מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מינוי מומחה להערכת שווי נכסים: בפני בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט להערכת שווי הנכסים והמניות של המשיבה 3, חברת נכסי רמלה 3 בע"מ (להלן: "החברה") בה מחזיקים המבקשים במניות מיעוט, ולחילופין למינוי מומחה חוקר ובודק ו/או כונס נכסים לבדיקת תקינות ההליכים בחברה והוצאותיה. עניינה של התובענה בעתירה למתן סעדים נגד המשיבים 1-2 המחזיקים ברוב המניות בחברה, לשם הסרת קיפוח המיעוט בחברה, בשני מישורים: האחד, מתן זכות עיון במסמכי החברה והשני, ביטול החלטות שהתקבלו בחברה. לטענת המבקשים, המשיבים פועלים באופן הממקסם את תועלתם האישית מהחברה, תוך קיפוח זכויותיהם של המבקשים וכן מונעים מהם מידע ומסמכים הדרושים להם לצורך מכירת מניותיהם לחברה ו/או לצדדים שלישיים, ועל כן עתרו לקבלם. רקע עובדתי החברה הינה חברה פרטית העוסקת באחזקה, ניהול וייזום נדל"ן מניב. מקור ההכנסות העיקרי של החברה הינו קניון רמלוד שבבעלותה. המבקשים 1-3, משפחת צור (להלן: "צור") הם הבעלים ביחד של 252 מניות רגילות מתוך 1309 המניות המוקצות של החברה (כ- 19% ממניות החברה). המבקש 4, אמנון ברור (להלן: "ברור") מחזיק ב-28 מניות רגילות (כ- 2% ממניות החברה). אחיו ואימו של ברור מחזיקים יחדיו ב-56 מניות רגילות (כ- 4% ממניות החברה). המבקש 5, רו"ח יוסף מקייס, מונה בשנת 2006 כמשקיף בהתאם להסכם פשרה שהושג בהליך גישור בין הצדדים (להלן: "המשקיף") המשיב 1, נחמיה קפלן (להלן: "קפלן"), מחזיק ב-74 מניות רגילות, והיה עד לאחרונה מנהל יחיד בה. המשיבה 2, קבן חברה לבנין בע"מ (להלן: "קבן") שהינה בבעלותו ובשליטתו הבלעדית של קפלן מחזיקה ב- 999 מניות רגילות, כך שבסה"כ מחזיק קפלן, בין באופן אישי ובין באמצעות קבן, בכ- 75% ממניות החברה. טענות הצדדים: טענות המבקשים: בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט -1999 (להלן: "חוק החברות") רשאי בית המשפט לתת הוראות לשם הסרת הקיפוח ובכלל זה מינוי מומחה מטעמו לבדיקה חשבונאית של מלוא המסמכים והוצאות הכספים. קפלן ניצל ומנצל לרעה את שליטתו וכוחות הניהול שלו בחברה בחוסר הגינות לצורך העדפה עצמית וקיפוח המיעוט. כך למשל, מינה לאחרונה את אשתו וחברו כדירקטורים נוספים בחברה בשכר, מושך לעצמו ולחברת קבן שבבעלותו דמי ניהול בלתי סבירים ומונע חלוקת דיבידנדים. תקנות 123 ו- 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") מקנות לבית המשפט סמכות להורות על מינוי מומחה מטעמו וביוזמתו, כאשר מדובר בבעיה שדורשת ידע ומומחיות. גם לאחר שמיעת עדים בתיק, תיוותר המחלוקת החשבונאית ונושא שווי החברה ומניותיה לבחינת מומחה אשר יבחן את המסמכים לאחר חשיפתם. לחילופין, עותרים המבקשים למינוי מומחה רו"ח שיבדוק את תקינות ההליכים בחברה ולחילופין, למינוי כונס נכסים בהתאם לתקנות 387-388. טענות המשיבים: המשיבים מתנגדים לבקשה, שמניעיה נגועים, לטענתם, באינטרסים זרים ומטרתה להפעיל לחץ על המשיבים לרכוש, בניגוד לרצונם, את מניות המבקשים בחברה, אף על פי שסעד זה כלל לא