מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסתמכות מושך הצ'ק על פעולה של צד שלישי: הצדדים לתביעה והעובדות הצריכות לה 1. המבקשת מס' 1 הינה חברת די. סי. אס חיזוק מבנים בע"מ (להלן: "די.סי.אס") העוסקת במתן שירותי תכנון ואיתור נכסים לביצוע פרויקטים של תמ"א 38 עבור קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ (להלן: "קדם"). המבקש מס' 2, עו"ד אילן מוריאנו (להלן: "מוריאנו") הינו הבעלים בדי. סי. אס. 2. לטענת די. סי. אס, זו האחרונה ניהלה עבור קדם את המערך המנהלי הדרוש לפעילותה ובכלל ניהול זה, העסיקה עובדים שכירים ועובדים מקצועיים ואף שלמה להם בגין השירותים אשר נתנו לחברת קדם. ביצוע התשלום נעשה באמצעות די. סי. אס כאשר חברת קדם ביצעה העברות בנקאיות לחשבון הבנק שלה עפ"י חשבונות שהגישה לה די. סי. אס. 3. ביום 21/3/11 הפקידה מזכירתו של מוריאנו שיק שמספרו 5000280, משוך על שם די. סי. אס (להלן: "השיק הראשון") בחשבונו בבנק הבינלאומי. השיק שניתן מתוך חשבון שהתנהל אצל הבנק המשיב הוחזר מחמת אי כיסוי מספיק. לאחר שהשיק הוחזר, פנה מוריאנו בכתב לבנק הבינלאומי ובקש שיפנה למשיב ויודיע שההפקדה בוצעה בטעות - לטענתו, טרם יציאתו לשירות מילואים הורה מוריאנו למזכירתו להפקיד את השיק בחשבונו רק לאחר קבלת אישורו הטלפוני לביצוע ההפקדה כאמור. לטענתו, האישור להפקדת השיק היה ניתן רק לאחר כניסת כספים מקדם לחשבונה של די. סי. אס ובכך היה מתאפשר פירעון השיק ולא היה מתבצע הסירוב לפורעו. 4. בתגובה לפניה זו השיב הבנק הבינלאומי כי על מוריאנו להפנות פנייתו ישירות למשיב. מוריאנו אכן פעל בהתאם להנחיות הבנק הבינלאומי ופנה ישירות למשיב, ונענה ע"י המשיב כי רשאי הוא לגרוע את השיק מן ההמחאות המסורבות רק במידה ונתקיימו עילות קונקרטיות, משעה שלא נתקיימו עילות אלה במקרה דנן- הרי שהבנק אינו רשאי לבטל את השיק ממניין השיקים המסורבים ולכן עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה. 5. לאור עמדת המשיב, הוגשה המרצת הפתיחה (בטרם תיקונה, כפי שיפורט להלן). במסגרת המרצת הפתיחה התבקש בית המשפט להורות על גריעת השיק הראשון ממנין השיקים לעניין סעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי"). 6. המשיב הגיש כתב תשובה, בו ציין כי מהמרצת הפתיחה עולה שאין למבקשים כל טענה כנגד הבנק. המשיב טען כי השיק סורב כדין בשל אי כיסוי מספיק. המשיב הזכיר בתגובתו הקצרה את גרסת מוריאנו וציין את טעות המזכירה בהפקדת השיק. 7. לאחר הגשת כתב התשובה הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו מוותרים הם על חקירות ומבקשים שבית המשפט יכריע בתובענה על סמך החומר שבפניו. עוד ציינו הצדדים כי תמורת השיק הראשון הוסדרה. ביום 21/11/11 ניתנה החלטתי כדלקמן: "אם מבקשים הצדדים כי בית המשפט יתן פסק דין על סמך החומר הקיים, אזי לכאורה דין המרצת הפתיחה להדחות, בהעדר תצהיר מטעם המזכירה המודה בטעותה. כמו כן יש לפרט האם המבקשת הוכרזה כלקוח מוגבל ומה מספר השיקים שהוחזרו במהלך 12 החודשים שקדמו לשיק הנדון. הנני מתירה אורכה להשלמת החסר כמפורט לעיל וזאת תוך 14 יום מיום קבלת ההחלטה...". 