מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא מו"מ שלא הבשיל לכדי עסקה - תביעה להחזר כספי: פתח דבר בפני תביעה כספית, במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 49,533 ₪, המורכב מהשבה של 9,300 אירו, שהועברו לנתבעת במסגרת מו"מ לרכישת מוצרים ושירותים שלא הבשיל לכדי עסקה, מהפרשי הצמדה וריבית לסכום האמור, בסך של 215 אירו, ומ-500 אירו נוספים בגין הוצאות שהוציאה התובעת בגין הטיפול בהשבת החוב. רקע עובדתי שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים מוסכם, כי הנתבעת הינה חברה בע"מ, הרשומה כדין בישראל, העוסקת, בין היתר, במכירת רישיונות תוכנה בתחום התעופה והתיירות. עוד מוסכם, כי הנתבעת סיפקה במשך שנים אחדות שירותים שונים לחברה זרה בשם Chase Travel & Tours (Marketing Services) Ltd. (להלן: "צ'ייס טראבל"). שירותים אלו סופקו על פי הסכם, לפיו רכשה צ'ייס טראבל מהנתבעת רישיון לשימוש בתוכנת הנתבעת. כמו כן, מוסכם כי חברה זרה נוספת בשם Chase Technology Solutions Ltd. (להלן: "צ'ייס טק") שימשה כמפיץ עבור הנתבעת של המערכות/התוכנות השונות אותן היא משווקת. בנוסף, מוסכם, כי מר Darryl Ismail (להלן: "דריל") היה הבעלים והמנכ"ל של חברת צ'ייס טראבל וחברת צ'ייס טק (להלן: "חברות צ'ייס"), והוא הגורם שעמד בקשר בשם חברות צ'ייס מול הנתבעת. מוסכם אף, כי בחודש נובמבר 2010 נכנסה צ'ייס טראבל להליכי פירוק וחדלה מפעילות עסקית. כמו כן, מוסכם כי מחודש נובמבר 2010 ידעה הנתבעת שצ'ייס טראבל נמצאת בפירוק. בנוסף מוסכם, כי במהלך חודש דצמבר 2010, ניהל דריל מו"מ עם הנתבעת בקשר עם קבלת זכות שימוש לחברה חדשה, במערכת טכנולוגית המוצעת על-ידי הנתבעת, בשם Travel Booster (להלן: "המערכת"). מוסכם, כי הגורם שעמד בקשר מול הנתבעת במסגרת המו"מ הוא דריל, ובמקרים בודדים הייתה זו גברת אנה פבלוביק וגורמים נוספים שעבדו עם דריל בחברות צ'ייס. מוסכם, כי הנתבעת ידעה שמדובר במשא ומתן המנוהל בשם חברה חדשה, בה דריל שימש כמנהל בלבד ולא כבעלים או כמשקיע. מוסכם, כי במהלך המו"מ האמור עלה הצורך שהנתבעת תסב את מסדי הנתונים של צ'ייס טראבל מהתוכנה הישנה לתוך המערכת שתשמש את החברה החדשה. לצורך קבלת גישה לבסיס הנתונים נדרש אישורה של הנתבעת. האישור הנדרש ניתן על-ידי הנתבעת ביום 21.12.10, בהתאם לתנאים הנקובים באישור. עוד מוסכם, כי במסגרת המו"מ ולקראת השלמת העסקה הועבר לנתבעת, על-פי בקשתה, ביום 7.1.11, סך של 9,300 אירו, על חשבון מחיר המערכת והשימוש בה. מוסכם כי הנתבעת קיבלה את הכסף. מוסכם, כי הכסף הועבר בהעברה בנקאית מאדם בשם גיל הוד. מוסכם עוד, כי בסופו של דבר המו"מ בין הצדדים לא הבשיל לכדי הסכם ולא נרכשה זכות השימוש במערכת וכי החברה החדשה לא קיבלה מעולם זכות שימוש במערכת ולא השתמשה במערכת. כן מוסכם, כי בשל כישלון המו"מ ואי חתימת ההסכם, בשלהי חודש ינואר 2011 נעשתה פניה לנתבעת בדרישה להשיב חזרה את הסך של 9,300 אירו, שהועבר לה על חשבון המערכת. מוסכם, כי הנתבעת סירבה להשיב את הסכום. מוסכם, כי בסופו של דבר טענה הנתבעת שהמו"מ נוהל מול דריל בשם חברות צ'ייס וחברת צ'ייס טק בפרט, ומכיוון שחברות צ'ייס חייבות לה כספים מעסקאות קודמות היא זוקפת את הסכום שהועבר לה על חשבון חובות אלו. מוסכם, כי ככל שקיימים חובות לחברות צ'ייס כלפי הנתבעת, מדובר בחובות של החברות ולא של דריל באופן אישי. מוסכם, כי בשלב מסוים הנפיקה הנתבעת קבלה בגין הסכום האמור על-שם חברת צ'ייס טק ואשר נושאת את התאריך 2.3.2011 (להלן: "הקבלה"). טענות התובעת בנוסף לרקע העובדתי המוסכם, כאמור לעיל, טוענת התובעת את הטענות הבאות. בחודש נובמבר 2010 נכנסה צ'ייס טראבל להליכי פירוק וחדלה מפעילות עסקית. עובדת כניסתה של צ'ייס טראבל להליכי פירוק וחדילתה מפעילות עסקית פורסמה באתר ציי'ס טראבל ונמסרה ללקוחות ולספקים השונים ובכלל זה לנתבעת, תוך הפנייתם למפרק צ'ייס טראבל. המו"מ שניהל דריל עם הנתבעת במהלך חודש דצמבר 2010 נוהל בשם התובעת ועבורה. לטענת התובעת, העובדה שהחברה החדשה בשמה ניהל דריל את המו"מ היא התובעת הוכחה בתצהיריהם של דריל ושל ירון ובעדויותיהם בבית המשפט. הנתבעת ידעה היטב כי המו"מ ביחס למערכת נערך עבור חברה חדשה בהקמה. זאת, בין היתר, כאמור בתכתובות שהתנהלו בין הצדדים, לאור המגעים שניהלה הנתבעת עם מפרק צ'ייס טראבל (לפני המו"מ שנוהל עם הנתבעת ביחס למערכת) ולאור האישור שהנתבעת סיפקה בקשר לתוכנה. המו"מ לא נוהל בשם חברות צ'ייס בכלל וחברת צ'ייס טק בפרט. חברת צ'ייס טק כלל לא דיברה עם הנתבעת על העסקה דנן. בנוסף, הנתבעת ידעה היטב שצ'ייס טראבל נכנסה להליכי פירוק טרם התחלת המו"מ ביחס למערכת, שכן המפרק של צ'ייס טראבל שילם בעצמו לנתבעת סכומים נכבדים בקשר עם השירותים שהיא סיפקה לאחר הליכי הפירוק כדי לאפשר גישה למסדי הנתונים האמורים. הכסף שהועבר לנתבעת על-ידי גיל הוד הועבר עבור התובעת ובשמה, והנתבעת ידעה שהכסף מועבר עבור החברה החדשה. הכסף מעולם לא הועבר על-ידי חברות צ'ייס, וחברת צ'ייס טק בפרט, ואף לא עבורן. העברת הכספים מהתובעת לנתבעת הוכחה בתצהירו של ירון ובעדותו. חברת צ'ייס טק לא דיברה עם הנתבעת על הקבלה שהוצאה על שמה ומעולם לא קיבלה מאת הנתבעת את הקבלה. חברת צ'ייס טק, דריל ו/או התובעת מעולם לא ראו את הקבלה