התבקש בתובענה. אין לבעל מניות זכות חוקית להערכת שווי של חברה על חשבון החברה. מכירת מניות המבקשים צריכה להיעשות בהתאם להוראות תקנון החברה ועפ"י סעיף 183 לחוק החברות, ואין לאפשר למבקשים קיצורי דרך. בענייננו לא קיים ואף לא הוכח כל קיפוח, אלא להיפך. המבקשים הם היוצאים נשכרים מפעולותיהם של המשיבים 1-2 שהובילו את החברה להצלחות מרשימות, והעלו את שווי מניות המבקשים. אין מקום לדון בסעדים המבוקשים בבקשה מבלי שהוכח תחילה קיומו של קיפוח. ובכל מקרה, לא ניתן לכפות על המשיבים לרכוש את מניות המבקשים בכלל ובהתאם לחוות דעת מעריך שווי בפרט. טענה לקיפוח אינה קשורה להערכת שווי ואינה מקנה זכות להערכת שווי. המבקשים אף לא הסבירו מהו הקשר בין טענתם לקיפוח לבין זכותם הנטענת להערכת שווי. טענה לקיפוח יכול שתוכרע רק בפסק דין סופי ולא בשלב ביניים של קדם משפט. המבקשים מנסים לעשות "קפיצת דרך" ולקבל את הסעד הסופי בתובענה בעניין קבלת מסמכים מהחברה כבר בשלב קדם המשפט. למבקשים מוקנות זכויות שאינן מוקנות בדרך כלל לבעלי מניות מיעוט. משנת 2001 ממנים המבקשים משקיף קבוע בישיבות דירקטוריון החברה, שזוכה לשיתוף פעולה מלא מבעלי מניות הרוב ונחשף למידע, לנתונים ולמסמכים הרלבנטיים לנושאים הנדונים בישיבות הדירקטוריון. התובענה הוגשה על ידי חלק מבעלי מניות המיעוט, באופן היוצר חזקה כי אין בפי בעלי מניות המיעוט האחרים טענה לקיפוח. זכותם של המשיבים, המחזיקים בכ- 75% מהחברה, לנהל את החברה. המבקשים לא הראו פגם בפעילות המשיבים. כל הכספים שמשלמת החברה למשיבים 1-2 משולמים כדין, בהתאם להסכמים עם המבקשים ו/או נמוכים מדמי הניהול הסבירים המקובלים בשוק. בכל מקרה, הקביעה אם הכספים ששולמו למשיבים 1-2 שולמו כדין, אינה עניין שבמומחיות ומסורה לבית המשפט. הסעד של מינוי מעריך שווי אינו רלבנטי לאף אחד מהסעדים שהתבקשו בתובענה המחולקים לשתי קבוצות סעדים: האחת, קבלת מסמכים מהחברה והשנייה, ביטול החלטות שהתקבלו במוסדות החברה. המחלוקות בין הצדדים אינן בעניין שבמומחיות אלא מחלוקות שבחוק ואינן מצריכות מינוי מומחה, במיוחד כשלטובת החברה עומדת חזקת התקינות. הוראות סעיפים 184 ו- 185 לחוק החברות קובעות אילו מסמכים מגיעים לבעלי מניות מהחברה, ובהם הורשו המבקשים לעיין, ואין הם זכאים לקבל מסמכים נוספים מעבר לאלו הקבועים בחוק. בשונה מחברה ציבורית, בחברה פרטית לא מוטלות חובות גילוי רחבות לבעלי המניות. הדו"חות הכספיים השנתיים, הגלויים למבקשים, מהווים בסיס טוב להערכת שווי מניות החברה, העוסקת בנדל"ן מניב, ואין צורך של ממש במינוי מעריך שווי. מינוי כונס נכסים זמני לחברה כתוצאה ממחלוקת בין חלק מבעלי מניות המיעוט לבעלי מניות הרוב הוא צעד חריג שבחריגים. מינויו של כונס נכסים לחברה טובה ומשגשגת עלול לגרום לחברה נזק בלתי הפיך בפגיעה במוניטין ובערכה. תובענה זו הוגשה לפני כשנה מבלי שצורפה אליה בקשה לסעדים זמניים. המבקשים לא טענו ולא הוכיחו שינוי נסיבות, והתנהלותם יוצרת להם השתק ומניעות לקבלת סעד זמני כלשהו. הבקשה לא נתמכה בתצהיר ועל כן יש לדחותה על הסף. המשיבים הוסיפו