מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נכות נפשית לנפגעי פעולת איבה: השופט י' אליאסוף: .1המשיבה נפגעה ב"פגיעת איבה" כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל- .1970סעיף 4לחוק זה קובע כי נפגע שכתוצאה מפגיעת איבה שנגרמה לו נכות שדרגתה נקבעה כאמור בסעיף 5לחוק, זכאי לתגמול כמפורט באותו סעיף. .2בסעיף 5(ב) עד (ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, נקבע: " .5(ב) רופא או ועדה רפואית שנתמנו לענין סעיף 61לחוק הביטוח [חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968] יקבעו את דרגת הנכות לפי המבחנים והכללים שהותקנו על פי סעיף 10(ב) לחוק הנכים [חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959[נוסח משולב]] בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. (ג) הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רופא או של ועדה רפואית רשאי לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים שנתמנה לענין סעיף 64לחוק הביטוח. (ד) ההסדרים לקביעת דרגת נכות כאמור בסעיפים , 63 62ו- 65וכן תנאי הגשת ערר כאמור בסעיף 64ותנאי הגשת ערעור כאמור בסעיף 64א לחוק הביטוח, והתקנות לפי סעיפים אלה, יחולו בשינוים המחוייבים על קביעת דרגת נכות לפי חוק זה". .3הוועדה הרפואית לעררים שנתמנתה לעניין סעיף 64לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968קבעה למשיבה ביום 25.3.1993, דרגת נכות בשיעור %44, המבוססת על פגמים של קטיעה וצלקות לפי סעיפים 49(5) ו-75(1)(ג) בתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-.1969 .4המשיבה הגישה ערעור על ההחלטה בבית הדין האזורי ועתרה לקביעת דרגת נכות נפשית, וכן עתרה להפעיל לגביה את תקנה 15לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, הדנה בהגדלת דרגת הנכות בשים לב למקצועו, לגילו או למינו של הנפגע. .5בדיון לפני רשמת בית הדין פירט ב"כ המשיבה טענותיו. ב"כ המוסד לביטוח לאומי הודיעה, בין שאר טענותיה, כי: "לעניין תק' 15אני מוכנה להחזיר מאחר והוועדה לא התייחסה כלל לבקשה להפעלת תק' 15". .6בפסק-דינו החליט בית הדין האזורי להחזיר את עניינה של המשיבה לוועדה הרפואית לעררים בנושא הפסיכיאטרי, וכן - על פי הסכמת ב"כ המוסד לביטוח לאומי - "לנושא הפעלת תק' 15". .7בבקשה שלפני טוען ב"כ המוסד לביטוח לאומי כי בית-הדין האזורי לא היה מוסמך להחזיר את עניינה של המשיבה לוועדה הרפואית לעררים לעניין תקנה 15לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- .1956הטעם לכך הוא כי תקנה 15הנ"ל, "אינה חלה לגבי נכה כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובית הדין קמא הנכבד טעה בהחזירו עניינה של המשיבה לעניין זה". עוד טען ב"כ המוסד לביטוח לאומי כי הסכמת נציגת המוסד בבית הדין האזורי בנושא זה "אינה מקנה סמכות לבית הדין להעניק זכות בניגוד להוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה וחוק הנכות". .8ב"כ המשיבה נתבקש להשיב לבקשה. ביום 11.11.1993הגיש לנו ב"כ המערער את הבקשה דלקמן: " .1ב"כ המשיבה הודיע למבקש כי לאחר בדיקת העניין מצא כי לצערו תקנה 15אינה חלה על נפגעי פעולות איבה. בשל כך הוא לא נתן תשובתו במועד שנקבע בהחלטתו של בי"ד נכבד זה מיום .5.9.93 .2לאור זאת מתבקש בה"ד הנכבד ליתן בהסכמת הצדדים תוקף של פס"ד לבקשת רשות הערעור של המבקש, ולקבוע כי עניינה של המשיבה יוחזר לוועדה הרפואית כדי שתתייחס לנושא הפסיכיאטרי בלבד". .9בהתאם לתקנה 82לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, אנו מחליטים לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. על-פי בקשת הצדדים אנו נותנים תוקף של פסק-דין להסכמה ביניהם ואנו מחליטים כי עניינה של המשיבה יוחזר לוועדה הרפואית לעררים כדי שתתייחס לנושא הפסיכיאטרי בלבד. 10הבאנו בפירוט את השתלשלות הדברים בהליך זה, על מנת למנוע טעויות מסוג זה בעתיד. נבהיר ונדגיש כי הוועדות הרפואיות הדנות בקביעת דרגת נכות של נפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, מוסמכות לקבוע גם את דרגת הנכות של נפגעי פעולות איבה. ואולם, דרגת הנכות של נפגעי פעולות איבה אינה נקבעת לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, הן התקנות גופן והן המבחנים שבתוספת לתקנות, אלא לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969, בתיאומים ובשינויים שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות. .11אין צו להוצאות.נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשינכותנפגעי פעולות איבה