מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא מכרז מינוי קצינים במשטרה: האם חייבת משטרת ישראל - על פי נהליה - לערוך מכרז לשם מינוי קצין לתפקיד בתקן רב-פקד? זו השאלה העומדת ביסוד העתירה שלפניי. רקע עובדתי 1. העותר משרת במשטרת ישראל בתפקיד ראש תחום הדרכה במדור טרור והפרות סדר, במחלקת חירום של אגף המבצעים, בדרגת פקד. הוא התגייס למשטרה בשנת 1993, ומאז סוף שנת 2008 הוא ממלא את התפקיד האמור. ביום 22.2.11, במסגרת הליך המכונה במשטרה "דיון תנועות" (ועל כך - בהמשך), נמצא העותר מתאים לקידום אולם נקבע כי אם לא יתקדם, יישאר בתפקידו. 2. כאן המקום להעיר, כי העתירה שלפניי אינה עתירתו הראשונה של העותר בעניין קידומו במשטרה. עתירתו הקודמת (עת"מ 47667-02-12), נדחתה על ידי על הסף ביום 22.6.12. במסגרת אותה עתירה ביקש העותר סעדים שונים, ובכללם מדוע לא יצהירו המשיבים כי העותר זכאי לקידום מיידי לדרגה ולתפקיד של רב-פקד, ואף יקדמו אותו בפועל; מדוע לא יצהירו על כוונתם לקדמו לאלתר לתפקיד ולדרגה כאמור אשר יתפנה בסבב המינויים הקרוב; מדוע לא הועלה שמו כמועמד לתפקידים שונים בדרגת רב-פקד אליהם הגיש מועמדות ומדוע לא קודם לדרגה האמורה לאחר סבב המינויים שנערך בשנת 2007, ועוד כהנה וכהנה. העתירה נדחתה על הסף מחמת היותה נגועה בשיהוי כבד, כאשר המעשים וההחלטות אותם היא מפרטת אירעו - המאוחרים שבהם לפני למעלה משנתיים והמוקדמים שבהם, לפני למעלה מארבע שנים. עוד נדחתה העתירה על הסף מחמת היותה כוללנית, שאינה מופנית כלפי החלטה מסוימת של המשיבים, ואשר כללה התבטאויות כגון "העתירה מופנית כנגד התנהלותם הרציפה והלקויה של המשיבים, אשר עושים במשטרת ישראל כבתוך שלהם ללא מתן דין וחשבון, כנגד מדיניות מינויים פגומה ובלתי סבירה, המהווה תוצאה של תרבות ארגונית קלוקלת בכל הקשור למינויים, כפי שנקבע בדו"ח מבקר המדינה בנושא". בשולי פסק הדין הערתי, מבלי להביע עמדה לגופו של עניין, כי ככל שיש בידי העותר להצביע על תוצאות מכרז לתפקיד הרלוונטי לגביו, מן הזמן האחרון, שהתנהל, להבנתו, שלא כדין, עומדת לו זכותו לנקוט הליכים משפטיים ככל שיימצא לנכון. 3. בתחילת חודש יולי השנה, הוחלט על מינויו של משיב 5, רפ"ק ארז ציזין, לתפקיד ראש תחום אימונים והכשרות במחלקת חרום של אגף המבצעים. משיב 5 משרת אף הוא במשטרת ישראל החל משנת 1993. בעקבות שינויים מבניים שנערכו במשטרה, אוחדו אגף קהילה ואגף מבצעים לאגף אחד. כתוצאה מכך בוטלו תפקידים ונוצר צורך למצוא תפקידים הולמים עבור קצינים שתפקידם בוטל. אחד התפקידים שבוטלו היה תפקידו הקודם של משיב 5, שדרגתו, כאמור, רב-פקד. בפגישת עבודה שהתקיימה באפריל השנה, בין ראש אגף המבצעים לבין ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, נדחתה האפשרות לשבץ את משיב 5 בתפקיד שהתקן שלו הוא תקן