8. בעקבות החלטתי הנ"ל לא הוגש חומר נוסף, אלא הוגשה, בהסכמת המשיב, בקשה לתיקון המרצת הפתיחה. בית המשפט התבקש לתקן את המרצת הפתיחה על ידי הוספת שיקים המשוכים על המשיב אשר מספריהם הם: 487,474,374,313,493,469,492,490,491,486 ,484,480,473,464,240,483,466,463,446 (להלן: "השיקים הנוספים"). בית המשפט התבקש להוסיף את השיקים הנוספים לרשימת השיקים לגריעה. צויין כי בעקבות החזרתם של השיקים הנוספים הוגבל חשבון הבנק של די.סי.אס אצל המשיב. 9. בהמרצת הפתיחה המתוקנת פירטו המבקשים את הרקע לבקשתם. לטענתם, עם תחילת הפעילות בקדם, נפתח לחברה ח-ן בבנק הפועלים, סניף 613 ברמת גן ובו הוצאו מס' פנקסי שיקים. הח-ן נוהל בידי מר יקי חברון (להלן: "חברון") , אשר היה מבעלי המניות בקדם. 10. לאחר זמן מה (כך לטענת המבקשים), ועוד טרם נעשה כל שימוש בחשבון הבנק שנפתח לטובת קדם, נפרדו בעלי המניות- מר חברון ומוריאנו- כאשר מוריאנו רכש מחברון את מניותיו. בשל התפתחויות אלה, נתבקש חברון לסגור את ח-ן של החברה וזאת על מנת שמוריאנו יוכל לפתוח לקדם ח-ן חדש. לאור הבטחתו של חברון כי הח-ן ייסגר ולאחר ששלח נציג מטעמו, אשר יחד עם עו"ד נטע מונוסביץ, קרעו את פנקסי השיקים של קדם אשר היו בידה, פתח מוריאנו ח-ן חדש בסניף 708, אשר בו בלבד מתנהלת פעילותה של קדם. 11. מס' חודשים טרם הגשת המרצת הפתיחה, טלפן חברון למוריאנו והודיע לו כי פנו אליו מסניף בנק הפועלים, בו היה לקדם חשבון שלא נסגר, והודיעו לו כי הגיע לסניף שיק שנמשך על חשבון קדם. עוד סיפר חברון למבקש, כי היתה פריצה במשרדו וייתכן ונגנבו ממשרדו מס' פנקסי שיקים השייכים לחשבון הבנק הישן של קדם. מוריאנו ביקש מחברון להורות לבנק שלא לכבד את השיק והגיש תלונה למשטרה בגין גניבת השיקים (נספח 6 להמרצת הפתיחה). כחודשיים לאחר מכן, הודיעו למוריאנו מסניף המשיב בו מתנהל ח-ן כי הגיע עיקול על הח-ן בגין תיק הוצל"פ שמתנהל כנגד קדם. רק לאחר שהגישה קדם התנגדות לביצוע שטר ובקשה לביטול העיקול ללשכת ההוצל"פ, ביטל הזוכה את הליך ההוצאה לפועל בהבינו כי מדובר בהמחאה גנובה והעיקול בחשבון הבנק- הוסר, ראו נספח 7 להמרצת הפתיחה המתוקנת. 12. המבקשים טוענים כי במהלך אותה התקופה בה היה מעוקל חשבון הבנק של קדם, נפגעה פעילותה העסקית של קדם ובעקבותיה נפגעה אף די.סי.אס, שכן לא היה באפשרות קדם להזרים לח-ן כספים לצורך תשלום עבור הוצאות די.סי.אס. בהעדר יתרה מספקת בח-ן של די.סי.אס , חזרו שיקים שנתנה וגריעתם מבוקשת כעת. בנוסף, מבקשים המבקשים להורות על גריעת השיק הראשון בשל טעות הפקידה, כפי שפורט לעיל. מוסיפים המבקשים וטוענים כי לא היה כל אשם במעשיה של די.