עד לשלב בו צורפה הקבלה למכתב תשובה מאת ב"כ הנתבעת. בכל מקרה, מיד כשנודע לצ'ייס טק על קיומה של הקבלה היא המחתה את כל זכויותיה בגין תשלום הסכום העולה מהקבלה לתובעת. לטענת התובעת, בהתאם לדיני המחאות חיובים, ניתן לבצע את המחאת החיוב בכל שלב, ולהוכיח את ההמחאה גם בעל-פה. בשל כישלון המו"מ ואי חתימת ההסכם, בשלהי חודש ינואר 2011 פנתה התובעת לנתבעת ודרשה ממנה להשיב חזרה את הסך של 9,300 אירו, שהועבר לה על חשבון המערכת. תחילה הודיעה הנתבעת באמצעות מנהל הכספים של הנתבעת, מר אמיל קאן (להלן: "קאן"), כי הסכום ששולם יושב לתובעת. משלא הוחזר הסכום, התובעת פנתה שוב ושוב לנתבעת וזכתה למגוון של תשובות, החל מהעלאת טענות מופרכות שלאחר מכן נסוג קאן מהן לחלוטין, ועד הסכמה מפורשת להחזרת הכסף לתובעת, תוך שהוא ביקש (ונענה) לקבל פרטי חשבון בנק לצורך כך. ברם בפועל, הסך הנ"ל מעולם לא הוחזר לתובעת. בשיחה שנערכה ביום 21.3.11 בין קאן, לבין נציג התובעת, מר ניר ירון (להלן: "ירון"), הודה קאן ללא כחל וסרק, כי הנתבעת מחזיקה את הסך הנ"ל ללא כל סיבה וזכות, בהקשר של פרשה אחרת לגמרי שאיננה קשורה בתובעת (כאמצעי פסול להפעלת לחץ על דריל, הקשור עם הנתבעת בעניינים אחרים). בתוך כך, קאן ביקש כי התובעת תמתין כשבוע נוסף (עד ליום 30.3.11), תוך הבטחה מפורשת כי הכסף יוחזר לה. גם להבטחה הנ"ל של קאן לא היה כיסוי. מיום 30.3.11 ועד ליום 7.4.11 עשתה התובעת מאמצים ניכרים לדבר עם קאן (באמצעות שיחות טלפון רבות ותכתובות דואר אלקטרוני). אולם קאן התחמק בשיטתיות מלדבר עם נציג התובעת. רק לאחר מאמצים וניסיונות מרובים מצד התובעת, ביום 7.4.11, עלה בידי נציג התובעת לשוחח עם קאן, אשר הודה באותה שיחה, כי הנתבעת איננה מתכוונת להשיב את הכסף שהועבר אליה. זאת, בטענה מופרכת כי היא אינה מכירה את התובעת אלא את דריל, החייב לה כסף מעסקאות קודמות, שאינן קשורות לתובעת. הנתבעת טרם השיבה את הסך הנ"ל ששולם לה על-חשבון מחיר המערכת והשימוש בה. זאת, אף שאין חולק כי התובעת לא קיבלה מעולם זכות שימוש במערכת ולא השתמשה במערכת. הנתבעת גזלה את כספה של התובעת ומחזיקה בו שלא כדין עד עצם היום הזה. כמו כן, הנתבעת עושה עושר ולא במשפט על חשבון התובעת, מעת שהנתבעת מחזיקה שלא כדין את הכסף ששולם לה עבור מתן זכות השימוש במערכת, ללא שזו ניתנה לתובעת. לאור האמור, לטענת התובעת, אין כל ממש בטענות הנתבעת, לפיהן המו"מ נוהל בשם חברות צ'ייס, שחייבות כסף לנתבעת, ועל כן הסכום שהועבר נזקף/קוזז על חשבון חובותיהן לנתבעת, בהתאם להבטחותיו של דריל. התובעת לא הגישה תצהירים ולא הביאה לעדות את מנכ"לית הנתבעת ואת סמנכ"ל הלקוחות, שלדברי קאן בעדותו היו מעורבים ישירות בקשר מול דריל בעניינים נשוא התביעה. הימנעות זו, לטענת התובעת, פועלת לחובת הנתבעת ומקימה חזקה לפיה אילו היו העדים מעידים הייתה עדותם סותרת את טענות הנתבעת. בנוסף, לטענת התובעת, הנתבעת לא עומדת בתנאים הנדרשים בדין לביצוע קיזוז כאמור. עוד טוענת התובעת, כי דריל מעולם לא הבטיח לנתבעת כי התשלום המועבר יעמוד לקיזוז כנגד חובות חברות צ'ייס, אלא רק אמר שהרווחים בגין העסקאות בקשר עם החברה החדשה יהוו פיצוי מסחרי. טענות הנתבעת בנוסף לרקע העובדתי המוסכם, כאמור לעיל, טוענת הנתבעת את הטענות הבאות. לטענת הנתבעת דין התביעה בתיק זה להימחק ו/או להידחות על הסף ובכלל, מאחר שהיא נעדרת יריבות ונעדרת עילה. בין התובעת לנתבעת אין ולא היו מעולם יחסים כלשהם, ולא התקיימו ביניהן מו"מ ו/או דין ודברים כלשהם, לרבות לא בקשר להסכם רישיון השימוש נשוא התשלום. התובעת לא שילמה לנתבעת דבר ואף לא הציגה כל מסמכים ו/או ראיות אחרות שיש בהם כדי להוכיח כי ביצעה תשלומים כנטען. תשלומים שקיבלה הנתבעת מצד שלישי (חברות צ'ייס ו/או דריל) נעשו במסגרת מערכת היחסים בין הנתבעת לצד השלישי וללא קשר לתובעת. לא התקיימו בין הנתבעת לבין התובעת מו"מ ו/או דין ודברים כלשהם בקשר לתשלום שביצע הצד השלישי. לטענת הנתבעת, בשנת 2010 החלו מצטברים לחברות צ'ייס חובות כספיים כלפי הנתבעת ובין הנתבעת לבין דריל התקיים דין ודברים ארוך ומורכב באשר לפירעון החובות הללו ונכון להיום החובות טרם נפרעו. לטענת הנתבעת, חובות חברות צ'ייס כלפי הנתבעת הוכחו במיילים ובחקירה של דריל. בחודש נובמבר 2010, בעוד הנתבעת נושאת ונותנת עם דריל בגין חובות חברות צ'ייס, גילתה הנתבעת כי בחברת צ'ייס טראבל התקבלה החלטה על פירוקה מרצון וכי בהתאם נערכה ישיבת נושים. על אף קיומם של חובות כלפיה, דריל לא עדכן את הנתבעת בדבר הליך הפירוק ולא כלל אותה ברשימת הנושים, הנתבעת לא קיבלה זימון לישיבת הנושים וחובות צ'ייס טראבל לא שולמו לה במסגרת הליכי הפירוק מרצון. במקביל, פנה דריל אל הנתבעת וביקש לרכוש ממנה רישיון שימוש לתוכנה שבבעלותה עבור חברה חדשה בניהולו. דריל לא מסר לנתבעת פרטים כלשהם באשר לזהות החברה החדשה, מועד היווסדה, זהות בעלי מניותיה, שמה, מנהליה וכל מידע אחר בקשר אליה. דריל לא מסר לנתבעת כי החברה החדשה היא התובעת. הצדדים כינו את החברה החדשה: "The New Chase Co.". דריל יצר אצל הנתבעת מצגים ברורים, ואף אמר לקאן במפורש, כי בהתקשרות הנתבעת עם החברה החדשה שלו בהסכם רישיון, תוכל להפיק רווחים כספיים שיהא בהם כדי לפצותה בגין חובות חברות צ'ייס. כחיזוק לדברים אלו, טען