מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מעצר קטין עד תום ההליכים: 1. התביעה מבקשת לעצור עד תום ההליכים את המשיב (קטין) בעקבות הגשת כתב אישום נגדו על סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (עבירה על סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז1977-). על פי האישום, ביום 12.3.98, בשעה 13: 30 בסמוך לבית הספר בכפר עיסוויה, יידה המשיב משך מספר דקות אבנים לעבר ג'יפ של מג"ב, בכוונה לפגוע בג'יפ ובנוסעיו ופגע בגג הג'יפ. התביעה מבקשת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 2. ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישום נגד המשיב ולפיכך מתקיימת במקרה זה דרישת סעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996- (להלן - החוק). ב"כ המשיב גם אינו חולק על קיומה של עילת מעצר על פי סעיף 21 (א) (1) (ג) (4) לחוק והוא ממקד את טיעוניו בשאלת החלופה למעצר. 3. ב"כ המשיב טוען כי ניתן להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר בתנאים של מעצר בית, למעט יציאה ללימודים, בפיקוח של אבי המשיב. עוד טוען ב"כ המשיב כי המשיב זרק אבנים לא ממניעים אדיאולוגיים, אלא לכיוון מכונית מורתו והוא מביע חרטה על מעשיו. 4. התביעה מבקשת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לטענתה חלופה למעצר אינה יכולה להבטיח השגת מטרת המעצר שכן החלופה מוצעת בדיוק במקום בו המשיב ביצע את העבירה. התביעה טוענת כי מדובר בעבירה המסכנת יום יום את החיילים והשוטרים, לאחרונה החמירה התופעה והבעת חרטה בנסיבות המקרה אינה שוללת את חזקת המסוכנות שקמה מהמשיב. 5. בהתאם לסעיף 21(ב) (1) לחוק על בית המשפט לבחון בכל מקרה אם ניתן להשיג את מטרת המעצר גם בדרך אחרת, שפגיעתה בחירותו של הנאשם, חמורה פחות. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ונסיבות המקרה הגעתי למסקנה כי אין מקום להסתפק במקרה זה בחלופה למעצר נוכח הסיכון החמור הטמון במעשים מסוג זה. 6. אכן מדובר במשיב שהוא קטין (יליד 1981) והחזקתו במעצר של קטין היא קשה ומכבידה. עם זאת בתי המשפט חזרו וקבעו כי בעבירות מסוג זה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, בהן הסיכון לחיי אדם הוא ממשי ומוחשי אין מנוס מלהורות על מעצרם של נאשמים ובכלל זה גם קטינים. מדובר בתופעות שלצערנו התרבו בעת האחרונה והאוכלוסייה המבצעת אותם היא לרוב דווקא של נערים קטינים. על עניין דומה אמר בית המשפט העליון: "יש, אמנם, להצטער על ההכרח להורות על מעצרו של נער בגילו של העורר. אך העבירות מן הסוג הנדון, רובן ככולן, מבוצעות בידי נערים כמותו. בהתחשב במניע המדריך את מבצעי העבירות הללו, ולנוכח חומרת הסכנה שעבירות אלו טומנות לשלומם ולביטחונם של עוברי-דרך, לרוב אין מנוס מן השימוש באמצעי החמור של מעצר עד לתום ההליכים, אף לשם הרתעת הרבים" (בש"פ 1460/96 מפי כב' השופט מצא וכן ראה בש"פ 6823/95 מפי כב' השופט בך, לא פורסמו). האבנים הנזרקות לעברם של כלי רכב הנעים בכביש, פגיעתם רעה וסיכונם חמור באותה מידה בין אם הושלכו על ידי מבוגר או על ידי קטין (בש"פ 797/96, מפי כב' השופט חשין, פרח נ' מדינת ישראל, לא פורסם). הבעת החרטה שהביע המשיב אין בה לשנות, מה עוד שאין מדובר בהודאה באירוע המיוחס למשיב בכתב האישום אלא באירוע בנסיבות שונות לחלוטין. בהתחשב במהות העבירה והסיכון לחיים ולגוף הכרוך בביצועה, לא שוכנעתי כי קיימת במקרה זה אלטרנטיבה למעצר אשר יש בה כדי להסיר את חשש הסיכון מפני המשיב ומעצר בית אינו אפקטיבי במקרה זה שכן אין כל אפשרות לפקח על ביצועו ועל התנהגותו של המשיב. עם זאת ונוכח גילו הצעיר של המשיב יש לעשות כל שניתן כדי שמשפטו של המשיב ייקבע וישמע בהקדם. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. מעצרקטיניםקטינים (במשפט הפלילי)