והגישו בקשה בכתב במסגרתה ביקשו למחוק את תשובת המבקשים הכוללת, לטענתם, טיעונים עובדתיים חדשים מבלי שאלו נתמכו בתצהיר. בתשובתם לתגובת המבקשים טענו המשיבים כי המדובר במחדלים מהותיים, אשר מנעו מהם את האפשרות לחקור את המצהיר מטעם המבקשים כבר בדיון שהתקיים בבקשה זו ביום 26/6/12. תשובת המבקשים: כלל העובדות המפורטות בבקשה נתמכו בתצהיר שהוגש בתמיכה להמרצת הפתיחה ועל כן לא נדרש תצהיר נוסף. מרבית הטענות המועלות בבקשה הן משפטיות. אין בפי המבקשים טענות חדשות. טענותיהם הועלו בשלבים שונים בהליך המשפטי והיו ידועים למשיבים. יתרה מכך, תשובתם הינה להשלמת טיעונים מטעם המשיבים, אשר העלו טיעונים חדשים ומפתיעים בעצמם. לחילופין, ביקשו המבקשים בתגובה לבקשה למחיקת התשובה, להתיר להם לתקן את הפגם בבקשתם על ידי צירוף תצהירים מתאימים, שצורפו לתגובתם. מינוי מומחה מטעם בית המשפט יכול שייעשה כאשר הדבר דרוש להבטחת קיומו התקין של ההליך. המשיבים מנסים למנוע מינויו של מומחה מעריך על מנת למנוע מהמבקשים למכור את חלקם בחברה בשווי ריאלי, ומנסים לרכוש את מניותיהם בנזיד עדשים. אף על פי שהחברה היא חברה מרוויחה, היא מנוהלת תוך קיפוח המיעוט. החברה לא חילקה דיבידנדים לבעלי המניות, אלא רק לאחר שננקטו נגד המשיבים הליכים משפטיים ובעקבותיהם, בעוד שבקופת החברה סכומים נכבדים. ומנגד, המשיב 1 גורף לכיסו ולכיס מקורביו סכומים נכבדים במסווה של שכר, דמי ניהול ומענקים. המשיבים אינם מעבירים מסמכים למשקיף מטעם המבקשים, ומונעים ממנו באיומים העברת מידע ומסמכים למבקשים. המשיב 1 מחזיק בשני כובעים: האחד- כבעל מניות, והשני - כדירקטור, ועל כן מקבל מידע, מסמכים והחלטות באופן המפלה בין בעלי המניות וכן עושה שימוש לרעה במעמדו ובכוחו בחברה, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובות האמון של המשיבים כלפי המבקשים. המבקשים סבורים כי בנסיבות שנוצרו יש להורות על הסרת הקיפוח על ידי הפרדה בין הצדדים. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדחות, בשלב זה, את הבקשה. קיפוח המיעוט סעיף 191 (א) לחוק החברות קובע כדלקמן: - "התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה." סעיף זה מקנה לביהמ"ש סמכות רחבה למתן סעדים במקרים של קיפוח המיעוט, ומאפשר אף להתערב באורח חסר תקדים בניהול ענייני החברה. כמו כן, מוסמך בית המשפט להורות על הסרת הקיפוח על ידי הפרדה בין הצדדים, בדרך של "רכישת המיעוט החוצה". סמכותו של בית המשפט להורות על סעדים להסרת הקיפוח משתרעת גם על סעדים אשר לא התבקשו במפורש על ידי המיעוט המקופח אך יש בהם כדי להביא לפתרון נכון ויעיל של המחלוקת בין הצדדים. סמכות זו נגזרת הן מנוסחו הרחב של סעיף 191 לחוק החברות והן מסמכותו הכללית של בית המשפט בהתאם לסעיף 75 לחוק בתי המשפט. אחת הדרכים להסרת הקיפוח באמצעות הפרדה בין הצדדים, היא על ידי הערכת שווי החברה בידי מומחה, כאשר המשיבים ירכשו את מניות המבקשים בהתאם לשוויין. וראה: ה"פ 1225/05 אפק טובה נ' חיי שרה בע"מ (2007) (טרם פורסם). בניגוד לטענת המשיבים, הערכת שוויה של חברה