דריל, כי החברה החדשה שלו עתידה לרכוש את השם המסחרי של צ'ייס טראבל ואת בסיס הנתונים שלה, כך שלנתבעת ברור היה כי החברה החדשה נכנסת בעצם בנעליה של צ'ייס טראבל והיא לא תהיה אלא אותה גברת בשינוי אדרת. לטענת הנתבעת, מחילופי המיילים עולה, כי דריל, אנה וסנדרה הקפידו לשדר לנתבעת באופן ברור את המסר שמדובר בצ'ייס חדשה. כל העת נעשה שימוש בשמה של צ'ייס ביחס לחברה החדשה ובהמשך הייתה אף התייחסות אליה בשם "צ'ייס טראבל החדשה". לא הועלה שמה של חברה אחרת או של גורם אחר ביחס לחברה החדשה, מלבד צ'ייס. גם לאחר שהתובעת הייתה פעילה דריל לא הזכיר את שמה בשום שלב, כולל לא בשלב שבו נתבקשה השבת הכספים. אז הוא התייחס לכל היותר למשקיעים או לבעלי המניות. כל התכתובת והתקשורת בקשר עם המו"מ לרכישת רישיון השימוש בתוכנה עבור החברה החדשה של דריל נעשתה אך ורק עם דריל או במקרים בודדים עם גברת אנה פבלוביק, מנהלת הפרוייקטים בצ'ייס טק. במסגרת המו"מ שהתנהל בין הצדדים, ביקש דריל להעתיק את בסיס הנתונים מהמערכת של צ'ייס טרוול למערכת של החברה החדשה של דריל. הנתבעת התנתה את העברת בסיס הנתונים בכפוף לקבלת אישור של מפרק צ'ייס טראבל- בכתב ומאומת על ידי הרשויות -בדבר זהות החברה הרוכשת את בסיס הנתונים של צ'ייס טראבל, חתימתה כדין על הסכם הרכישה וכן בכפוף לחתימתה על הסכם רישיון שימוש בתוכנה ותשלום התמורה. אישור המפרק לא התקבל אצל הנתבעת מעולם ואף אחת מהתניות בו לא מולאה. במהלך המו"מ הוחלפו בין הנתבעת לדריל תכתובות מייל רבות באשר לתניות בהסכם רישיון השימוש בתוכנה ונערכו מספר טיוטות עד לכדי גיבושה של טיוטה סופית שכללה את כל השינויים והתיקונים שהתבקשו על ידי דריל. ביום 6.1.11, ביקשה אנה מקאן, תחת כתובת הדוא"ל של צ'ייס טק, שישלח לה את אישורו שהנתבעת מצפה לקבל 11,700 אירו בגין חברת צ'ייס טראבל החדשה. בהתאם שלחה הנתבעת לחתימת דריל את ההסכם, הזמנת העבודה של העברת הנתונים מצ'ייס טראבל לחברה החדשה של דריל, דרישה לקבלת אישור המפרק ודרישה לתשלום סך של 13,200 אירו. ביום 15.1.11 הודיעה אנה לנתבעת בדוא"ל כי סך של 9,300 אירו הועבר לחשבונה של הנתבעת, עבור צ'ייס טראבל החדשה. כנגד תשלום זה הפיקה הנתבעת בהמשך קבלה על שם צ'ייס טק, ללא כל מחאה, טענה או דרישה אחרת מדריל ו/או מאנה. היות והתשלום בגין רישיון השימוש לחברה החדשה של דריל עמד על 13,200 אירו וצריך היה להיות משולם ביחד עם חתימה על כל ההסכמים הרלוונטיים והעברת המסמכים הדרושים לצורך הוצאתה אל הפועל של ההתקשרות בין הצדדים, ביקשה הנתבעת את השלמת הדרוש כאמור. במשך מספר ימים התעלם דריל מהדרישה ואז, הודיע לנתבעת באופן מפתיע, חד צדדי ובניגוד למוסכם בין הצדדים, כי אין הוא מעוניין במערכת וביקש את השבת התשלום. הנתבעת הודיעה לדריל כי התשלום שהעביר יקוזז מתוך סך החובות של חברות צ'ייס. לטענת הנתבעת, כל עניין בקשר לתשלום היה והינו בין הנתבעת לבין דריל, במסגרת מערכת היחסים רבת השנים ביניהם, שלתובעת אין יד ורגל בה. לנתבעת נודע על קיומה של התובעת בראשונה במרץ 2011, כאשר לפתע דרשה ממנה, באמצעות ירון, לקבל ממנה בחזרה את הסך של 9,300 אירו. התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח, כי היא צ'ייס החדשה, בשמה ניהל דריל את המו"מ עם הנתבעת. ראשית, בניגוד להצהרות דריל בפני הנתבעת, התובעת טוענת, כי אין קשר בינה לבין חברות צ'ייס. שנית, התובעת לא רכשה את שמה המסחרי של צ'ייס טראבל. שלישית, הסכם העברת מסדי הנתונים מצ'ייס טראבל לצ'ייס החדשה בוטל. רביעית, התובעת לא הוכיחה דבר באשר לזהותה, מועד ייסודה והקשר שלה עם צ'ייס החדשה. בנוסף, התובעת לא הוכיחה כי שילמה את התשלום שלהשבתו היא עותרת בתביעה, בניגוד למסמכים המעידים כי התשלום בוצע על ידי צ'ייס טק בסוויפט של גיל הוד. התובעת לא הוכיחה שגיל הוד הוא אחד מבעלי מניותיה, דריל לא הזכיר את גיל הוד כאחד מבעלי המניות, לא הוכח כי גיל הוד הוא אחד ממשקיעיה או שלוח שלה, ובחירתה של התובעת שלא להביאו לעדות לעניין התשלום עומדת לחובתה. השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים והדורשות מענה לשם הכרעה בתביעה שאלת היריבות במסגרת שאלה זה עלי לבחון: על מי מוטל נטל ההוכחה ביחס לסוגית היריבות? מה הוכח לגבי היישות המשפטית שניהלה בפועל מו"מ עם הנתבעת? מה הוכח לגבי היישות המשפטית שהעבירה את הכסף לנתבעת? מה הוכח ביחס למצגיו של דריל כלפי הנתבעת ופרשנותה למצגים אלו? במסגרת זו עלי לבחון, ראשית, על מי מוטל נטל ההוכחה בהקשר זה? בהמשך לכך, עלי לבחון מה הוכח ביחס למצגיו של דריל כלפי הנתבעת ומה הייתה פרשנותה למצגים אלו ביחס לנושאים הבאים: היישות המשפטית מולה מתנהל המו"מ? היישות המשפטית שמעבירה את הכסף לנתבעת? הבטחות דריל לנתבעת ביחס לחובות חברות צ'ייס? הנפקות של מצגיו של דריל כלפי הנתבעת ופרשנותה למצגים אלו בענייננו? במסגרת זו עלי לבחון מה הנפקות של מצגיו של דריל כלפי הנתבעת ופרשנותה למצגים אלו, בהתייחס למה שהוכח? זכותה של הנתבעת לקזז הכספים שהתקבלו כנגד חובות חברות צ'ייס כלפיה במסגרת זו עלי לבחון, ראשית, על מי מוטל נטל ההוכחה בהקשר זה? בהמשך לכך, עלי לבחון האם הוכחה התקיימותם של התנאים הנדרשים על פי דין לביצוע הקיזוז האמור? ניתוח הראיות והעדויות ראיות התובעת ועדויותיה התובעת הגישה תצהירים