סי.אס, ולפיכך מתבקש בית המשפט לגרוע ההמחאות מח-ן הבנק שלה. 13. המשיב הגיש כתב תשובה וטען כי אין לדון בבקשה במסגרת של המרצת פתיחה אלא יש לדון בבקשה בדרך הקבועה בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. עוד נטען כי אין יריבות בין המבקשים למשיב, היות ובהמרצת הפתיחה המתוקנת אין כל טענה המופנית למשיב; בנוסף נטען כי על פי הוראות החוק והפסיקה היה על המבקשים לפרט בבקשתם את העילה לגריעת כל שיק ושיק ולא לעתור לגריעה באופן כללי. לבסוף נטען כי אין באמור בבקשה כדי להקים עילה שבדין לצורך גריעת שיקים מן המניין. 14. ביום 20/5/12 התקיים דיון בהמרצת הפתיחה המתוקנת. במהלך הדיון הצהיר מוריאנו כי אין בפיו כל טענה כלפי המשיב (עמ' 1 שו' 12), אך סובר הוא שהנסיבות מצדיקות את גריעת השיקים ממנין השיקים המסורבים, היות ולא דבק אשם ב די.סי.אס. לדידו, אין בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי כדי להוות רשימה סגורה של מקרים המצדיקים גריעה. בעקבות המלצת בית המשפט, תוקנה המרצת הפתיחה כך שהובהר שמדובר בבקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי. הצדדים ויתרו על חקירת הצמהיר וכן ויתרו על הגשת סיכומים ובקשו שבית המשפט יכריע על סמך החומר המצוי בפניו. דיון והכרעה: המצב המשפטי - כללי 15. בקליפת האגוז, חוק שיקים ללא כיסוי נחקק על מנת להילחם בתופעה אשר פשתה כנגע בארצנו שמתבטאת ב"פיזור" המחאות אשר אינן ברות פירעון המסורבות ע"י הבנק ומוחזרות למושך. מטרת החוק הינה עיגון אמינותו של השיק והפיכתו לאמצעי תשלום אמין ו"שווה כסף" וזאת לאור הפגיעה האנושה בה נפגע אמצעי תשלום זה בשל התופעה המתוארת לעיל. בבוחנו את היקף תופעת חזרת ההמחאות אשר אינן ברות כיסוי, מצא המחוקק לנכון ליצור הסדר המאזן בין השימוש הנפוץ בשיק כאמצעי תשלום לבין הצורך להגן על הציבור מפני השימוש שנעשה באמצעי זה באופן פסול ופוגעני. 16. במאמרו : "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (הפרקליט מ"ד חוברת ג' בעמ' 449, להלן: "המאמר") סוקר כב' השופט עמית (להלן: "המחבר") את מטרות החוק, כפי שנזכר לעיל, וכן מתייחס למעמדו של הבנק: "מטרת הסנקציות המנהליות של החוק היא להעלות את מוסר התשלומים במשק. אלא שהאינטרס של הבנק אינו זהה לאינטרס של הגנה על כלל הציבור...הבנק עלול להקלע לניגוד אינטרסים בין התפקיד הציבורי שייעד לו המחוקק לבין האינטרס שלו שהלקוח ימשיך לעבוד איתו..." (שם בעמ' 452). בהמשך נאמר: "נוכח האינטרס הציבורי שהחוק מגלם, אמור בית המשפט לחרוג מתפקידו המסורתי לפי השיטה האדוורסרית ו'ללחום' את מלחמתו של הבנק כמשיב במקום שהבנק מגיב באופן נרפה במסגרת ההליך המשפטי". אציין כי במקרה שלפנינו התרשמתי שאכן הבנק "אדיש" לתוצאות ולפיכך השאיר את