מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא החזר שכר לימוד על קורס איפור: מבוא בפני תביעה להורות על השבת מלוא שכר הלימוד שהתובעת התחייבה לשלם לנתבעת, בשל הסכם שנקשר בין הצדדים לצורך השתתפות התובעת בקורס לאיפור, וזאת בגין ביטול ההסכם על ידי התובעת. שכר הלימוד הכולל עומד על סך כולל של של 8547.78 ₪, והתובעת התחייבה לשלמו לנתבעת בתשלומים חודשיים היורדים מחשבונה באמצעות חברת אשראי. הנתבעת הגישה כתב הגנה, כפרה בטענות התובעת, וטענה כי עליה לשאת במלוא שכר הלימוד. טענות התובעת עיקרי טענות התובעת, בתמצית, הינן כדלקמן- ביום 19.12.2011 התובעת התקשרה עם הנתבעת בהסכם להשתתפות בקורס לאיפור מקצועי ואומנותי, והתחייבה לשלם שכר לימוד כולל בסך של 8547.78 ₪ (להלן בהתאמה: "ההסכם", "הקורס"). תשלום שכר הלימוד נעשה באמצעות התחייבות ל- 18 תשלומים חודשיים בסך של 474 ₪ לחודש, באמצעות ישראכרט בע"מ, כאשר התשלום הראשון בוצע ביום 19.12.2011. בהסכם ההתקשרות נקבע שאם התובעת תודיע על ביטול השתתפותה בקורס בתוך 14 ימים ממועד חתימת ההסכם ובתוך 7 ימים טרם תחילת הקורס היא תהיה זכאית להשבת מלוא שכר הלימוד. התובעת הודיע לנתבעת בכתב ביום 27.12.2011 על ביטול ההסכם, ובהתחשב במועד שנקבע לתחילת הקורס, ביום 3.1.2012, הרי שההודעה מטעמה נמסרה בתוך המועד המזכה אותה להשבת מלוא שכר הלימוד ששולם על ידה. התובעת לא החלה הלכה למעשה את הקורס. חרף האמור לעיל, הנתבעת סירבה להשיב לתובעת את שכר הלימוד או חלק ממנו, והתובעת ממשיכה לשאת בחיובים החודשיים באמצעות חברת ישראכרט בע"מ. מסגרת הזמנים לפי טענת התובעת הינה כדלקמן- ביום 19.12.2011 נחתם ההסכם, ביום 27.12.2011 ניתנה הודעת הביטול, וביום 3.1.2012 התחיל הקורס. יוצא אפוא כי ההסכם נחתם 15 ימים טרם תחילת הקורס, והודעת הביטול ניתנה 9 ימים לאחר חתימת ההסכם, ו- 7 ימים טרם תחילת הקורס. טענות הנתבעת עיקרי טענות הנתבעת, בתמצית, הינן כדלקמן- על פי סעיף 6 להסכם ההתקשרות הודעה על ביטול ההשתתפות בקורס אשר נמסרה לנתבעת בתוך 7 ימים ואילך טרם מועד תחילת הקורס אין בה כדי לזכות בהשבת שכר הלימוד, ועל התובעת לשלם את מלוא עלות הקורס. התובעת לא צירפה להודעת ביטול ההסכם מטעמה מיום 27.12.2011 אסמכתא לקבלתה אצל הנתבעת במועד זה, ובכל מקרה המועד שצוין בהודעה הינו חמישה ימי עסקים טרם מועד תחילת הקורס ביום 3.1.2012, או שישה ימים בשים לב ליום המנוחה החל בתוך התקופה. עיתוי הגשת ההודעה, חמישה ימי עסקים טרם מועד תחילת הקורס, גרמה לנזק כלכלי לנתבעת שכן הנתבעת דחתה פניות של מועמדים אחרים להשתתף בקורס, ומכאן שביטול ההסכם על ידי התובעת מנע מהנתבעת לקבל לקורס תלמידה אחרת, ובנסיבות העניין יש מקום לחייב את הנתבעת במלוא עלות הקורס. וועדת