מאת דריל וירון, בצירוף נספחים שונים, והשניים העידו בבית המשפט. עדות דריל עדותו של דריל, על סימני האמת שבה, הותירה בי רושם של עד מהימן. לא מצאתי בדבריו של דריל סתירות או פרכות מהותיות וגרסתו תמכה בטענות התובעת ביחס לזהותה של החברה החדשה, ביחס לזהות הגורם שהעביר הכסף, ביחס לקבלה, וביחס להבטחות שהבטיח לנתבעת. עם זאת, מתשובותיו של דריל לשאלות ב"כ הנתבעת ומתגובותיו למסמכים שהוצגו לו בנוגע למצגים שהציג כלפי הנתבעת ביחס לזהות החברה החדשה, התרשמתי כי בעניין זה העדיף דריל, מטעמים של קידום המו"מ, לשמור על עמימות וחוסר בהירות, באופן בו לא הוברר במדויק מה זהותה של החברה החדשה. על כן, אני מעניק לעדותו של דריל משקל ממשי, בכפוף להסתייגות האמורה. עדות ירון עדותו של ירון, על סימני האמת שבה, הותירה בי רושם של עד מהימן ביותר. לא מצאתי בדבריו של ירון סתירות או פרכות מהותיות וגרסתו תמכה בטענות התובעת ביחס לזהותה של החברה החדשה, ביחס לזהות הגורם שהעביר הכסף, ביחס לאופן ניהול המו"מ בין התובעת (באמצעות דריל) לבין הנתבעת, ביחס לקבלה, וביחס לחילופי הדברים בין התובעת לנתבעת לאחר העלאת הדרישה להשבת הכסף. על כן, אני מעניק לעדותו של ירון משקל ממשי. גרסתו של גיל הוד התובעת צירפה למסמכיה מכתב מגיל הוד ביחס להעברת הכסף לנתבעת, אך לא הגישה תצהיר מטעמו ולא זימנה אותו לעדות. במצב דברים זה דבריו של גיל הוד במכתב הנם בגדר עדות מפי השמועה. נוכח התנגדות הנתבעת לקבילותה של עדות שמיעה זו, אני קובע כי המכתב אינו קביל כראיה ועל כן לא אתייחס אליו כלל במסגרת שקלול הראיות. ראיות הנתבעת הנתבעת הגישה תצהיר מאת קאן, בצירוף נספחים שונים, לרבות הקבלה ותכתובות דוא"ל רבות, וקאן העיד בבית המשפט. עדות קאן עדותו של קאן, על סימני האמת שבה, הותירה בי רושם של עד בלתי מהימן ומגמתי. מצאתי בעדותו של קאן פרכות וסתירות בנושאים מהותיים השנויים במחלוקת. כך, למשל, כאשר נשאל קאן, ביחס לדבריו בשיחתו המוקלטת עם ירון (ת/1 - בעמוד 11 לתימלול) לפיהם ידע שהכסף הגיע "מחברה אחרת", מיהי אותה "חברה אחרת", מסר קאן שלוש גרסאות שונות - פעם אחת מסר כי מדובר בצד ג' כלשהו, שאינו חברות צ'ייס ואינו התובעת (עמוד 30 לפרוטוקול, שורות 7-8), פעם מסר כי מדובר בצ'ייס טק (עמוד 30 לפרוטוקול, שורות 14-15) ופעם מסר כי מדובר ב"צ'ייס החדשה" (עמוד 29 לפרוטוקול, שורה 31). התרשמותי הנה, כי קאן העיד באופן מגמתי ומתחמק, תוך שהוא סותר עצמו בנושאים מהותיים ולא מספק תשובות של ממש לשאלות חשובות. על כן, לא מצאתי להעניק לעדותו של קאן משקל ממשי. הימנעות הנתבעת מהעדתם של מנכ"לית הנתבעת וסמנכ"ל הלקוחות שלה בעדותו מסר קאן, כי מנכ"לית הנתבעת וסמנכ"ל הלקוחות שלה נטלו חלק ישיר במו"מ מול דריל בנוגע לעסקה נשוא התובענה דנן וכי יש בידיעתם פרטים מהותיים הנוגעים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. חרף זאת, הנתבעת לא הגישה תצהירים מטעמם ולא ביקשה להעידם. מכיוון שמדובר בעדים שלטענת הנתבעת עצמה יש בידיעתם פרטים מהותיים הנוגעים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים בתיק זה - על פי ההלכה, קמה חזקה ראייתית לחובת הנתבעת, לפיה אילו היו עדים אלו מעידים עדותם הייתה תומכת בגרסת התובעת דווקא בסוגיות אלו. דיון והכרעה בפרק זה אבחן את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים והדורשות מענה לשם הכרעה בתביעה, כפי שהוגדרו לעיל, וזאת על רקע ניתוח הראיות הנ"ל. שאלת היריבות על מי מוטל נטל ההוכחה ביחס לסוגית היריבות? ביחס לשאלה זה חל הכלל הרגיל של "המוציא מחברו עליו הראיה", ועל כן נטל ההוכחה בסוגיה זו מוטל על כתפי התובעת. מה הוכיחה התובעת לגבי היישות המשפטית שניהלה בפועל מו"מ עם הנתבעת? כאמור, מוסכם, כי במהלך חודש דצמבר 2010, ניהל דריל מו"מ עם הנתבעת בקשר עם קבלת זכות שימוש במערכת לחברה חדשה, בה שימש כמנהל אך לא היה בעלים או משקיע. מוסכם עוד, כי הגורם שעמד בקשר מול הנתבעת במסגרת המו"מ הוא דריל, ובמקרים בודדים הייתה זו גברת אנה פבלוביק וגורמים נוספים שעבדו עם דריל. לטענת התובעת, המו"מ שניהל דריל עם הנתבעת במהלך חודש דצמבר 2010 נוהל בשם התובעת ועבורה. המו"מ לא נוהל בשם חברות צ'ייס בכלל וחברת צ'ייס טק בפרט. חברות צ'ייס כלל לא דיברו עם הנתבעת על העסקה דנן. עובדות אלו הוכחו, לטענת התובעת, בתצהיריהם של דריל ושל ירון, בעדויותיהם בבית המשפט ובמסמכים הרבים שהוגשו. לעומת זאת, לטענת הנתבעת, בין התובעת לנתבעת אין ולא היו מעולם יחסים כלשהם, ולא התקיימו ביניהן מו"מ ו/או דין ודברים כלשהם, לרבות לא בקשר להסכם רישיון השימוש נשוא התשלום. לטענת הנתבעת, היישות המשפטית שניהלה עמה מו"מ הייתה חברה חדשה בניהולו של דריל, שכונתה " The New Chase Co.", ושהנה המשך של חברת צ'ייס טראבל. עובדות אלו עולות, לטענת הנתבעת, מחילופי המיילים בינה לבין דריל, אנה וסנדרה, בהם נעשה שימוש בשמה של צ'ייס ביחס לחברה החדשה ובהמשך הייתה אף התייחסות אליה בשם "צ'ייס טראבל החדשה". לכן, לטענת הנתבעת, התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח, כי היא צ'ייס החדשה, בשמה ניהל דריל את המו"מ עם הנתבעת. לאור המהימנות והמשקל שמצאתי לייחס בהקשר זה לעדותו של ירון, וגם לעדותו של דריל כראיה תומכת - אני קובע כי התובעת הצליחה