מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הפחתת סכום הפיקדון בשחרור ממעצר: העורר שוחרר בהחלטה מיום 31.12.97 בתנאים מגבילים, שבכללם נקבע תנאי של הפקדת פיקדון במזומן בסך של 15,000.- ש"ח ובנוסף לתנאי הגבלת חירות, ערבות עצמית וערבות של צד שלישי. האישום כלפיו בבית משפט השלום מייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד, בכמות העולה בהרבה על שיעור החזקה הקובעת החזקת סם שלא לצריכה עצמית. טרם יבשה הדיו מעל דפי ההחלטה המשחררת וכבר בא העורר אל בית-משפט השלום בבקשה להפחית את סכום הפקדון, זאת בנוסף לחובה הקיימת ממילא להביאו בפני בית המשפט, אם אין בידיו לעמוד בתנאים (סעיף 47(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-). בית-משפט קמא ראה להפחית מסכום הפקדון סך של 3,000.- ש"ח, דהיינו להעמידו על סכום של 12,000.- ש"ח, וזאת לנוכח העובדה שלאור הזמן שחלף, ימים אחדים, לא עלה בידי העורר להפקיד את סכום הפקדון שנקבע. לטענת הסניגור המלומד אין העורר יכול לעמוד בתנאי הפקדת הפקדון ומשהוחלט לשחררו אין להשאירו במעצר, אך משום דלותו ומצוקותיו הכלכליות. העיקר לדידו נעוץ ביכולת הנאשם ותנאי השחרור בערובה חייבים לעמוד בקריטריון שהאדם יכול ומסוגל לעמוד בהם (בש"פ 890/95 עיסא נ' מ"י, לא פורסם). אכן, אין מחלוקת, שתנאי השחרור צריכים להיות שווים והולמים לאדם הקונקרטי הניצב בפני בית המשפט, ואולם קבלה גורפת של טענות הסניגור תביא בהכרח לכך, שנושא הפקדון הכספי יעבור במהרה מן העולם. העורר טוען שאין לו כסף. יום לאחר ההחלטה בבית המשפט המחוזי פונה לבית-משפט השלום בעתירה להפחית את הסכום, אף מבלי שהיה זמן מספיק לנסות לגייס את הכספים. התנאי של פקדון אינו מכוון להציב דרישה שהעצור המשוחרר בתנאים יוכל לעמוד בה בנקל, בקלות רבה. לעתים הינו מכוון להבטיח עניינים שונים, שסכום שאינו ראוי בנסיבות העניין אינו יכול להבטיחם. כך, למשל, אם הפקדון מיועד להבטיח את התייצבות האדם לבית המשפט או אם הינו מיועד להבטיח את מילוי תנאי השחרור. יש מקרים שאדם משוחרר בתנאים מגבילים, כאשר הוא נתון לפיקוח צמוד ואינטנסיבי של צד שלישי ויש מקרים שבהם לא ניתן להשיג פיקוח כאמור והפקדון הכספי אמור לשמש גורם נוסף המיועד להבטיח מילוי אחר התנאים. אין ספק שדרישת הפקדון הכספי מקשה על עצורים, בעיקר אלה קשי היום, אולם זהו חלק מיני האיזונים הצריכים לשיקול, בבוא בית המשפט לשחרר את העצור בתנאים, חלף שלילת חירותו המוחלטת. קיימים וניתן להעלות על הדעת מקרים, שבהם בית המשפט יחליט להשאיר את הנאשם במעצר, משום שתנאי החלופה אינם מספיקים ואינם יוצרים את האיזון הכולל הראוי, המיועד להבטיח תחליף נאות למעצר ממש. הנה-כי-כן, אין המדובר בשחור ולבן ואין המדובר בסכום פקדון שיש להפחיתו מייד ובכל מקרה, אך משום שהעורר טוען כי אין ידו משגת לשלמו. לדידי חסד לא מבוטל עשה בית משפט השלום עם העורר, כאשר בחלוף זמן קצר ביותר הפחית סכום של 20% משיעור הפקדון שנקבע. מהטעם האמור אין לראות פגם בשיקול דעת בית המשפט, בהעמידו את סכום הפקדון על שך של 12,000.- ש"ח, לעת מתן ההחלטה. שקלתי אם בשל חלוף הזמן מאז ועד עתה, יהא נכון להעמיד לבחינה מחודשת בבית-משפט זה את סכום הפקדון הראוי, אולם אינני סבור שבנסיבות נכון לעשות כן. משיחלוף זמן מניח את הדעת והעורר יוכל להראות, כי עשה מאמץ לגייס סכומי כסף מסויימים ועלה בידו להשיג סכום אחר, נמוך יותר, כי-אז הדעת נותנת שבית-משפט השלום, לכשיובא הדבר לפניו, יביא נתון זה במסגרת כלל שיקוליו. מן הראוי לציין, כי האסמכתאות שהציג הסניגור המלומד לגבי נאשמים ששוחררו בסכומי פקדון נמוכים יותר, אינן מלמדות דבר לענייננו. כאן המדובר במי שנקבע לו תחליף למעצר, מבלי שהועמד פיקוח מסוים וקונקרטי, מכיוון שהדבר לא ניתן היה לביצוע. המדובר באדם שאיננו עובד בעבודה מסודרת, שלא כמו באותם המקרים של אנשים נורמטיביים, ללא עבר, שנתפסו בקלקלתם במקרה חד-פעמי. לעורר שלפנינו יש עבר פלילי ומהעובדה שהוא איננו עובד במקום עבודה מסודר ניתן ללמוד על חשש לקרבה רבה יותר אל עולם העבריינות. אומנם, בדרך-כלל לאלה שאינם עובדים, קשה יותר להשיג את סכום הפקדון במזומן, אולם כפי שהראינו, נתון זה של מובטלות פועל בעניין דידן לשני הכוונים. במכלול הנתונים האמורים, לא ראיתי בשלב זה לשנות מהחלטת בית-משפט קמא, ומבלי שיהא בכך לחסום את דרכו של העורר לפנות אל בית-משפט השלום, בחלוף זמן המניח את הדעת, לעיון מחדש בנוגע לשיעור הפקדון. לפיכך הערר נדחה. שחרור ממעצרפיקדוןמעצר