עיקר טענות המערערת הוא כי לא היו נתונים בפני הוועדה על פיהם תוכל לקבוע שמדובר בליקוי מילדות, מה עוד שאין זה סביר שבאבר שנפגע בתאונה מצוי גם פגם מולד. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פגם מולד - ועדה רפואית: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות (דב"ע נג/151-99) על פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה אשר דחה את ערעור המערערת על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 21.9.1992, אשר קבעה למערערת % 0נכות בגין פגיעה בעבודה מיום .23.7.1990 .2ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערערת % 10נכות לפי פריט 35(1)(ב) למבחני הנכות, לאור הממצא: "בצלום רנטגן מיום 26.3.92של כף רגל שמאל עדות לשבר מחובר בחלקו של עצם הסירה בכף רגל שמ'. השבר בפטישון החיצוני בקרסול שמ' התחבר אי לכך הפוסק קובע % 10נכות לצמיתות לפי סעיף 35(1)0ב) החל מ-.1.4.91 ו - % 20מ - 14.10.90ועד 31.3.91". על החלטה זאת עררו המערערת והמוסד בפני הוועדה לעררים; הוועדה לעררים דחתה את ערר המערערת וקיבלה את ערר המוסד בקבעה: "הועדה בדעה שהשבר של הפטישון התחבר ובעצם הסירה לא נגרם שבר כלל והליקוי מילדות ולא מפריע בתיפוד בקרסול - וגם כף הפרק התת-קרסולי אין נכות תיפקודית הוועדה מקבלת ערר המוסד ודוחה ערר התובעת". .3בית הדין האזורי, בפסק-דינו נשוא ערעור זה, בחן את דו"ח הוועדה ומצא כי ממצאיה חד משמעיים וקביעתה מקצועית-רפואית שאין להתערב בה מאחר ולא נפל בה פגם משפטי. .4עיקר טענות המערערת הוא כי לא היו נתונים בפני הוועדה על פיהם תוכל לקבוע שמדובר בליקוי מילדות, מה עוד שאין זה סביר שבאבר שנפגע בתאונה מצוי גם פגם מולד. המערערת מפנה לכך שאין ברישומים הרפואיים בקופ"ח כל סימן לליקוי מילדות, או תלונה בענין זה, ואף בחדר המיון, אליו הוחשה לאחר התאונה, לא אובחן פגם מלידה, שהרי לו היה מאובחן, סביר שהדבר היה מצויין בתעודה הרפואית. המוסד תומך בפסק-דינו של בית הדין האזורי, תוך שהוא מדגיש כי אבחון הפגמים השונים הינו נושא רפואי מובהק שאינו עומד לבקורת משפטית מכח החוק. עוד הצביע ב"כ המוסד על כך שלא אובחנה אצל המערערת כל הגבלה תפקודית, שהרי רק זאת מקנה נכות. .5עיינו בדוחות הוועדות הרפואיות, לרבות חוות דעתו של ד"ר רופמן שהומצאה לוועדה על ידי המערערת, ולא מצאנו תשתית עובדתית לקביעת הוועדה כי קיים "ליקוי מילדות". ערים אנו לכך שהוועדה הרפואית לעררים עיינה בצילומי רנטגן, אך לא מצאנו בדו"ח אם מסקנתה נובעת מעיון באותם צילומים, או מרישומים רפואיים של כרטיס קופת חולים, חדר המיון או מכל מקור רפואי אחר. כמו כן ערם אנו לעובדה כי נכות, מכח פריט 35(1) למבחני הנכות, על פסקאות המשנה שבו, תוענק רק שעה שקיימת השפעה על כושר הפעולה או התנועות. הוועדה לא מצאה כל השפעה על כושר הפעולה והתנועות, ומכאן כי אכן הפריט הישים הוא 35(1)(א) המעניק % 0נכות, כפי שקבעה הוועדה הרפואית. אלא מאי? - תתכן החמרה במצבו של המערער, ואזי עשויה להתעורר השאלה אם ההחמרה נובעת מ"הליקוי מילדות" (אם אכן היה כזה) או מהתאונה שהרי העקרון הוא "שאין מהרהרים אחרי קיומו של קשר סיבתי בין נכות לבין פגיעה בעבודה, שנקבע על ידי ועדה רפואית קודמת (דב"ע ל/6-0[1], בע' 157), ומותר להוסיף - שאין להרהר גם אחרי מידת הקשר הסיבתי (סע' 61(א)(1) לחוק), כפי שנקבעה על ידי ועדה קודמת" (דב"ע מד/666-01[2], בע' 395) (ההדגשה במקור). .6לאור האמור לעיל, מוחזר הענין לוועדה הרפואית, על מנת שתנמק את קביעתה בדבר "הליקוי מילדות"; הוועדה תחליט אם לזמן את המערערת לבדיקה נוספת לצורך הנמקתה האמורה. .7המוסד ישלם למערערת הוצאותיה בסך של 1000ש"ח בצרוף מע"מ.רפואהועדה רפואית