פקד, ונקבע כי באחריות אגף משאבי אנוש למצוא עבורו שיבוץ תקני. משיב 5 היה אותה עת בקורס פיקוד ומטה, ובמהלך הקורס רואיין על ידי ראש אגף המבצעים, שמצא אותו מתאים לתפקיד נשוא העתירה, וכך הוחלט, כאמור, בראשית יולי. אין חולק, כי המינוי נעשה ללא מכרז. העתירה 4. לטענת העותר, בראיון שנערך עמו ביום 13.9.10, הובטח לו כי יקודם לתפקיד נשוא העתירה לאחר שתאושר פקודת הארגון החדשה, אשר על פי ההצעה אמורה הייתה לכלול תפקיד של קצין הדרכה בדרגת רב-פקד. לטענת העותר זה התפקיד נשוא העתירה, אשר אליו התמנה משיב 5 ללא מכרז, בניגוד להבטחות מפורשות שניתנו לו, בניגוד לדין, ומשיקולים זרים שמקורם ב"דם הרע" שיש בין העותר לבין מפקדיו בעקבות פניותיו הקודמות לערכאות. יוער, כי בעתירה הוסיף העותר וטען כי הועבר מתפקידו הנוכחי שלא כדין, אולם טענה זו משוללת יסוד וב"כ משיבים 1-4 שבה והדגישה, הן בכתב והן בעל פה, כי העותר לא הועבר מתפקידו ולא הוחל בהליך כלשהו לשם העברתו מתפקידו. 5. במסגרת העתירה, הגיש העותר בקשה לצו ביניים, לפיו יורה בית המשפט כי משיב 5 לא ייכנס לתפקידו ו/או לא יחל או ימשיך בחפיפה לתפקיד נשוא העתירה. בקשה זו נדונה בפני כב' השופט מ' דרורי במהלך הפגרה. בהחלטתו מיום 31.8.12 קבע כב' השופט מ' דרורי כי על פניו יש בסיס לעתירה, שכן בנוהל המשטרה נאמר כי יש לפרסם מכרז לשם איוש תפקידי רב-פקד, וכל עוד לא תוקן הנוהל הוא מחייב את המשטרה. לפיכך הורה כי עד להכרעה סופית בעתירה לא ימשיך משיב 5 בחפיפה. עוד הוסיף כב' השופט דרורי בהחלטתו ואמר, כי "חזקה על המשטרה, כי אם ייערך מכרז כדין, ייבחר המתאים מביניהם (וייתכן שיהיו מועמדים נוספים). מכל מקום, מתן צו הביניים (וגם היענות לעתירה), אין משמעותם זכייה מוחלטת של העותר והפסד של המשיב, אלא הצבתם בקו זינוק שווה בפני ועדת המכרזים לצורך קבלת התפקיד, והכל על פי הנהלים שהמשטרה סבורה כי הם הנהלים הטובים ביותר לבחירת רב פקד. אם נוהל זה טוב הוא, ומהחומר שבפניי הבנתי כי הוא מופעל הלכה למעשה, מן הראוי כי יעשה בו שימוש גם במקרה הנוכחי, כפי שאמרתי לעיל, וזאת במסגרת הרהורי לצורך צו הביניים, מבלי שקבעתי בעניין הכרעה שיפוטית סופית". 6. משיב 5 פנה לבית המשפט, בעקבות ההחלטה לעיל, בבקשה לבטלה, מן הטעם שהיא ניתנה בטרם חלף המועד בו אמור היה להגיש את תגובתו לבקשה למתן צו ביניים. בהחלטה מיום 3.9.12 דחה כב' השופט דרורי את הבקשה, הגם שקיבל את עמדתו של משיב 5 לפיה בעת מתן ההחלטה הקודמת, טרם חלף המועד בו אמור היה להגיש את תגובתו לבקשה. בהחלטה הנוספת קבע כב' השופט דרורי כי עיין בטענותיו של משיב 5 לגופן וחזר על קביעתו לפיה "חובה היה לפרסם את ההבהרה בדרך של תיקון הנוהל, וזאת על פי הכללים של המשפט המנהלי החלים ביחס להנחיות מנהליות". עוד הוסיף כב' השופט דרורי בהחלטתו ואמר "לכן הבעתי