החריגים מטעמה של הנתבעת הודיעה לתובעת, מהטעמים שלעיל, כי לא ניתן להשיב את הכספים ששולמו, והוצע לתובעת לעבור את הקורס בכיתת לימוד אחרת, והצעה זו עומדת בפני התובעת. תקנות הגנת הצרכן הרלבנטיות אינן מאפשרות ביטול והשבת שכר הלימוד מקום שניתנה הודעת ביטול פחות מ- 7 ימים טרם תחילת הקורס. התנהגות התובעת עולה כדי חוסר תום לב וניסיון להתחמק מההתחייבויות החוזיות שנטלה על עצמה, ושימוש לרעה בהליכי משפט. השאלה שבחלוקת השאלה העיקרית שבמחלוקת הינה האם לאור מועד חתימת ההסכם על ידי התובעת, ומועד הודעת הביטול שנמסרה על ידה לנתבעת, ובשים לב למועד תחילת הקורס, ולתנאי ההסכם שנחתם בין הצדדים, יש מקום להורות על השבת שכר הלימוד, או חלק ממנו, לידי התובעת. דיון הסכם ההתקשרות הסכם ההתקשרות בין הצדדים נחתם ביום 19.12.2011. במסגרת סעיף 6 להסכם שכותרתו "ביטולים ושינויים", הוסכם בין הצדדים לגבי שיעורי השבת שכר הלימוד במקרה שבו ניתנה הודעה על ביטול ההסכם על ידי התלמיד/ה. בסעיף 6.ב. להסכם נקבע כי:- "בהסתמך על רצונו והתחייבותו של התלמיד להשתתף במסלול/ קורס הנ"ל, דוחה החברה את פניותיהם של מועמדים אחרים, ולפיכך ביטול השתתפות במסלול/ קןרס/ ו/או שינוי במועד תחילת המסלול/ הקורס יחייבו את התלמיד בתשלום דמי ביטול /שינוי, כמפורט להלן". בסעיף 6.ד. להסכם נקבע, בין היתר, וככל שהדברים רלבנטיים לענייננו, כדלקמן:- הודעה על ביטול/ הפסקת לימודים התשלום בו חייבים בתוך 14 יום ממועד החתימה על הסכם זה (ובלבד שהודעת הביטול ניתנה 7 ימים, לפחות, ממועד תחילת המסלול/הקורס)* דמי ביטול + דמי הרשמה 30 ימים לפני מועד תחילת המסלול/הקורס 10% משכר הלימוד + דמי הרשמה 29- 11 ימים לפני מועד תחילת המסלול/קורס 25% משכר הלימוד+ דמי הרשמה 10- 6 ימים לפני מועד תחילת המסלול/קורס 50% משכר הלימוד+ דמי הרשמה 5 ימים ואילך ממועד תחילת המסלול/קורס 100% משכר הלימוד+ דמי הרשמה וכן צוין בהמשך לדברים הנ"ל כי- *היה וההודעה על ביטול/הפסקת הלימודים נמסרה לחברה 7 ימים, או פחות, ממועד תחילת המסלול/ קורס אפילו אם לא חלפו 14 ימים ממועד החתימה על הסכם זה, יחולו הוראות ההסכם (כאמור בטבלה שלעיל) לגבי התשלום בו חייב התלמיד/ה. לדוגמא: היה והתלמיד/ה נרשם/ה למסלול/ קורס 10 ימים לפני תחילתו ובתוך 4 ימים הודיע על רצונו/ה לבטל את ההתקשרות, ת/יחויב התלמיד/ה בתשלום 50% משכר הלימוד בצירוף דמי ההרשמה". "דמי ביטול" לעניין סעיף זה- 5% מעלות המסלול/ קורס או 100 ש"ח, הנמוך מבניהם". בסעיף 4 להסכם צוין, בין היתר, כי- "שכר הלימוד יחושב ככולל דמי הרשמה בסך 500 ש"ח, אשר לא יוחזרו לתלמיד/ה מכל סיבה שהיא", וכך גם צוין במסגרת סעיף 9 להסכם. במסגרת הטבלה הנ"ל (להלן: "הטבלה") פורטו באופן מדורג שיעורי שכר הלימוד