לעמוד בנטל המוטל עליה ולהוכיח כי היא הייתה היישות המשפטית שלמעשה ניהלה את המו"מ מול הנתבעת. אמת הדבר, כי בחילופי הודעות הדוא"ל בין הנתבעת לבין דריל, אנה וסנדרה, נעשה שימוש בשמה של צ'ייס ביחס לחברה החדשה ובהמשך הייתה אף התייחסות אליה בשם "צ'ייס טראבל החדשה". ואולם, אין המדובר בראיה ממשית ביחס לזהות היישות המשפטית שניהלה בפועל את המו"מ עם הנתבעת, אלא לכל היותר מדובר בראיה למצג שיצר דריל כלפי הנתבעת, במטרה לקדם את המו"מ. אין בכך כדי לשלול את העובדה שהיישות המשפטית שניהלה בפועל את הקשר עם הנתבעת הנה התובעת. יתרה מכך, דריל וירון הסבירו היטב בעדותם את פשר השימוש בשמה של צ'ייס בהודעות הדוא"ל, בכך שבאותה העת עדיין לא היה קיים שם סופי לתובעת, בכך שהתובעת התעתדה לרכוש את שמה המסחרי של צ'ייס טראבל ואת בסיס הנתונים שלה ובכך שבאותה העת המגבלות הטכניות לניהול הקשר מול הנתבעת אילצו אותם לעשות שימוש בתיבות הדוא"ל של חברות צ'ייס. כמו כן, הסביר דריל שאנה וסנדרה המשיכו לעבוד עמו גם עבור החברה החדשה. אני מקבל הסברים אלו, ועל כן איני רואה בשימוש בשמה של צ'ייס בהודעות הדוא"ל ובפניות לנתבעת על-ידי גורמים שעבדו בעבר בחברות צ'ייס כראיה השוללת את טענת ירון ודריל כי בפועל הייתה זו התובעת שניהלה את המו"מ. אשר על כן, כאמור, אני קובע כי התובעת הצליחה לעמוד בנטל המוטל עליה ולהוכיח כי היא הייתה היישות המשפטית שלמעשה ניהלה את המו"מ מול הנתבעת. מה הוכיחה התובעת לגבי היישות המשפטית שהעבירה את הכסף לנתבעת? כאמור לעיל, מוסכם, כי במסגרת המו"מ ולקראת השלמת העסקה הועבר לנתבעת, על-פי בקשתה, ביום 7.1.11, סך של 9,300 אירו, על חשבון מחיר המערכת והשימוש בה. מוסכם עוד כי הנתבעת קיבלה את הכסף. כן מוסכם, כי הכסף הועבר בהעברה בנקאית מאדם בשם גיל הוד. עוד מוסכם, כי בשלב מסוים הנפיקה הנתבעת קבלה בגין הסכום האמור על-שם חברת צ'ייס טק ואשר נושאת את התאריך 2.3.2011 (להלן: "הקבלה"). לטענת התובעת, הכסף שהועבר לנתבעת על-ידי גיל הוד הועבר עבור התובעת ובשמה. הכסף מעולם לא הועבר על-ידי חברות צ'ייס, וחברת צ'ייס טק בפרט, ואף לא עבורן. חברת צ'ייס טק לא דיברה עם הנתבעת על הקבלה שהוצאה על שמה ומעולם לא קיבלה מאת הנתבעת את הקבלה. חברת צ'ייס טק, דריל ו/או התובעת מעולם לא ראו את הקבלה עד לשלב בו צורפה הקבלה למכתב תשובה מאת ב"כ הנתבעת. לטענת התובעת, העברת הכספים ממנה לנתבעת הוכחה בתצהירו של ירון ובעדותו. עובדת אי קבלת הקבלה מוכחת, לטענת התובעת, מתצהיריהם של ירון ושל דריל ומעדויותיהם. לעומת זאת, לטענת הנתבעת, התובעת לא שילמה לה דבר ואף לא הציגה כל מסמכים ו/או ראיות אחרות שיש בהם כדי להוכיח כי ביצעה תשלומים כנטען. תשלומים שקיבלה הנתבעת מצד שלישי (חברות צ'ייס ו/או דריל) נעשו במסגרת מערכת היחסים בין הנתבעת לצד השלישי וללא קשר לתובעת. לא התקיימו בין הנתבעת לבין התובעת מו"מ ו/או דין ודברים כלשהם בקשר לתשלום שביצע הצד השלישי. עוד טוענת הנתבעת, כי ביום 15.1.11 הודיעה אנה לנתבעת בדוא"ל כי סך של 9,300 אירו הועבר לחשבונה של הנתבעת, עבור צ'ייס טראבל החדשה. כנגד תשלום זה הפיקה הנתבעת בהמשך קבלה על שם צ'ייס טק, ללא כל מחאה, טענה או דרישה אחרת מדריל ו/או מאנה. לטענת הנתבעת, התשלום בוצע על ידי צ'ייס טק בסוויפט של גיל הוד. התובעת לא הוכיחה שגיל הוד הוא אחד מבעלי מניותיה, דריל לא הזכיר את גיל הוד כאחד מבעלי המניות, לא הוכח כי גיל הוד הוא אחד ממשקיעיה או שלוח שלה, ובחירתה של התובעת שלא להביאו לעדות לעניין התשלום עומדת לחובתה. לכן, לטענת הנתבעת, כל עניין בקשר לתשלום היה והינו בין הנתבעת לבין דריל, במסגרת מערכת היחסים רבת השנים ביניהם, שלתובעת אין יד ורגל בה. לאור המהימנות והמשקל שמצאתי לייחס בהקשר זה לעדותו של ירון, וגם לעדותו של דריל כראיה תומכת - אני קובע כי התובעת הצליחה לעמוד בנטל המוטל עליה ולהוכיח כי היא הייתה היישות המשפטית שהעבירה את הכסף לנתבעת. התובעת הוכיחה כי הכסף הועבר על ידה ולבקשתה על ידי גיל הוד. קביעה זו מתבססת על תצהיריהם ועדויותיהם של ירון ושל דריל, וזאת אף מבלי לייחס כל משקל ומשמעות למכתבו של גיל הוד. גרסתו של קאן בהקשר זה, לעומת זאת, כאמור לעיל, מלאה פרכות וסתירות. קאן אישר בת/1 שידע שהכסף הגיע מחברה אחרת. מהסתירות הרבות באשר להסבריו מיהי אותה "חברה אחרת" לא ניתן אלא למצוא חיזוק לטענת התובעת, כי התובעת היא אכן "החברה האחרת". יתרה מכך, גרסת הנתבעת הנה, כשלעצמה חסרת היגיון, כאשר הנתבעת טוענת שהמו"מ נוהל מול צ'ייס טראבל החדשה, אך הכסף הועבר עבורה דווקא על ידי צ'ייס טק, שלטובתה גם הוצאה הקבלה, מבלי שניתן לכך הסבר המניח את הדעת. כמו כן, התשלום בוצע באמצעות גורם שמעולם לא העביר עבור צ'ייס טק כסף קודם לכן, מבלי שניתן גם לכך הסבר המניח את הדעת. כאמור לעיל, אינני מוצא בהודעות הדוא"ל של דריל ושל אנה משום סתירה לעובדה שהכסף הועבר עבור התובעת. כמו כן, מקבל אני את טענתם של ירון ושל דריל כי הקבלה מעולם לא הגיעה לידיהם. מתשובותיו המתחמקות של קאן בהקשר זה ומהיעדר מסמכים בידי הנתבעת לגבי משלוח הקבלה, סבור אני כי הוכח שהקבלה כלל לא נשלחה לאיש. מסקנה זו מתחזקת מהתאריך המופיע על גבי הקבלה, שהנו כחודשיים לאחר העברת הכסף, מבלי שנמסר לכך על ידי הנתבעת כל הסבר המניח את