ההכרעה בתובענה לשיקול דעת בית המשפט. כאמור, על בית המשפט לשקול גם את האינטרס הציבורי ולאור חובה זו אדרש לניתוח המשפטי הספציפי לעבודת המקרה. העילות הספציפיות של החוק 17. סע' 10 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע שלוש עילות עיקריות לביטול גריעתו של שיק ממניין השיקים המבוטלים. העילה הראשונה הינה עילת הטעות- המנויה בסעיף 10 (א) (1)- "הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות". עפ"י עילה זו, מקום בו טעה הבנק בסירובו לפרוע שיק- הרי שניתן לגרועו ממניין השיקים המסורבים. הטעות השכיחה הינה טעות טכנית בגינה לא נפרע השיק- לדוג': שם שאינו מדוייק, תאריך שגוי וכד'. 18. בפסיקה, נבחנה עילת הטעות בהרחבה ונבדקה האפשרות להחילה אף באותם המקרים בהם הטעות הנטענת לא היתה של הבנק. כך, בע"א (חי) 599/94 סוויסה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ התעוררה השאלה כאשר הטעות היתה טעותו של צד שלישי אשר הגיש את השיק לפרעון מבלי שידע כי אינו יכול לעשות כן. במקרה זה, קבע ביהמ"ש מפורשות כי טעות של צד שלישי אינה יכולה להיכנס בגדר עילת הטעות שבסע' 10(א)(1). במאמר קובע המחבר כי טעות של צד ג' יכולה, במקרים מסויימים ובהתקיים תנאים מסויימים, להיכנס בגדר עילת הביטול השלישית, על כך, אעמוד בהרחבה בהמשך. 19. העילה השנייה היא עילת העיקול- סע' 10 (א)(2)-עניינה מקום בו " הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך שישים הימים האמורים בסעיף 2א". ולשונו של סע' 2א: "סירב הבנק לפרוע שיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא ייחשב השיק כמסורב אם הוצג תוך שישים ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול". כך, בהתקיים התנאים המפורטים, מקום בו סירובו של הבנק לפרוע ההמחאה אירע עקב עיקול החשבון, ניתן יהא להידרש לסעד של גריעת השיק שסורב מרשימת השיקים המסורבים. 20. העילה השלישית נזכרת בסעיף 10(א)(3) לחוק- "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק היה חייב לפרעו מכח הסכם איתו." ניתן לראות אם כן, כי תנאי בסיסי לקיומה של עילה זו הינו קיומה של יתרה מספקת בח-ן של מושך השיק או חובה של הבנק לפרוע את השיק מכוח הסכם איתו. מדובר בשתי דרישות חלופיות, אשר די בקיומה של אחת בכדי להכנס בגדר הסעיף. 21. במאמרו מציין המחבר כי "היסוד הסביר איננו של הלקוח הטיפוסי כי אם של הלקוח המסויים שחשבונו הוגבל... המחוקק ביקש להציב מבחן אובייקטיבי אשר משולב עם היסוד הסובייקטיבי. סבירות ההנחה- היסוד האובייקטיבי- צריכה להיבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי של הלקוח המסוים". כך, נקבע אף בע"א (חי) 583/94 דפוס תפן נ' בנק לאומי לישראל דינים מחוזי כו(3) 108. המגמה הרווחת בפסיקה הינה לקבוע כי היסוד הסביר נבחן ביחסים שבין הבנק והלקוח ולא ביחסים בין הלקוח לבין צד שלישי ( ר' ע"א (חי) 215/93 אגבריה נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ) . 