סחטנות המיעוט - בעלי מניות

דיני חדלות הפירעון מבקשים למקסם בכפוף לדין את ערך נכסי קופת הגוף הקורס. זאת ועוד; במסגרת זו, דיני חדלות הפירעון אינם רואים בעין יפה מצב בו ניתן לבעל מניות מיעוט, וודאי בחברה הקורסת ובמידה מסוימת גם בחברת בת, כוח סחטני המאפשר לו להכשיל מכר לצד ג' בלא להציע חלופה ראויה. חשש זה נסמך על ניסיון החיים המלמד כי לא אחת מנסים בעלי מניות שכאלה לנצל את חולשת שותפם לשעבר כדי לרכוש את חלקו "בנזיד עדשים" מכאן הנטייה להגביל זכויות וטו ולהתנות את הפעלתן ברמה גבוהה של תום לב. מכאן גם הסנקציה שנקבעה בפסיקה כנגד בעל זכות סירוב אשר מנצל את זכותו שלא כדין ומנסה לחבל בהתמחרות כדי להוזיל את עלותה (ראה פש"ר 2118/02 בש"א 8169/03 קמיל נ' א.י.ע יובלים השקעות בע"מ ואח'). כמו כן, קיימת באותו עניין הפסיקה הדורשת בחינת הצעה לשם השוואתה לפי ערכה האמיתי של ההצעה אף כאשר ניתן לנקוב בערך פורמאלי נמוך בהרבה (ראה פש"ר2043/01 בש"א 5414/02 בן חור נ' גן אורנים). לא בעל מניות המיעוט הוא המחליט על מחיר כטוב בעיניו אלא מעריך ניטראלי בוחן את שווי המניות לפי מנגנון מוסכם. האינטרס של החברה מוגן, לכאורה, מבחינה זו שמובטח לה תשלום בהתאם לערך האמיתי של הנכס שהיא מבקשת למכור . מה רבותא אם כן בין זכות זו לבין זכות סירוב "רגילה"? זאת כאשר לכאורה כל צד ג' סביר הפועל למען מקסום טובתו ממילא לא ירצה לשלם עבור אותו נכס סך שהוא מעל לשוויו האמיתי . השוואה זו הייתה נכונה לו היינו חיים בעולם אוטופי, או למצער פשוט בהרבה באורח התנהלותו, שבו לא רק שלא היו קיימים פערי מידע אלא שבו היו כל הגורמים הפעילים בשוק מעריכים את אותו נכס באותו אופן. אלא שחיי המציאות הינם מורכבים בהרבה. ייתכן אף ייתכן שנכס פלוני אשר שווי בעיני רוב העוסקים בשוק הרלוונטי הינו X יהיה שווה הרבה יותר לעוסק ספציפי בשל נסיבות או צרכים מיוחדים של אותו עוסק. אין ספק כי מציאת קונה שכזה הינו אכן ברכה לקופת הפירוק אולם דומה כי זהו בדיוק הסיכון כנגדו נועדה להגן תניה זו בתקנון. אפשר להגדיר תניה זו מבחינת בעל מניות האחר כ"זכו, סירוב משופרת". כמו זכות סירוב היא מאפשרת לו לבצע השוואה עם הצעת הזוכה בהתמחרות, אולם בנוסף לכך הזכות מגינה עליו בדיוק מפני אותו "מציע מיוחד" אשר בשל צרכים סובייקטיביים או מטעמים מיוחדים השמורים עימו מוכן לרכוש את הנכס הרבה מעל לשווי השוק שלו. אכן, אין ספק כי לעיתים יש בכך פגיעה בקופת הפירוק אולם מאידך אין ספק כי פגיעה זו מוגבלת ומידתית מפגיעתה של זכות וטו גרידא. דברים אלו מקבלים משנה תוקף מקום בו אותה תניה קיימת לא בחברה הקורסת אלא בחברת בת סולוונטית המצויה בשליטתה החלקית.דיני חברותבעלי מניותמניות