אשר בהם יחויב התלמיד/ה בגין ביטול ההסכם, וכפועל יוצא מכך שכר הלימוד שעל הנתבעת להשיב לתלמיד/ה. מעיון בטבלה ניתן לערוך אבחנה בין המסלול הראשון שבו ההשבה הינה לגבי מלוא שכר הלימוד (בניכוי דמי הרשמה וביטול), בכפוף לכך שהודעת הביטול ניתנה בתוך 14 יום ממועד חתימת ההסכם ובתוך 7 ימים טרם תחילת הקורס, לבין יתר מסלולי ההשבה שבמסגרתם שיעורי החיוב בשכר הלימוד (ובהתאם לכך שיעורי ההשבה) נקבעו לפי תקופת ההודעה המוקדמת שניתנה לנתבעת לגבי ביטול ההסכם, טרם מועד תחילת הקורס, וככל שתקופת ההודעה קצרה יותר, כמפורט בטבלה, כך גדל שיעור החיוב בשכר הלימוד (וקטן שיעור ההשבה), עד לחיוב במלוא שכר הלימוד במקום שבו ההודעה ניתנה 5 ימים ואילך טרם תחילת הקורס. בתניה הנוספת שפורטה מתחת לטבלה (לעיל) הובהר לגבי שיעור החיוב וההשבה במקום שבו הודעת הביטול ניתנה בתוך 7 ימים או פחות טרם תחילת הקורס וטרם חלפו 14 יום ממועד חתימת ההסכם. תניה זו, על פי מובנה הרגיל, באה להבהיר לגבי שיעורי החיוב וההשבה במקום שבו ההסכם נחתם בתוך פחות מ- 14 יום טרם תחילת הקורס, והיא אינה רלבנטית לענייננו מהטעם שההסכם במקרה דנן נחתם 15 ימים לפני תחילת הקורס. בכל מקרה ככל שקריאה דווקנית של לשון התניה הנ"ל יוצרת אי בהירות ביחס לאמור במסלול ההשבה הראשון שבטבלה, הרי שיש להעדיף את הפרשנות שהינה פחות נוחה לנתבעת בתור מי שניסחה את תנאי ההסכם. אקדים ואציין כי מסלול ההשבה הרלבנטי לענייננו, בשים לב למועדי חתימת ההסכם, ביטולו, ותחילת הקורס, הינו מסלול ההשבה הראשון שפורט בטבלה, שלפיו מתן הודעה מוקדמת בתוך 14 ימים ממועד חתימת ההסכם ו- 7 ימים טרם תחילת הקורס, מזכה במלוא השבת שכר הלמוד, בניכוי דמי הרשמה וביטול. האם הודעת הביטול נמסרה לנתבעת ביום 27.12.2011? התובעת טענה כי הודעת הביטול בכתב נמסרה לנתבעת במועד שצוין בה, ביום 27.12.2011, והציגה את המסמך הרלבנטי שעליו צוין המועד הנ"ל. על המסמך הוטבעה חותמת כדלקמן- "איל מקיאג' בע"מ או ישראכרט בע"מ". הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובעת לא הציגה אסמכתא שלפיה הודעת הביטול אכן נמסרה לנתבעת במועד זה. יחד עם זאת, הנתבעת לא הכחישה את המצאת הודעת הביטול ביום 27.12.2011, לא העלתה מחלוקת של ממש בעניין זה, לא הכחישה כי חתמה על הודעת הביטול במועד הנ"ל, ולא טענה כי ההודעה הומצאה לה הלכה למעשה במועד אחר מזה שנטען על ידי התובעת, מה גם שלא צוין מועד אחר בסמוך לחותמת הנתבעת על המסמך, ולפיכך מצאתי לנכון לקבל את טענת התובעת כי הודעת הביטול נמסרה לנתבעת ביום 27.12.2011. כיצד יש לחשב את תקופת הודעת הביטול? האם יש מקום לחשב את תקופת ההודעה המוקדמת לגבי ביטול ההסכם בשים לב לימי העסקים או יום המנוחה החלים בתקופה הרלבנטית, כטענת