הינה עניין שבמומחיות, ואופן ביצוע ההערכה כלל אינו קבוע בתקנון החברה (הקובע הוראות לעניין דרך העברת המניות בלבד), ועל כן, בהיעדר הסכמה בין הצדדים בדבר שוויה של החברה, יש מקום למינוי מומחה ע"י בית המשפט. ואולם, סמכותו של בית המשפט להעניק למבקשים סעדים שונים לשם להסרת קיפוח, טעונה כצעד מקדים הכרעה פוזיטיבית בדבר קיומו של קיפוח. בשלב בו אנו מצויים, שהינו שלב מקדמי בתובענה, ובטרם שמיעת ראיות בתיק, טענת הקיפוח טרם הוכרעה. "הכשרת הקרקע" מבעוד מועד לבירור שוויה של החברה, למקרה בו ייקבע כי התקיים קיפוח וכי הדרך להסרתו היא באמצעות רכישת המיעוט החוצה, על מנת שיהיו בידי בית המשפט והצדדים הכלים לביצוע ההחלטה, אין מקומה בשלב זה ואין היא נחוצה כעת כסעד מוקדם או כסעד זמני, עד להכרעה בתובענה. מינוי מעריך לבחינת שווי החברה יכול להיעשות בכל שלב של ההליך ואף בתומו ולא שוכנעתי כי יש למנותו, בשלב זה. מאותה הסיבה, אינני רואה לנכון להיעתר לבקשה החלופית למינוי מומחה חוקר ובודק לבדיקת ההוצאות ותקינות ההליכים בחברה. סעד זה, בדומה לסעד של מינוי מומחה לקביעת שווי החברה, מהווה סעד סופי להסרת הקיפוח. בשונה ממתן סעד של מינוי מעריך לקביעת שווי החברה שמטרתו הסופית הפרדה בין בעלי המניות, סעד של מינוי מומחה בודק או חוקר, מטרתו הסופית בהמשך השיתוף בין הצדדים תוך ניהול תקין של החברה. עם זאת, יש להקדים ולקבוע כי נפל פגם בניהולה של החברה ו/או כי היא מתנהלת תוך כדי קיפוח המיעוט, קביעה שניתן לקבל בסיומו של ההליך. המבקשים אמנם הצביעו על פעולות של המשיבים, לכאורה, אשר הוכרו בפסיקה ככאלו המהוות קיפוח, ובהן החלטות על תשלום כספים מהחברה למשיבים 1-2 ו/או למקורביהם (תחת חלוקתם כדיבידנד לבעלי המניות), שהתקבלו בהחלטה בלעדית של המשיבים 1-2 וחרף התנגדותם של המיעוט (נספחים 11 ו-18 לתובענה), וכן מניעת זכותם של המבקשים להשתתף בהליכי קבלת ההחלטות. (ראה לעניין משיכת שכר מופרז ואי חלוקת דיבידנדים כקיפוח: הלכת בכר הנ"ל; ע"א 667/76, ל. גליקמן נ' א.מ. ברקאי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד לה(2) 281; ה"פ (ת"א) 746/03, אטינג נ' ספקטור (טרם פורסם). ראה לעניין מניעת זכותם של בעלי המיעוט להשתתף בהחלטות כקיפוח: א' חביב סגל, דיני חברות לאחר חוק החברות החדש (הוצאת אל-טק הפקות בע"מ), כרך א' ע"מ 459-461; ה"פ (ת"א) 2113/94, צנה בע"מ נ' פולן בע"מ, (טרם פורסם), ע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר ואח' (טרם פורסם)). ואולם, הכחשת המשיבים את הטענות ומתן הסברים לפעולות אלו, לרבות באמצעות הגשת חוות דעת מומחה לפיה השכר המשולם למשיבה 2 בעד דמי ניהול נמוך מהשכר המקובל בשוק, מצביעות על כי יש צורך בשמיעת ראיות כדי להכריע במחלוקת, ועל כן אין להיעתר לסעד המבוקש, בשלב זה. לא למותר לציין, כי כשרות הפעולות שביצעו המשיבים בניהול החברה תעמוד לבירור בעת הדיון בתובענה וככל שטענות המבקשים תמצאנה מבוססות, יקבע בית המשפט בבוא העת את הסעדים הראויים. יתרה מכך, הסעדים החלופיים שהתבקשו, שכל אחד מהם מביא למעשה לתוצאה