משכון לא רשום מול עיקול

מה עדיף משכון לא רשם או עיקול ? בע"א 790/97 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' גדי אברהם נקבע, כי המעקל שהינו נושה בלתי מובטח, אינו סומך במישרין על מצבו הרישומי של הנכס נשוא העימות. ציפיותיו להיפרע מהחייב הן כוללניות ואינן קשורות במישרין לנכס המעוקל ההלכה לפיה יש עדיפות לזכות קודמת שאינה רשומה על פני עיקול מאוחר, חלה על הקניית כל זכות גם במקרקעין וגם במיטלטלין, בהלכת אהרונוב נקבע: "הפרופוזיציה שאותה אבקש לבסס היא זו: כאשר מוכר מתחייב להקנות בעלות במקרקעין או במיטלטלין לקונה, משתכללת אצל הקונה זכות שביושר. זוהי זכות "מעין-קניינית". היא פועלת כלפי צדדים שלישיים. מכוחה של זכות זו ניתן לומר כי יש לקונה "זכויות מהותיות בנכס מסוים". כתוצאה מכך נשלל מנושה - בין נושה מכוח עיסקה נוגדת ובין נושה מכוח נשייה שאינה קשורה כלל לנכס - הכוח לממש את זכותו כלפי החייב-המוכר באמצעות הנכס הנמכר. על-כן, מתגבר הקונה על נושה של המוכר, המטיל עיקול על הנכס. לעניין זה, אין כל נפקות לרישום העיקול במרשם המקרקעין. פרופוזיציה זו אינה מוגבלת אך להקנייתה של זכות הבעלות. היא חלה על הקניה של כל זכות אחרת במקרקעין או במיטלטלין". על פי ס' 4(3) לחוק המשכון, משלא היה רשום משכון ברשם המשכונות בעת הטלה העיקול, אין למשכון זה כל תוקף כלפי נושים אחרים של החייב, מכל סוג שבוא, לרבות המשיבה, והוא בוודאי אינו גובר על העיקול שנרשם בהיעדר למשכון תוקף כאמור. סעיף 13 לחוק המיטלטלין מבהיר כי הוראותיו יחולו רק כאשר אין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון, אלא שס' 4, ו- 4 (3) בפרט, לחוק המשכון הן הוראות מיוחדות לגבי תוקף המשכון כלפי נושים אחרים, וקובע שהמשכון אינו תקף כלפי נושים אחרים, כגון המשיבה, ללא רישומו ברשם המשכונות. בע"א 189/95 בנק אוצר החיל נגד אהרונוב, שעסק במקרקעין, קבעה, כי זכות המעקל הינה חלשה במידרג הזכויות, והעיקול אינו יוצר זכות מהותית, אלא משמש כלי למימוש הזכות המהותית שהיא החוב של החייב - בעל הנכס- לנושה. במקרה אהרונוב, דובר במקרקעין. משכוןעיקול