הדעת, כאשר עולה החשש שהקבלה הופקה מאוחר, רק לאחר שעלתה הדרישה להשבת הכסף, במטרה לבסס בדיעבד את טענותיה של הנתבעת. זאת ועוד, כאמור לעיל, הקבלה הופקה לטובת חברת צ'ייס טק, בעוד שהנתבעת טוענת שהמו"מ נוהל מול צ'ייס טראבל החדשה. הנתבעת לא סיפקה כל הסבר המניח את הדעת לשוני בין הגורם מולו נוהל, לטענתה, המו"מ ושאמור היה לרכוש את המערכת לבין הגורם שעל שמו הופקה הקבלה. בהיעדר כל הסבר אחר, מתבקשת המסקנה כי, נוכח העובדה שחברת צ'ייס טראבל הייתה מצויה בפירוק, כך שלא ניתן היה לבצע קיזוז לחובותיה, ונוכח העובדה שצ'ייס טראבל החדשה לא הייתה חייבת כל חוב שהוא לנתבעת בעוד שלפי הנטען לחברת צ'ייס טק כן היו חובות כלפי הנתבעת - בחרה הנתבעת להנפיק הקבלה דווקא על שם חברת צ'ייס טק באופן מגמתי, רק בכדי שתוכל לבסס את טענת הקיזוז בדיעבד, מבלי שהיה לחברה זו כל קשר למו"מ שנוהל. משכך, אינני מוצא לייחס משקל כלשהו לקבלה כראיה לחיזוק טענות הנתבעת, אלא להפך. אשר על כן, אני קובע כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל על כתפיה להוכיח יריבות בינה לבין הנתבעת. בנוסף, שעה שהוכח שהועבר תשלום לנתבעת על ידי התובעת במסגרת מו"מ שלא צלח, אין ספק שקמה לתובעת זכות להשבת הכסף, בין מעילה חוזית ובין מעילה מדיני עשיית עושר ולא במשפט. מה הוכח ביחס למצגיו של דריל כלפי הנתבעת ופרשנותה למצגים אלו? על מי מוטל נטל ההוכחה בהקשר זה? לאחר שקבעתי כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל על כתפי לשם ביסוס יריבות ועילה בינה לבין הנתבעת, ומכיוון שהטענות ביחס למצגיו של דריל כלפי הנתבעת הועלו על ידי הנתבעת כביסוס לטענות ההגנה שלה - הרי שהנטל בהקשר זה מוטל על כתפי הנתבעת. מה הוכיחה הנתבעת ביחס למצגיו של דריל כלפיה ומה הייתה פרשנותה למצגים אלו בנוגע ליישות המשפטית מולה מתנהל המו"מ? כאמור לעיל, מוסכם כי במהלך חודש דצמבר 2010, ניהל דריל מו"מ עם הנתבעת בקשר עם קבלת זכות שימוש במערכת עבור חברה חדשה. עוד מוסכם, כי הגורם שעמד בקשר מול הנתבעת במסגרת המו"מ הוא דריל, ובמקרים בודדים היו אלו הגברת אנה פבלוביק וגורמים נוספים מטעם דריל. כן מוסכם, כי הנתבעת ידעה שמדובר במשא ומתן המנוהל בשם חברה חדשה, בה דריל שימש כמנהל בלבד ולא כבעלים או כמשקיע. מוסכם עוד, כי בסופו של דבר המו"מ בין הצדדים לא הבשיל לכדי הסכם ולא נרכשה זכות השימוש במערכת וכי החברה החדשה לא קיבלה מעולם זכות שימוש במערכת ולא השתמשה במערכת. לטענת התובעת, הנתבעת ידעה היטב כי המו"מ ביחס למערכת נערך עבור חברה חדשה בהקמה. בנוסף, טוענת התובעת, כי הנתבעת ידעה היטב שצ'ייס טראבל נכנסה להליכי פירוק טרם התחלת המו"מ ביחס למערכת, שכן המפרק של צ'ייס טראבל שילם בעצמו לנתבעת סכומים נכבדים בקשר עם השירותים שהיא סיפקה לאחר הליכי הפירוק כדי לאפשר גישה למסדי הנתונים האמורים. לטענת הנתבעת, בחודש נובמבר 2010, בעוד הנתבעת נושאת ונותנת עם דריל בגין חובות חברות צ'ייס, גילתה הנתבעת כי בחברת צ'ייס טראבל התקבלה החלטה על פירוקה מרצון וכי בהתאם נערכה ישיבת נושים. במקביל, פנה דריל אל הנתבעת וביקש לרכוש ממנה רישיון שימוש לתוכנה שבבעלותה עבור חברה חדשה בניהולו. דריל לא מסר לנתבעת פרטים כלשהם באשר לזהות החברה החדשה, מועד היווסדה, זהות בעלי מניותיה, שמה, מנהליה וכל מידע אחר בקשר אליה. דריל לא מסר לנתבעת כי החברה החדשה היא התובעת. הצדדים כינו את החברה החדשה: "The New Chase Co.". כמו כן, דריל טען כי החברה החדשה שלו עתידה לרכוש את השם המסחרי של צ'ייס טראבל ואת בסיס הנתונים שלה, כך שלנתבעת ברור היה כי החברה החדשה נכנסת בעצם בנעליה של צ'ייס טראבל והיא לא תהיה אלא אותה גברת בשינוי אדרת. לטענת הנתבעת, מחילופי המיילים עולה, כי דריל, אנה וסנדרה (שהיו עובדות של חברות צ'ייס) הקפידו לשדר לנתבעת באופן ברור את המסר שמדובר בצ'ייס חדשה. כל העת נעשה שימוש בשמה של צ'ייס ביחס לחברה החדשה ובהמשך הייתה אף התייחסות אליה בשם "צ'ייס טראבל החדשה". לא הועלה שמה של חברה אחרת או של גורם אחר ביחס לחברה החדשה, מלבד צ'ייס. גם לאחר שהתובעת הייתה פעילה דריל לא הזכיר את שמה בשום שלב, כולל לא בשלב שבו נתבקשה השבת הכספים. אז הוא התייחס לכל היותר למשקיעים או לבעלי המניות. כפי שקבעתי לעיל, מתשובותיו של דריל לשאלות ב"כ הנתבעת ומתגובותיו למסמכים שהוצגו לו בנוגע למצגים שהציג כלפי הנתבעת ביחס לזהות החברה החדשה, התרשמתי כי בעניין זה העדיף דריל, מטעמים של קידום המו"מ, לשמור על עמימות וחוסר בהירות, באופן בו לא הוברר במדויק מה זהותה של החברה החדשה. אשר על כן, אני קובע כי בהקשר זה עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה המוטל עליה. עם זאת, כפי שיובהר בהמשך, גם גרסתה של הנתבעת עצמה בהקשר זה אינה מאפשרת לה לבצע את הקיזוז לו היא טעוענת. מה הוכיחה הנתבעת ביחס למצגיו של דריל כלפיה ומה הייתה פרשנותה למצגים אלו בנוגע ליישות המשפטית שמעבירה את הכסף לנתבעת? מוסכם כי הכסף הועבר לנתבעת בהעברה בנקאית מחשבונו של גיל הוד והנתבעת ידעה זאת. לטענת התובעת, הכסף שהועבר לנתבעת על-ידי גיל הוד הועבר עבור התובעת ובשמה, והנתבעת ידעה שהכסף מועבר עבור החברה החדשה. לטענת הנתבעת, ממצגיו של דריל, בעל-פה ובהודעות דוא"ל ממנו ומטעמו, עלה כי סך של 9,300 אירו שהועבר