שונה, מדגישים ומחדדים את המסקנה כי הבקשה הוגשה בשלב מוקדם מידי. עוד סבורה אני, כי אין מקום להעניק למבקשים את הסעד המבוקש במסגרת בקשת ביניים:- בניגוד לטענת המשיבים, הסעדים המבוקשים אינם בגדר "סעד זמני" אלא המדובר בבקשת ביניים. עפ"י תקנה 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי: - "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)". עם זאת, מקובלת עלי טענת המשיבים הנסמכת על ההלכה הפסוקה, כי סעד המבוקש במסגרת בקשת ביניים נדרש להיות רלבנטי לסעד העיקרי המבוקש בתובענה ולשרת אותו, שכן מטרתו היא להבטיח את מימוש זכותו של התובע, אם יצליח במשפט. ראה: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 578. בר"ע 201071/98 (ת"א), בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אבנר שלום, (טרם פורסם - ניתן ביום 22/4/99) בש"א (ת"א) 165505/04, חב' איירופלקס נ' משכונות שרותי הובלה, (טרם פורסם - ניתן ביום 20/05/04). בענייננו, מעיון בתובענה עולה כי מינוי מומחה לשם הערכת שווי נכסי החברה ומניותיה, אין בו כדי לקדם את המבקשים בקבלת הסעד העיקרי שהתבקש על ידם בתובענה. אסביר: - המבקשים עתרו בתובענה לשני סעדים עיקריים:- חיוב המשיבים במסירת מסמכים וביטול החלטות שהתקבלו באסיפה הכללית של החברה. המבקשים לא עתרו מפורשות לקבלת סעד של מכירת מניותיהם ו/או לכל סעד אחר הקשור קשר ישיר בהערכת שוויין של המניות. אומנם נראה כי עתירת המבקשים לגילוי מסמכים, מטרתה לסייע בידיהם להעריך את שווי החברה, וסבורה אני כי זכותו של בעל מניה לדעת מה שוויה של הזכות הקניינית בה הוא מחזיק. ואולם, עתירתם של המבקשים התמקדה בקבלת סעדים מסוימים, ולא ניתן להעניק להם, בשלב זה, סעדים שתוצאתם הסופית רחבה יותר אף מזו שהתבקשה על ידם בתובענתם העיקרית. גם עתירתם החלופית של המבקשים למינוי כונס נכסים ו/או מנהל מיוחד, דינה להידחות. בעניין זה מקובלת עלי טענת המשיבים כי מינוי שכזה עלול ליצור בפני הציבור רושם מוטעה כי החברה מצויה בקשיים ועלול להסב לה נזק תדמיתי וכלכלי. כמו כן, מקובלת עלי טענת המשיבים כי בבקשת המבקשים נכללו עובדות שלא בא זכרם בתובענה העיקרית ובתצהיר שתמך בה, ואשר היה על המבקשים לתמוך אותן בתצהיר, מלכתחילה. בשולי הדברים אוסיף, כי במסגרת בקשה זו, שהיא כאמור בקשת ביניים, העלו הצדדים טענות רבות הנוגעות לעצם המחלוקת ביניהם. למשל, בשאלת זכותם של המבקשים לקבלת מסמכים שונים מהחברה, ולרבות בשאלה האם רשימת המסמכים שבסעיפים 184-185 לחוק החברות היא רשימה סגורה וכן בשאלה המהותית בדבר קיומו של קיפוח המיעוט במקרה דנן. אני סבורה כי הכרעה בשאלות אלו, שהם לב ליבה של התובענה, מקומה במסגרת פסק הדין שיינתן בתיק זה בבוא העת, ואין מקום לדון בהן כעת. התוצאה לאור המפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה. אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמבקשים לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה, בבוא העת. הוצאות הבקשה בסך 5000 ₪ ישולמו על פי התוצאות בתיק העיקרי. 129371 מינוי מומחהמומחה