את המשאלה כי ייערך המכרז על פי הנוהל האמור, בהקדם, וייקבע, על פי הנהלים הללו מי הוא זה שיזכה בתפקיד. להסרת ספק, ואף זאת כתבתי בהחלטה האמורה, אין בקבלת עמדת העותר, במסגרת צו הביניים (וגם אם יזכה בעתירתו), משום קביעה כי הוא, ורק הוא, זה שיקבל את התפקיד. כל העתירה נועדה לעניין אחד בלבד, והוא - קיום הליך נאות של מכרז על פי הנוהל המחייב (כפי, שלכאורה, מחייב הנוהל, כלשונו, שכן ההבהרה, כפי שהסברתי, אין בכוחה לשנות מנוסח הנוהל)". 7. בעקבות שתי החלטות אלה, פרסמה המשטרה מכרז לתפקיד נשוא העתירה. בתגובה לפרסום, פנה העותר לבית המשפט בבקשה מיום 25.9.12, לאפשר לו לצרף סעדים וליתן צו ביניים. הסעדים כוונו כנגד דרישות שונות שנקבעו במכרז ביחס לתנאי הכשירות של הקצין המיועד ואשר העותר סבר כי הן אינן סבירות, וכי כל תכליתן למנוע ממנו מלהשתתף במכרז. עוד התבקש צו ביניים שיורה למשיבים להקפיא את הליכי המכרז עד לדיון בעתירה. בתגובה לבקשה זו, הודיעו משיבים 1 - 4 כי עמדתם הייתה ונותרה שדין העתירה להידחות, היינו, שאין הנהלים מחייבים פרסום מכרז לצורך איוש תפקיד בתקן רב-פקד, ככל שהמדובר במינוי רוחבי (עניין זה יפורט בהרחבה בהמשך). עם זאת, לנוכח החלטתו של כב' השופט דרורי ובשל הצורך באיוש התפקיד נשוא העתירה, פורסם מכרז והעותר הגיש את מועמדותו לתפקיד. ב"כ משיבים 1 - 4 סברה כי ככל שהעותר מבקש לתקוף את תנאי המכרז, עליו להגיש עתירה חדשה ואין הוא יכול להיתלות בעתירה הנוכחית שהרי כל כולה מכוונת לכך שבית המשפט יורה על עריכת מכרז. לפנים משורת הדין הודיעו משיבים 1 - 4 על הקפאת הליך המכרז עד לדיון בעתירה, משום שעמדתם היא כי דין העתירה להידחות על הסף באופן שייתר את עריכת המכרז ממילא. 8. בפתח הדיון שהתקיים לגופה של העתירה, חזרה ב"כ משיבים 1 - 4 והסבירה כי מרשיה הבינו את החלטת כב' השופט דרורי ככזו המנחה אותם לערוך מכרז, למרות שעמדתם היא כי אין המשטרה מחויבת לכך לפי הדין. הוסכם אפוא, כי הדיון בעתירה יתנהל על בסיס עמדת המשטרה לפיה אין צורך במכרז. שיטת מינוי וקידום קצינים במשטרה 9. על מנת להבין את המחלוקת בין הצדדים, יש להידרש לאופן המינוי וקידום קצינים במשטרה, כפי שפורט בתשובת משיבים 1 - 4. קידום בדרגת קצונה מותנה בקיומו של תקן מתאים פנוי בדרגה הגבוהה מ"דרגת הכתף" של הקצין, בהצבתו בתפקיד ובמינויו לתפקיד. כבכל ארגון היררכי, ככל שעולים בדרגות, מצטמצם מספרן עד לקצה הפירמידה. כתוצאה מכך, ישנם קצינים שהשלימו את משך השהייה המינימאלי בדרגתם, העונים על תנאי הקידום וההכשרה, אולם אינם מקודמים בהעדרו של תקן בכיר יותר מן הדרגה בה הם שוהים. כך למשל, על פי נתוני המשטרה, משרתים כיום למעלה מ-1,300 קצינים השוהים בדרגת פקד מעל 4 שנים, מתוכם כ-300 קצינים השוהים במינוי פקד מעל 10 שנים. 10. החל משנת 2007, החלה המשטרה