חוק השב"כ מסדיר את מעמדו, מבנהו, ייעודו, תפקידו וסמכויותיו של שירות הבטחון וכן את דרכי הפיקוח על סדרי העבודה בו. סעיף 2(ג) לחוק מאפשר לקבוע הוראות שונות מאלה החלות בשירות המדינה לענין ארגון וניהול כוח אדם של המשיב ובלשון הסעיף לאמור: "על אף האמור בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, רשאי ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, לקבוע בתקנות או בכללים הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לענין ארגון וניהול כוח אדם בשירות, והכל בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ולהוראות חוק התקציב השנתי." מכח סעיף 2(ג) הנ"ל הותקנו תקנות ונהלים בנושאים הנוגעים לארגון וניהול כוח אדם במשיב. בין היתר, הותקנו אף תקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס"ח - 2008 ותקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס"ח - 2008. תקנה 2(א) לתקנות הללו מסמיכה את ראש השירות לקבוע לעובדים במשיב או לסוגי עובדים בו כללי העסקה יחודיים במסגרת נוהלי השירות. מכח תקנה זו קבע ראש השירות נוהל אשר לפיו בתפקידים מסוימים בתחום המבצעי ובתחום המינהלי תהא ההעסקה לא על פי כתב מינוי, אלא על פי "כתב העסקה". כמו כן, נקבע שם כי העסקה בכתב העסקה לא תעלה על 9 שנים (להלן: "הנוהל בדבר קציבת תקופת ההעסקה").שב"כ (שירות הביטחון הכללי)