התערבות בשיקולים רפואיים של ועדה רפואית

הוגש ערעור על ידי ביטוח לאומי - נטען כי בית הדין לעבודה התערב בשיקולים רפואיים של הוועדה מבלי שהיה מוסמך לעשות כן. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא התערבות בשיקולים רפואיים של ועדה רפואית: הנשיא (גולדברג): .1המשיב נפגע בתאונת עבודה ביום . 11.9.1991ועדה רפואית לעררים קבעה את נכותו בשיעור של % .15קביעה זו נעשתה לאחר שנכותו של המשיב נקבעה על-ידי הוועדה מדרג ראשון ל-%20, ובערעור שהוגש הן על-ידי המשיב והן על-ידי המוסד קבעה הוועדה לערעורים כי אכן מצבו של המשיב מצדיק את קביעת הדרג הראשון, אולם יש לנכות מאותה נכות, בגין "מצב קודם", %.5 .2המשיב הגיש ערעור לבית הדין האזורי נגד קביעת הוועדה לעררים (תב"ע נג/90-01) ושם ניתן פסק-דין בהסכמה, על פיו הוחזר העניין לוועדה, על מנת שתפרט אילו פגמים היו במשיב לפני קרות התאונה, תקבע את אחוזי הנכות שהיו לו בגין פגמים אלה, ותנמק את קביעתה על הנכות הקודמת בהפניה למסמכים או חומר רפואי אחר. .3הוועדה לאחר שבדקה פעם נוספת את המשיב קבעה: " .1הליכה בצליעה לצדדים שמקורה במחלת שיתוק ילדים שממנה סובל התובע מלפני התאונה. .2ממצאים רנטגנים שקדמו לתאונה הנדונה, המראים היצרות התעלה הספינלית בגובה 2L- 1lוסימנים ניווניים נוספים. קיימת סבירות כי בנושאים אלה היה קיים סבל מסוים עוד לפני התאונה, אך אין על כך מסמכים בתיקו הרפואי. הסעיף שיפעל להתאים לממצאים אלה (מצב קודם) הם לפי מחצית מסעיף 35(1) ב' דהיינו %5". .4על החלטה זו של הוועדה הגיש המשיב ערעור לבית הדין האזורי (תב"ע נג/318-01) וזה החליט להעמיד את נכותו של המשיב על %20, מאחר ולדעתו קבעה הוועדה לעניין מצבו הקודם של המשיב כי הוא "בגדר השערה בלבד ואין לקבוע מצב קודם על יסוד השערה". .5לפנינו ערעור המוסד על פסק-דין זה. המוסד בערעורו טוען שני אלה: האחד - כי בית הדין התערב בשיקולים רפואיים של הוועדה מבלי שהיה מוסמך לעשות כן, והשני - כי לבית הדין לא היתה סמכות לקבוע בעצמו את שיעור נכותו של המשיב, וכי היה עליו להחזיר את הענין לוועדה משסבר כי טעתה במסקנתה. ב"כ המשיב תומך בפסק הדין של בית הדין האזורי ובטעמיו. .6נתייחס תחילה לטענה השניה, קרי סמכותו של בית הדין לקבוע בעצמו את שיעור נכותו של הנכה. אכן, הכלל הוא כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית, וכי ככלל לא יקבע בית הדין בעצמו את שיעורי הנכות, אלא משמצא כי טעתה ועדה במסקנותיה, יחזיר את עניינו של הנכה אליה על מנת שתשוב ותקבע את אחוזי נכותו. לכלל האמור יוצא מן הכלל והוא כי שעה שבה הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואי, יתקן בית הדין עצמו את הטעות (דב"ע נא/50- 99[1]; דב"ע נב/4- 01[2]). ענייננו נמנה על אותם עניינים שבהם רשאית ומוסמכת ערכאת ערעור לקבוע בעצמה את אחוז נכותו של הנכה, מאחר ושעה שהיא פוסלת מטעמים משפטיים ניכוי אחוזי נכות בגין "מצב קודם" הרי שאין הקביעה דורשת ידע רפואי ואין מקום וטעם להחזיר את העניין לוועדה שכבר קבעה עמדתה בדבר אחוזי הנכות הראויים שמצאה בנכה. .7ומכאן לשאלה הראשונה והיא - האם צדקה הוועדה שעה שניכתה מנכותו של המשיב בגין מצב קודם. במלים אחרות, האם היו בפניה נתונים מוכחים או שמא הגיעה למסקנתה על יסוד השערה בלבד. על כך כי ניכוי מאחוזי נכות בגין מצב קודם צריך להיקבע לאור נתונים מוכחים נפסק לא אחת (ראה למשל דב"ע מג/ 135601[3]; דב"ע שן/5- 01[4]). לנו נראה כי היו בפני הוועדה נתונים מוכחים לקביעה אליה הגיעה, הן מחלת שיתוק הילדים שממנה סבל המשיב והן התמונה העולה מצילומי רנטגן שקדמו לתאונה, על פיה קיימת הצרות התעלה הספינאלית בגובה 2L- 1,lהם נתונים מוכחים; הקביעה כי נתונים אלה גורמים ל"סבל מסוים" היא מסקנה רפואית שאין לבית הדין לעבודה הסמכות להתערב בה. .8תקנה 14לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956קובעת: "הועדה רשאית להחליט שאין מקום להזדקק למבחנים שבתוספת ומשהחליטה כך יעמוד הנפגע בפני ועדה אחרת בהרכב של שלושה פוסקים רפואיים שייבחר אותם הרופא המוסמך, ובסמכותם יהיה לקבוע את דרגת הנכות לפי שיקול דעתם, בהתחשב במבחנים שבתוספת; דין הועדה האחרת כדין הועדה לענין תקנות אלה". תקנה 31לתקנות הנ"ל קובעת: "(א) התקנות 5,7,9,10, 11עד 19, 19א, 21,22,24, 25ו- 26יחולו על ערעור בפני ועדה לערעורים, בשינויים שהענין מחייבם. (ב) הוועדה לערעורים רשאית להחליט שאין מקום להזדקק למבחנים ולהוראות שבתקנת משנה 14(א) ומשהחליטה כך יהיה בסמכותה לקבוע את דרגת הנכות לפי שיקול דעתה, בהתחשב במבחנים שבתוספת לתקנות אלה". מכאן - כי היתה הוועדה לעררים מוסמכת לנכות, מאחוזי נכותו של המשיב, בגין "מצב קודם" %5, משמצאה כי לפניה נתונים מוכחים, ולאחר שנימקה, הנמקה מלאה ועניינית, את מסקנתה. .9מהאמור לעיל עולה, כי דינו של הערעור להתקבל, ודינה של החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעמוד על כנה.רפואהועדה רפואית