להיערך למעבר לשיטת מינויים מרוכזת ומתוכננת מראש. על פי שיטה זו, כלל תנועות הקצונה נקבעות באופן מרוכז ומובנה כשנה מראש. מטרת ההיערכות היא להביא לידי כך שסבב המינויים יתקיים באותו מועד, כך שניתן יהיה לתכנן את כוח האדם, תוך הבאה בחשבון של התפתחויות הניתנות לחיזוי, כגון פרישה לגמלאות, סיום קדנציות בתפקידים וכו'. לשם יישום השיטה, הונהג "דיון תנועות", הנערך אחת לשנה ובמועד קבוע, לכל הקצינים בדרגות פקד עד תת-ניצב. בדיון נקבע אופק השירות המיועד של הקצין לשנת העבודה הבאה, היינו, האם הוא צפוי להמשיך בתפקידו הנוכחי או לעבור לתפקיד רוחב (כלומר, תפקיד המקביל לדרגתו), האם הוא צפוי להתקדם בדרגתו, ואם לא יקודם - האם הוא מיועד להישאר בתפקידו או לעבור לתפקיד רוחב או לסיים את שירותו. בסיום הליך דיון התנועות, מקבלת המשטרה תמונת מצב של כלל הקצינים שהם בעלי פוטנציאל לשינוי שיבוצם, בין לתפקיד רוחב, בין לקידום. מובן שתפקיד מקדם הינו תפקיד שהמעבר אליו דורש העלאה בדרגה, ואילו תפקיד רוחב הינו תפקיד בעל תקן זהה לדרגה הנוכחית של הקצין. לאחר סיכום ההליך האמור, מתחיל הליך השיבוץ בפועל של הקצינים המיועדים לכך. ראשית נערך שיבוץ הרוחב של הניצבים. משמתקבלת התמונה אילו תפקידי ניצבים נותרו פנויים, יקודמו לתפקידים אלה קצינים בדרגת תת-ניצב, שיועלו בדרגה. לאחר מכן מתבצע שיבוץ רוחב של הקצינים בדרגת תת-ניצב, לאחר מכן, משנותרו תפקידי תת-ניצב פנויים מקודמים אליהם קצינים בדרגת ניצב משנה. התהליך חוזר על עצמו במורד סולם הדרגות עד לדרגת פקד. עוד עולה מתשובת משיבים 1 - 4 כי מינוי לתפקיד עד לדרגת רב-פקד, בין מינוי רוחב ובין מינוי מקדם, נדון על ידי סגל הפיקוד של כל מחוז או אגף רלוונטי. המלצת מפקד המחוז או מפקד האגף מועברת לאישור ראש אגף משאבי אנוש (אמ"ש), שהוא הגורם המוסמך למנות קצינים בדרגת רב-פקד. משמתפנה או עומד להתפנות תפקיד בתקן רב-פקד, נבחנים תחילה קצינים בעלי דרגת רב-פקד אשר יועדו בדיון התנועות האחרון לתפקיד רוחב, מתוך המחוז או האגף בו עומד תפקיד מן הסוג הזה להתפנות. הבחינה נערכת במסגרת דיון שיבוצים בראשות מפקד המחוז או מפקד האגף. ההמלצה המגובשת מועברת לאישורו של ראש אמ"ש. ככל שלא נמצא מועמד מתאים מבין קציני המחוז או האגף בדרגת רב-פקד, מתפרסם מעין "מכרז פנימי", המיועד לקצינים בדרגת פקד מתוך המחוז או האגף, אשר יועדו לקידום בדיון התנועות האחרון. המכרז מפרט את דרישות התפקיד. קצין האמ"ש הנוגע לעניין, מוודא כי הקצינים שהגישו את מועמדותם עומדים בדרישות התפקיד ובדרישה לקידום. מתקבלת עמדת הגורם המקצועי הרלוונטי, המועמדים נבחנים בדיון שיבוצים כמתואר לעיל. ככל שלא נמצא מועמד מתאים מבין קציני המחוז או האגף, בין בדרך של מינוי רוחב ובין בדרך של קידום, מתפרסם התפקיד ברמה הארצית, לקצינים שדרגתם כדרגת התקן של התפקיד, היינו, רב-פקד, ואשר נמצאו מתאימים לתפקיד רוחב. ככל שלא אותר קצין כזה, נפתח התפקיד לקצינים בדרגת פקד שנמצאו מתאימים לקידום. 