סתירה בין תקנון קרן פנסיה לבין מכתב

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא סתירה בין תקנון קרן פנסיה לבין מכתב: הנשיא (גולדברג): .1המשיב פרש לגמלאות בשל "נכות מקצועית" על פי אישור של ועדת הפנסיה של המערערת (להלן - הקרן) ביום 29.6.1979, וקביל פנסיה על פי תקנות המערערת. בהודעה שיקבל המשיב ונאמר כי שיעור גמלת הנכות שתשולם לו עד הגיעו לגיל 65תהיה % 57.8משכרו, ובהגיעו לגיל 65תעמוד גמלתו (גמלת זקנה) על % 68ממשכורתו הקובעת. בתקופה שבה קיבל המשיב גמלת נכות שונו תקנות הקרן, ולפי התקנות החדשות, זכאי המשיב לגמלת זקנה בשיעור של % 61.38בלבד השכר. .2המשיב פנה לבית-הדין האזורי בבקשה להצהיר כי הוא זכאי לגמלה בשיעור שנקבע במכתב הקרן שנשלח אליו עת פרש לגמלאות כמתחייב מהתקנות, כפי שהיו באותה עת. הקרן לעומתו טענה כי המחייב הן תקנות הקרן, ואם הן נוגדות את האמור במכתב הן עדיפות עליו. בין-הדין האזורי, לאחר ששמע את טענות הצדדים, פסק: "לאחר קריאה ושינון של חומר הראיות בשקידה ובקפידה רבה מן המסד ועד לטפחות, נמצאנו למדים כי בא-כוח הנתבעת ביקש להוציא את המקרא מדי פשוטו, ולהוכיח שהנוסח הכתוב באישור אינו עומד בפני עצמו, שכן התובע כפוף לתקנות קרן הפנסיה. אולם אנו סבורים כילו רצו הצדדים לילך על פי האמור בתקנות קרן הפנסיה היו אמורים זאת במפורש, ולפיכך שאלת חלות תקנות קרן הפנסיה ראוייה לה להיות מונחת בקרן זווית שכן אין היא דרושה לצורך ההכרעה בהליך שבפנינו". וכל זאת "על שום באישור אין כל זכר לכך שגמלתו של התובע תחושב על פי תקנות קרן הפנסיה המקיפה". וממשיך בית-הדין כי "יסוד של התביעה מושתת על האישור כפי שהצדדים בחרו בזמנו לנסחו כך ולהסכים על תכנו, ומדוע תבקש עתה הנתבעת להתנער מהאישור ולכפוף אותו לתקנון קרן הפנסיה?". .3בערעורה טוענת הקרן כי המשיב זכאי לזכויות גמלת נכות מקצועית שנקבעו בתקנון ובתקנות כפי שהיו בתוקף שעה שפרש לגמלאות, בעוד שמיום שיהיה זכאי לגמלת זקנה, שהיא גמלה אחרת, יחולו עליו התקנות המחייבות במעוד שקמה זכותו לגמלת הזקנה. המשיב תמך בפסק-דינו של בית-הדין האזורי מטעמיו ולא רק מהם. לטענתו, התקנות המחייבות הן אלה שהיו בתוקף שעה שיצא לגמלאות, ואין נפקא מינה אם מדובר בגמלת נכות או בגמלת זקנה. .4אין נימוקו של בית הקין האזורי יכול לעמוד. זכויותיו של חבר קרן פנסיה נחתכות אך ורק על פי הקבוע בתקנון הקרן, שהוא החוזה שבין הקרן לכל אחד מחבריה (דב"ע תשן/60- 3[1]), ואין מכתב של עובד הקרן יכול לסתור את האמור בתקנות; דבר זה אנו למדים בין היתר בסעיף 7לתקנות ההתאגדות של הקרן. השאלה שעל פיה יוכרע גורלו של ערעור זה היא האם יש לראות את שני מסלולי הזכאויות בקרן, מסלול הנכות המקצועית ומסלול הזקנה, כעומדים בפני עצמם, שאז צודקת הקרן בטענתה שמחייבות את המשיב התקנות כפי שהיו בתוקף ביום זכאותו לגמלת זקנה. מאידך גיסא, אם יש לראות בשני המסלולים רצף אחד ומשהפך המשיב לגמלאי ביום שבו הוכרה לו קצבת הנכות מהעבודה התגבשו זכויותיו על פי התקנון שהיה בתוקף באותו מועד, אזי הדין עם המשיב. את התשובה לשאלה נלמד מתקנון הקרן. בסעיף ההגדרות אנו מוצאים את הגדרות הבאות: "פנסיונר" - "חבר, שאושרה זכאותו לגמלה, בהתאם לתקנות קרן הפנסיה של האגודה וכתוצאה מכך נפסקה פעילותו וחברותו באגודה". "פנסיה" - קרן למתן גמלאות בגיל 65; ומגיל 60- פרישה מוקדמת מסית בריאות; גמלאות פרישה מגיל 60לאחר 30שנות חברות; גמלאות נכות מקצועית מגיל 52- .60גמלאות נכות מלאה ותמידית (נכות מוחלטת) בכל גיל; גמלאות לשאירי חברים ולשאירי פנסיונרים; גמלאות במסגרת רציפות הזכויות לפנסיה". מהגדרות אלה כפשוטן ניתן ללמוד כי פנסיונר הוא אדם המקבל פנסיה מהקרן, תהא הפנסיה אשר תהא, ובלבד שהיא נמנית עם אחד המסלולים שנקבעו בהגדרת הדיבור "פנסיה". אף מהאמור בסעיף 28- "יישוב סכסוכים" - נוכל להגיע לאותה תוצאה, שהרי בהגדרת "תובע" באותו סעיף נאמר - "חבר באגודה או פנסיונר שלה (מי שמקבל פנסיה מהאגודה לרבות זכאי לפנסיה)". אף בהוראות תקנון הקרן שקדם לזה המחייב כיום אנו מוצאים הוראות דומות. פנסיונר מוגדר "כמי שהפסיק להיות חבר באגודה ומקבל גמלה חודשית בהתאם לתקנות אלה", הדיבור "תקנות אלה" כולל את כל סוגי הגמלאות. זאת ועד. בפרק הרביעי לאותן תקנות, הדם בגמלאות נכות מקצועית נקבע בסעיף 5לפרק הראשון כי "משהגיע פנסיונר נכות מקצועית לגיל הפרישה (65), יקבל גמלת פרישה מלאה בהתאם לחלק הראשון, פרק שלישי של תקנות אלה". עינינו הוראות כי בתקנות האגודה בתקופה הרלבנטית, אלה שהיו בתוקף שעה שפרש המשיב לגמלאות בשל נכות מקצועית, נקבע רצף אחד בין גמלת הנכות בעבודה לבין גמלת הזקנה. .5מכל האמור עולה, כי התקנות על פיהן זכאי המערער לפנסיית זקנה הן אלה שהיו בתוקף שעה שהפך המשיב ל"פנסיונר", זאת אומרת החל מהמועד שהוכרה לו הנכות מהעבודה. .6סוף דבר. הערעור נדחה, אף כי לא מטעמיו של בית-הדין האזורי. הקרן תשלם למשיב הוצאותיו בערעור בסך של 500, 1ש"ח בצירוף מע"מ.פנסיהמסמכיםקרן פנסיה