המועד להגשת ערעור בזכות על החלטת רשם נקבע בחיקוק. סע' 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל ותק' 120(ב) לתקנותיו קצבו לכך עשרים יום. הארכת מועד שנקבע בחיקוק מחייבת את מבקש הארכה להראות טעם מיוחד לכך [ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ (טרם פורסם, 25.2.2010)]. הנימוקים טעם מיוחד שיצדיק ארכה ביחס למועד שנקבע בחיקוק הוא טעם שנעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו או בתחום צפייתו הסבירה של מבקש הארכה ולא ניתן היה להיערך אליהן מראש. אם נבע האיחור מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או הפועלים מכוחו, לרבות בא-כוחו, תקטן הנכונות להאריך את המועד שהוחמץ [בש"א 3294/09 בריסק נ' עו"ד בן איון, פס' 12 וההפניות שם (טרם פורסם, 15.9.2011)]. אף שהדברים נאמרו בהתייחס לתק' 528 לתקנות סדר הדין האזרחי הם חלים גם על המועד להגשת ערעור לבית-המשפט על החלטות הרשם. לעניין זה מורה תק' 128(א) לתקנות ההוצאה לפועל כי מועד שבסדר דין בפני בית-משפט, רשאי בית-המשפט להאריכו לפי הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי. לא הוצג על-ידי העיירה טעם מיוחד שיענה על הדרישות הללו, שעוגנו באורח עקבי בפסיקתם של בתי-המשפט [ראו גם ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904 (2001)]. דברים ברורים ומפורשים באשר לתוכן והיקף חובתו של עורך-דין לטפל במועד בהגשת ערעור בתיק המונח על שולחנו, ולו גם בנסיבות חיצוניות קשות וחריגות, נאמרו בבש"א 7148/95 מדינת ישראל נ' סמניה, פ"ד מט(4) 820 (1996). רשות ערעור (בזכות או ברשות)רשםערעורהוצאה לפועל