11. נסכם כאן בקצרה ונאמר, כי מן התהליך המתואר לעיל עולה, שניתנת קדימות לשיבוצם של קצינים הנושאים כבר דרגת רב-פקד, בתפקיד רוחב, וכן ניתנת קדימות מסדר שני לקידומם של קצינים בדרגת פקד מתוך המחוז או האגף הרלוונטי, ככל שלא נמצא בתוכו קצין מתאים בדרגת רב-פקד לאיוש התפקיד שהתפנה. אלה הם שני העקרונות העומדים ביסוד שיטת המינוי והקידום. המסגרת הנורמטיבית 12. אין חולק כי המשטרה אינה כפופה להוראת סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, המורה כי "לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי...". המשטרה הוחרגה מתחולת הוראת סעיף 19 מכוחו של סעיף 2 לחוק הנ"ל, הקובע כי אין הוא חל על קבלת אדם לשירות המדינה "בחיל המשטרה". הוראה דומה חלה על המשרתים בכלל מערכת הביטחון. רוצה לומר, אין החוק מחייב את המשטרה לערוך מכרזים לצורך מינויים לתפקידי הקצונה השונים. עם זאת, וכראוי לכל ארגון ציבורי, פועלת המשטרה, בין היתר, מכוחן של הנחיות פנימיות ובכללן הנחיות הקובעות כללים לשם קידום המשרתים בשורותיה. 13. נוהל המינויים במשטרה (נוהל אמ"ש 05.03.08) קובע בסעיף 6א'1א' כדלהלן: "בהתפנה תקן רפ"ק במחוז, יפרסם קצין אמ"ש מחוזי מכרז ובו דרישות התפקיד לצורך איתור קצינים מתאימים". סעיף קטן ב' באותו סעיף קובע: "קצינים מהמחוז בדרגת פקד שנמצאו מועמדים לקידום במסגרת דיון תנועות והעומדים בדרישות התפקיד, וכן קצינים בדרגת רפ"ק שנמצאו מיועדים לתפקיד רוחב ועומדים בדרישות התפקיד, יהיו רשאים להגיש מועמדותם באמצעות מפקדם". 14. לכאורה, מתחייב פרסום מכרז כל אימת שמתפנה תפקיד בתקן רב-פקד וכל קצין בדרגת פקד כמו גם קצינים בדרגת רב-פקד רשאים להגיש מועמדות. אלא שביום 22.4.10, יצאה הבהרה לנוהל, מטעמה של ראש מחלקת כוח אדם באגף משאבי אנוש, ובה נאמר, בין היתר, כי בכל הנוגע לסעיף 6 לנוהל, שצוטט לעיל, "מובהר כי הכוונה הינה בעת מינוי מקדם ולא מינוי רוחב". רוצה לומר, ההבהרה מלמדת כי יש להבחין בין מינוי רוחב לבין מינוי מקדם משהתפנה תפקיד בתקן רב-פקד במחוז. מינוי לתפקיד בתקן רב-פקד במחוז ייעשה על ידי סגל הפיקוד הבכיר מתוך הקצינים בדרגת רב-פקד, המיועדים לתפקיד רוחב. רק אם לא יאותר מועמד מתאים, יפורסם מכרז פנימי המיועד גם לקצינים בדרגת פקד מתוך המחוז ואשר יועדו לקידום במסגרת דיון התנועות לאותה שנת עבודה. ככל שלא נמצא מועמד לתפקיד ברמת המחוז או האגף, חוזר על עצמו ההליך, אולם הפעם ברמה הארצית. 