הנתבעת? יש לציין כי ממועד מסירת הודעת הביטול לנתבעת ביום 27.12.2011 ועד עובר לתחילת הקורס ביום 3.1.2012 חלפו 7 ימים. יום שישי ושבת חלים בתוך התקופה הנ"ל בימים 30.12.2011 ו- 31.12.2011. עיון בהסכם מעלה כי המונחים "ימי עסקים" או "ימי מנוחה", או מונחים דומים לכך, לא נזכרו בו, ולא מצאתי שנקבע בהסכם כי אין לכלול ימי עסקים או ימי מנוחה במניין ימי ההודעה המוקדמת לגבי ביטול ההסכם, ולפיכך אינני סבור שיש לראות את הצדדים כמי שכפפו את עצמם לחישוב תקופת הודעת הביטול בשים לב לימי עסקים או לימי מנוחה החלים במהלך התקופה. עניין נוסף שיש להידרש אליו הינו טענת הנתבעת כי אין מקום להשבת שכר הלימוד מקום שהודעת הביטול ניתנה בתוך פחות מ- 7 ימים טרם תחילת הקורס, וזאת על פי תקנות הגנת הצרכן הרלבנטיות. בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א- 2010 (להלן: "תקנות ביטול עסקה"), נקבע כי ביטול הסכם להשתתפות בקורס יעשה "בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם ובלבד שהביטול ייעשה 14 ימים שאינם ימי מנוחה לפחות, קודם למועד תחילת השירות" (ראו- תקנה 2.(3) ופרט מס' 9 בתוספת לתקנות הנ"ל). מכאן, שלצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת של 14 ימים לצורך ביטול השתתפות בקורס, אין לכלול ימים שהינם ימי מנוחה, כך לפי התקנות הנ"ל. בסעיף 36 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), נקבע כי- "הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד". הוראות חוק הגנת הצרכן והתקנות השונות שחוקקו מכוחו הינן קוגנטיות, וכפועל יוצא מכך לא ניתן להתנות עליהן לטובת העוסק, אך ניתן להתנות עליהן לטובת הצרכן. במסגרת מסלול ההשבה הרלבנטי במקרה שבפנינו (המסלול הראשון בטבלה) נקבע כי מלוא שכר הלימוד יוחזר לתלמיד/ה ככל שהודעת הביטול ניתנה בתוך 14 יום ממועד חתימת ההסכם ו- 7 ימים טרם תחילת הקורס. המדובר בהסדר שהינו מיטיב עם התובעת ביחס להסדר שנקבע בתקנות הנ"ל, שכן תקופת ההודעה המוקדמת הועמדה על 7 ימים בלבד, במקום 14 ימים לפי התקנות, ולא נקבע כי אין לכלול ימי מנוחה בתקופת ההודעה המוקדמת כפי שנקבע בתקנות, והסדר זה חל ומחייב את הצדדים חרף האמור בתקנות הנ"ל. להשלמת התמונה אציין כי לצורך מתן החלטה זו לא נדרשתי לבחון עד כמה מתיישבים יתר מסלולי החיוב וההשבה שנקבעו בטבלה עם דיני הגנת הצרכן, ואינני מחווה דעתי לגביהם בעניין זה. לאור האמור לעיל, על פי תנאי ההסכם בין הצדדים, ובנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש מקום לגרוע את ימי העסקים או את יום המנוחה ממניין ימי ההודעה המוקדמת לביטול ההסכם, ולפיכך יש להעמידה על 7 ימים (מיום 27.12.2011, מתן הודעת הביטול, ועד עובר למועד תחילת הקורס, ביום 