לחשבונה, הועבר על-ידי צ'ייס טק עבור צ'ייס טראבל החדשה. כאמור, בשיחתו המוקלטת עם ירון (ת/1) מסר קאן (בעמוד 11 לתימלול), כי ידע שהכסף הגיע "מחברה אחרת". תשובותיו של קאן בחקירתו ביחס לזהות אותה "חברה אחרת" מבחינת הנתבעת היו סותרות ובלתי מהימנות, והמסקנה המתבקשת הנה כי הנתבעת ידעה והבינה כי הכסף לא הועבר מצ'ייס טק, אלא מהחברה החדשה. אשר על כן, אני קובע כי בהקשר זה הנתבעת לא הצליחה להוכיח טענותיה. מה הוכיחה הנתבעת ביחס למצגיו של דריל כלפיה ומה הייתה פרשנותה למצגים אלו בנוגע להבטחות דריל לנתבעת ביחס לחובות חברות צ'ייס? מוסכם, כי ככל שקיימים חובות לחברות צ'ייס כלפי הנתבעת, מדובר בחובות של החברות ולא של דריל באופן אישי. לטענת התובעת, דריל מעולם לא הבטיח לנתבעת כי התשלום המועבר יועמד לצורך קיזוז כנגד חובות חברות צ'ייס, אלא רק אמר שהרווחים בגין העסקאות בקשר עם החברה החדשה יהוו פיצוי מסחרי. לטענת הנתבעת, דריל יצר אצל הנתבעת מצגים ברורים, ואף אמר לקאן במפורש, כי בהתקשרות הנתבעת עם החברה החדשה שלו בהסכם רישיון, תוכל להפיק רווחים כספיים שיהא בהם כדי לפצותה בגין חובות חברות צ'ייס. מכך הסיקה הנתבעת, כי הכספים שמעביר לידיה דריל במסגרת המו"מ יכולים לשמש לקיזוז חובות חברות צ'ייס. מהאמור לעיל עולה, כי, למעשה, אין מחלוקת של ממש לגבי המצג שיצר דריל כלפי הנתבעת: בהתקשרות הנתבעת עם החברה החדשה תוכל הנתבעת להפיק רווחים כספיים שיהא בהם כדי לפצותה בגין חובות חברות צ'ייס. עם זאת, ההבנה כי הכספים שמעביר דריל לידי הנתבעת במסגרת המו"מ יכולים לשמש לקיזוז חובות חברות צ'ייס, ככל שהייתה, הייתה, לכל היותר, פרשנות סובייקטיבית של הנתבעת, מבלי שנטען כלל שדריל הציג מצג המבסס פרשנות זו. בראיות שהוצגו בפני לא מצאתי כל ביסוס לטענת הנתבעת לפיה מצגיו של דריל הקימו בסיס סביר לפרשנות סובייקטיבית זו. למעלה מכך, מעדותו של קאן ומהתנהלות הנתבעת, לרבות בעניין הקבלה, כאמור לעיל, סבור אני כי אף הנתבעת עצמה לא סברה בזמן אמת, עת הועבר התשלום, כי הכספים שהועברו יכולים לשמש לקיזוז חובות חברות צ'ייס, ו"הבנה" זו באה לעולם רק בדיעבד, לאחר ביטול העסקה. למעשה, מהראיות עולה בבירור, כי הנתבעת הבינה היטב שכוונת דריל היא לפיצוי מסחרי בלבד, הנובע מעצם הרווחים, ולא בהחזר חובות ממשי מעבר לכך. הנתבעת לא הוכיחה, ואף לא טענה, שהמחיר שקיבלה עבור המערכת במסגרת המו"מ היה שונה מהמחיר שהייתה דורשת מכל לקוח אחר עבור המערכת והושפע בצורה כלשהי מחובות חברות צ'ייס. אשר על כן, אני קובע כי גם בהקשר זה הנתבעת לא הצליחה להוכיח טענותיה. הנפקות של מצגיו של דריל כלפי הנתבעת ופרשנותה למצגים אלו בענייננו אין חולק כי דריל שימש כמנהל התובעת בזמן המו"מ. כמו כן, מעדותו של ירון עלה כי הוא, כבעלים של התובעת, היה ער למו"מ שניהל דריל מול הנתבעת ואף נחשף לתכתובות דוא"ל בין דריל ונציגיו לבין הנתבעת. משכך, אניח כי מצגיו של דריל כלפי הנתבעת נעשו על דעת התובעת ובידיעתה, ועל כן הם מחייבים אותה. בהמשך לאמור לעיל, ניתן לסכם את שהוכח לגבי מצגיו של דריל כלפי הנתבעת ואת פרשנותה של הנתבעת למצגיו באופן הבא: המו"מ שניהל דריל מול הנתבעת נוהל בשם חברה חדשה, קרי לא בשם אחת מחברות צ'ייס; דריל שימש כמנהל בחברה החדשה ולא היה בה בעלים או משקיע; דריל הציג את החברה החדשה כחברת "צ'ייס טראבל החדשה", וטען כי היא עתידה לרכוש את השם המסחרי של צ'ייס טראבל ואת בסיס הנתונים שלה, ואולם היה ברור שלא מדובר באותה החברה; בחודש נובמבר 2010 מסר דריל לנתבעת כי בחברת צ'ייס טראבל התקבלה החלטה על פירוקה מרצון; הנתבעת ידעה והבינה כי הכסף לא הועבר מצ'ייס טק, אלא ממר גיל הוד עבור החברה החדשה; דריל מסר לנתבעת כי בהתקשרותה עם החברה החדשה תוכל הנתבעת להפיק רווחים כספיים שיהא בהם כדי לפצותה בגין חובות חברות צ'ייס. הובן כי מדובר בפיצוי מסחרי בלבד, הנובע מעצם הרווחים, ולא בהחזר חובות ממשי מעבר לכך. דריל לא מסר לנתבעת, כי הכספים שהועברו לידיה במסגרת המו"מ יכולים לשמש לקיזוז חובות חברות צ'ייס, ואין כל בסיס סביר לייחס פרשנות שכזו לדבריו. מכיוון שמצגיו של דריל כלפי הנתבעת מחייבים את התובעת, יש לבחון את טענת הנתבעת לקיומה של זכות קיזוז ביחס לכספים שהועברו לידיה לאור מה שהוכח ביחס למצגיו של דריל, כאמור לעיל. זכותה של הנתבעת לקזז הכספים שהתקבלו כנגד חובות חברות צ'ייס כלפיה על מי מוטל נטל ההוכחה בהקשר זה? על רקע ביסוס היריבות והעילה, כאמור לעיל, מכיוון מדובר בטענת קיזוז, ומכיוון שהנתבעת הודתה בקבלת התשלום ובביטול העסקה - נטל ההוכחה לביסוס טענת הקיזוז מוטל כתפי הנתבעת. טענת הנתבעת הנתבעת טוענת ש"הודיעה לדריל כי התשלום שהעביר יקוזז מתוך סך החובות של צ'ייס". כלומר, הנתבעת מבקשת לעשות שימוש בכספים שהועברו לידיה לשם קיזוז חובות חברות צ'ייס כלפיה. משכך, הנתבעת אינה טוענת לקיזוז חיובים כספיים מתוך עסקה אחת (העסקה נשוא התובענה) אלא לקיזוז של חיובים שלא מתוך עסקה אחת, קרי של חובות מעסקאות אחרות. תנאי הדין לביסוסה של זכות הקיזוז סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כדקלמן: (א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים. ... אשר על כן, במקרה דנן, לשם ביסוס טענת הקיזוז שלא מתוך עסקה אחת על הנתבעת להוכיח: קיומם של חיובים