22. כך, כפי שטעותו של צד שלישי אינה מאפשרת להיבנות מ עילת הטעות בס"ק (1), הרי שאין במעשה או במחדל של צד שלישי כלפי בעל החשבון די כדי לקבוע יסוד סביר לחובתו של הבנק לפרוע את ההמחאה ." לכן לא תשמע טענה של בעל חשבון, כי הסתמך על כך שצד שלישי יעביר סכום כסף לחשבונו לפני מועד פרעון השיק " (שם, עמ' 466). לפיכך, אף אלו הגורסים כי רשימת העילות איננה רשימה סגורה וכי ניתן להרחיבה , יסכימו כי במקרה בו הסתמך מושך השיק על פעילותו של צד ג', לא תשמע טענת בעל החשבון כי היה יסוד סביר להניח כי הבנק יפרע את השיק, כי אם בהתקיימן של נסיבות מיוחדות בלבד. 23. בהמ' 6849/94 (שלום חיפה) מרגלית מזון וחומרי ניקוי בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , קיבל אמנם, ביהמ"ש בקשה לגריעת שיקים שסורבו תוך שהוא משלב בין עילת הטעות בס"ק (1) לבין העילה עפ"י ס"ק (3), אולם זאת בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה. בפסה"ד, בעל החשבון נתן לספקים שיקים חלופיים עוד טרם מועד פירעון השיקים המקוריים, אלא שאלה, בטעות ועל אף ההסכמה בינם לבין הלקוח, הציגו לפירעון את השיקים המקוריים. או אז הציע ביהמ"ש פרשנות מרחיבה, אשר משרתת היטב רצונו להרחבת עילות הביטול באותם המקרים בהם צמצומה מוביל לתוצאות אשר אינן ראויות. עילות הביטול בסעיף 10 (א)- רשימה סגורה? 24. גם שאלה זו נדונה באריכות במאמר. המחבר מציין כי בפסיקה נוצרו שני זרמים מרכזיים בכל הנוגע לשאלה זו. יש הגורסים כי מדובר ברשימה סגורה בעוד יש שסוברים כי לביהמ"ש שיקול דעת, בנסיבות המצדיקות זאת, לגרוע שיק אף אם אין העילה נופלת בגדר העילות המנויות. 25. המחבר מבהיר כי אף התומכים בגישה כי מדובר ברשימה סגורה- יסכימו כי יש להבחין בין עילות מקדמיות לבין עילות מהותיות;סעיף 10(א) אינו מהווה מחסום להעלאת הטענה, כי לא נתמלאו התנאים המקדמיים להטלת ההגבלה. כך, טענת זיוף (השיק שסורב לא ניתן ע"י בעלי החשבון, כי אם ע"י הגנב אשר זייף החתימה) הינה טענה מקדמית אשר נוגעת לעצם משיכת השיק. בחתימה המזוייפת אין כדי ליצור חיוב שטרי ולפיכך, בה במידה שיוכח כי השיק זוייף, הרי שיראו אותו כאילו לא נמשך מלכתחילה ויגרעהו ממניין השיקים המסורבים. 26. באשר להרחבת העילות המהותיות המנויות בסע' 10(א), הרי שהמטריה המשפטית סבוכה יותר ודורשת בחינה מדוקדקת של תכלית החוק ולשונו. לכאורה, נראה כי מלשון החוק והצעות החוק ודו"חות הועדה שקדמו לו, עולה כי המחוקק התכוון ליצור רשימה סגורה אשר אינה לוקחת בחשבון שיקולי צדק ונסיבות מיוחדות. אלא שקיימים מקרים בהם העדר ההתחשבות בעובדה כי בעל החשבון הסתמך על צדדים שלישיים תוביל לתוצאה שאינה צודקת. 