3.1.2012). מהו שיעור ההשבה במקרה הנדון? במקרה הנדון ההסכם נחתם ביום 19.12.2011, הודעת הביטול ניתנה לנתבעת ביום 27.12.2011, והקורס התחיל ביום 3.1.2012. לפיכך, הודעת הביטול ניתנה בתוך 14 ימים ממועד חתימת ההסכם ו- 7 ימים טרם תחילת הקורס, ועל פי המסלול הראשון שבטבלה התובעת זכאית להחזר מלוא שכר הלימוד (בניכוי דמי ההרשמה והביטול). בהתאמת האמור לעיל למקרה שבפנינו, התובעת זכאית להחזר שכר הלימוד ששולם על ידה הלכה למעשה, ולביטול המשך החיובים החודשיים בגין שכר הלימוד באמצעות חברת ישראכרט בע"מ. מכיוון שמצאתי כי התובעת זכאית להשבת שכר הלימוד על פי תנאי ההסכם הרי שלא מצאתי לנכון להידרש לדיון ממצה בטענת הנתבעת שלפיה נגרם לה נזק כלכלי בגין ביטול ההסכם על ידי התובעת. יחד עם זאת, וכדי שלא להותיר את יריעת הדיון חסרה, אציין בקצרה, כי מעיון בהסכם עולה שהנתבעת הביאה בכלל חשבון את האפשרות שבהסתמך על הרישום לקורס יכול ונדחו פניות של מועמדים אחרים, ובהתאם לכך נקבעו על ידה מסלולי החיוב וההשבה של שכר הלימוד במסגרת ההסכם והטבלה (ראו למשל- סעיף 6.ב. להסכם, שפורט לעיל). במצב דברים זה, ובשים לב לנסיבות העניין הנדון, אינני סבור כי הנתבעת יכולה להישמע בטענה כי ביטול ההסכם על ידי התובעת גרם לה לנזק כלכלי בשל הפסד שכר לימוד של מועמד אחר שנדחה על ידה (כך לפי הטענה), וכי יש להביא בחשבון נזק נטען זה לצורך קביעת היקף שכר הלימוד שיש לחייב בו את התובעת במקרה הנדון. מעבר לכך, גם אם היה מקום להידרש לטענת הנתבעת בעניין זה, הרי שאינני סבור כי הנתבעת הניחה בפני תשתית ראייתית כלשהיא לצורך הוכחת טענתה לגרימת נזק כלכלי כנטען על ידה. האם ניתן לנכות את דמי ההרשמה והביטול? בהסכם נקבע כי בכל מקום שבו קמה לתלמיד/ה זכאות להשבת שכר הלימוד, או חלק ממנו, הדבר יעשה בניכוי דמי הרשמה בסך של 500 ₪, ודמי ביטול בשיעור של 5% משכר הלימוד או 100 ₪, הנמוך מביניהם. בתקנות ביטול עסקה (שצוינו לעיל) נקבע כי מקום שבו בוטל הסכם, לרבות הסכם להשתתפות בקורס, בתוך המועדים שנקבעו בתקנות הנ"ל, רשאי העוסק לנכות ממלוא התמורה את דמי הביטול בשיעור 5% מערך השירות או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם. תקנה 3.(א) לתקנות ביטול עסקה- "ביטל הצרכן את הסכם הרכישה, כאמור בתקנה 2, ישיב העוסק לצרכן, בניכוי דמי הביטול כאמור בתקנה 5 ... את מלוא התמורה ששילם או יבטל את חיובו...". תקנה 5 לתקנות ביטול עסקה - "ביטל הצרכן את הסכם הרכישה, כאמור בתקנה 2, רשאי העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר הטובין או מערך השירות או 100 שקלים חדשים לפי הנמוך מביניהם". בתקנות הנ"ל נקבע כי המונח "דמי ביטול" הינו כהגדרתו בסעיף 14ה.