כספיים; החיובים הכספיים הנם קצובים; החיובים מתייחסים לאותם הצדדים. האם הוכיחה הנתבעת קיומם של חיובים כספיים כלפיה? הנתבעת טוענת לקיומם של חיובים כספיים של חברות צ'ייס כלפיה. הנתבעת מבקשת לבסס את קיומם של אותם חיובים בהודעות הדוא"ל של דריל כלפיה. הגם שאין זו דרך המלך להוכחת קיומם של חיובים כספיים, שבדרך-כלל יש להוכיחם באמצעות מסמכים כגון חוזה/חשבוניות/קבלות/כרטסות הנהלת חשבונות וכד', מוכן אני לקבוע שיש בדבריו של דריל בהודעות הודא"ל משום הודאה בקיומם של חובות חברות צ'ייס כלפי הנתבעת, וזאת על אף הכחשתו של דריל את קיומם של חובות אלו בעדותו בבית המשפט. האם הוכיחה הנתבעת כי החיובים הכספיים הנם קצובים? הנתבעת לא טענה, ולא הוכיחה, כי החיובים של חברות צ'ייס כלפיה, שבגינם היא מבקשת לבצע הקיזוז, הנם חיובים קצובים. אף אם יש בהודעות הדוא"ל של דריל כדי לבסס את עצם קיומם של החיובים, הרי שאין די בהודעות אלו כדי לבסס את היות אותם החיובים קצובים, שכן אין בהודעות פירוט או כימות כלשהו של החיובים המאפשר קציבתם. כאמור, הנתבעת אף לא טענה, לא בכתב ההגנה, לא בתצהיריה ולא בסיכומיה, כי החיובים הנם קצובים, וממילא לא פירטה את אופן קציבתם. אשר על כן, די בכך כדי לדחות את טענת הנתבעת לקיזוז. למען הזהירות, אמשיך לבחון את התקיימות התנאי הנוסף לביסוס טענת הקיזוז בענייננו. האם הנתבעת הוכיחה כי החיובים מתייחסים לאותם הצדדים? כאמור, מוכן אני להניח כי הנתבעת הוכיחה חיובים כספיים של חברות צ'ייס כלפיה. חברות צ'ייס הן חברת צ'ייס טראבל וחברת צ'ייס טק. נדמה, כי לא לחינם נקטה הנתבעת בלשון העמומה "חברות צ'ייס" בהקשר זה. את חובות חברת צ'ייס טראבל לא ניתן לקזז, לפחות לא באופן רגיל, בשל היותה חברה בפירוק. הנתבעת לא חלקה על כך. אשר על כן, במקומות שונים העלתה הנתבעת גרסה כבושה כי מדובר בחובות חברת צ'ייס טק. גרסה זו, מעבר להיותה כבושה, הנה בלתי הגיונית, אף לשיטת הנתבעת עצמה, שכן לטענת הנתבעת המו"מ נוהל מול חברה שהייתה אמורה להיכנס בנעליה של צ'ייס טראבל, והכסף הועבר עבורה, כך שלא היו כל מקום וסיבה לייחס את החיוב לצ'ייס טק, אף אם הכסף הועבר כביכול על-ידי צ'ייס טק והונפקה קבלה על שמה ללא מחאה. כך או אחרת, בין אם מדובר בחובות של חברת צ'ייס טראבל, בין אם מדובר בחובות של חברת צ'ייס טק ובין אם מדובר בחובות של שתי החברות - הנתבעת לא הוכיחה כי התשלום שהועבר אליה במסגרת המו"מ דנן בוצע על ידי צ'ייס טראבל או צ'ייס טק, באופן בו החיוב שנוצר לה מקבלת הכסף הוא כלפי אחת מחברות אלו, וזאת אף בהתחשב במצגיו של דריל כלפי הנתבעת. כאמור לעיל, התובעת הצליחה לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח כי היא הייתה היישות המשפטית שלמעשה ניהלה את המו"מ מול הנתבעת. כמו כן, התובעת הצליחה לעמוד גם בנטל המוטל עליה להוכיח כי היא הייתה היישות המשפטית שהעבירה את הכסף לנתבעת. ממצגיו של דריל, בשם התובעת, כלפי הנתבעת עלה כי המו"מ מנוהל בשם חברה חדשה, קרי לא בשם אחת מחברות צ'ייס, ובחברה חדשה זו דריל שימש כמנהל בלבד ולא היה בה בעלים או משקיע. דריל הציג את החברה החדשה כחברת "צ'ייס טראבל החדשה", וטען אמנם כי היא עתידה לרכוש את השם המסחרי של צ'ייס טראבל ואת בסיס הנתונים שלה, ואולם היה ברור שלא מדובר באותה החברה. בנוסף, הנתבעת ידעה והבינה כי הכסף לא הועבר מצ'ייס טק, אלא ממר גיל הוד עבור החברה החדשה. כמו כן, דריל מסר לנתבעת כי בהתקשרותה עם החברה החדשה תוכל הנתבעת להפיק רווחים כספיים שיהא בהם כדי לפצותה בגין חובות חברות צ'ייס. עוד הובן כי מדובר בפיצוי מסחרי בלבד, הנובע מעצם הרווחים, ולא בהחזר חובות ממשי מעבר לכך. דריל לא מסר לנתבעת, כי הכספים שהועברו לידיה במסגרת המו"מ יכולים לשמש לקיזוז חובות חברות צ'ייס, ואין כל בסיס סביר לייחס פרשנות שכזו לדבריו. על רקע האמור לעיל, אני קובע חד-משמעית כי אף בהתחשב במצגיו של דריל כלפי הנתבעת, הנתבעת לא הוכיחה שהחיוב שנוצר לה מקבלת הכסף במסגרת המו"מ דנן הנו חיוב כלפי צ'ייס טק ו/או צ'ייס טראבל, אלא אך ורק כלפי החברה החדשה, שאין חולק כי הנה יישות משפטית נפרדת. אשר על כן, אני קובע כי הנתבעת לא הוכיחה שהחיובים מתייחסים לאותם הצדדים, ועל כן גם בכך יש כדי לדחות את טענת הנתבעת לקיזוז. סוף דבר אני קובע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח יריבות ועילה כלפי הנתבעת. כמו כן, אני קובע כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את טענת הקיזוז שהעלתה. לפיכך, אני קובע כי דין התביעה להתקבל במלואה. אשר על כן, אני מורה כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 47,060 ₪ (השבה של 9,515 יורו, שהם 9,300 היורו שהועברו לנתבעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 18.12.11, ועד ליום התשלום המלא בפועל. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין על-ידי הנתבעת. כמו כן, אני מורה כי על הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 9,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין על-ידי הנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל. בפסיקת סכום ההוצאות לקחתי בחשבון את ההוצאות הריאליות של התובעת בגין ההליך, לרבות הצורך בהבאתו של דריל לעדות מחו"ל. זכות ערעור כחוק. משא ומתן