15. כעולה מתשובת משיבים 1 - 4, במהלך שנת 2012 בוצעו 13 מינויי רוחב בתפקידי רב-פקד באגף המבצעים, ללא עריכת מכרז, וזאת בהתאם להבהרה עליה עמדנו לעיל. עוד צוין בתשובה, כי בשנת 2008 נערכו במשטרה 409 מינויי רוחב לדרגת רב-פקד, בשנת 2009 היו 497 מינויים כאלה, ובשנת 2010 היו 594 מינויים כאלה. 16. המסקנה מכל אלה, שעל מנת שקצין בדרגת פקד יוכל להתקדם לדרגת רב-פקד, עליו להימצא מתאים לקידום בדיון התנועות של אותה שנה. היה ויתפנה תקן רב-פקד המתאים לכישוריו, תיבחן תחילה האפשרות לאיישו, ללא מכרז, על ידי קצין בדרגת רב-פקד בתפקיד רוחב, ורק אם לא יימצא קצין מתאים, ייפתח התפקיד להתמודדות לקצינים בדרגת פקד המיועדים לקידום. לא למותר להוסיף כי גם מינוי לתפקיד רוחב שאינו מחייב מכרז על פי נהלי המשטרה, נערך הליך מסודר, הכולל, כפי שראינו לעיל, דיון תנועות, פרסום רשימת המשרות הפנויות לתפקידי רוחב, ומתן אפשרות לכל קצין המעוניין למלא אחת מהן, לפנות לאגף בו מצויה המשרה ולבקש את שיבוצו בה. לאחר מכן מוזמן המועמד לראיון עם המפקד הקולט הישיר, אשר לפניו מצויים נתוניו האישיים של המועמד. ככל שהמפקד יגיע למסקנה כי הוא אכן מעוניין באותו מועמד, יופנה המועמד לראיון נוסף בפני ראש האגף הרלוונטי או לקבלת אישור ממנו. בסופו של ההליך, נדרש אישור ראש אמ"ש למינוי. 17. לסיכום, נראה כי הליך המינויים במשטרה הינו הליך מוסדר, המלווה בנהלים ראויים שנועדו לאפשר איתורם של מועמדים מתאימים לתפקידים המתפנים תוך מתן עדיפות לשיקולים כגון שיבוצי רוחב במגוון תפקידים לקצינים השוהים בדרגתם מבלי שניתן לקדמם, ולהעדפה מסדר שני של קציני המחוז או האגף בו התפנה תפקיד, והמיועדים לקידום. למעשה, אין בידי העותר טענה לפיה הנוהל אינו ראוי או אינו סביר. טענתו היא, כי הנוהל המחייב הינו נוהל אמ"ש 05.03.08 כפי שפורסם, וזאת בלא שתצטרף אליו ההבהרה משנת 2010. ככל שצודק הוא בטענתו, המסקנה המתבקשת היא שהמשטרה חרגה מן הנוהל, היה עליה לפרסם מכרז, ומשנמנעה מלעשות כן, בטל מינויו של משיב 5, כטענת העותר בעתירתו. נפנה אפוא לבחינת הטענה. מעמד ההבהרה 18. נהלים פנימיים, או הנחיות מנהליות, הן "הכללות נורמטיביות לא פורמאליות וגמישות, שרשות מינהלית קובעת לעצמה על מנת שידריכו אותה במסגרת פעולותיה" (י' דותן, הנחיות מנהליות, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית, 1996, בעמ' 28; וראו, למשל, עע"מ 9156/05 גרידינגר נ' ראפ, מיום 10.6.08). אין הן באות לעולם על פי הליכים קבועים ומוסדרים מראש, דוגמת הליכי חקיקה; עריכת שינויים בהן אינה טעונה הליך פורמאלי המוסדר מראש; ואין הן חייבות לשאת צורה פורמאלית ומוגדרת (דותן, שם, בעמ' 33). ממילא, גם אם קובצו ההנחיות בקובץ מסוים, יכול ושינויין לא יעוגן באותו קובץ אלא במסמך נפרד (דותן, עמ' 440). 