(ד) לחוק הגנת הצרכן, והגדרתו של מונח זה בחוק זה הינה כדלקמן- "בסעיף זה, "דמי ביטול"- לרבות הוצאות או התחייבות בשל משלוח, אריזה או כל הוצאה או התחייבות אחרת, שלטענת העוסק הוצאו על ידו או שהוא התחייב בהן בשל ההתקשרות בעסקה או בחוזה, או בשל ביטולה". מכיוון שבהסכם שדיני הגנת הצרכן חלים עליו, כמו במקרה הנדון, ניתן להתנות לטובת הצרכן בלבד, ולא ניתן להתנות לטובת העוסק במקום שההתניה אינה מתיישבת עם האמור בחוק הגנת הצרכן ותקנותיו, הרי שלאור קביעת התקנות הנ"ל הנתבעת יכולה לנכות משכר הלימוד את דמי הביטול בלבד. בשים לב לכך שדמי הביטול, על פי הגדרתם הרחבה בחוק הגנת הצרכן, כוללים כל תשלום, הוצאה או התחייבות שהוצאו לפי הטענה על ידי העוסק בשל ההתקשרות בהסכם או בשל ביטולו של ההסכם, הרי שיש לכלול במסגרתם גם את ההוצאה או החיוב הנטענים על ידי הנתבעת תחת הכותרת- דמי הרשמה. כפועל יוצא מהאמור לעיל הנתבעת אינה יכולה לנכות משכר הלימוד את דמי ההרשמה הנטענים על ידה בסך של 500 ש"ח, והיא יכולה לנכות את דמי הביטול בלבד, העומדים בנסיבות העניין על סך של 100 ₪. התוצאה מהמקובץ לעיל עולה כי התובעת ביטלה את ההסכם באופן המזכה אותה בהשבת מלוא שכר הלימוד ששולם על ידה, בניכוי דמי ביטול בסך 100 ₪, וכפועל יוצא מכך הפסקת החיובים החודשיים לגביית יתרת שכר הלימוד באמצעות חברת ישראכרט. הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא שכר הלימוד שנגבה ממנה הלכה למעשה, בסך מצטבר של 3,318 ₪ (474 ₪ X 7 חודשים), וכן כל תשלום חודשי נוסף בשל ההסכם שבו התובעת חויבה או תחויב באמצעות חברת ישראכרט בע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד גביית כל תשלום ועד למועד הפירעון בפועל. הנתבעת יכולה לנכות מהחוב הפסוק את דמי הביטול בסך של 100 ש"ח. הנתבעת תודיע לחברת ישראכרט בע"מ על הפסקת חיובה של התובעת בתשלומים חודשיים לפי ההסכם, וזאת לאלתר. בנוסף, ולאור התוצאה שהגעתי אליה, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בגין ביטול זמנה בשל הגשת התביעה וניהול ההליך המשפטי, בסך של 750 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. מבלי לגרוע באמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת את ההוצאה בגין אגרת בית המשפט בסך של 85 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומה ביום 28.3.2012 ועד לפירעון בפועל. הנתבעת תשלם לתובעת את החוב הפסוק ואת הוצאות המשפט בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין, ובחלוף מועד זה תוכל התובעת לנקוט בהליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת לצורך גבייתם, וכן לגביית כל תשלום חודשי נוסף בשל ההסכם אשר בגינו חויבה או תחויב באמצעות חברת ישראכרט בע"מ. השכלה גבוההביטול קורס / החזר שכר לימודשכר לימוד