מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חלוקת קצבת תלויים: השופט אליאסוף .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית הדין האזורי שפסק כיצד תחולקנה הקצבאות המגיעות למשיבות, לאחר פטירת המנוח ז"ל. .2המשיבה מס' 1היא אלמנתו של המנוח והיא זכאית, ביחד עם בתה שלומית. לקצבה לאחר פטירת המנוח. המשיבות מס' 2ומס' 3הן בנותיו של המנוח והן זכאיות לקצבה כילדות של המנוח (כאשר אין אלמנות הזכאיות לקבל בשבילן תוספת). המוסד לביטוח לאומי פנה אל המשיבות על מנת שתודענה לו על הסכם בדבר חלוקת הקצבה ביניהן. אך לא נענה. לפיכך פנה אל בית-הדין האזורי בבקשה להורות על חלוקת הקצבה בין המשיבות. השאלות שהועלו לפני בית-הדין האזורי היו: 1) איזו קצבה תשולם למשיבות - קצבת תלויים או קצבת שאירים (ראה סעיפים 21(א)(1), 21(א2), 76(1), 76(5)(א) ו-76(6)(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק)21) לפי איזו חלוקה תינתן הקצבה. .3בדיון ביום 29.10.1991התייצבה המשיבה מס' 1ולא היתה הופעה מטעם המשיבות האחרות. כעולה מפרוטוקול בית-הדין לא הובאו כל ראיות, ובית-הדין הציע הצעה לחלוקת הקצבה. המשיבה מס' 1הודיעה על הסכמתה להצעה. בהתאם לכך, נתן בית-הדין פסק-דין, על פיו ייצולמו קצבאות למשיבות לפי החלוקה דלקמן: א) המשיבה מס' 1תקבל עבורה ועבור בתה שלומית קצבת תלויים בשיעור %40, אך מאחר שקצבת השאירים לגביהן היא גבוהה יותר, הן תקבלנה קצבת שאירים בסך 809ש"ח (נכון לקצבת חודש אפריל 1991); ב) כל אחת מן המשיבות 2ו- 3תקבל קצבת תלויים בשיעור % 30(סך 431.50ש"ח נכון לקצבת חודש אפריל 1991). .4בערעור לפנינו טען בא-כוח המוסד לביטוח לאומי טענות אלה: א) החלוקה אשר קבע בית-הדין האזורי מביאה לכך שסך כל הקצבאות, עולה על מקסימום קצבת תלויים או קצבת שאירים, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 144(א) לחוק; ב) אין המשיבה מס' 1זכאית לקצבת שאירים בשיעור העולה על קצבת התלויים לה היא זכאית על פי קביעת החלוקה של בית-הדין; ג) בית-הדין האזורי לא שקל את המצב הכלכלי של המשיבות. .5בסעיף 144לחוק נקבע כדלקמן: " .144(א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי פרק ב' והאחד לפי פרק ג', לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על המקסימום שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר. ב) מקום שבגלל הודאות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות במלואן, יפסוק בית-הדין לעבודה כיצד וחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בי כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות, אולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בעניין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם". .6בתשובה לשאלתנו השיבה אמה של המשיבה מס' 3כי קלושים הסיכויים להגשת הסכם לפי הסיפה של סעיף 143(ב) לחוק. .7לפי סעיף 144(א) לחוק אין המשיבות, ביתד, זכאיות לקצבאות ששיעורן עולה על מקסימום קצבת תלויים או קצבת שאירים. לפיכך, כשאין הסכם לגבי תשלום כל הקצבאות, על בית-הדין לעבודה לפסוק בדבר חלוקת סך כל הקצבאות העומד לחלוקה, וזאת בהתחשב "במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם" במנוח (סעיף 144(ב) לחוק). כפי שכבר צויין לעיל, בית-הדין קמא לא שמע ראיות, ומכאן - שלא היו לפניו פרטי המצב הכלכלי של המשיבות וראיות בדבר מידת תלותן במנוח. .8לפיכך, אנו מחליטים לקבל את הערעור ולהחזיר את העניין לבית-הדין האזורי, על מנת שלצדדים תינתן האפשרות להביא לפני בית-הדין את ראיותיהם בעניין מצבן הכלכלי ומידת תלותן של המשיבות במנוח, כאמור בסעיף 144(ב) לחוק, בהתאם לכך, ובכפוף להוראת סעיף 144(א) לחוק, יפסוק בית-הדין בעניין חלוקת סך כל הקצבאות העומדות לחלוקה בין כל המשיבות. .9אין צו להוצאות.קצבת תלויים