשלם למערער את מלוא שבדו. .5בא-כוח המערער טען גם, כי אפילו תידחה טענתו שהמשיבים הסתירו את קיומה של החברה מהמערער, הוכח כי הם לא הודיעו לו על קיומה. הוא הצביע על עדותו של מר גליקו כי לא הודיע למערער על הקמת החברה. אולם, בדיקת העדות מעלה כי גליקו אמר לפועלים, ובהם המערער, על הקמת החברה. יש גם עדות אחרת כי המשיבים הודיעו לפועלים על הקמת החברה. על חלק מתלושי השכר הופיע שם החברה. המערער קיבל את שכרו בשיק ועליו שם החברה. המערער הגיש את התביעה המקורית נגד החברה, דבר המעיד כי הוא עצמו תשב כי החברה הינה מעבידו. אין זה סביר שבנסיבות אלה לא ידע המערער על הקמת החברה. .6המערער לא הוכיח את טענתו החלופית כי הועסק הן על-ידי החברה והן על-ידי המשיבים אישית. הוא לא הביא ראיה כי העסק נוהל לאחר הקמת החברה עלידי המשיבים אישית. פעילות העסק אמנם לא השתנתה עם הקמת החברה, אך המסגרת המשפטית השתנתה כך שפעולות העסק נעשו בשם החברה; ההכנסות והוצאות היו של החברה; והרישומים הקשורים לעובדים היו של החברה. ההלכה בסוגיה המשפטית שעמדה לדיון - הרמת המסך של תאגיד - נקבעה בפסיקה, שחלקה הובאה על ידי בית-הדין והצדדים (ראה גם: דב"ע לח/52- 3[1]; דב"ע מו/150- 3[2]). בית-הדין קמא קבע את העובדות ויישם את ההלכה בהתאם לעובדות, ולא מצאנו מקום להתערב בתוצאות פסק-הדין שבערעור. לאור כל האמור לעיל דין הערעור להידחות. המערער ישלם למשיבים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 500, 1ש"ח, בתוספת מע"מ.דיני חברותהקמת חברהאחריות אישית