27. ביהמ"ש העליון בע"א 439/88 מ"י נ' ונטורה פ"ד מח(3) 808 קבע כי: "רבים הם המקרים בהם מסרב בנק לכבד שיק, בשל אי הבנות או משגים וללא אשמה מצד הלקוח. כך, קורה, למשל, שאדם נותן הוראה להעברת סכום כסף אל חשבונו בבנק, והוראה זו אינה מתבצעת בשל סיבה אשר אינה תלויה בבעל החשבון. כתוצאה מכך, נוצר מצב, בו אינו קיים כיסוי לשיקים המוצאים על ידו, והוא בשל נסיבות שונות, כגון העדרות זמנית מהארץ, אינו כלל מודע לכך... למעשה אין כמעט גבול לטעויות העלולות להתרחש, הן מצד הבנק והן מצד הלקוח, אשר בעטיין מסרב הבנק לכבד שיק של הלקוח, ללא הצדקה של ממש. ואפילו ישנה הצדקה לאי כיבוד שיק מסויים, הרי רבים המקרים בהם אין בכך כדי לבסס עניינית הסקת מסקנה בדבר אי אמינותו הכלכלית של מחבר ההמחאה". 28. מסקנת המחבר במאמרו הינה כי המגמה העיקרית בפסיקה הינה הרחבת העילות המנויות בסע' 10 א, אולם זו לא תיעשה דבר שבשגרה, כי אם בהתקיים תנאים מיוחדים הדורשים זאת.כך לדוגמא, אין דומה להסתמכותו של בעל חשבון על תשלומים שאמורים להיות מופקדים בחשבון במסגרת העסקית הרגילה, אשר לצורך אפשר תפקודה הראוי וההגנה עליה חוקק החוק, להסתמכות על גמלה/ קצבה/ משכורת או על תשלום עיתי של חברת ביטוח שנכנסו לח-ן באופן קבוע במשך תקופה ארוכה . במקרה השני, הרי שלבעל החשבון, בטחון ברמת וודאות גבוהה ביותר,כי התקבול עתיד להיכנס לחשבונו והסתמכותו על תקבול עתידי שכזה, בבואו למשוך שיק, הינה סבירה. זאת ועוד, באופן דומה ניתן להתייחס אף למושך שיקים על סמך הסכם או התחייבות בלתי חוזרת של גופים חזקים או גופים ציבוריים, כגון משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי, רשות מקומית וכיוצא באלה. פרשנות זו הינה פרשנות מרחיבה אשר מאחדת בין עילת הטעות בס"ק 1 לעילת ה"יסוד הסביר" בס"ק (3). ומן הכלל אל הפרט: השיק הראשון- 29. מוריאנו טוען לטעות בהפקדת השיק וזאת מן הטעם שלא נתן למזכירתו אישור להפקידו. עפ"י טענה זו, מקום בו היתה המזכירה ממתינה עם הפקדת ההמחאה עד לקבלת האישור מן המבקש, הרי שהפקדת השיק היתה נעשית רק לאחר שח-ן היה מצוי ביתרת זכות ולפיכך השיק לא היה מסורב. מצאתי כי אין בטענה זו כדי להביא לגריעת השיק וזאת ממספר טעמים. מהפן העובדתי- מוצאת אני טעם לפגם את העובדה כי לא צורף כל תצהיר מטעמה של מזכירתו של מוריאנו, וזאת חרף החלטתי המפורשת מיום 21/11/11. משעה שטוען מוריאנו לטעות אשר בוצעה בידי אחר, אשר הינו עובד מטעמו ומצוי בקשרי עבודה יומיומיים עמו, הרי שהיה עליו לצרף לתביעתו, למצער, תצהיר מטעם המזכירה ובו תימוכין לטעות אשר נעשתה על ידה. 30. דא עקא, אף מקום בו היה מונח לפני תצהירה של המזכירה התומך בטענת הטעות, הרי שלא היה די בכך כדי לאפשר גריעת השיק שסורב. וזאת מאחר שהשיק שסורב- סורב בדין. בחינת עילת הטעות כמשמעה בסע' 10(א)(1) מלמדת כי לצורך גריעת שיק מחמת עילה זו, על הטעות להיות טעותו של הבנק בסירוב. במקרה דנן, פעל הבנק כשורה ומוריאנו אף חזר והבהיר לביהמ"ש כי אין בלבו מאומה על הבנק. הטעות הנטענת הינה של צד ג' אשר הפקיד ההמחאה מבלי שאושר לעשות כן- וכפי שבואר בהרחבה בעניינה של עילת הטעות, הרי שאין במסכת עובדתית זו כדי להכנס בגדר עילת הטעות ולהביא לסעד המבוקש, קרי- גריעת ההמחאה. 