19. בענייננו, מחלקת כוח אדם באמ"ש היא שהוציאה הן את נוהל אמ"ש 05.03.08 והן את ההבהרה מיום 22.4.10. המדובר אפוא בהוראות בעלות מעמד נורמטיבי זהה, שניתנו, שתיהן, על ידי הגורם המוסמך. בהבהרה אף נאמר כי כל האמור בה יעוגן בנוהל האמ"ש האמור. הווה אומר, הגורם המוסמך ראה את ההבהרה כחלק מן הנוהל. בצדק טוענים משיבים 1-4, כי העובדה שההבהרה לא הוכללה בנוהל אמ"ש הינה לכל היותר תקלה טכנית, אולם המדובר בעניין פורמאלי בלבד. לכל ברור מהם נהלי המשטרה בנוגע למינויים, שהרי מכתב ההבהרה הופץ לאותה "רשימת תפוצה", וכך נוהגת המשטרה בפועל זה שנים. בהקשר זה הפנו משיבים 1 - 4 לפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 5760/10 עו"ד עדי מאיר נ' מפקד מחוז ירושלים ואח' (מיום 30.6.11) בו נאמר "עתה מסכימים הכל כי לפי ניסוחו של הנוהל ניתן היה להבין כי הצורך במכרז חל גם לגבי 'מינוי רוחב' בניגוד לפרקטיקה הנוהגת. בעקבות עתירה זו ופניות נוספות יתוקן הנוהל בהקדם". בית המשפט העליון התייחס למצב הדברים המתואר לעיל כאל "כשל בניסוחו של הנוהל". נראה אפוא, כי גם בית המשפט העליון סבר, כעולה מהחלטתו, כי זו הפרקטיקה הנוהגת, כי אין צורך במכרז לגבי מינוי רוחב וכי המדובר אך בכשל בניסוח הנוהל. יש להצטער על כך שהוראת ההבהרה לא הוכנסה לתוך סעיפי הנוהל המתוקנים וכך היה נמנע הדיון המיותר בעתירה שלפניי, אולם המסקנה המתחייבת היא, שהמשטרה פעלה בכל הנוגע למינוי לתפקיד נשוא העתירה על פי נהליה שלה. כאמור, בנהלים עצמם (וההבהרה בכללם) אין כל פסול. 20. נראה כי אף לעותר עצמו אין טענה הנוגעת לכשירותו של משיב 5 לשמש בתפקיד נשוא העתירה, ומשהגעתי למסקנה כי מינויו נעשה כדין, ממילא דין העתירה להידחות. 21. בשולי הדברים אתייחס למספר טענות נוספות שהעלה העותר בעתירתו. הטענה האחת היא כי עמדתו זכתה לתמיכת היועץ המשפטי למשטרה. לשם ביסוס טענתו, הפנה העותר למכתבה של סנ"צ עליזה מרגוליס מלשכת היועץ המשפטי למשטרה, מיום 25.09.08. במכתב זה, המתייחס לטענות שהעלה העותר בקשר לאי קידומו בשנת 2008, והמהווה התכתבות פנימית בין ראש מחלקת כוח אדם לבין סנ"צ מרגוליס, הנחתה סנ"צ מרגוליס לבדוק את טענותיו של העותר ולראות האם ההחלטה, שהתקבלה בשעתו, על העברתו לתפקיד רוחב, סבירה בנסיבות שפורטו על ידו. סנ"צ מרגוליס הוסיפה וכתבה כי אם הובטחו לו הבטחות הקשורות בקידומו "יש לשקול ההשלכות שלהן לעניין האפשרות המשפטית להעברתו מתפקידו לתפקיד שאינו מקדם". לא מצאתי כי מכתב זה מהווה משום גיבוי לטענת העותר לפיה עמדת היועץ המשפטי של המשטרה הינה שיש לשבצו בתפקיד מקדם. כל כולו של המכתב הינו בבחינת הנחיה לברר את טענותיו ולבחון את ההשלכות המשפטיות של הבטחה - אם הייתה כזו - לקדמו, על שיבוצו לתפקיד שאינו מקדם. לא למותר להוסיף כי המדובר במכתב שנכתב לפני כ-4 שנים על כל המשתמע מכך. בנוסף הפנה העותר למכתבה של סנ"צ מרגוליס מיום 23.7.12, שנכתב במענה למכתבה של באת כוחו מיום 18.7.12. במכתב זה נאמר כי התפקיד נשוא העתירה אינו פנוי, ו"לכשיתפנה התפקיד והתקן - יופץ מכרז כמקובל בארגון". מתשובה זו ביקש העותר ללמוד כי גם המשטרה סבורה שיש להפיץ מכרז לשם מינוי לתפקיד בתקן רב-פקד, בין אם המדובר במינוי רוחב ובין אם המדובר במינוי מקדם. אלא שמכתבה של סנ"צ מרגוליס נכתב לאחר מינויו של משיב 5 וכל שנאמר בו צופה פני עתיד, על פי הנהלים. לכך יש להוסיף כי ביום 26.7.12 שבה סנ"צ מרגוליס וכתבה לב"כ העותר מכתב מפורט יותר, תוך שהיא מבהירה כי משיב 5 מונה לתפקיד כמינוי רוחב ופירטה את הליך המינוי במשטרה על פי הנוהל וההבהרה. משכך ברור כי עמדת משיבים 1-4 עקבית ומגובה בייעוץ המשפטי של המשטרה. 22. טענה נוספת שנטענה בעתירה הייתה כי הובטח לעותר שיקודם לתפקיד חדש, שיוגדר כתפקיד בדרגת רב-פקד. העותר מבקש לבסס טענה זו על סיכום ראיון שנערך עמו ביום 13.9.10. אלא שעיון בסיכום הראיון מלמד כי אין בו כל הבטחה אלא הבעת תקווה שקידומו של העותר לדרגת רב-פקד יתאפשר, לאחר שתאושר פקודת הארגון החדשה. כך עולה גם מסיכומי ראיונות אחרים שנערכו לעותר במהלך השנים ובהם נאמר על ידי מפקדיו כי הוא מועמד, מבחינתם, לקידום. בין חיווי דעה בדבר ההתאמה לקידום לבין הבטחה לקידום, המרחק רב. 23. כך גם לא מצאתי יסוד לטענות העותר בדבר התנכלות כלפיו לאחר שפנה לערכאות בהליכים שקדמו לעתירה זו. תשובת משיבים 1 - 4 בכל הנוגע לטענות אלה, מלמדת כי אין בסיס לנטען בעתירה. ביקורו של קצין משטרה בביתו של העותר נערך על פי פקודת המטה הארצי המחייבת עריכת ביקור כזה כל אימת ששוטר נעדר מן העבודה בשל מחלה יותר מ-7 ימים. מאחר שהעותר נעדר מן העבודה על יסוד תעודת מחלה ולא השיב לניסיונות התקשרות עימו של מפקדיו, מצא משיב 3 לנכון לשלוח קצין הכפוף לו, לביתו של העותר, על מנת לדרוש בשלומו. אשר לטענה בדבר הפחתת הניקוד שניתן לו במסגרת הערכה תקופתית מיום 1.4.12, הרי שהתברר כי ההערכה מולאה על ידי מפקדו הישיר של העותר באופן לא תקין והוא נדרש על ידי קצינת משאבי אנוש לתקן את הנדרש, מה שהביא לשינוי בהערכה, לא רק של העותר עצמו אלא של קצינים נוספים. 24. אכן, מצוקת העותר, השוהה בתפקיד בדרגת פקד מזה שנים, ניתנת להבנה. אולם חבל כי ראה לנכון לתלות במפקדיו התנהלות בלתי הוגנת כלפיו. לא מצאתי כי לטענות אלה יש יסוד, וכאמור לעיל מסקנתי היא כי מינויו של משיב 5 לתפקיד נשוא העתירה נעשה כדין ולא הייתה חובה לפרסם מכרז קודם למינוי. עוד אני רואה לנכון להדגיש כי מן המסמכים השונים הקשורים בעותר (כמו גם מאלה המתייחסים למשיב 5) עולה תמונה של קצין חיובי, הממלא את תפקידיו בהצטיינות ובמקצועיות. יש להניח כי מפקדיו של העותר לא יפקדו עליו את "עוון" פניותיו לערכאות ולכשיימצא תפקיד מקדם הראוי לו, ישובץ אליו מבלי שמשקעי ההליכים הללו יעמדו לו לרועץ. העותר ישלם למשיב 5 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪. משטרהמכרזקצינים