מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נוכחות פקיד תביעות ביטוח לאומי בבדיקת ועדה רפואית: .1בפנינו שני ערעורים לאחר קבלת רשות (דב"ע נד/76-99, דב"ע נד/77-99), על שני פסקי-דין שניתנו בבית הדין האזורי. בשני הערעורים הרשות הוגבלה לשאלה אחת ויחידה והיא האם פקיד התביעות הדן בתאונות עבודה פסול מלשמש כמזכיר הוועדה הרפואית לעררים. הדיון בשני התיקים אוחד לבקשת הצדדים בהחלטת הרשם מיום .12.5.1995 .2טענות המערערים הן שתיים: ראשית, טוענים המערערים כי העובדה שבדיוני הוועדה משתתף בצורה זו או אחרת עובד המוסד, אשר תפקידו להחליט בדבר תביעות הקשורות בתאונות עבודה המוגשות למוסד, ובאם לערער על החלטות ועדות רפואיות, יוצרת חשש למשוא פנים, אפילו אם לא הוא טיפל באופן אישי בתיק הנדון בפני הוועדה. טענתם השניה של המערערים היא כי עצם הנוכחות של אדם זר בוועדה פוגעת בצנעת הפרט של המבוטחים המופיעים בפניה. .3המשיב טען בפנינו כי פקיד התביעות נוכח בדיוני הוועדה בתפקיד טכני בלבד שמתמצה בכתיבת הפרוטוקולים של דיוני הוועדה, ואף אם הוא עלול לראות את הדברים באורח חד-צדדי, אין לו אפשרות להשפיע על מהלך הבדיקה, ותוצאותיה. כן טען המשיב כי תקנה 9לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956(להלן: התקנות) מאפשרת לוועדה להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה, ועל-פי רשות זו, מתירה הוועדה לעתים לרושמי הפרוטוקולים להיות נוכחים בשעת הבדיקה. עד כאן טענת הצדדים. .4הוועדה הרפואית היא גוף מעין-שיפוטי אשר חבריה (הפוסקים הרפואיים) אינם מתמנים על-ידי המוסד אלא על-ידי שר העבודה והרווחה, ורופא המוסד מרכיב את הוועדה מתוך אותה רשימה, על-פי מומחיותו של הפוסק. ככל גוף מעין-שיפוטי, גם הוועדה הרפואית חייבת לפעול ללא משוא פנים. נפסק לא אחת בבית-דין זה: "אופיה המעין-שיפוטי של הוועדה הרפואית מדרג ראשון ושל הוועדה הרפואית לעררים מחייב את חבריה לפעול על-פי הכללים השוללים משוא פנים וניגוד עניינים" (דב"ע נב/22- 01[1], בע' 319אסמכתאות שם) אולם מזכיר הוועדה, אשר אינו משתתף באופן פעיל בדיוניה ובקבלת ההכרעות בה, אינו חבר הוועדה, תפקידו אינו שיפוטי או מעין-שיפוטי, אלא ביצועי-מנהלי, ועל כן לא ניתן להחיל עליו אותם כללים החלים על הוועדה. יתר על כן, נפסק (בדב"ע נב/22- 01[1], הנ"ל, בעמ' 323כי: "סמכות זו של המזכיר [לזמן את הוועדה] היא סמכות מינהלית, וחזקה על המזכיר כי הוא פועל בתום לב, בנאמנות, בסבירות וכדין בביצוע תפקידיו (השווה בעניין זה למצב באנגליה ,.th ed 6administrative law[32] wade .309P) גישתנו נשענת גם על כך שהחלטתה של הוועדה הרפואית לעררים בהליך של ערעור בזכות, על ידי הנפגע תקנה 27(א) לתקנות הנכות), ועל כך שמזכיר הוועדה הרפואית נתון לשיפוט משמעתי על-פי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג- 1963(ראה ילקוט פרסומים התשכ"ה, בעמ' 2666)." אי לכך, אין לראות פגם בעובדה, שמי שמשמש פקיד תביעות במוסד (ובלבד שאינו פקיד התביעות המטפל בעניינו של הנפגע-הנבדק) יכהן כמזכיר של ועדה רפואית או ועדה רפואית לעררים. .5ומכאן לנוכחות פקיד תביעות בעת בדיקת המבוטחים. מטרתה של תקנה 9לתקנות היא להבטיח את צנעת הפרט וכבודו של הנבדק בפני הוועדות הרפואיות. מכאן שהכלל חייב להיות שהבדיקה תעשה שלא בנוכחות המזכיר. הדרך לחרוג מן הכלל מצויה באותה תקנה, ומכאן שמן הראוי שכל אימת שהוועדה מתירה נוכחות המזכיר בעת הבדיקה יצויין הדבר בפרוטוקול בצירוף הנמקה קצרה. בשני המקרים שלפנינו לא נטען כלל כי מזכיר הוועדה היה נוכח שעה שהמערערים נבדקו ע"י חברי הוועדה. .6מכל האמור לעיל, דינו של הערעור להדחות. אין צו להוצאות. השופטת פורת: לאור פסיקת בית-דין זה ברוב דעות בדב"ע נב/22- 10אין לי אלא להצטרף לדעת הנשיא.רפואהביטוח לאומיועדה רפואית