מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא החלטת שופט לפסול את עצמו: .1לפני ערעור על-פי סעיפים 39א לחוק בית-הדין לעובדה, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-דין לעבודה) ו-77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984(להלן - חוק בית המשפט), על החלטת שופט בית-הדין האזורי לפסול את עצמו מלהמשיך בדיון בתובענה הנ"ל. .2בבית-הדין האזורי התבררה תובענת המשיב להכיר באוטם שריר הלב שלקה בו ביום 13.1.1987כ"תאונת עבודה" - על-פי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-.1968 בפסק-דינו מיום 9.6.1992החליט בית-הדין האזורי לדחות את התובענה, מאחר שלא הוכח כי היה אירוע חריג בעתודתו של המשיב ביום האירוע. המשיב ערער על פסק-הדין האמור (דב"ע נב/237-0). בפסק-הדין שבערעור, שניתן ביום 24.6.1993, הוחלט לבטל את פסק-דינו של בית-הדין האזורי ולהחזיר את העניין אליו על מנת שיתייחס לנושאים שפורטו בספק-הדין. .3לאחר החזרת העניין לבית-הדין האזורי הגישו באי-כוח הצדדים את טיעוניהם בכתב לעניין למשך הדיון בתובענה, ולאחר מכן זומנו, ביום 20.11.1994להשלמת טיעוניהם בעל-פה. בדיון האמור טען בא-כוח המשיב כדלקמן: "בתחילת דברי אבקש להעיר שאם בית-דין לא יוכל להשתחרר מקביעותיו העובדתיות ומסקנותיו המשפטיות בפסק-דינו שקדם, מן הראוי להעביר את המשך הדיון להרכב אחר. מאחר שכאן, עד היום, עיקר התביעה היא לקביעת עובדות, אני חושב שנסיבות אלו שנוצרו אחרי הערעור מן הראוי היה להעביר את זה למותב אחר". תשובת בא-כוח המוסד לביטוח לאומי היתה כדלקמן: "לגישתו של חברי, בכל מקרה של תביעה כאשר ערכאת ערעור מורה על החזרת העניין לבית-הדין במותב אחר. במקרה זה לא מדובר אלא שעל כב' בית-הדין כאן לתת דעתו לפן נוסף שלדעת בית-הדין הארצי לא התייחסו אליו במלוא היקפו. בהודעת הערעור נתבקש בית-הדין הארצי לקבוע את העובדות, אולם הבקשה לא נענתה". המשיב עצמו נכח בדיון, ובית-הדין פנה אליו למתן תגובתו, ואלה היו דבריו: "אני חושב שאני רוצה לעבור לשופט אחר. אני לא האמנתי שאני מגיע למצב שגידו שלא מגיע לי כלום. אני מעדיף שיחליט בעניין שופט אחר". .4החלטת בית-הדין היתה כדלקמן: "בהמשך לנ"ל, לא בלי התלבטות, אולם לאחר שפנינו לתובע ושמענו את דבריו, הגענו למסקנה כי אין זה מן הראוי שהמשך הדיון בעניינו של התובע יימשך בפנינו, ולכן אנו פוסלים את עצמנו מלהמשיך בדיון, כאשר התיק יועבר לשופט הראשי כדי שימונה מותב אחר להמשך הדיון. גם את חזקה עלינו הוראתו של בית-הדין הארצי, עדיין, כפי שלמדנו לדעת, מהחלטות שינתנו בתיק מד/831-0, שוורץ ששונה - המל"ל, אין זה בלתי אפשרי לשופט שדן בתיק לפסול את עצמו, בנסיבות מסוימות, מלהמשיך בדיון, גם לאחר שהוחזר אליו להמשך". על כך הערעור שלפני, אשר הוגש תחילה בדרך של בקשת רשות ערעור (דב"ע נד/98-9), ולאחר מכן בדרך ערעור על-פי תקנה 112ג(ב) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-.1991 .5עיקר טיעוני בא-כוח המערער הוא כי: א) בית-הדין האזורי שמע את ראיות הצדדים במהלך דיון ארוך, וכי דווקא המותב אשר שמע את הראיות היא המתאים והנכון למלא אחר פסק-דינו של בית-הדין הארצי; ב) העברת הדיון למותב אחר תחייב שמיעה מחדש של העדים לגבי אירוע אשר ארע לפני כ- 7שנים; ג) עמדת המשיב בקשר לפסילה לא נתמכה בנימוק כלשהוא. .6עיקר תשובת בא-כוח המשיב הוא: א) ביום הדיון בפני בית-הדין האזורי, העלה בית-הדין ספקות בדבר יכולתו להשתחרר מקביעותיו העובדתיות וממסקנותיו המשפטיות שנקבעו בפסק-דינו מיום .9.6.1992בא-כוח המשיב השיב כי אם בית-הדין לא יוכל להשתחרר מהקביעות והמסקנות כאמור, מן הראוי להעביר את הדיון להרכב אחר; ב) משיב לא ביקש בשום שלב משלבי הדיון שבית-הדין יפסול את עצמו; ג) ערכאת הערעור מתבקשת להחליט בערעור, בנסיבות העניין, כראות עיניה. .7מסגרת הדיון לפני היא בהוראות סעיף 39א לחוק בית-הדין לעבודה, וסעיף 77א(א) לחוק בית המשפט. על-פי הוראות אלה, רשאי בעל דין לבקש כי שופט "יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לעניין זה, חשד או חשש בלבד אינם מספיקים. ערכאת הערעור רשאית להתערב בהחלטת שופט בטענת פסלות, בין אם נתקבלה הטענה ובין אם נדחתה, ורשאית היא להתערב בהחלטה בדבר פסלות אשר ניתנה ביזמת השופט. החלטתה של ערכאת הערעור מתקבלת על-פי התרשמותה מן הנסיבות החיצוניות, כאשר קיימת אפשרות מאוד מסתברת שאכן נבצר מן השופט לשפוט באובייקטיביות הדרושה (דב"ע נד/4-96, שמעון פריזנט - קוינאמטיק ישראל ואח' (לא פורסם)). .8בדב"ע נג/9-96, אבו אלחיג'א אחמד - אחים לוי הובלות בע"מ (לא פורסם) נאמר כדלקמן: " .6העובדה שערכאת ערעור משנה החלטה של הערכאה הדיונית ומחזירה את העניין אליה, אין בה כדי להביא לפסילת השופט או המותב אשר נתנו אשת ההחלטה ששונתה (דב"ע נג/2- 96איוב - אופיר (לא פורסם)). כמו כן, פסיקה של בית-הדין נגד צד להליך, אינה מעידה כי לבית-הדין דעה קדומה נגדו (דב"ע נג/6- 96נצר ישי - האגודה למען החייל (לא פורסם))". .9בעניין שלפני, נתבקש בית-הדין האזורי להתייחס למספר נושאים שפורטו בפסקה 15של פסק-דינו של בית-הדין הארצי בדב"ע נב/237-.0 לאחר עיון בטענות באי-כוח הצדדים, ולאור ההלכות שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה כי אין בנסיבות העניין כפי שהיו לפני בית-הדין האזורי, כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט על-ידי מותב בית-הדין אשר נתן את פסק-הדין .9.6.1992 .10לאור זאת, הערעור מתקבל, והחלטת הפסולת מיום 20.1.1994 בטלה. .11אין צו להוצאות.שופטיםפסלות שופט