חובת סוכן ביטוח

ברע"א 5695/06, סייף נ' מרעי (2009) הותוו קווים מנחים באשר לחובת סוכן הביטוח במהלך המשא ומתן לקראת כריתת חוזה ביטוח: "... ראשית, ככל שהשלב בו מצוי המשא ומתן מתקדם יותר כך היקף החובות מתרחב. כך למשל יש להבחין בין מקרה בו רק ניתנו פרטי הביטוח ומחירו ללקוח לבין מקרה בו הלקוח מסר את הצעתו לחברת הביטוח. שנית, יש לבחון מהי מהות העניין הנבדק. האם מדובר בעניין המצריך מקצועיות בתחום הביטוח או אשר יש בו פערי מידע בין הלקוח לסוכן הביטוח או המבטח. שלישית, יש לבחון מהם היחסים בין סוכן הביטוח או המבטח לבין הלקוח. האם יש ביניהם יחסים קודמים ומה מהותם. רביעית, יש לבחון מיהו מונע הנזק הזול יותר באותו עניין. מיומנותו, ניסיונו והתעסקותו של סוכן הביטוח בתחומו יכולים להוות נסיבות רלוונטיות בבחינה זו. חמישית, יש לשים לב לנוהג בין צדדים בשוק הביטוח אשר יכול לבסס הסתמכות סבירה של לקוח על סוכן הביטוח או המבטח באותו עניין. מהיותו הגורם המקצועי ובעל המידע בתחום נדרש מסוכן הביטוח בעת המשא ומתן להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח. לפיכך הוא גם מחויב להסביר ללקוח אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון תנאי מיגון וחריגים לכיסוי הביטוחי. עוד מחויב סוכן הביטוח למנוע מן המתקשר לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה. מטעמים אלו בנוסף לשלב המתקדם של המשא ומתן נקבע כי על סוכן הביטוח להסביר ללקוח את ההבדל בין הביטוח שביקש לבין מה שקיבל מחברת הביטוח. יחסיהם הקודמים של הצדדים מצדיקים את חיובם של סוכן הביטוח והמבטח להעמיד את המבוטח על שינויים בנוסח פוליסה שגרתי שנחתם בכל שנה בין הצדדים. ..... אני סבורה כי המבטח וסוכן הביטוח, מעצם התעסקותם ומיומנותם בתחום הינם מונעי הנזק הזולים ביותר. ...". וראו גם ב-ש. ולר, "חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981" התשס"ה-2005, כרך ראשון עמוד 712 ואילך: "... על הסוכן להבהיר למבוטח שאין הוא צפוי להינות מכיסוי ביטוחי; עליו לוודא שהמבוטח קיבל לידיו פוליסה כפי שדרש, שהמבטחת מבטחת את הסיכונים שנדרשה ושדמי הביטוח משקפים את הסיכון המבוטח; עליו להעמיד את המבוטח על משמעות שינויים בתנאי הפוליסה ולוודא שהוא מודע למשמעות אי-העמידה בתנאי הכיסוי; עליו להשיג פרטים נוספים הנדרשים לצורך התאמת הפוליסה לעסק המבוטח; עליו לבחון עבור המבוטח את ההצעות הטובות ביותר ולוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק; עליו להזהיר את המבוטח שתקופת הביטוח עומדת להסתיים; עליו לנקוט זהירות עת הוא ממלא את הצעת הביטוח עבור המבוטח ולהתחשב בחובת הגילוי. היקף האחריות של הסוכן כלפי המבוטח אינו מושפע מעובדת קיומם של יחסי שליחות מכוח החוק בינו לבין המבטחת. אדם הפונה לסוכן ביטוח רואה עצמו כלקוחו. הוא מצפה לקבל ממנו ייעוץ מקצועי והסוכן מצדו מדגיש את יכולתו ונחיצותו למבוטח. הסוכן הוא שבוחר בדרך כלל את המבטחת שעמה יתקשר המבוטח, ולעתים אף את סוג הפוליסה שירכוש. הסוכן גם עשוי להדריך את המבוטח ביחס לזכויותיו וחובותיו לפי הפוליסה. מצב דברים זה יוצר אצל הלקוח הטיפוסי ציפייה לקבלת שירותים מסוימים מהסוכן ולעמידתו בסטנדרטים ראויים של אמון, זהירות והשתדלות. על הסוכן אף מוטלות חובות כמשתתף במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, שהחשובה בהן היא חובת גילוי רחבה יחסית. יחסי השליחות בין הסוכן לבין המבטחת אינם פוטרים אותו מחובת תום הלב כלפי המבוטח. מכוח חובה זו אפשר שתוטל על השלוח חובת גילוי על אף שהגילוי אינו משרת את עניינו של השולח. הציפייה של הלקוח מהסוכן, המבוססת על המצגים האופייניים שמציג הסוכן ללקוח כמי שישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, מצדיקה הטלה של חובת גילוי רחבה על הסוכנים. על הסוכן למסור ללקוח מידע בקשר לחוזה הביטוח אף אם הלה לא הציג לו שאלות על כך. אין לזהות בין סוכן ביטוח לבין מוכר מוצרים, בין היתר משום שלקוח הפונה למוכר בבקשה למתן עצה יודע - או צריך לדעת - שהלה הינו "יריבו" החוזי ולא שותף בעל אינטרסים דומים. לעומת זאת, הסוכן נותן למבוטח שירות מקצועי שבמסגרתו הוא מתאים את צרכיו ודרישותיו לפוליסה של המבטחת. הסוכנים אף נוהגים לטפח ציפיות בקרב לקוחותיהן למתן השירות הנדון, והדבר מצדיק להטיל עליהם חובת גילוי: חובה לגלות ללקוח מהו המוצר הביטוחי הטוב ביותר עבורם במחיר הזול ביותר". (ובאשר למעמדו של סוכן הביטוח וחובותיו ראה גם: ע"א 1228/08, מולרם מערכות שינוי והרמה נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ (2011); ע"א 3214/98, שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ (2004), על האסמכתאות הנזכרות בו; ע"א 196/88, כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פ"ד מו(1), 756;; ע"א 702/89, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אורים, פ"ד מה(2) 811; ע"א 1064/03, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה פיאמנטה ז"ל (2006); ת.א. (ת"א) 21461/03, תינוק מתוק בע"מ נ' עייני (2009); ת.א. (ת"א) 58280/05, עזבון רבייב נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (2011); מ. יפרח ר. חרל"פ "ששון-דיני ביטוח", מהדורה שנייה התשס"א-2001 עמוד 85 ואילך; ידידיה צ' שטרן, "על מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח: יחסי סוכן ומבטח" מחקרי משפט י 93 (1993); י. אליאס, "דיני ביטוח", מהדורה שנייה, התשס"ט-2009, כרך ב' עמוד 1058 ואילך). סוכן ביטוח