31. בבחינת המקרה לעומקו, אף לא מצאתי כי יש באפשרותי להרחיב העילות המנויות בסע' 10 (א) על מנת לאפשר גריעת השיק. אינני סבורה כי המדובר בנסיבות מיוחדות וקיצוניות אשר מצדיקות חריגה מרשימת העילות אותן מנה המחוקק. אם בכלל אזי מדובר בטעות אנוש אשר הובילה לסרוב המחאה, אולם אין די בכך שצד שלישי טעה כדי להביא לגריעת המחאה מרשימת ההמחאות שסורבו. לעניין השיקים הנוספים 32. מוריאנו טען כי סירוב ההמחאות אותן משכה די.סי.אס נעשה בעקבות גניבת פנקס המחאות של חברת קדם- גניבה אשר בעקבותיה עוקל ח-ן של קדם ולא התאפשרה העברת כספים מחשבון הבנק לחשבונה של די.סי.אס. בשל חוסר העברת התקבולים, נוצר מצב בו חשבון הבנק של די.סי.אס היה ביתרת חובה ולא נותר בו די על מנת לכסות המחאות שכבר נמשכו לצורך תשלום לעובדים ולנותני השירותים לקדם. 33. כפי שהובהר, טענת הזיוף הינה טענה מקדמית אשר נבחנת בנפרד מן העילות המהותיות המנויות בסע' 10 (א), אלא שבמקרה בו עסקינן, לא ניתן להיבנות מטענת הזיוף, שכן פנקס ההמחאות הגנוב לא היה שייך ל די.סי.אס, כי אם לחברת קדם. לפיכך, לא ניתן לטעון כי השיקים שסורבו הם הם השיקים אשר זויפו. 34. לצורך אפשרות גריעת ההמחאות, בחנתי אף את עילת העיקול- שכן, במידה וההמחאות סורבו בשל עיקול- הרי שבהתקיים תנאים מסויימים ניתן לגרוע את השיקים האמורים מרשימת השיקים שסורבו. אלא שלא מצאתי קיומה של עילת העיקול כאפשרית, שכן העיקול אשר נטען על קיומו, לא היה עיקול בח-ן של די.סי.אס, כי אם עיקול בח-ן של חברת קדם, ממצא אשר אינו תורם במאומה לצורך אפשרות הגריעה. 35. משמצאתי, כי אין באפשרותי לגרוע ההמחאות בגין עילת הזיוף ועילת העיקול, בחנתי האם במקרה דנן יש מקום להרחבת העילות בסע' 10(א), אולם סבורה אני כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות הרחבת העילות כפי שעולה מן הפסיקה הרלוונטית. זה המקום לציין, כי המבקשים צירפו לתביעתם את מספרי השיקים אשר גריעתם מתבקשת, אולם לא צורף העתק מהם ולפיכך, לא ניתן היה לברר מיהם מוטבי הפרעון ובאיזו מסגרת נתנו- האם אכן מדובר בהמחאות שניתנו כחלק מן הפעילות העסקית מול קדם, האם ניתנו תוך הסתמכות על העברת כספים מטעם קדם לח-ן הבנק של די.סי.אס בסמוך למועד הטלת העיקול על חשבון הבנק של קדם והאם אכן במשכה המחאות אלה, צפתה די.סי.אס הפקדת סכומי כסף בחשבונה ע"י קדם. לא זו אף זו, משלא צורפו העתקי השיקים, הכוללים את מועדי הפירעון, כלל לא ניתן לקבוע האם התקיימו התנאים המוקדמים הנזכרים בסעיף 2(א) לחוק שיקים ללא כיסוי (סירוב במשך 12 חודש ובלבד שעברו 15 יום בין הסירוב הראשון לאחרון). 36. דא עקא, אף מבלי לברר עובדות אלה לאשורן ולהיכנס בעובי הקורה, אינני סבורה כי זהו המקרה הקלאסי של הסתמכות על גופים ציבוריים/ גופים חזקים עליו בקשה הפסיקה להגן.חברת קדם איננה גוף ציבורי/ ממשלתי חזק אשר חזקה עליו כי יעביר כספים להם התחייב. ככל שהיא, הרי שחברת קדם הינה חברה עסקית אשר, כפי שעולה מן התובענה, בעלי מניותיה נפרדו ופעילותה העסקית שונתה. יתירה מזו, אף התשלומים אותם הפקידה קדם בחשבון הבנק של די.סי.אס, לא היו סכומים קבועים העולים כדי משכורת קבועה ומוסכמת, כי אם סכומים משתנים וזאת בהתאם לנתונים אותם העבירה די.סי.אס לקדם מדי חודש בחודשו. במקרה זה, לכל היותר, ניתן לטעון כי די.סי.אס סברה כי בחשבונה יופקדו תקבולים מצד שלישי ובהסתמכותה זו, סברה כי בחשבונה תהא יתרת זכות ועל הבנק יהא לכבד ההמחאה. 37. כפי שכבר צוין, טעות שכזו, הרי שהינה טעות בהסתמכות על צד שלישי- טעות שהמחוקק ביכר שלא לכלול בגדר עילות החוק וזאת עקב היכרותו עם עולם העסקים ובשל רצונו להגן על הציבור בבואו לבצע עסקאות תוך קבלת ומתן תשלומים באמצעות המחאות ולפיכך, אין מקום לחרוג מקביעה זו ולהרחיב העילות המנויות בסע' 10 (א) בנסיבות מקרה זה. יפים בעניין זה דבריו של המחבר במאמרו: "הדיעה הרווחת היא כי היסוד הסביר מתמקד ביחסי הבנק והלקוח, ולא ביחסים בין הלקוח לבין הצד השלישי. כפי שטעותו של צד שלישי אינה רלוונטית לצורך עילת הטעות בס"ק (1), אין במעשה או במחדל של צד שלישי כלפי בעל החשבון כדי ליצור יסוד סביר להנחה, כי על הבנק היתה חובה לפרוע את השיק. לכן לא תישמע טענה של בעל חשבון כי הסתמך על כך שצד שלישי יעביר סכום כסף לחשבונו לפני מועד פירעון השיק. ה"הסתמכות" על צד שלישי משמעה פעמים רבות הסתמכות על שיקים מעותדים של צד שלישי, שהפקיד בעל החשבון בחשבונו מתוך הנחה, כי אלו ייפרעו על ידו. גם אלו הגורסים כי רשימת העילות אינה סגורה - ועל כך נעמוד בהמשך - יסכימו כי במקרים אלו בעל החשבון לא יוכל להסתמך על טענה זו ביחסים בינו לבין הבנק, אדרבה - יש בכך פתח להקהות עוקצו של החוק על ידי שימוש מסיבי ב"שיקים טובה" ו"גלגול" שיקים במטרה לנפח את חשבון הלקוח ולשמש לו מפלט מפני החוק". (שם בעמ' 467). 38. לאור כל האמור לעיל, ואף אם לא דבק אשם במעשיה של די.סי.אס (וניתן להתווכח על כך, שהרי השיקים לא הוצגו; לא ידוע מהם מועדי הפירעון של השיקים ביחס לעיקול שהוטל בחשבונה של קדם; לא ברור מתי ידעה די.סי.אס על ההגבלה ומתי ניתנו שיקים אלו; לא ברור אילו מאמצים עשתה די.סי.אס על מנת להבטיח שבחשבון יהיו כספים אחרים), קובעת אני כי דין התובענה להידחות וכי ההמחאות המנויות בערעור לא יגרעו ממנין השיקים המסורבים בח-ן של די.סי.אס. לאור עמדת המשיב - איני עושה צו להוצאות. הסתמכותשיקים